## Steinsaltz on Shabbat Daf 109b

###### Steinsaltz on Shabbat 109b:1
[Steinsaltz on Shabbat 109b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:1)

**אימור דפליגי** [אמור שנחלקו] בדינו של הים הגדול רק **לענין טומאה וטהרה,** אבל **לענין שבת מי** [האם] **שמעת להו** [אותם] שנחלקו? **אלא אמר רב נחמן בר יצחק:** אותה סתירה בין הברייתות **לא קשיא** [אינה קשה], שאפשר לחלק ולומר כי **הא** [ברייתא זו] האוסרת לרחוץ בים הגדול — הריהי מדברת באופן **דאישתהי** [ששהה] בתוך המים ובכך הוא מראה שכוונתו לרפואה, ואילו **הא** [ברייתא זו] המתירה — מדברת באופן ש**לא אישתהי** [השתהה], ורחיצה סתם שלא לשם רפואה הותרה.


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:2
[Steinsaltz on Shabbat 109b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:2)

ומקשים: **במאי אוקימתא לבתרייתא** [במה, באיזה אופן העמדת את הברייתא האחרונה] — בש **לא אישתהי** [השתהה], **אי** [אם] מדובר באופן ש**לא אישתהי** [השתהה] — **אפילו במי משרה נמי** [גם כן] יתירו לרחוץ. **דהתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **רוחצין** בשבת **במי טבריא** (טבריה) **ובמי משרה ובימה של סדום** (ים המלח), **ואף על פי שיש לו חטטים** (פצעים) **בראשו** והם מתרפאים מרחיצה זו. **במה דברים אמורים** — **שלא נשתהא,** שנראה שירד למים רק לצנן עצמו מעט, **אבל** אם **נשתהא** — **אסור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:3
[Steinsaltz on Shabbat 109b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:3)

**אלא** יש לומר כי הסתירה מדין רחיצה בשבת ב**ים הגדול** ששנינו בברייתא אחת שמותר על דין רחיצה ב**ים הגדול** ששנינו בברייתא אחרת שאסור **לא קשיא** [אינה קשה], ויש לחלק ולומר כי **הא** [זה] שהותר — **ב**מים ה**יפין שבו** שהם ראויים לרחיצה גם בימות החול לשם הנאה. ואילו **הא** [זו] שנאסר — הרי זה **ב**מים ה**רעים שבו** שאין נכנסים לתוכם אלא לרפואה. ומ**מי משרה** על **מי משרה נמי לא קשיא** [גם כן אינו קשה], כי אפשר לחלק ולומר כי **הא** [ברייתא זו] האוסרת לרחוץ במי משרה בשבת — הריהי מדברת באופן **דאישתהי** [ששהה] בתוך המים ובכך הוא מראה שכוונתו לרפואה, ואילו **הא** [ברייתא זו] המתירה — מדברת באופן ש**לא אישתהי** [השתהה], ורחיצה סתם שלא לשם רפואה הותרה.


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:4
[Steinsaltz on Shabbat 109b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:4)

א משנה **אין אוכלין איזביון בשבת, לפי שאינו מאכל בריאים** והכל יודעים שהוא אוכלו לצורך רפואה, **אבל אוכל הוא את** הירק **יועזר, ושותה אבוברואה.** ועוד, **כל האוכלין** (מיני מאכל) הנאכלים על ידי בריאים — **אוכל אדם** המתכוון **לרפואה, וכל המשקין** — **שותה, חוץ ממי דקלים וכוס עיקרין, מפני שהן** רפואה מפורסמת **לירוקה,** וכיון שידועים כרפואה אסור לו לשתותם בשבת להתרפא. **אבל שותה הוא** בשבת **מי דקלים ל**רוות את **צמאו, וסך שמן עיקרין שלא לרפואה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:5
[Steinsaltz on Shabbat 109b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:5)

ב גמרא **אמר רב יוסף: אזוב** סתם הכתוב בתורה — הוא הקרוי בבבל **"אברתה בר המג", איזביון** — הוא הנקרא **"אברתה בר הינג". עולא אמר:** אזוב הכתוב בתורה הוא **מרוא חיורא** [לבנה]. ומסופר: **עולא איקלע לבי** [הזדמן לבית] **רב שמואל בר יהודה. אייתו לקמיה** [הביאו לפניו] **מרוא חיורא** [לבנה]. **אמר: היינו** [זהו] **אזוב דכתיב באורייתא** [שנאמר בתורה]. **רב פפי אמר:** איזוב הוא הקרוי **שומשוק. אמר רב ירמיה מדיפתי: כוותיה** [כשיטתו] של **רב פפי מסתברא** [מסתבר] לומר, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מצות אזוב** שיקח **שלשה קלחין** (ענפים), **ובהן,** בכל קלח **שלשה גבעולין, ושומשוק הוא דמשתכחא הכי** [שמצוי כך] שיהיו בכל קלח שבו שלשה גבעולים, ואומרים: **למאי אכלי ליה** [לשם מה אוכלים אותו] — **לקוקאיני** [להירפא מתולעי המעיים]. ו**במאי אכלי ליה** [במה אוכלים אותו] — עם **שבע תמרי אוכמתא** [תמרים שחורות, כהות]. **ממאי הויא** [ממה היא, מחלה זו נהיית, באה] — **מקימחא דשערי במנא דחליף עליה ארבעין יומין** [מאכילת קמח שעורים שבכלי שעברו עליו ארבעים יום].


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:6
[Steinsaltz on Shabbat 109b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:6)

ג שנינו במשנה: **אבל אוכל הוא את** הירק **יועזר.** ושואלים: **מאי** [מה הוא] **יועזר?** ואומרים: הוא הירק הקרוי **פותנק. למאי אכלי לה** [לשם מה אוכלים אותו] — **לארקתא** [להתרפא מתולעי הכבד]. **במאי אכלי לה** [במה אוכלים אותו] — עם **שבע תמרי חיוורתא** [תמרים לבנות]. **ממאי הויא** [ממה היא, מחלה זו נהיית, באה] — **מאומצא ומיא אליבא ריקנא** [מאכילת בשר נא ומים על לב קיבה ריקה], **ומבישרא שמנא אליבא ריקנא, ומבישרא דתורא אליבא ריקנא** [ומבשר שמן על לב קיבה ריקה], **מאמגוזא אליבא ריקנא** [ומאגוז על לב קיבה ריקה], **ומגירי דרוביא אליבא ריקנא ומשתי מיא אבתריה** [ומאכילת ענפי תלתן על לב קיבה ריקה ושתית מים אחריו].


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:7
[Steinsaltz on Shabbat 109b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:7)

**ואי** [ואם] היו לו תולעי כבד ו**לא** היה בידו יועזר, או שהיו בידו ואכלם ולא הועילו — **ליבלע תחלי חיוורתא** [שיבלע שחליים לבנות]. **ואי** [ואם] **לא** היו בידו או שלא הועילו — **ליתיב בתעניתא, וליתי בישרא שמנא ולישדי אגומרי, ולימיץ גרמא, וליגמע חלא** [שישב בתענית, ויביא בשר שמן וישים אותו על גחלים, וימצוץ עצם, ויגמע חומץ]. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים]: **חלא** [חומץ] **לא** ישתה, **משום דקשי לכבדא** [שקשה, מזיק החומץ לכבד]. **ואי** [ואם] **לא** היו בידו אותם דברים או שלא הועילו — **לייתי גורדא דאסינתא דגרידא מעילאי לתתאי** [יביא גרר, נסורת, שגררו מקליפת הסנה מלמעלה למטה], **ולא** שגררו אותו **מתתאי לעילאי** [מלמטה למעלה], **דילמא נפקא איידי פומיה** [שמא יצאו התולעים דרך פיו], **ולישלקה בשיכרא בי שיבבי** [וישלוק אותה, את הנסורת, בשיכר בין השמשות], **ולמחר נסכרינון לנקבין דידיה, ולישתי** [יסגור את נקביו, נחיריו וישתה], **וכי מפני, מפני אפשיחה דדקלא** [וכאשר נפנה לצרכיו, יתפנה על גזע של דקל].


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:8
[Steinsaltz on Shabbat 109b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:8)

ד שנינו במשנה: **ושותין** בשבת **אבוברואה.** ושואלים: **מאי** [מהו] **אבוברואה?** ומסבירים: הוא הירק הקרוי **חומטריא.** ושואלים: **מאי** [מהו] **חומטריא?** ומסבירים: הוא הקרוי **חוטרא יחידאה.** ואומרים: **למאי עבדי לה** [לשם מה עושים אותו] — **לגילויא** [למי ששתה מים מגולים], שיש לחשוש שמא שתה מהם נחש והטיל בהם ארס. **ואי** [ואם] **לא** היה לו חוטרא יחידאה או שלא הועיל — **ליתי חמשא כלילי וחמשא כוסתא דשיכרא, ונישלוקינהו בהדי הדדי** [שיביא חמשה זרדים וחמש כוסות שיכר, ויבשלם יחד] **עד דקיימא אאנפקא, ונישתי** [שיגיע הנוזל לכדי רביעית, וישתה] מאותו משקה.


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:9
[Steinsaltz on Shabbat 109b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:9)

ומסופר: **אימיה** [אמו] של **רב אחדבוי בר אמי עבדה ליה לההוא גברא** [עשתה לו רפואה לאדם אחד] ששתה מים מגולים והיה חשש שבלע ארס, **חד כלילא וחד כוסתא דשיכרא** [מוורד אחד וכוס אחת של שיכר]. **שלקה ואישקיתיה, ושגרא תנורא וגרפתיה, ואותביתיה לבינתא בגוויה** [בשלה והשקתה אותו, והסיקה את התנור וגרפה אותו, ושמה לבינה בתוכו], שעליה ישב אותו אדם ולא ייכווה, **ונפק כהוצא ירקא** [ויצא ממנו כעלה ירוק], והוא הארס שהקיא.


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:10
[Steinsaltz on Shabbat 109b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:10)

**רב אויא אמר:** הרפואה למי שבלע ארס היא שתיית **רביעתא דחלבא מעיזא חיורתא** [רביעית הלוג חלב מעז לבנה]. **רב הונא בר יהודה אמר: לייתי אתרוגא חליתא ולחייקיה ולימלייה דובשא, ולותבה בי מילליי דנורא, וליכליה** [שיביא אתרוג מתוק ויעשה בו חור וימלאנו בדבש, וישים אותו בין גחלי האש, ויאכלנו] ויועיל לו. **ר' חנינא אמר: מי רגלים בני** (ששהו) **ארבעים יום** מועילים לכמה דברים: **ברזינא** [כוס קטנה מאד] — מועילה **לזיבורא** [לנשיכת צירעה]. **רביעאה** [רביעית] — מועילה **לעקרבא** [לעקיצת עקרב]. **פלגא ריבעא** [חצי לוג] — מועילה **לגילויא** [למי ששתה מים מגולים], **ריבעא** [לוג] — **אפילו לכשפים מעלו** [מועילים]. **אמר ר' יוחנן: אניגרון** (מים שנתבשלו בהם תרדים), **ואבנגר** (מים שנתבשל בהם עשב ששמו בנגרי), **ותירייקה** (צרי) — **מעלו** [מועילים] **בין לגילויא** [למי ששתה מים מגולים], **בין לכשפים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 109b:11
[Steinsaltz on Shabbat 109b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/109b:11)

ה **האי מאן** [מי] ש**בלע חיויא** [נחש] — **לוכליה כשותא במילחא, ולירהטיה תלתא מילי** [שיאכילנו כשות במלח ויריץ אותו שלושה מילין]. ומסופר: **רב שימי בר אשי חזייה לההוא גברא דבלע חיויא** [ראה אדם אחד שבלע נחש]. **אידמי ליה כפרשא** [ונדמה **לו** רב אשי לאותו אדם כפרש]. **אוכליה כשותא במילחא וארהטיה קמיה תלתא מילי, ונפק מיניה גובי גובי** [האכילו רב שימי כשות במלח והריצו לפניו שלושה מילין, ויצא ממנו הנחש חתיכות חתיכות]. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] ש**רב שימי בר אשי** הוא ש**בלע חיויא** [נחש], **אתא** [בא] **אליהו אידמי ליה כפרשא** [ונדמה לו לרב אשי כפרש]. **אוכליה כשותא במילחא וארהטיה קמיה תלתא מילי ונפק מיניה גובי גובי** [האכילו כשות במלח והריצו לפניו שלושה מילין ויצא ממנו חתיכות חתיכות]. **האי מאן דטרקיה חיויא** [מי שהכישו נחש] **ליתי עוברא דחמרא חיורתא, וליקרעיה, ולותביה עילויה** [יביא עובר של אתון לבנה, ויקרענהו, וישימנו עליו]. ואומרים: **והני מילי** ודברים אלה] מועילים רק כש**לא אישתכח** [נמצאה] האם **טרפה.** [ודברים אלה מועילים כשלא נמצאה האם טריפה]. ומסופר: **ההוא**