## Steinsaltz on Shabbat Daf 115b

###### Steinsaltz on Shabbat 115b:1
[Steinsaltz on Shabbat 115b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:1)

**אילימא** [אם נאמר] שהוא ה**תנא קמא** [הראשון] שחלק עליו **ר' יוסי** — אין זה הכרחי, **ודילמא בהא קמיפלגי** [ושמא בדבר זה נחלקו], **מר סבר** [חכם זה, תנא קמא, סבור]: **ניתנו** ספרים בשפות אחרות **לקרות בהן, ומר סבר** [וחכם זה, ר' יוסי סבור]: **לא ניתנו לקרות בהן,** ואין מחלוקתם שוה למחלוקת רב הונא ורב חסדא. **אלא** יש לומר שמחלוקת זו היא בין **ר' יוסי** ובין ה**תנא** שדיבר על הספרים ב**גיפטית,** שאותו תנא פירש שאף ספרים שאין קוראים בהם מצילים אותם, ור' יוסי סבור שאין מצילים אותם.


###### Steinsaltz on Shabbat 115b:2
[Steinsaltz on Shabbat 115b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **הברכות** הכתובות **והקמיעין, אף על פי שיש בהן אותיות של שם** השם **ו**מוזכרים בהם **עניינות** (עניינים) **הרבה שבתורה** — **אין מצילין אותן מפני הדליקה, אלא** אם היתה במקומם דליקה בשבת הריהם **נשרפים במקומן הן ואזכרותיהן** (שמות השם שבהם). **מכאן אמרו: כותבי ברכות** הריהם **כשורפי תורה,** שהרי אסור להצילם מן הדליקה בשבת, ויתכן איפוא שיבוא לידי שריפה. ומסופר **מעשה באחד שהיה כותב בצידן** טופסי ברכות. **באו והודיעו את ר' ישמעאל** על מעשיו. **והלך ר' ישמעאל לבודקו** אם נכונה השמועה. **כשהיה עולה** ר' ישמעאל **בסולם** אליו, **הרגיש בו** הכותב ו**נטל טומוס** [כרך] **של ברכות ושקען בספל של מים** להסתירו מעיני ר' ישמעאל. **ובלשון הזה אמר לו ר' ישמעאל: גדול עונש** העושה מעשה כעין **האחרון מן** העושה כעין **הראשון,** שאף שיש איסור בכתיבת הברכות ודאי האיסור לאבדן בידים גדול יותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 115b:3
[Steinsaltz on Shabbat 115b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:3)

ב **בעא מיניה ריש גלותא** [שאל ממנו ראש הגולה] **מרבה בר רב הונא** שאלה זו: **היו** ספרי קודש **כתובין בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום** (מיני צבעים שאין כותבים בהם ספרי תורה), והיו הספרים כתובים כדינם **בלשון הקדש,** האם **מצילין אותן** בשבת **מפני הדליקה או אין מצילין?** ומוסיפים: **תיבעי למאן דאמר** [תישאל שאלה זו **ל**שיטת מי שאומר] ש**מצילין** כתבי הקודש שבשפות אחרות, **תיבעי למאן דאמר** [תישאל גם כן לשיטת מי שאומר] ש**אין מצילין.** ומפרטים: **תיבעי למאן דאמר** [תישאל שאלה זו **ל**שיטת מי שאומר] ש**אין מצילין** — שמא **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **היכא דכתיבי** [היכן שהם כתובים] **תרגום ובכל לשון, אבל הכא דכתיבי** [כאן שהם כתובים] **בלשון הקדש** — **מצילין, או דילמא** [שמא] **אפילו למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] ש**מצילין** — **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **היכא דכתיבי** [היכן שהם כתובים] **בדיו דמיקיים** [שמתקיימת], **אבל הכא** [כאן] **כיון דלא מיקיים** [שאין הכתב מתקיים] — **לא** מצילים. **אמר ליה** [לו] רבה בר רב הונא: **אין מצילין.** אמר לו ראש הגולה: **והא** [והרי] **רב המנונא תנא** [שנה] בברייתא ש**מצילין! אמר ליה** [לו] רבה בר רב הונא: **אי תניא** [אם שנויה ברייתא] — **תניא** [שנויה], ואני חוזר בי מדברי. ושואלים: **מאי תניא** [מה היא ברייתא זו השנויה בענין זה]? **אמר רב אשי, כדתניא** [כמה ששנינו בברייתא]: **אין** הבדל **בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לשון** והם כשרים, **ומגילה** אינה כשרה **עד שתהא כתובה אשורית** (בכתב העברי המרובע), **על הספר** (הקלף הגלול), **ובדיו,** ומכאן למדנו ששאר ספרים אין חייבים להכתב בדיו.


###### Steinsaltz on Shabbat 115b:4
[Steinsaltz on Shabbat 115b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:4)

ג **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רב הונא בר חלוב מרב נחמן: ספר תורה שאין בו** כדי **ללקט שמונים וחמש אותיות** שלמות הכתובות כראוי וכסדרו שהוא השיעור שקבעו חכמים, שעדיין יש בספר קדושת התורה עד שיהיה כגודל **כגון פרשת "ויהי בנסע הארן"** (במדבר י, לה–לו), **מצילין אותה** בשבת **מפני הדליקה או אין מצילין? אמר** ליה [לו]: רב נחמן: **ותיבעי** [ותישאל] **לך פרשת "ויהי בנסע הארן" גופה** [עצמה] אם חסרה בה אות אחת, אם מצילים אותה או אין מצילים? ענה לו: **היכא** [היכן, במקרה] ש**חסר פרשת "ויהי בנסע"** — **לא קמיבעיא** [נשאלה] **לי** השאלה, שמ **כיון דאית ביה** [שיש בה] **הזכרות** שם השם — **אף על גב דלית ביה** [אף על פי שאין בה] **שמונים וחמש אותיות** ש**מצילין** אותה. ואולם **כי קא מיבעיא** [כאשר נשאלה] **לי** השאלה הרי זה ב**ספר תורה שאין בו** כדי **ללקט מאי** [מה דינו], האם מצילים אותו מהדליקה בשבת, או לא? **אמר ליה** [לו]: **אין מצילין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 115b:5
[Steinsaltz on Shabbat 115b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:5)

**איתיביה** [הקשה לו] ממה ששנינו **תרגום** ארמי **שכתבו** בלשון **מקרא, ומקרא שכתבו** בלשון **תרגום, ו**תורה הכתובה ב**כתב עברית** (הקדום) — **מצילין** אותם בשבת **מפני הדליקה. ואין צריך לומר** שמצילים **תרגום שב**ספרי **עזרא ושבדניאל ושבתורה.** ומעתה **תרגום שבתורה מאי ניהו** [מה הוא]? — הרי זה האמור "ויקרא לו לבן **יגר שהדותא** ויעקב קרא לו גלעד" (בראשית לא, מז), **ו**נמצא שמצילים אותו **אף על גב דלית** [אף על פי שאין] **בה שמונים וחמש אותיות!** ענה לו: אין מכאן ראיה, שכן **כי תניא** [כאשר שנויה הברייתא] **ההיא** — היה זה **להשלים,** שתרגום זה מצטרף לשמונים וחמש אותיות, אבל אינו נחשב בפני עצמו.


###### Steinsaltz on Shabbat 115b:6
[Steinsaltz on Shabbat 115b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:6)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **הני** [אותן] **שמונים וחמש אותיות** שמצילין בגללן ספר תורה שלם, האם דווקא כשהיו **מכונסות** וכתובות במקום אחד **או** אף כשהן **מפוזרות? רב הונא אמר:** רק כשהן **מכונסות. רב חסדא אמר: אפילו** שכשהן **מפוזרות. מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **ספר תורה שבלה, אם יש בו** כדי **ללקט שמונים וחמש אותיות כגון פרשת "ויהי בנסע הארן"** — **מצילין, ואם לאו** [לא] — **אין מצילין.** ולשון "ללקט" משמעה שאין האותיות כנוסות במקום אחד, והרי זו אם כן **תיובתא** [קושיה חמורה] על שיטת **רב הונא! תרגמה** [הסביר אותה] **רב חסדא אליבא** [על פי שיטת] **רב הונא :** כוונת הברייתא ההיא שהם אכן מפוזרות ואולם כ**תיבות** (מילים), שאותיות אלה היו מצורפות למילים שלימות, ורב הונא רואה בהן מכונסות ולא נחלקו אלא באותיות המפוזרות כל אחת לעצמה.


###### Steinsaltz on Shabbat 115b:7
[Steinsaltz on Shabbat 115b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/115b:7)

ד כיון שהוזכרה פרשת "ויהי בנסוע הארון" מביאים את מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא בעניינה: נאמר **"ויהי בנסע הארן ויאמר משה** קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך **"**ו**פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא** בתורה **סימניות מלמעלה ולמטה,** כלומר, לפניה ואחריה, וזאת כדי **לומר**