## Steinsaltz on Shabbat Daf 118a

###### Steinsaltz on Shabbat 118a:1
[Steinsaltz on Shabbat 118a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:1)

**מצילין** ממנה **מזון שלש סעודות, מאי לאו** [האם לא] מדובר באופן **שעדיין לא אכל** מאומה, ונמצא שחייבים רק בשלוש סעודות ביום השבת! ודוחים: **לא,** מדובר באופן ש**אכל** כבר סעודה אחת ועדיין נשארו שלוש, וכר' חידקא. ועוד מקשים ממה ששנינו בהמשך: אם פרצה הדליקה בביתו ב**שחרית** יום השבת — **מצילין מזון שתי סעודות, מאי לאו** [האם לא] מדובר באופן **שעדיין לא אכל** סעודת שחריתו, ונמצא אם כן שחייבים רק בשלוש סעודות, אחת בלילה ושתים ביום? ודוחים: **לא,** מדובר באופן ש**אכל** כבר את סעודת שחרית. ושוב מקשים ממה ששינו שם עוד: אם פרצה הדליקה **במנחה** — **מצילין מזון סעודה אחת, מאי לאו** [האם לא] מדובר באופן **שעדיין לא אכל** את סעודת המנחה, ונמצא אם כן שהחובה היא בשלוש סעודות בלבד! ודוחים: **לא,** מדובר באופן ש**אכל** כבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:2
[Steinsaltz on Shabbat 118a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:2)

ומקשים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנינו בסופה של המשנה] ש**ר' יוסי אומר: לעולם מצילין מזון שלש סעודות, מכלל** הדברים אתה למד שאף ה**תנא קמא** [הראשון] ככלל **שלש** סעודות **סבירא ליה** [סבור הוא] שצריך, שהרי לא נחלקו במספר הסעודות לשבת! **אלא מחוורתא, מתניתין דלא** [מחוור שמשנתנו אינה] **כר' חידקא,** שלדעת התנאים במשנתנו צריך **לאכול בשבת שלוש סעודות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:3
[Steinsaltz on Shabbat 118a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:3)

**והא דתנן** [וזו ששנינו במשנה אחרת]: **מי שיש לו מזון שתי סעודות** ברשותו — **לא יטול מן התמחוי** שמחלקים ממנו מאכל לעניים, לפי שאינו נזקק עד כדי כך ונמצא שנוטל מן הנצרך יותר ממנו. ומי שיש לו **מזון ארבע עשרה** סעודות שהן הסעודות המספיקות לשבוע שלם — **לא יטול מן הקופה** של צדקה. ומעתה יש לשאול: **מני** [של מי היא] משנה זו? לכאורה **לא** שיטת **רבנן** [חכמים] היא, **ולא** שיטת **ר' חידקא.** שכן **אי רבנן** [אם שיטת חכמים] היא — הלא לדעתם **חמסרי הויין** [חמש עשרה סעודות הן] בשבוע, שתי סעודות בכל יום, בערב ובבוקר, ובשבת סעודה נוספת. **אי** [אם] שיטת **ר' חידקא** היא — הלא **שית סרי הויין** [שש עשרה הן], שתים עשרה של ימות השבוע וארבע של שבת. ודוחים: **לעולם** תאמר שכשיטת **רבנן** [חכמים] היא משנה זו, אלא **דאמרינן ליה** [שאומרים אנו לו]: **מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא, אכליה בשבתא** [מה שרוצה אתה לאכול במוצאי השבת אכול אותו בשבת], שאת סעודת הערב של יום ראשון יקדים במקצת, ונמצא שאכל שלוש סעודות בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:4
[Steinsaltz on Shabbat 118a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:4)

ושואלים: **לימא רבנן** [האם נאמר שמשנה זו כשיטת חכמים] **היא ולא** כשיטת **ר' חידקא?** ודוחים: **אפילו תימא** [יכול אתה לומר] כי **שיטת ר' חידקא** היא, **דאמרינן ליה** [שאומרים אנו לו]: **מאי דבעית למיכל במעלי שבתא, אכליה לאורתא** [מה שרוצה אתה לאכול בערב שבת ביום, אכול אותו בערב] בליל שבת, ונמצא שאכל ארבע סעודות בשבת. ומקשים: **וכולי יומא דמעלי שבתא בתעניתא מותבינן ליה** [והאם את כל היום של ערב שבת בתענית אנו מושיבים אותו]?! שלפי הצעה זו לא יאכל בערב שבת כל היום כולו! **אלא** יש לומר כי **הא מני** [משנה זו של מי היא] — כשיטת **ר' עקיבא היא** ש**אמר : עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות.** כלומר, מוטב שינהג אדם ביום השבת כביום חול ולא יזדקק לצדקה. ולכן, אדם שיש בידו מזון של שתי סעודות לשבת כביום חול — אין ראוי שיקח מן הצדקה לכבוד שבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:5
[Steinsaltz on Shabbat 118a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:5)

**והא דתנן** [ומשנה זו ששנינו] בה: **אין פוחתין** מליתן צדקה **לעני העובר ממקום למקום מככר** השוה **פונדיון** (אחד מארבעים ושמונה בסלע) כאשר שער התבואה הוא שנמכרים **ארבע סאין בסלע. לן** במקום — **נותנין לו פרנסת לינה, ואם שבת** באותה עיר — **נותנין לו מזון שלש סעודות. לימא רבנן** [האם נאמר כי שיטת חכמים] **היא ולא** שיטת **ר' חידקא?!** ודוחים: **לעולם** אפשר לומר ששיטת **ר' חידקא** היא, ומה שנאמר שאם שבת בעיר נותנים לו מזון שלוש סעודות הרי זה מדובר ב**כגון דאיכא** [שיש] **סעודה** אחת שהביא **בהדיה** [עמו], **דאמרינן ליה** [שאומרים אנו לו]: **הא דאיכא בהדך** [סעודה זו שישנה אתך] — **אכליה** [אכול אותה]. ותוהים: אם כן **וכי אזיל** [וכאשר ילך] **בריקן אזיל** [ילך] בלא אוכל?! ועונים: **דמלווינן ליה** [שאנו נותנים לו] עם צאתו **סעודה** שיקח **בהדיה** [אתו]. הוזכרה **פרנסת לינה, אמר רב פפא:** משמעה שנותנים לו לצרכי לינה **פוריא ובי סדיא** [מיטה וכרים].


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:6
[Steinsaltz on Shabbat 118a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:6)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **קערות שאכל בהן ערבית** בשבת — **מדיחן** כדי **לאכול בהן שחרית.** אכל בהם **שחרית** — **מדיחן** כדי **לאכול בהן בצהרים.** אכל **בצהרים** — **מדיחן לאכול בהן במנחה.** ואולם **מן המנחה ואילך** — **שוב אינו מדיח** כיון שאין צורך עוד בקערות אלה לשבת, ואין עושים הכנה משבת לחול. **אבל כוסות וקיתוניות** (ספלים קטנים) **וצלוחיות** שכולן כלי שתיה — **מדיח והולך כל היום כולו, לפי שאין קבע לשתיה** ואין אדם יודע מתי יזדמן לו לשתות פעם נוספת אותו יום.


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:7
[Steinsaltz on Shabbat 118a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:7)

ב **אמר ר' שמעון בן פזי** שכך **אמר ר' יהושע בן לוי משום** (בשם) **בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח** (היסורים הבאים לפני ביאת המשיח), **ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג.** ומקור לדברים: **מחבלו של משיח** — דבר זה נלמד מהשוואת הכתובים, שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן] בענין שבת **"יום",** כאמור: "אכלוהו היום", **וכתיב התם** [ונאמר שם] "יום", כאמור: **"הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום** ה' הגדול והנורא**"** (מלאכי ג, כג). **מדינה של גיהנם** — **כתיב הכא** [נאמר כאן] בשבת **"יום"** כאמור, **וכתיב התם** [ונאמר שם] "יום", כאמור: **"יום עברה היום ההוא** יום צרה ומצוקה יום שואה ומשואה יום חושך ואפלה יום ענן וערפל**"** (צפניה א, טו), המתפרש כמכוון לעונש הגיהנם. **ממלחמת גוג ומגוג** — שכן **כתיב הכא** [נאמר כאן] בענין שבת **"יום", וכתיב התם** [ונאמר שם] "יום", כאמור: "והיה ביום ההוא **ביום בוא גוג** על אדמת ישראל" (יחזקאל לח, יח).


###### Steinsaltz on Shabbat 118a:8
[Steinsaltz on Shabbat 118a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/118a:8)

**אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' יוסי: כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים** (גבולות), כלומר, נחלה (שכר) גדולה מאד, **שנאמר:** "אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר. **אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך**