## Steinsaltz on Shabbat Daf 117b

###### Steinsaltz on Shabbat 117b:1
[Steinsaltz on Shabbat 117b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:1)

**אלא אמר רב אשי:** החכמים במשנתנו על פי שיטת ר' אליעזר נחלקו. **שלש מחיצות ולחי אחד** — **זה מבוי שאינו מפולש. שלש מחיצות בלא לחי** כלל — **זהו מבוי המפולש. ואפילו לר' אליעזר** ש**אמר בעינן** [צריכים אנו] שני **לחיים** ולא די באחד, **הני מילי** [דברים אלה] נאמרו להתיר **ל**טלטל **אוכלין ומשקין, אבל ל**צורך טלטול **ספר תורה** — **בחד לחי סגי** [בלחי אחד דיו].


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:2
[Steinsaltz on Shabbat 117b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:2)

א משנה **מצילין** בשבת מן הדליקה **מזון שלש סעודות.** מזון **הראוי לאדם** — מצילים בשביל **אדם, הראוי לבהמה** — **לבהמה. כיצד? נפלה דליקה בלילי שבת** לפני סעודת ליל שבת — **מצילין** ממנה **מזון שלש סעודות.** נפלה הדליקה **בשחרית** לאחר שכבר אכלו סעודה אחת בליל שבת ולפני סעודת יום השבת — **מצילין** רק **מזון שתי סעודות, במנחה** — **מזון סעודה אחת. ר' יוסי אומר: לעולם מצילין מזון שלש סעודות** שהן השיעור שהתירו חכמים בשבת, ולא חלקו בדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:3
[Steinsaltz on Shabbat 117b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:3)

ב גמרא שואלים: **מכדי בהיתרא קטרח, נציל טפי** [הלא בטלטול של היתר הוא טורח, ואם כן יציל יותר]! ומדוע התירו רק מזון שלוש סעודות? **אמר רבא: מתוך שאדם** כרגיל **בהול על ממונו, אי שרית ליה** [אם תתיר לו] להוציא הרבה — **אתי לכבויי** [יבוא לכבות] את הדליקה. **אמר ליה** [לו] **אביי: אלא הא דתניא** [ברייתא זו ששנינו]: **נשברה לו** בשבת **חבית בראש גגו** — **מביא כלי ומניח תחתיה** כדי לשמור את המצוי בחבית, **ובלבד שלא יביא כלי אחר** בקרקע **ויקלוט** את קילוח המשקה הנשפך מן החבית, וכן לא יביא **כלי אחר, ויצרף,** שלא יעמידנו סמוך לגג שיכנסו לתוכו המשקים הנוזלים מן החבית. **התם, מאי גזירה איכא** [שם, מה גזירה יש בדבר], ומדוע אסרו עליו להציל בדרך אחרת? אמר לו: **הכי נמי** [כאן **גם כן] גזירה** היא שגזרו מתוך החשש **שמא יביא** את ה**כלי** הנוסף **דרך רשות הרבים,** שהוא טלטול אסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:4
[Steinsaltz on Shabbat 117b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:4)

ג כיון שהובאה אותה ברייתא דנים עתה **גופא** [לגוף] הדברים ששנינו בה: **נשברה לו** בשבת **חבית בראש גגו** — **מביא כלי ומניח תחתיה, ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט, כלי אחר ויצרף. נזדמן לו אורחין** וצריך למשקים מרובים — **מביא כלי אחר וקולט, כלי אחר ומצרף. ולא** ש**יקלוט ואחר כך יזמין** אורחים, **אלא** קודם **יזמין** את האורחים **ואחר כך יקלוט,** שהרי קודם שמזמינם אינו צריך לכך ועושה כך אם כן באיסור. **ואין מערימין בכך** להזמין אורחים שלא התכוון להזמינם כדי שיוכל להציל את חביתו. **משום** (בשם) **ר' יוסי בר יהודה אמרו:** אף **מערימין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:5
[Steinsaltz on Shabbat 117b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:5)

ומציעים: **לימא בפלוגתא** [האם נאמר כי חכמים ור' יוסי בר' יהודה במחלוקת] **ר' אליעזר ור' יהושע קמיפלגי** [נחלקו]? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אותו ואת בנו** שתי בהמות, אם ובתה, או בנה, **שנפלו לבור** ביום טוב, ואסור לשחוט את שתיהן ביום אחד כאמור: "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח), ורוצים להוציאן מן הבור, כיצד יעשו? — **ר' אליעזר אומר: מעלה את הראשון על מנת לשוחטו, והשני עושה לו פרנסה** (מאכילו) **במקומו** בבור **בשביל שלא ימות. ר' יהושע אומר: מעלין את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו. ומערים** ואומר שנמלך בדעתו והחליט לשחוט את השני, **ומעלה את השני,** ואז אם **רצה** לשחוט את **זה,** הראשון — **שוחט, רצה** לשחוט את **זה,** השני — **שוחט.**


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:6
[Steinsaltz on Shabbat 117b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:6)

ודוחים: אין להשוות את המחלוקות, שכן **ממאי** [ממה] אתה מסיק שיש דמיון? **דילמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' אליעזר התם** [שם] שאין מערימים בבהמות, כיון ש**אפשר** שתחיה הבהמה בלא להערים ועל ידי **פרנסה** שנותן לו מזון כדי צורכו שלא ימות בינתיים, **אבל הכא דלא** [כאן שאי] **אפשר** באופן אחר — שמא **לא** אמר כך, ומותר אף לדעתו להערים. וכן **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יהושע התם** [שם], שהתיר להערים אלא **משום דאיכא** [שיש] **צער בעלי חיים** בדבר, **אבל הכא דליכא** [כאן, שאין] **צער בעלי חיים** שמא **לא** התיר להערים.


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:7
[Steinsaltz on Shabbat 117b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:7)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **הציל פת נקיה** כדי צורכו — **אין** חוזר ו**מציל פת הדראה** (פת מקמח מעורב בסובין), אבל אם הציל **פת הדראה** — חוזר ו**מציל פת נקיה. ומצילין מיום הכפורים ל**צורך **שבת, אבל לא משבת ל**צורך **יום הכפורים. ואין צריך לומר** שאין מצילים **משבת ליום טוב, ולא משבת ל**צורך ה**שבת הבאה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:8
[Steinsaltz on Shabbat 117b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:8)

ועוד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שכח פת בתנור** ולא הוציאה, **ו**כבר **קידש עליו היום** של שבת — **מצילין** מן התנור **מזון שלש סעודות, ואומר לאחרים: בואו והצילו לכם** (עבורכם). **וכשהוא רודה** מן התנור, **לא ירדה** כדרכו **במרדה, אלא** ירדה בשינוי, **וכגון בסכין.** ומקשים: **איני** [וכן היא]?! **והא תנא דבי** [והרי שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** נאמר **"**ויום השביעי שבת לה' אלהיך **לא תעשה כל מלאכה"** (שמות כ, י), ובשל הדגשת הכתוב לשון "מלאכה" **יצא תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה** ולא נאסרה בשבת, ואם מדין תורה מותר לרדות בשבת, מדוע אמרו שלא ירדה כדרכו? ומשיבים: אף על פי כן, **כמה** ש**אפשר לשנויי משנינן** [לשנות משנים] להדגיש ששבת היום.


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:9
[Steinsaltz on Shabbat 117b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:9)

ד **אמר רב חסדא: לעולם ישכים אדם** בערב שבת **ל**הכין כל **הוצאת שבת, שנאמר** בענין המן ולקיטתו: **"והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו"** (שמות טז, ה), ומשמע שמכינים את המאכלים לצורך שבת **לאלתר** עם ליקוט המן בבוקר. וכיון שהוזכר המן מביאים את מה שלמדו עוד מענין המן. ש**אמר ר' אבא: בשבת חייב אדם לבצוע** בסעודתו **על שתי ככרות, דכתיב** [שכן נאמר]: "ויהי ביום הששי לקטו **לחם משנה** שני העומר לאחד" (שמות טז, כב).


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:10
[Steinsaltz on Shabbat 117b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:10)

**אמר רב אשי: חזינא ליה** [ראיתי אותו] את **רב כהנא דנקט תרתי** [שהוא לוקח את שתי הככרות] בידו **ובצע חדא** [אחת מהן] ולא את שתיהן יחד. שכן הוא **אמר:** הרי לשון **"לקטו** לחם משנה **" כתיב** [נאמר] שיש רק ללקוט, לאחוז, שתי ככרות, אבל לא לבצוע על שתיהם. **ר' זירא הוה בצע אכולה שירותיה** [היה בוצע פרוסה המספיקה לכל סעודתו]. **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: והא מיחזי כרעבתנותא** [והרי זה נראה כרעבתנות]. **אמר ליה** [לו] רב אשי: **כיון** שב**כל יומא לא עביד** [יום אינו עושה] כן, **והאידנא** [ועכשיו] **הוא דקעביד** [שעושה] — **לא מיחזי כרעבתנותא** [אינו נראה כרעבתנות]. **ר' אמי ור' אסי כי מיקלע להו ריפתא דעירובא** — **שרו עילויה** [כאשר היה מזדמן להם לחם של עירוב חצרות — היו בוצעים עליו] **אמרי** [אמרו] כהסבר לכך: **הואיל ואיתעביד** [ונעשתה] **בה חדא מצוה** [מצוה אחת] — **ליתעביד** [תיעשה] **בה מצוה אחרינא** [אחרת, נוספת].


###### Steinsaltz on Shabbat 117b:11
[Steinsaltz on Shabbat 117b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/117b:11)

ה שנינו במשנה שמצילים מזון שלש סעודות בשבת. **כיצד? נפלה דליקה** לפני סעודת ליל שבת — מצילים ממנה מזון שלוש סעודות, ביום — מזון שתי סעודות, במנחה — סעודה אחת. ובענין מספר סעודות שבת **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת** — **שלש. ר' חידקא אומר: ארבע. אמר ר' יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו,** מן הפסוק **"ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאהו בשדה"** (שמות טז, כה). **ר' חידקא סבר** [סבור]: **הני תלתא** [אותן שלוש פעמים] שנאמר **"היום"** לרמז על מספר סעודות השבת באו, וכל זה **לבר מאורתא** [חוץ מסעודת הערב], שהרי אמר משה דבר זה בבקרו של יום השבת. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] שהכוונה היא **בהדי דאורתא** [עם, כולל הערב]. **תנן** [שנינו במשנתנו]: אם **נפלה** ה**דליקה בלילי שבת**