## Steinsaltz on Shabbat Daf 113a

###### Steinsaltz on Shabbat 113a:1
[Steinsaltz on Shabbat 113a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:1)

**חדא מינייהו בטולי מבטיל** [אחד מהם מן הקשרים בטל משימוש] ויוציא את הבהמה בדוחק רק אחרי התרת קשר אחד, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ששניהם נחשבים כקשר שאינו של קיימא, ומותר. **אמר רב יוסף** שכך **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: הלכה** בענין זה **כ**שיטת **ר' אליעזר בן יעקב. אמר ליה** [לו] **אביי** לרב יוסף: מאחר שפוסק אתה שכך **הלכה,** אם כן **מכלל** הדברים ניתן להבין **דפליגי** [שנחלקו] עליו חכמים. **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **מאי נפקא** [מה יוצא] **לך מינה** [ממנה, מזה]? הרי בין שנחלקו ובין שלא נחלקו הלכה כמותו! **אמר ליה** [לו] אביי: וכי תנהג כך ש**גמרא גמור זמורתא** [שתלמד למודך וזמר] **תהא** בחזרה על דברים בלא לחקור את יסודותיהם?!


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:2
[Steinsaltz on Shabbat 113a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:2)

א משנה **קושרין** בשבת **דלי בפסקיא** (חגורה) שבודאי לא ישאירנה קשורה בדלי ואין זה איפוא קשר של קיימא, **אבל לא בחבל. ר' יהודה מתיר.** ו**כלל אמר ר' יהודה: כל קשר שאינו של קיימא** — **אין חייבין עליו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:3
[Steinsaltz on Shabbat 113a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:3)

ב גמרא שנינו במשנה שלדעת התנא קמא אסור לקשור בשבת דלי בחבל, ור' יהודה מתיר. ושואלים: **חבל דמאי** [של מה]? כלומר, באיזה חבל מדובר כאן? **אי לימא** [אם תאמר] שמדובר ב**חבל דעלמא** [סתם], כיצד **ר' יהודה מתיר?** והלא **קשר של קיימא הוא! אלא** יש לומר שמדובר לא בחבל סתם אלא ב**חבל דגרדי** [של אורג], שהאורג צריך לו למלאכתו ויתירנו לאחר השבת. ושואלים: **למימרא דרבנן סברי גזרינן** [האם נאמר שחכמים סבורים כי גוזרים אנו] ב**חבל דגרדי אטו** [של אורג משום] **חבל דעלמא** [סתם], **ור' יהודה סבר לא גזרינן** [סבור כי איננו גוזרים]?


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:4
[Steinsaltz on Shabbat 113a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:4)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] לכך ממה ששנינו בברייתא: **חבל דלי שנפסק** בשבת **— לא יהא קושרו** בקשר רגיל **אלא עונבו. ור' יהודה אומר: כורך עליו פונדא** (איזור חלול) **או פסקיא** (חגורה), **ובלבד שלא יענבנו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:5
[Steinsaltz on Shabbat 113a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:5)

ואם כן **קשיא** [קשה] מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה** עצמו, שבברייתא שנינו שהוא גוזר על עניבה משום קשירה, ובמשנה אינו גוזר בקשירת חבלים וכן **קשיא דרבנן אדרבנן** [קשה מדברי חכמים על דברי חכמים], שבברייתא אינם גוזרים ובמשנה שנינו שהם גוזרים גזירה.


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:6
[Steinsaltz on Shabbat 113a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:6)

ומתרצים: **דרבנן אדרבנן לא קשיא** [מדברי חכמים על דברי חכמים אינו קשה], וטעם ההבדל: **חבל בחבל** — **מיחלף** [מתחלף], וכיון שדומים הם — גזרו גם בחבל גרדי, שאם נתיר בו יבואו לטעות ולהורות היתר גם בחבל רגיל. אבל **עניבה בקשירה** — **לא מיחלפא** [אינה מתחלפת] ולכן לא גזרו איסור בעניבה. וכן מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה לא קשיא** [אינו קשה], שכן יש לחלק ולומר כי **התם** [שם] שאסר — הרי זה **לא משום דמיחלפא** [שמתחלפת] **עניבה בקשירה, אלא** לדעתו **עניבה גופה קשירה** גמורה **היא** ואסורה מעיקר הדין, ולא משום גזירה.


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:7
[Steinsaltz on Shabbat 113a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:7)

ג **אמר ר' אבא** שכך **אמר רב חייא בר אשי** שכך **אמר רב: מביא אדם** בשבת **חבל מתוך ביתו, וקושרו** בקצה אחד **בפרה ו**בקצה אחר **באבוס,** ואין זה נחשב כקשר של קיימא, שכן ודאי יתיר את החבל. **איתיביה** [הקשה לו] **ר' אחא אריכא** [הארוך, הגבוה] ש**הוא ר' אחא בר פפא לר' אבא,** והלא שנינו במפורש בברייתא: **חבל שבאיבוס** — **קושרו בפרה, ושבפרה** — **קושרו באיבוס, ובלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור בפרה ובאיבוס!** ומשיבים: **התם** [שם] שהתירו — מדובר ב**חבל דגרדי** [של אורג] שודאי יתירנו.


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:8
[Steinsaltz on Shabbat 113a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:8)

**אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: כלי קיואי** (אורג) **מותר לטלטלן בשבת. בעו מיניה** [שאלו ממנו] **מרב יהודה: כובד העליון וכובד התחתון** שבנול האורגים **מהו** דינם, האם גם הם בכלל היתר זה? ולא השיב תשובה ברורה אלא **אין ולאו ורפיא בידיה** [כן ולא ורפה התשובה בידו]. ואולם **איתמר** [נאמר] ש**אמר רב נחמן** שכך **אמר שמואל: כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת,** ו**אפילו** את ה**כובד העליון וכובד התחתון, אבל לא את העמודים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:9
[Steinsaltz on Shabbat 113a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:9)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: מאי שנא** [מה שונים] ה**עמודים** ש**לא** יטלטלם? **אילימא דקעביד** [אם נאמר משום שהוא עושה] **גומות** כשהוא חולץ את העמוד מן הקרקע, הלא **גומות ממילא קא הויין** [מעצמן הן נעשות] ובדבר זה אין איסור, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הטומן לפת וצנונות תחת הגפן, אם מקצת עליו** של הירק הטמון **מגולין** — **אינו חושש לא משום כלאים** של ירק בגפן, **ולא משום שביעית,** שאסור לזרוע בשנה זו, **ולא משום מעשר** שיצטרך לחזור ולעשר את הירקות לאחר הוצאתן שנית, לפי שטמינה מעין זו אינה נחשבת כזריעה, **ו**כן **ניטלין בשבת.** נמצא אם כן שאין אוסרים בכך משום עשיית גומא!


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:10
[Steinsaltz on Shabbat 113a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:10)

וענה לו: אין להשוות בין המקרים, שכן **בשדה** — **לא אתי לאשוויי** [יבוא להשוות, ליישר] **גומות,** ואילו **הכא** [כאן] שהגומות נעשות **בבית** — יש לחשוש שמא **אתי לאשוויי** [יבוא להשוות, ליישר] את ה**גומות,** ומשום כך אסרו. **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' יוחנן מר' יהודה בר ליואי: כלי קיואי, כגון כובד העליון וכובד התחתון, מהו** הדין לענין ההיתר **לטלטלן בשבת? אמר ליה** [לו] ר' יהודה: **אין מטלטלין.** ושאלו: **מה טעם** הדבר? אמר לו: **לפי שאין ניטלין** אף בחול, שהם כבדים ביותר וקבועים ובטלים למקומם, ולכן לא התירו את טלטולם בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:11
[Steinsaltz on Shabbat 113a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:11)

ד משנה **מקפלין את הכלים** (הבגדים) לאחר שהפשיטום **אפילו ארבעה ו**כן **חמשה פעמים, ומציעין את המטות מלילי שבת לשבת. אבל לא משבת למוצאי שבת,** שאין עושים בשבת כל מעשה שהוא הכנה לצורך יום חול. **ר' ישמעאל אומר: מקפלין את הכלים, ומציעין את המטות מיום הכיפורים לשבת** אם חל יום הכיפורים ביום שישי. **וחלבי** הקרבנות שהוקרבו ב**שבת קריבין ביום הכיפורים, אבל לא של יום הכיפורים בשבת** שקדושת שבת גדולה מקדושת יום הכפורים. ואילו **ר' עקיבא אומר: לא של שבת קריבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קריבין בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:12
[Steinsaltz on Shabbat 113a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:12)

ה גמרא **אמרי דבי** [אמרו בני בית מדרשו] של **ר' ינאי: לא שנו** שמותר לקפל בשבת את הבגדים **אלא באדם אחד, אבל בשני בני אדם** — **לא,** ששניים המקפלים הריהם כמתקנים את הכלי בקיפולם. **ובאדם אחד נמי** [גם כן] **לא אמרן** [אמרנו] שמותר **אלא ב**בגדים **חדשים,** שאף בלי קיפול ראויים הם ללבישה, **אבל בישנים** — **לא** יקפל. **וחדשים נמי** [גם כן] **לא אמרן** [שמותר] לקפלם **אלא בלבנים, אבל בצבועים** — **לא. ולא אמרן** [אמרנו] שמותר לו לקפל **בשבת בגדים לבנים חדשים אלא** כ**שאין לו** בגדים **להחליף, אבל** אם **יש לו** בגדים אחרים **להחליף** — **לא** יקפל את אלו.


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:13
[Steinsaltz on Shabbat 113a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:13)

ובתוספתא **תנא** [שנינו]: בני הבית **של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים** אפילו **כלי לבן שלהן, מפני שהיה להן** אחרים **להחליף.** אגב דברים אלה הביאו מה ש**אמר רב הונא: אם יש לו להחליף** בגדים חדשים בשבת — **יחליף, ואם אין לו להחליף** — **ישלשל** (יאריך) **בבגדיו** לפני השבת, כדי שיתהדר לכבוד שבת. **מתקיף לה** [הקשה על כך] **רב ספרא: והא מיתחזי כרמות רוחא** [והרי נראה בכך כגסות הרוח]. ומשיבים: **כיון** שב**כל יומא** [יום] הוא **לא קעביד** [עושה] כך, **והאידנא** [ועכשיו], בשבת **הוא דקא עביד** [שעושה] כך — **לא מיתחזי כרמות רוחא** [נראה הדבר כגסות הרוח] אלא ככבוד השבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 113a:14
[Steinsaltz on Shabbat 113a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/113a:14)

ו ובענין זה מביאים ממה ששנינו, נאמר: "אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד **וכבדתו מעשות דרכיך** ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעיהו נח, יג) ודרשו בדברים **"וכבדתו"** — **שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וכי הא** [וכמו זה] ש**ר' יוחנן קרי למאניה "מכבדותי"** 
[היה קורא לבגדיו "כבודי"], ונמצא שיש דרך כבוד בלבוש מתאים. והמשך **הפסוק "מעשות דרכיך"** משמעו — **שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול. "ממצוא חפצך"** — **חפציך** (ענייניך) שלך **אסורין** להתעסק ולדבר בהם בשבת, ואולם **חפצי שמים** (של מצוה) — **מותרין. "ודבר דבר"** —