## Steinsaltz on Shabbat Daf 114a

###### Steinsaltz on Shabbat 114a:1
[Steinsaltz on Shabbat 114a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:1)

**מניין לשנוי בגדים,** שנחשב לדרך כבוד, **מן התורה, ש**כן **נאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים** והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור**"** (ויקרא ו, ד). **ותנא דבי** [ושנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל, לימדך תורה דרך ארץ: בגדים שבישל בהן קדירה לרבו,** מאחר ובישול היא עבודה המביאה ללכלוך בגדים — **אל ימזוג בהן כוס לרבו** כשהוא משמשו שימוש של כבוד.


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:2
[Steinsaltz on Shabbat 114a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:2)

**אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק.** ושואלים: **והא** [והרי] **ר' אחא בר חנינא נפיק** [יצא] במנעלים מטולאים! **אמר ר' אחא בריה** [בנו] של **רב נחמן:** אסרו רק בנעליים המטולאות **בטלאי על גב טלאי.**


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:3
[Steinsaltz on Shabbat 114a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:3)

**ואמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: כל תלמיד חכם שנמצא רבב** (כתם שומן) **על בגדו** — נחשב כ**חייב מיתה, ש**כן **נאמר: "כל משנאי אהבו מות"** (משלי ח, לו), ואמרו חכמים: **אל תקרי** [תקרא] **משנאי אלא "משניאי",** כלומר, אלה הגורמים להשניא את התורה על הבריות הרי זה כאילו "אהבו מות" — שחייבים מיתה. **רבינא אמר:** לא רבב נאמר אלא **רבד** (כתם דם) (ר"ח) **איתמר** [נאמר], שיש בכך גנאי גדול יותר. ומוסיפים: **ולא פליגי** [נחלקו] להלכה, אלא **הא** [זה] ששנינו שצריך להזהר בכל כתם — הרי זה **בגלימא,** שהיא בגד עליון, ו**הא** [זה] ששנינו שיש להזהר בכתם דם — הרי זה **בלבושא** [בלבוש תחתון], שיש להיזהר בכתם דם, שיש בו גנאי אבל בשאר כתמים אין להקפיד בו כל כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:4
[Steinsaltz on Shabbat 114a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:4)

**ו**מעין זה **אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף** שלוש שנים**"** (ישעיהו כ, ג), שאין לפרש כמשמעו, אלא **"ערום"** — שלבש **בגדים בלואים, "ויחף"** — **במנעלים המטולאים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:5
[Steinsaltz on Shabbat 114a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:5)

א **תנן התם** [שנינו במשנה שם]: **רבב** של שומן **על המרדע** של חמור **— חוצץ,** ואם הוא טמא — אין הטבילה מועילה לו עד שיוסר הרבב. **רבן שמעון בן גמליאל אומר:** רבב חוצץ דווקא כשגודלו מגיע **עד** כגודל **איסר האיטלקי** ולא בפחות מזה. **ועל הבגדים,** אם היה בהם כתם שומן **מצד אחד** — **אינו חוצץ,** אבל אם היה הרבב גדול עד שעבר הכתם **משני צדדין** — **חוצץ. ר' יהודה אומר משום** (בשם) **ר' ישמעאל: אף מצד אחד חוצץ.**


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:6
[Steinsaltz on Shabbat 114a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:6)

**בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' שמעון בן לקיש מר' חנינא:** רבב שעל **מרדעת,** האם **מצד אחד** אמרו שהרבב חוצץ בו **או משני צדדין? אמר ליה** [לו] ר' חנינא: **זו** במפורש **לא שמעתי,** ואולם **כיוצא בה שמעתי. דתנן** [שכן שנינו] באותה משנה ש**ר' יוסי אומר:** בגד **של בנאין** — יש בו חציצה כשהכתם **מצד אחד, ושל בור** (עם הארץ) שאינו מקפיד בנקיונו — כשהכתם **משני** ה**צדדין. ו**בודאי **לא תהא מרדעת** של חמור **חשובה מבגדו של עם הארץ.**


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:7
[Steinsaltz on Shabbat 114a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:7)

ומעירים: **מאי** [מה הם] **"בנאין"** המוזכרים כאן? **אמר ר' יוחנן: אלו תלמידי חכמים שעוסקין בבנינו של עולם כל ימיהן. ו**בהקשר לכך **אמר ר' יוחנן: איזהו תלמיד חכם** שאמרו **שמחזירין לו אבידה בטביעות העין,** כלומר, שאם אמר שהוא מכיר במציאה שהיא שלו שמחזירים לו את החפץ גם אם אין בו סימנים — **זה המקפיד על חלוקו** (בגדו הפנימי) **להופכו,** כדי שלא ייראו התפירות הגסות, שנוהג בכל דרכיו כתלמיד חכם אף בהקפדה על נקיון וסדר (מהרש"א). **ו**אגב כך מוסיפים מה ש**אמר ר' יוחנן: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור** — **זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר,** ובקיאות זו שאמרו — בכל המסכתות, **ואפילו במסכת כלה** שהיא המסכת הנלמדת ברבים באותה עת, ואין אנשים רגילים בה.


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:8
[Steinsaltz on Shabbat 114a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:8)

**ואמר ר' יוחנן: איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו** — **זה שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים,** וראוי לציבור לסייע בידו. **והני מילי** [ודברים אלה] אמורים דווקא לענין **למיטרח בריפתיה** [לטרוח ולעסוק בלחמו], שראוי לסייע לו בצרכיו החיוניים. **ואמר ר' יוחנן: איזהו** הנכלל בגדר **"תלמיד חכם"** — **כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום, ואומרה.** ואומרים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה למעשה] — **למנוייה** [לענין מינויו] כ**פרנס על הציבור; אי בחדא מסכתא** [אם בקי כך במסכת אחת] — ימנוהו **באתריה** [במקומו], **אי בכוליה תנויה** [אם בכל לימודו] — יעמידוהו **בריש מתיבתא** [בראש הישיבה].


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:9
[Steinsaltz on Shabbat 114a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:9)

**ר' שמעון בן לקיש אמר:** בגדי הבנאים האמורים במשנה **אלו** הם **כלים** (בגדים) **האוליירין** (של בלנים) **הבאין ממדינת הים,** שהכתם בהם ניכר, ומקפידים בנקיונם. ושואלים: **למימרא דחיורי נינהו** [האם נאמר שאלה לבנים הם]? **והאמר להו** [והרי אמר להם] **ר' ינאי לבניו: בני, אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים,** לא ב**לבנים** — **שמא לא אזכה** בדיני **ואהיה** בין הרשעים (הנידונים) **כחתן בין אבלים.** ולא בבגדים **שחורים** — **שמא אזכה** ואהיה בין הצדיקים, **ו**אם אלבש שחורים **אהיה כאבל בין חתנים. אלא** קברוני **בכלים האוליירין הבאין ממדינת הים,** שאינם שחורים ואינם לבנים. **אלמא, סומקי נינהו** [מכאן שאדומות הם בגדים אלה]! ומשיבים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה], שניתן לחלק ולומר כי **הא** [זה] שמשמע מדברי ר' ינאי שהם אדומים — הרי זה **בגלימי** [בגלימות], ואילו **הא** [זה] שמשמע מדברי ר' שמעון בן לקיש שהם לבנים — הרי זה **בלבושי** [בלבוש תחתון].


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:10
[Steinsaltz on Shabbat 114a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:10)

ב שנינו במשנה ש**ר' ישמעאל אומר** ש**מקפלין** את הכלים ומציעים את המיטות מיום כיפורים לשבת, ומקריבים ביום הכיפורים שחל ביום ראשון חלבים שנשארו מן הקרבנות שהוקרבו בשבת. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: במה שנאמר **"עלת שבת בשבתו** על עולת התמיד ונסכה**"** (במדבר כח, י) **לימד** הכתוב **על חלבי שבת שקריבין ביום הכיפורים** שאף הוא נקרא "שבת", ודרש כאילו נכתב עולת שבת — בשבת אחרת. **יכול אף** חלבים **של יום הכיפורים** יהיו קרבים **בשבת** — **תלמוד לומר: "בשבתו",** למעט: ולא בשבת אחרת, אלו **דברי ר' ישמעאל.**


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:11
[Steinsaltz on Shabbat 114a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:11)

**ר' עקיבא אומר:** במה שנאמר **"עלת שבת בשבתו" לימד** הכתוב **על חלבי שבת שקרבים ביום טוב** שלמחרתו. **יכול אף** יהיו קרבים **ביום הכפורים** שחל למחרת השבת — **תלמוד לומר: "בשבתו"** — ולא באחרת.


###### Steinsaltz on Shabbat 114a:12
[Steinsaltz on Shabbat 114a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/114a:12)

**כשתמצא לומר** ותדקדק בשיטות, הרי **לדברי ר' ישמעאל נדרים ונדבות קריבין ביום טוב,** ועל סמך הנחה זו הוא אומר שאם נדרים שיכולים לדחות את הקרבתם לימות החול, קרבים בכל זאת ביום טוב, ודאי שיקריבו חלבי שבת ביום טוב שלמחרתו, **וכי איצטריך קרא** [וכאשר נצרך המקרא] לרבות — הרי זה **ל**התיר הקרבת חלבים של שבת ב**יום הכפורים** למחרתו. ואילו **לדברי ר' עקיבא נדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב, ו**לכן **כי איצטריך קרא** [כאשר נצרך הכתוב] הרי זה **למישרא** [להתיר] את הקרבת חלבי שבת **ביום טוב** שלמחרתו, אבל ביום הכיפורים — אסור. **אמר ר' זירא:**