## Steinsaltz on Shabbat Daf 111b

###### Steinsaltz on Shabbat 111b:1
[Steinsaltz on Shabbat 111b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:1)

**אסור להדוקיה ביומא טבא** [אסור להדקו ביום טוב] מחמת איסור סחיטה. והלא ר' שמעון מתיר בדבר שאינו מתכוון! ומתרצים: **ב**הלכה **ההיא אפילו ר' שמעון מודה** שאסור. ש**אביי ורבא דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם]: **מודה ר' שמעון ב**מקרה של **"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות".** שכל מלאכה, אף זו המותרת, שהתוצאה ההכרחית שלה היא מלאכה אסורה — אסור לעשותה בשבת אף לדעת ר' שמעון, וכיון שלא יתכן להכניס את הבגד בנקב החבית בלא לסחוט — אף ר' שמעון מודה שאסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:2
[Steinsaltz on Shabbat 111b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:2)

ושבים ומקשים: **והאמר** [והרי אמר] **רב חייא בר אשי** שכך **אמר רב** במפורש: **הלכה כ**שיטת **ר' יהודה, ורב חנן בר אמי אמר** בשם **שמואל: הלכה כ**שיטת **ר' שמעון. ורב חייא בר אבין מתני לה** [שונה אותה] מסורת **בלא גברי** [שמות האנשים] המוסרים את ההלכה בשם אחרים, אלא במישרין, **רב אמר: הלכה כ**שיטת **ר' יהודה, ושמואל אמר: הלכה כ**שיטת **ר' שמעון! אלא אמר רבא: אני וארי שבחבורה תרגימנא** [פירשנו]. ומעירים דרך אגב: **ומנו** [ומי הוא] "הארי שבחבורה" — **ר' חייא בר אבין,** והוא ואני פירשנו: **הלכה** היא אכן **כ**שיטת **ר' שמעון, ולאו מטעמיה** [ואולם לא מטעמו].


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:3
[Steinsaltz on Shabbat 111b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:3)

ומעתה באים לברר את הדברים: **מאי** [מה] בדיוק פירוש **"הלכה כ**שיטת **ר' שמעון ולאו מטעמיה** [ולא מטעמו] **"? אילימא** [אם נאמר] כי **הלכה כ**שיטת **ר' שמעון דשרי** [שהתיר] לסוך, **ולאו מטעמיה** [ולא מטעמו], ש**אילו ר' שמעון סבר** [סבור] כי שמן ורדים **מסי** [מרפא], **ו**אילו **רב סבר** [סבור] כי הוא **לא מסי** [מרפא]. ולכן התיר לסוך בו בשבת, שאין בו משום רפואה. ואולם **וסבר** [וכי סבור] **רב** כי שמן ורדים **לא מסי** [מרפא]? **והא מדקתני** [והרי ממה ששנינו] **"בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן וורד" מכלל** הדבר אתה למד **דמסי** [שהוא מרפא]. **אלא** יש לומר: **הלכה כ**שיטת **ר' שמעון** שהתיר, **ולאו מטעמיה** [ולא מטעמו], ש**אילו ר' שמעון סבר** [סבור]: **אף על גב דלא שכיח** [אף על פי שאינו מצוי] שמן הורד במקומו של זה ודמיו יקרים, וכל הרואה שסך בו מבין שודאי לרפואה הוא עושה כן, מכל מקום **שרי** [מותר]. **ורב סבר** [סבור]: **אי שכיח** [אם שמן הורד מצוי] באותו מקום — **אין** [כן], מותר לו לסוך בו, **ואי** [ואם] הוא **לא שכיח** [מצוי] — **לא. ובאתרא** [ובמקום] של **רב שכיח משחא דוורדא** [מצוי שמן ורד], ולכן התיר רב לכל אדם לסוך בו בשבת, אבל במקום שאינו מצוי סבר כחכמים האוסרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:5
[Steinsaltz on Shabbat 111b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:5)

א משנה **ואלו קשרים שחייבין עליהן** אם קושרים אותם בשבת: כגון **קשר הגמלין וקשר הספנין** שהם קשרים של קיימא (המתקיימים), שעושים אותם כדי שישארו כך לעולם, **וכשם שהוא חייב על קישורן** של אלה, **כך הוא חייב על היתרן. ר' מאיר אומר,** כלל יש בדבר: **כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו** — **אין חייבין עליו** אם קשרו, שקשר רופף כזה אינו קרוי קשר של קיימא, אפילו נתכוון לכך.


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:6
[Steinsaltz on Shabbat 111b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:6)

ב גמרא שואלים: **מאי** [מה הם] **קשר הגמלין וקשר הספנין? אילימא קטרא דקטרי בזממא** [אם תאמר שהוא הקשר שקושרים בחח] שקושר בחח הגמל רצועה כדי למושכו בה, **ו**כן **קטרא דקטרי באיסטרידא** [וקשר חבל שקושרים בטבעת הקבועה בחרטום הספינה] לקושרה באמצעותו לחוף כדי שתעמוד במקומה. והלא **האי** [זה] **קשר שאינו של קיימא** [קיום, המתקיים] **הוא,** שהרי מתירים אותו מזמן לזמן! **אלא** קשר הגמלים הוא **קיטרא דזממא גופיה** [קשר החח עצמו], הקשר שבו קושרים את החח אל הגמל, **ו**קשר הספנים **דאיסטרידא גופה** [של טבעת הספינה עצמה], הקשר שקושר את הטבעת לספינה, שאין מתירים קשרים אלה והם קשרים המתקיימים.


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:7
[Steinsaltz on Shabbat 111b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:7)

שנינו במשנה ש**ר' מאיר אומר** וקובע כלל: ש**כל קשר** שיכולים להתירו ביד אחת אין חייבים עליו. **בעי** [שאל] **רב אחדבוי אחוי** [אחיו] של **מר אחא:** קשר **עניבה ל**שיטת **ר' מאיר מהו** דינו, המותר לעשותו בשבת כשמהדקו כראוי, או לא? וצדדי הבעיה: האם **טעמיה** [טעמו] של **ר' מאיר** הוא **משום** ש**יכול להתירו באחת מידיו הוא, והא נמי** [וקשר עניבה זה גם כן] **יכול להתירו,** ונמצא שאינה קשר יציב, **או דילמא טעמא** [שמא הטעם] של **ר' מאיר משום** שקשר הניתר ביד אחת הוא **לא מיהדק** [מהודק] דיו **והא מיהדק** [וזה, קשר עניבה, מתהדק]. שאלה זו לא נפתרה ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:8
[Steinsaltz on Shabbat 111b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:8)

ג משנה **יש לך קשרין שאין חייבין עליהן** כשעושה אותם בשבת בשוגג קרבן חטאת **כ**מו על **קשר הגמלין, וכקשר הספנין,** אבל אסור מלכתחילה לעשותם, וכגון: **קו‍שרת אשה מפתח חלוקה** ברצועות **ו**כן **חוטי סבכה** שבראשה, **ו**כן שרוכים **של פסקיא** (חגורה רחבה הנקשרת בשרוכים), **ו**כן קושרים **רצועות** של **מנעל ו**של **סנדל ו**של **נודות** (נאדות) **יין ושמן, וקדירה של בשר** שקושרים בגד על פיה. **ר' אליעזר בן יעקב אומר: קושרין** חבל לרוחב הפתח **לפני הבהמה בשביל שלא תצא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 111b:9
[Steinsaltz on Shabbat 111b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/111b:9)

ד גמרא שואלים: **הא גופא קשיא** [היא עצמה, המשנה, קשה], שכן מצד אחד **אמרת** [אומר אתה] כי **יש קשרין שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין,** ומשמע: **חיובא** [חיוב] **הוא דליכא** [שאין] בדבר, **הא איסורא** [אבל איסור שמדברי סופרים] — **איכא** [יש], **והדר תני** [וחזר ושנה]: **קו‍שרת אשה מפתח חלוקה,** ומשמע: **אפילו לכתחילה** מותר! ומתרצים, **הכי קאמר** [כך אמר התנא במשנה]: **יש קשרין שאין חייבין עליהן** אם עשו אותם בשבת בשוגג, **כקשר הגמלין וכקשר הספנין. ומאי ניהו** [ומה הם] —