## Steinsaltz on Shabbat Daf 115a

###### Steinsaltz on Shabbat 115a:1
[Steinsaltz on Shabbat 115a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115a:1)

**מותר בקניבת ירק. ואמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: יום כיפורים שחל להיות ב**ימות ה**חול** — **מפצעין** (מפצחים) **באגוזים ומפרכסין** (מוציאים את הגרעינים) **ברימונים מן המנחה ולמעלה** לפי שאין בכך מלאכה של ממש ו**מפני עגמת נפש,** שאם לא ידע שיש אוכל מוכן במוצאי החג יהיה לו צער יותר בשעות הצום האחרונות (רז"ה). מסופר: **דבי** [בני בית] **רב יהודה מקנבי כרבא** [היו קונבים כרוב]. **דבי** [בני בית] **רבה גרדי קארי** [היו גורדים דלעת]. **כיון דחזא** [שראה] רבה **דהוו קא מחרפי** [שהיו מקדימים לקנוב] עוד לפני המנחה **אמר להו** [להם]: **אתא איגרתא ממערבא משמיה** [באה איגרת מכתב ממערב, מארץ ישראל, משמו] של **ר' יוחנן דאסיר** [שאסור].


###### Steinsaltz on Shabbat 115a:3
[Steinsaltz on Shabbat 115a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115a:3)

א משנה **כל כתבי הקדש מצילין אותן** בשבת **מפני הדליקה, בין שקורין בהן,** כגון ספרי התורה והנביאים הנקראים בציבור, **ובין שאין קורין בהן,** כספרי הכתובים. **אף על פי שכתובים בכל לשון** ולדעת חכמים שונים אין קוראים באלה ברבים, מכל מקום יש בהם קדושה ו**טעונים גניזה. ו**אותם כתבי הקודש **מפני מה אין קורין בהם** — **מפני ביטול בית המדרש,** שהיה זמן קבוע בשבת לבוא לבית המדרש לשמוע דברי הלכה, ואסרו לעסוק בכל דבר אחר בשעה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 115a:4
[Steinsaltz on Shabbat 115a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115a:4)

ב גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בדבר כתבי הקודש ש**היו כתובים תרגום** ארמי **או בכל לשון** אחרת. **רב הונא אמר: אין מצילין אותן מפני הדליקה** בשבת. **ורב חסדא אמר: מצילין אותן מפני הדליקה.** ומוסיפים: **אליבא דמאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] שכתבי הקודש הכתובים בשפות אחרות **ניתנו לקרות בהן** — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש**מצילין** אותם. **כי פליגי אליבא דמאן דאמר** [כאשר נחלקו היה זה לשיטת מי שאומר] **לא ניתנו לקרות בהן.** ש**רב הונא אמר: אין מצילין** אותם, **דהא** [שהרי] **לא ניתנו לקרות בהן.** ואילו **רב חסדא אמר: מצילין משום בזיון כתבי הקדש. תנן** [שנינו במשנתנו]: **כל כתבי הקדש מצילין אותן** בשבת **מפני הדליקה, בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן, אף על פי שכתובין בכל לשון. מאי לאו** [האם לא נפרש] כי **"שקורין בהן"** משמעו — ספרי ה**נביאים, ו"שאין קורין בהן"** משמעו — **כתובים, אף על פי שכתובין בכל לשון** ש**לא ניתנו לקרות בהן, וקתני** [ובכל זאת שנינו]: **מצילין, ו**הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] ל**רב הונא!**


###### Steinsaltz on Shabbat 115a:5
[Steinsaltz on Shabbat 115a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115a:5)

**אמר** [יכול היה לומר] **לך רב הונא : ותסברא** [וכי סבור אתה] שאפשר להוכיח מכאן? **אימא סיפא** [אמור את סופה של משנה זו], ששנינו **בה: טעונין גניזה,** והדבר תמוה, שכן **השתא אצולי מצילינן** [להציל אותם מן הדליקה אנו מצילים], ואם כן לענין זה שטעונים **גניזה מיבעי** [נצרך לומר]?! **אלא** ודאי אין משנה זו נהירה כמות שהיא, ובהכרח עלינו להוסיף בה דברים כדי לבארה, ו**רב הונא מתרץ לטעמיה** [מיישב אותה לטעמו, לשיטתו] **ורב חסדא מתרץ לטעמיה** [מיישב אותה לטעמו, לשיטתו]. ומפרטים, **רב הונא מתרץ לטעמיה** [מיישב אותה לטעמו, לשיטתו]: **"בין שקורין בהן"** — אלו ה**נביאים, "ובין שאין קורין בהן"** — **כתובים. במה דברים אמורים** — **שכתובין בלשון הקדש, אבל** אינם כתובים בלשון הקודש אלא **בכל לשון** אחרת — **אין מצילין** אותם בשבת מפני הדליקה, **ואפילו הכי** [כך], אף על פי כן — **גניזה בעו** [צריכים]. **רב חסדא מתרץ לטעמיה** [מיישב אותה לטעמו, לשיטתו]: **"בין שקורין בהן"** משמעו — **נביאים, "ובין שאין קורין בהן"** — **כתובים, אף על פי שכתובין בכל לשון** חוץ מלשון הקודש — **נמי** [גם כן] **מצילין** אותם. **והכי קאמר** [וכך אמר]: **ו**אף **מקק** (רקבובית) **שלהן טעונין גניזה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 115a:6
[Steinsaltz on Shabbat 115a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115a:6)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **היו כתובים תרגום ו**כן **כל לשון** אחרת — שאינה לשון הקודש **מצילין אותן** בשבת **מפני הדליקה.** והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על שיטת **רב הונא** האומר כי אין מצילים אותם! **אמר** [יכול היה לומר] **לך רב הונא : האי תנא סבר** [תנא זה סבור] כי אף ספרים שאינם כתובים בלשון הקודש **ניתנו לקרות בהן,** ואולם דעת רב הונא עצמו אינה כן, ולכן הוא סבור כי אף אין מצילים אותם. **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ששנינו בברייתא אחרת: כתבי הקודש ש**היו כתובין גיפטית** (מצרית) או **מדית,** או **עיברית** (בכתב העברי הקדום), או **עילמית,** או **יוונית, אף על פי שלא ניתנו לקרות בהן** — **מצילין אותן** בשבת **מפני הדליקה.** והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רב הונא** הסובר שאין מצילים! **אמר** [יכול היה לומר] **לך רב הונא: תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בדבר זה, **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **היו כתובין תרגום ו**כן **בכל לשון** אחר שאינו לשון הקודש — **מצילין אותן** בשבת **מפני הדליקה. ר' יוסי אומר: אין מצילין אותן מפני הדליקה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 115a:7
[Steinsaltz on Shabbat 115a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115a:7)

**אמר ר' יוסי: מעשה באבא** (אבי), **חלפתא, שהלך אצל רבן גמליאל בריבי** (הנכבד), הוא רבן גמליאל מיבנה, **לטבריא** (טבריה), **ומצאו שהיה יושב על שלחנו של יוחנן הנזוף, ובידו ספר איוב תרגום והוא קורא בו. אמר לו** יוחנן: **זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך, שהיה עומד על גב מעלה** (מדרגה) **בהר הבית, והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי: שקעהו** את הספר הזה **תחת הנדבך. אף הוא** רבן גמליאל מיבנה כששמע סיפור זה **צוה עליו וגנזו. ר' יוסי בר' יהודה אומר:** שבהר הבית **עריבה** (קערה גדולה) **של טיט כפו** (הפכו) **עליו. אמר רבי: שתי תשובות בדבר** להוכיח שלא כך היה: **חדא** [אחת] **וכי טיט בהר הבית מנין?** שבהר הבית היו בונים בחומרים אחרים, ולא בטיט. **ועוד,** אפילו כתבי הקודש שאין קוראין בהם, **וכי מותר לאבדן ביד? אלא** לכל היותר **מניחן במקום התורפה** (מקום שבו הם עלולים להתבלות מהר) **והן מרקיבין מאליהן.** ובאים לברר: **מאן תנאי** [מי הם התנאים] שאמר רב הונא שנחלקו בהלכה זו