## Steinsaltz on Shabbat Daf 117a

###### Steinsaltz on Shabbat 117a:1
[Steinsaltz on Shabbat 117a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:1)

**מי דמי** [האם דומה]?! **התם** [שם] בתיק הספר — **נעשה** התיק **בסיס לדבר המותר,** שהרי הספר עצמו מותר בטלטול בשבת, ואילו **הכא** [כאן] בעור הפסח — **נעשה** העור **בסיס לדבר האסור,** שהרי בשר קרבן הפסח אסור באכילה עד הערב, ולכן גם בטלטול אסור הוא עד הערב! **אלא הכי קאמרי ליה** [כך אמרו לו]: **אם מצילין** את ה**תיק של ספר עם הספר, ואף על פי שיש בתוכו מעות,** מדוע אם כן **לא נטלטל** את ה**עור אגב** ה**בשר?!** ומקשים: **מי דמי** [האם זה דומה]? **התם** [שם] בספר **— נעשה** התיק **בסיס לדבר האסור ולדבר המותר,** ואילו **הכא** [כאן] בעור — **כולו נעשה בסיס** רק **לדבר האסור. אלא הכי קאמרי ליה** [כך אמרו לון: **אם מביאין תיק שיש בתוכו מעות מעלמא** [מן החוץ] כדי **להציל בו ספר תורה,** מדוע **לא נטלטל** את ה**עור אגב** ה**בשר?!**


###### Steinsaltz on Shabbat 117a:2
[Steinsaltz on Shabbat 117a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:2)

ושואלים: **והיא,** הלכה זו **גופה מנלן** [עצמה מניין לנו]? מנין למדנו שמותר להביא בשבת מן החוץ תיק שיש בו מעות להציל בו ספר? והרי לא נאמר דבר זה במשנה! **אילימא דמדהיכא דאית ביה לא שדי להו, איתויי נמי מייתינן** [אם תאמר שמכיון שבמקום שיש בו בתיק של הספר מעות אין אנו משליכים אותן, אלא מוציאים אותו עמהם, ואם כן כשהתיק בחוץ ויש בו מעות להביא גם כן מביאים אותו] — **מי דמי** [האם זה דומה]?! **התם** [שם] בספר שיש בתיקו מעות — **אדהכי והכי** [בין כה וכה] אם יתמהמה כדי לזרוק את המעות ממנו יש לחשוש כי בינתיים **נפלה דליקה** ושמא יישרף הספר, ואולם **הכא** — **אדהכא והכי לישדינן** [כאן — בין כה וכה, עד שהוא מביא את התיק, שישליכן]. **אלא אמר מר בר רב אשי: לעולם כדאמרינן מעיקרא** [כפי שאמרנו מתחילה] שהשוו חכמים טלטול תיק הספר להפשטת עור הפסח. **ודקא קשיא** [וזה שהיה קשה] **לך** כי **הכא** [כאן] בתיק הספר — **טלטול** בלבד **הוא, והכא** [ואילו כאן] — **מלאכה** גמורה היא — אפשר לפרש זאת ב**כגון דלא קבעי ליה** [שאינו צריך לו] **לעור,** וכיון שאינו מתכוין בהפשטה לעור עצמו — פטור על מלאכה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 117a:3
[Steinsaltz on Shabbat 117a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:3)

ומקשים: **והא** [והרי] **אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מודה ר' שמעון ב"פסיק רישיה** [ב"חתוך ראשו] **ולא ימות",** שאם יש תוצאה למעשהו, אף אם אינו מתכוון לה, אם היא הכרחית — אף ר' שמעון הפוטר במלאכה שאינו מתכוין לה — מחייב. אלא יש לומר: **דשקיל ליה בברזי** [שמפשיט אותו רצועות רצועות], ואינו נהנה מן העור, ומאחר שכן אין זו נחשבת כמלאכת הפשטה.


###### Steinsaltz on Shabbat 117a:4
[Steinsaltz on Shabbat 117a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:4)

א שנינו במשנה: **ולהיכן מצילין אותן** את תיק הספר — למבוי שאינו מפולש, ובן בתירא מתיר אף במפולש. ושואלים: **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק] **מפולש, היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק] **שאינו מפולש? אמר רב חסדא:** מבוי שיש בו **שלש מחיצות ושני לחיין** בפתחו — **זהו מבוי שאינו מפולש. שלוש מחיצות ולחי אחד** — **זהו מבוי המפולש. ותרוייהו אליבא** [ושניהם, התנא הראשון ובן בתירא שנחלקו במשנתנו על פי שיטת] **ר' אליעזר** נחלקו. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הכשר מבוי,** שיהא מותר לטלטל בו בשבת — **בית שמאי אומרים:** כשיש **לחי** בצידו **וקורה** מעליו. **ובית הלל אומרים:** די באחד מהם, **או לחי או קורה. ר' אליעזר אומר:** כדי שיהא מותר בטלטול צריך שיהיו לו **שני לחיים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 117a:5
[Steinsaltz on Shabbat 117a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:5)

**אמר ליה** [לו] **רבה:** מבוי שיש בו **שלוש מחיצות ולחי אחד "מפולש" קרית ליה** [קורא אתה לו]? שאף אם לא התיר ר' אליעזר טלטול בתוכו, מכל מקום אינו נחשב כמפולש אלא כסתום. **ועוד, לרבנן** [לשיטת חכמים] אם כן **נציל לתוכו אוכלין ומשקין!** שהרי התירו חכמים רק במבוי שאינו מפולש, ומבוי זה מותר בטלטול לדעת הכל, ואם כן נתיר להציל לתוכו גם אוכל ומשקה ולא רק ספר תורה. **אלא אמר רבה:** מבוי שיש בו **שתי מחיצות ושני לחיין** בשני פתחיו של המבוי — **זהו מבוי שאינו מפולש. שתי מחיצות ולחי אחד** — **זהו מבוי המפולש.**


###### Steinsaltz on Shabbat 117a:6
[Steinsaltz on Shabbat 117a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:6)

**ותרוייהו אליבא** [ושניהם על פי שיטת] **ר' יהודה** הלכו. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **יתר על כן אמר ר' יהודה: מי שיש לו שני בתים בשני צדי רשות הרבים** ונמצא שיש לו שתי מחיצות — **עושה לחי מיכן** (מכאן) ליד בית אחד **ולחי מיכן, או קורה מיכן וקורה מיכן, ונושא ונותן באמצע** בין שני הבתים, שלדעתו שתי מחיצות הן רשות היחיד מן התורה, ועל ידי הלחיים נעשה המקום כמגודר מכל צד והוא רשות היחיד גמורה לשיטתו. **אמרו לו** חכמים: **אין מערבין רשות הרבים בכך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 117a:7
[Steinsaltz on Shabbat 117a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117a:7)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרבה: **לדידך נמי** [לשיטתך גם כן], **לרבנן** [לשיטת חכמים] שבמשנתנו, כיון שהם סבורים כר' יהודה והתירו במבוי שאינו מפולש, מדוע לא **נציל לתוכו** גם **אוכלין ומשקין?**