## Steinsaltz on Shabbat Daf 110a

###### Steinsaltz on Shabbat 110a:1
[Steinsaltz on Shabbat 110a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:1)

**בר קשא** [פקיד אחד] יהודי ב**פומבדיתא דטרקיה חיויא** [שהכישו נחש], **הוה תליסר חמרי חיורתא** [היו שלוש עשרה אתונות לבנות] **בפומבדיתא, קרעינהו לכולהו, ואישתכחו** [קרעו את כולן, ונמצאו] **טריפה. הואי חדא בההוא גיסא** [היתה עוד אחת בצד אחר] של **פומבדיתא** ו**עד דאזלי מייתי לה** [שהלכו להביא אותה] **אכלה אריה. אמר להו** [להם] **אביי:** כיון שאירעו בו מקרים אלה **דילמא חיויא דרבנן טרקיה, דלית ליה אסותא** [שמא נחש של חכמים נשכו, ואין לו רפואה], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"**חופר גומץ בו יפול **ופרץ גדר ישכנו נחש"** (קהלת י, ח), כלומר, שמא פרץ גדר גזירת חכמים וכעונש על כך נשכו הנחש, ולנשיכה זו לא תימצא תרופה. **אמרו ליה** [לו]: **אין** [כן] **רבי, דכי נח נפשיה** [שכאשר נחה נפשו, מת] **רב, גזר רב יצחק בר ביסנא דליכא דלימטייה אסא וגידמי לבי הילולא בטבלא** [שלא יביאו הדס וענפים של דקל לבית חתונה בליווי פעמונים], **ואזל איהו אמטי אסא וגידמי לבי הילולא בטבלא, טרקיה חיויא** [והלך הוא והביא הדס וענפים של דקל לבית החתונה בפעמונים. הכישו הנחש]. **ו**מסופר שאכן לבסוף **מית** [ומת] אותו פקיד.


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:2
[Steinsaltz on Shabbat 110a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:2)

א ועוד בענין נחשים, סכנתם, ודרכי ההתנהגות איתם: **האי מאן דכרכיה חיויא** [מי שנכרך עליו נחש] — **לינחות למיא וליסחוף דיקולא ארישא ולהדקיה מיניה** [יירד למים וישים סל על ראשו ויעבירנו, לנחש, ממנו] לאט לאט אל הסל, **וכי סליק עילויה** — **לישדיה למיא וליסלוק וליתי** [וכאשר עולה הנחש עליו, על הסל — יזרקנו למים ויעלה ויצא]. **האי מאן דמיקני ביה חיויא** [מי שמקנא בו, כועס עליו הנחש] ורודף אחריו, **אי איכא חבריה בהדיה** [אם יש חבירו אתו] — **לירכביה** [ירכיבנו] עליו **ארבע גרמידי** [אמות], **ואי** [ואם] אינו יכול או ש**לא** עזר הדבר — **לישואר נגרא** [יקפוץ מעבר לתעלה], **ואי** [ואם] עדיין **לא** נפתר הדבר — **ליעבר נהרא** [שיעבור נהר], **ובליליא** — **לותביה לפוריא** [ובלילה — ישים מיטתו] על **ארבעה חביתא** [חביות], **וניגני בי כוכבי, וליתי** [ויישן בחוץ בין, תחת, הכוכבים, ויביא] **ארבעה שונרי** [חתולים] **וליסרינהו** [ויקשרם] **בארבעה כרעי דפורייה** [רגלי המיטה], **וליתי שחפי ולישדי התם, דכי שמע קלי אכלי ליה** [ויביא קיסמים וענפים ויזרקם שם, שכאשר יישמע קולו של הנחש זוחל עליהם יאכלו אותו החתולים]. **האי מאן דרהיט אבתריה** [מי שהנחש רץ אחריו] — **לירהיט בי חלתא** [ירוץ בין החולות], שבהם אין הנחש מסוגל למהר בריצה, כאדם.


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:3
[Steinsaltz on Shabbat 110a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:3)

**האי איתתא דחזיא חיויא** [אותה אשה הרואה נחש], **ולא ידעה אי יהיב דעתיה עילוה, אי לא יהיב דעתיה עילוה** [ואינה יודעת אם נותן דעתו עליה, או לא נותן דעתו עליה], **תשלח מאנה ונשדייה קמיה** [תפשוט בגדה ותזרוק לפניו], **אי מכרך בהו** [אם נכרך בהם הנחש] סימן הוא ש**דעתיה עילוה** [דעתו עליה], **ואי** [ואם] הוא **לא** נכרך בהם — סימן הוא ש**לא יהיב דעתיה עילוה** [נותן דעתו עליה].


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:4
[Steinsaltz on Shabbat 110a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:4)

**מאי** [מה] **תקנתה** שירפה ממנה **— תשמש** עם בעלה **קמיה** [בפניו]. **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: אם תשמש בפניו **כל שכן דתקיף ליה יצריה** [שיתגבר בו יצרו], **אלא תשקול ממזיה ומטופרה ותשדי ביה** [תיקח משערה ומצפורניה, ותזרוק בו], **ותימא** [ותאמר לו] בדרך לחש: **"דישתנא אנא"** ["נדה אני"]. **האי איתתא דעייל** [אשה שנכנס] **בה חיויא** [הנחש], **ליפסעה ולתבוה אתרתי חביתא** [יפשקו רגליה ויעמידוה על שתי חביות], **וליתי בישרא שמנה ולישדי אגומרי** [ויביאו בשר שמן ויזרקוהו, יניחוהו על גחלים], **וליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחתנא ולותבו התם, וליטרוקינהו בהדי הדדי** [ויביאו קערת שחליים ויין ריחני ויעמידו שם, ויערבבום זה בזה], **ולינקוט צבתא** [ותחזיק **צבת] בידה, דכי מירח ריחא** — **נפיק ואתי** [שכאשר מריח הנחש ריח — הוא יוצא ובא], **ולישקליה וליקלייה בנורא** [וייקחוהו וישרפוהו באש], **דאי** [שאם] **לא** ישרפוהו — **הדר עילוה** [יחזור עליה].


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:5
[Steinsaltz on Shabbat 110a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:5)

ב שנינו במשנה שמותר לאכול בשבת את **כל** מיני **האוכלין** (מאכלים) לרפואה. ושאלו: לשון זה **"כל האוכלין"** ששנינו **לאיתויי מאי** [להביא, לרבות, את מה]? ומשיבים: **לאיתויי** [להביא, לרבות] **טחול ל**רפואת ה**שינים וכרשינין ל**רפואת **בני** ה**מעיים,** אף שלא הכל רגילים באכילתם. עוד שנינו במשנה שאדם שותה בשבת את כל המשקים. ושואלים: לשון זה **"כל המשקין" לאיתויי מאי** [להביא, לרבות, את מה]? ומשיבים: **לאיתויי** [להביא, לרבות] **מי צלפין** (מיץ של פרי הצלף) המעורב בחומץ. אמר ליה [לו] **רבינא לרבא: מהו** הדין האם מותר **לשתות מי רגלים בשבת? אמר ליה** [לו] רבא: הלא כבר **תנינא** [שנינו במשנתנו]: **"כל המשקין שותה", ומי רגלים לא שתו אינשי** [אין אנשים שותים], ואינם בכלל משקה ואסור משום רפואה בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:6
[Steinsaltz on Shabbat 110a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:6)

ג שנינו במשנה שאדם שותה בשבת את כל המשקים **חוץ ממי דקלים. תנא** [שנה החכם] בתוספתא דין זה בגירסה שונה: **"מי דקרים".** ומסבירים: **מאן דתנא** [מי ששנה] **"מי דקרים",** כוונתו מפני **שהם דוקרים את המרה, ומאן דאמר** [ומי שאומר] **"מי דקלים"** כוונתו מפני **שיוצאין מן שני דקלי** [דקלים]. וכדי להסביר **מאי** [מה הם] **מי דקלים, אמר רבה בר ברונא: תרתי תלאי איכא במערבא, ונפקא עינא דמיא מבינייהו** [שני דקלים יש בארץ ישראל, ויוצא מעין של מים מביניהם]. **כסא קמא** [שתיית כוס ראשונה] מאותם מים — **מרפי** [מרפה] את המעיים, **אידך** [האחרת, השניה] — **משלשל, ואידך** [והאחרת, השלישית] — **כי היכי דעיילי, הכי נפקי** [כמו שנכנסו המים, כך הם יוצאים]. **אמר עולא: לדידי שתי שיכרא דבבלאי, ומעלי מינייהו** [אני שותה שיכר של בבליים, והוא מועיל מהם לשלשול]. ומעירים: **והוא** דווקא כשהשותה **לא רגיל ביה ארבעין יומין** [בו בשיכר ארבעים יום], שאז משפיע הוא כך על הקיבה.


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:7
[Steinsaltz on Shabbat 110a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:7)

**רב יוסף אמר:** מי דקרים הם **זיתום המצרי** והוא עשוי **תילתא שערי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא** [שליש שעורים, ושליש כרכום, ושליש מלח]. **רב פפא אמר: תילתא חיטי, ותילתא קורטמי, ותילתא מילחא וכמונא** [שליש חטים, ושליש כרכום, ושליש מלח וכמון] **וסימניך** שתזכור מי מהם אמר שזיתום עשוי משעורים — הסל שקרוי **סיסאני** שיש במלה פעמיים את האות ס' לסימן: שרב יוסף שיש בשמו את האות ס' הוא שעורים (ולענין זה האות ש' היא כ־ס'). **ושתי להו** [ושותה אותם] **בין דבחא לעצרתא** [פסח לעצרת, שבועות], **דקמיט** [מי שהוא עוצור במיעיו] — **מרפי ליה** [מרפה אותו], **ודרפי** [ומי שהוא רפוי, משולשל] — **קמיט ליה** [עוצר אותו].


###### Steinsaltz on Shabbat 110a:8
[Steinsaltz on Shabbat 110a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/110a:8)

ד **ו**עוד שנינו במשנה **כוס עקרין.** ושואלים: **מאי** [מה היא] **כוס עקרין** זו? **אמר ר' יוחנן: לייתי מתקל זוזא קומא אלכסנדריא** [יביא משקל זוז קומוס אלכסנדרי], **ומתקל זוזא גביא גילא** [ומשקל זוז אלום], **ומתקל זוזא כורכמא רישקא, ולישחקינהו בהדי הדדי** [ומשקל זוז כרכום הגינה, וישחקם יחד]. **לזבה** — ישקה **תלתא בחמרא** [שלושה מינים אלה ביין] ותתרפא מהזוב, **ולא מיעקרא** [תהיה עקרה]. **לירקונא** [לרפואת חולי ירקון] — ישתה **תרין בשיכרא, ומיעקר** [שנים מהם בשיכר, ואולם נעשה עקר]. אמרנו כי **לזבה** ישקה **תלתא בחמרא** [שלושה מינים אלה ביין] ותתרפא מהזוב, **ולא מיעקרא** [תהיה עקרה]. **ואי** [ואם] **לא** הועילה לה רפואה זו — **לייתי תלתא** [יביא שלושה]