## Steinsaltz on Shabbat Daf 119b

###### Steinsaltz on Shabbat 119b:1
[Steinsaltz on Shabbat 119b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:1)

**מהדר אזוזי זוזי דרבנן** [היה מחזר אחר זוגות זוגות חכמים] המשוחחים ביניהם בשבת ו**אמר להו** [להם]: **במטותא מינייכו לא תחללוניה** [בבקשה מכם אל תחללוהו] את יום השבת, שאין ראוי לבטל את עונג השבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:2
[Steinsaltz on Shabbat 119b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:2)

א **אמר רבא ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יהושע בן לוי: אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר "ויכלו"** (בראשית ב, א־ג), וכפי ש**אמר רב המנונא : כל המתפלל בערב שבת ואומר "ויכלו" מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית,** וכפי **שנאמר: "ויכלו", אל תקרי** [אל תקרא] **"ויכלו" אלא "ויכלו",** כלומר: שניהם, הקדוש ברוך הוא והמזכיר ואומר דבר זה, נעשו בו שותפים כאילו שניהם יחד כילו את המלאכה. **אמר ר' אלעזר: מניין שהדיבור כמעשה** — **שנאמר: "בדבר ה' שמים נעשו** וברוח פיו כל צבאם**"** (תהלים לג, ו).


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:3
[Steinsaltz on Shabbat 119b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:3)

**אמר רב חסדא** שכך **אמר מר עוקבא: כל המתפלל בערב שבת ואומר "ויכלו", שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם** בכל עת **מניחין** את **ידיהן על ראשו ואומרים לו "וסר עונך וחטאתך תכפר"** (ישעיהו ו, ז). **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו,** מלאך **אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך רע עונה "אמן" בעל כרחו. ואם לאו** [לא] מצא כאמור, **מלאך רע אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך טוב עונה "אמן" בעל כרחו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:4
[Steinsaltz on Shabbat 119b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:4)

ב **אמר ר' אלעזר: לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת** בכל ההכנות לסעודה חשובה **אף על פי שאינו צריך** לאכילה **אלא לכזית. ואמר ר' חנינא: לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת** לסעודה לכבוד שבת היוצאת, **אף על פי שאינו צריך** לאכילה **אלא לכזית.** ובסעודת מוצאי שבת אמרו: **חמין במוצאי שבת מלוגמא** (רפואה), **פת חמה במוצאי שבת** — **מלוגמא.** ומסופר: **ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא, הוה אכיל מיניה כולייתא** [ר' אבהו היו עושים לו במוצאי שבת עגל משולש והיה אוכל ממנו כליה אחת]. **כי** [כאשר] **גדל אבימי בריה** [בנו] **אמר ליה** [לו] אבימי לאביו: **למה לך לאפסודי כולי האי** [להפסיד כל כך], **נשבוק כולייתא ממעלי שבתא** [נניח כליה מערב שבת] ולא יצטרכו לשחוט עגל שלם רק לצורך זה. ואכן **שבקוהו ואתא אריא אכליה** [הניחוהו לעגל זה ולא שחטוהו ובא אריה ואכלו], ללמד שאין לו לאדם לקמץ בדבר שהוא לכבוד השבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:5
[Steinsaltz on Shabbat 119b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:5)

ג ואגב הדברים בשכר המענג את השבת, מביאים בדומה לכך מה שאמרו בשכר אמירת "אמן". **אמר ר' יהושע בן לוי: כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך" בכל כחו,** כלומר, בכל לבו, **קורעין לו גזר דינו, שנאמר: "בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'"** (שופטים ה, ב), **מאי טעמא** [מה טעם] **"בפרע פרעות",** שמתפרש כאן, ביטול (פריעה) פורענויות — **משום** ש**ברכו ה',** והאומר "אמן יהא שמיה רבא" ומברך את השם, קורעים לו גזר דינו. **ר' חייא בר אבא אמר** בשם **ר' יוחנן: אפילו יש בו** באומר ה"אמן" **שמץ** (משהו, פגם) **של עבודה זרה** — **מוחלין לו.** וראיה לדבר: **כתיב הכא** [נאמר כאן] **"בפרע פרעות", וכתיב התם** [ונאמר שם] במעשה העגל: "וירא משה את העם **כי פרע הוא** כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם" (שמות לב, כה), ומהשוואה זו למדים שאף מי שיש בו פרעות כענין עבודה זרה — מוחלים לו. **אמר ריש לקיש: כל העונה "אמן" בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן, שנאמר: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים"** (ישעיה כו, ב) **אל תיקרי "שומר אמנים" אלא: שאומרים "אמן".** שקוראים "שומר אמונים" כמו "שאומר אמנים". **מאי** [מה] אפשר לדרוש במלה **"אמן"? אמר ר' חנינא:** היא ראשי תיבות של **"אל מלך נאמן".**


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:6
[Steinsaltz on Shabbat 119b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:6)

ד **אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל משמיה** [משמו] של **רב : אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש** בו **חילול שבת, שנאמר: "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא** ובא בשערי ירושלים ביום השבת **והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה"** (ירמיהו י״ז:כ״ז, בז). ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"ולא תכבה"? אמר רב נחמן בר יצחק:** שתהא הדליקה **בשעה שאין בני אדם מצויין לכבותה. אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת, שנאמר: "ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם"** (יחזקאל כב, כו) וכעונש על כך נאמרו כמה דברי פורענויות על ירושלים.


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:7
[Steinsaltz on Shabbat 119b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:7)

ה ומכאן להסברים אחרים על סיבת החורבן. **אמר ר' אבהו: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו** בה **קריאת שמע שחרית וערבית, שנאמר: "הוי משכימי בבקר שכר ירדפו** מאחרי בנשף יין ידליקם. **והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו** ומעשה ידיו לא ראו**"** (ישעיה ה, יא־יב), כלומר, בבוקר ובערב כשראוי לקרוא קריאת שמע היו עסוקים בשתיית יין או בנשפים, ונאמר: **"לכן גלה עמי מבלי דעת** וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא**"** (ישעיה ה, יג).


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:8
[Steinsaltz on Shabbat 119b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:8)

**אמר רב המנונא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן** מלימוד תורה, **שנאמר:** "ואת חמת ה' מלאתי נלאיתי הכיל **שפך על עולל בחוץ** ועל סוד בחורים יחדיו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים**"** (ירמיה ו, יא). והוא מסביר: **מה טעם שפך** החימה — **משום** ש**עולל בחוץ** ברחובות ואינו לומד תורה. **אמר עולא: לא חרבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה, שנאמר: "הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו** גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנופלים בעת פקדתים יכשלו אמר ה'**"** (ירמיה ו, טו). **אמר ר' יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו** בה **קטן וגדול** ולא העריכו כראוי את גדולי הדור, **שנאמר: "והיה כעם ככהן** כעבד כאדוניו כשפחה כגבירתה כקונה כמוכר כמלווה כלווה כנושה כאשר נושא בו**"** (ישעיה כד, ב), **וכתיב בתריה** [ונאמר אחר כך]: **"הבוק תבוק הארץ** והבוז תבוז כי ה' דבר את הדבר הזה" (ישעיה כד, ג).


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:9
[Steinsaltz on Shabbat 119b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:9)

**אמר רב עמרם בריה** [בנו] של **ר' שמעון בר אבא** שכך **אמר ר' שמעון בר אבא** שכך **אמר ר' חנינא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה, שנאמר: "היו שריה כאילים לא מצאו מרעה** וילכו בלא כח לפני רודף**"** (איכה א, ו), והוא מסביר: **מה איל זה** דרכו בעת רעייתם, להפנות **ראשו של זה בצד זנבו של זה** וכל אחד רועה לעצמו, **אף ישראל שבאותו הדור כבשו** את **פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה. אמר ר' יהודה: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים,** וכפי **שנאמר: "ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלת חמת ה' בעמו עד לאין מרפא"** (דברי הימים ב', לו טז). ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"עד לאין מרפא "? אמר רב יהודה אמר רב:** ששמעו ש**כל המבזה תלמידי חכמים אין לו רפואה למכתו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:10
[Steinsaltz on Shabbat 119b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:10)

ו **אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו"** (דברי הימים א', טז, כב) **"אל תגעו במשיחי"** — **אלו תינוקות של בית רבן,** שהם יקרים וחשובים כמלכים וכהנים (מהרש"א), **"ובנביאי אל תרעו"** — **אלו תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום** (בשם) **ר' יהודה נשיאה: אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל** דברי תורה של **תינוקות של בית רבן. אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי:** למוד התורה **דידי ודידך מאי** [שלי ושלך מהו], כלומר, מדוע יגרע ערך דברי התורה שאנו המבוגרים לומדים? **אמר ליה** [לו]: **אינו דומה הבל** פה של מבוגרים **שיש בו חטא, להבל** פה של ילדים **שאין בו חטא. ואמר ריש לקיש משום ר' יהודה נשיאה: אין מבטלין תינוקות של בית רבן** מלימודם **אפילו לבנין בית המקדש. ואמר ריש לקיש לר' יהודה נשיאה: כך מקובלני מאבותי, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר לו: כך מקובלני **מאבותיך: כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן** לומדי תורה **מחריבין אותה, רבינא אמר: מחרימין אותה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 119b:11
[Steinsaltz on Shabbat 119b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/119b:11)

ז **ואמר רבא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה** (אנשים נאמנים), **שנאמר: "שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה"** (ירמיהו ה, א). ושואלים: **איני** [וכי כן הוא]?! **והאמר** [והרי אמר] **רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה, שנאמר: "כי יתפש איש באחיו בית אביו לאמר שמלה לכה קצין תהיה לנו** והמכשלה הזאת תחת ידך**"** (ישעיה ג, ו). כלומר, **דברים שבני אדם מתכסין בהן כשמלה** שהם דברים נעלמים **ישנן בידיך** ואתה יודע בהם, לכן ראוי אתה להיות ממונה על הצבור. ומה שנאמר: **"והמכשלה הזאת תחת ידך",**