## Steinsaltz on Shabbat Daf 120b

###### Steinsaltz on Shabbat 120b:1
[Steinsaltz on Shabbat 120b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:1)

**הוא** ש**אמר** את דבריו **כ**שיטת **ר' שמעון בן ננס** במשנתינו.


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:2
[Steinsaltz on Shabbat 120b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:2)

ושואלים: **אימר** [אמור] ש**אמר ר' שמעון בן ננס "מפני שהוא מחרך",** והתיר לשים עור גדי משום שאינו נשרף, אולם **גרם** (דבר הגורם) **כיבוי מי** [האם] **אמר?** ומשיבים: **אין** [כן], אכן גם לכך נתכוון ר' שמעון בן ננס, ולמדנו זאת **מדקתני סיפא** [ממה ששנינו בסוף המשנה] ש**ר' יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים,** לפי **שאינן יכולים לקבל את האור** (האש) **והן מתבקעין ומכבין את הדליקה.** ו**מכלל** הדברים אתה למד שה**תנא קמא** [הראשון], ר' שמעון, **שרי** [מתיר].


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:3
[Steinsaltz on Shabbat 120b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:3)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **נר ש**היה מונח **על גבי טבלא** — **מנער את הטבלה והיא,** הנר, **נופלת. ואם כבתה** — **כבתה. אמרי דבי** [אמרו בני בית מדרשו] של **ר' ינאי: לא שנו** היתר זה **אלא בשוכח** את הנר על הטבלה בכניסת השבת, **אבל במניח** אותו מתחילה עליה — **נעשה** הטבלה **בסיס לדבר האסור,** ואף היא עצמה אסורה בטלטול.


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:4
[Steinsaltz on Shabbat 120b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:4)

**תנא** [שנינו]: **נר ש**היה עומד **אחורי הדלת** — **פותח ונועל** את הדלת **כדרכו, ואם כבתה** — **כבתה. לייט עלה** [מקלל וגוער עליה, על העושה כן] **רב. אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אחא בריה** [בנו] של **רבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: מאי טעמא לייט עלה** [מה טעם קילל וגער עליה] **רב? אילימא** [אם תאמר] שהטעם הוא **משום** ש**רב סבר לה** [סבור] **כ**שיטת **ר' יהודה** שכל מלאכה שאינו מתכוין לעשותה אסורה, **ו**ה**תנא קתני** [שנה] **כ**שיטת **ר' שמעון** שמלאכה שאין מתכוין לה מותרת. ואולם **משום** ש**רב סבר לה** [סבור] **כ**שיטת **ר' יהודה, כל דתני** [השונה] **כ**שיטת **ר' שמעון מילט לייט ליה** [הריהו מקלל אותו]?! והרי נסמך על דברי תנא ואי אפשר לבטל את דבריו לגמרי.


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:5
[Steinsaltz on Shabbat 120b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:5)

**אמר ליה** [לו]: **בהא** [במקרה זה] **אפילו ר' שמעון מודה** שאסור. **דהא** [שהרי] **אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **מודה ר' שמעון ב"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות",** כלומר, בכל פעולה המתחייבת מן המעשה ואפילו איננו מתכוון לה, שאף לדעת ר' שמעון העושה אותה חייב.


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:6
[Steinsaltz on Shabbat 120b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:6)

**אמר רב יהודה: פותח אדם דלת כנגד מדורה בשבת.** ומסופר: **לייט עלה** [מקלל היה עליה, על העושה כן] **אביי.** ומבררים: **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנו]? **אילימא** [אם מדובר] **ב**אופן שבחוץ מנשבת **רוח מצויה** — **מאי טעמיה דמאן** [מה הטעם של מי] ש**אסר,** שהרי רוח כזו אינה מבעירה או מכבה מדורה. **אי** [ואם] מדובר **ב**אופן שבחוץ מנשבת **רוח שאינה מצויה** — **מאי טעמא דמאן דשרי** [מה הטעם של מי שהתיר]?! ומשיבים: **לעולם** תאמר שמדובר **ברוח מצויה,** ואולם **מר סבר** [חכם זה, אביי, סבור] כי **גזרינן** [גוזרים אנו] משום רוח שאינה מצויה, **ומר סבר לא גזרינן** [וחכם זה, רב יהודה, סבור שאין אנו גוזרים].


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:7
[Steinsaltz on Shabbat 120b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:7)

ב שנינו במשנה ש**עושין מחיצה** בכל מיני כלי חרס, ור' יוסי אסר בכלי חרס חדשים. ושואלים: **למימרא דרבנן סברי** [האם נאמר שחכמים סבורים] כי **גרם** (דבר הגורם) **כבוי מותר** בשבת, **ור' יוסי סבר** [סבור] כי **גרם כבוי אסור? והא איפכא שמעינן להו** [והרי היפך הדברים שמענו אותם] אומרים. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **עושין מחיצה בכלים ריקנין, ובמלאין שאין דרכן להשתבר. ואלו מלאין שאין דרכן להשתבר** — **כלי מתכות. ר' יוסי אומר: אף כלי** חרס של **כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר.** ונמצא שר' יוסי מתיר יותר משאר חכמים! **וכי תימא** [ואם תאמר]: **איפוך מתניתין** [הפוך את משנתנו] ותייחס את דעת ר' יוסי לחכמים, **ו**תאמר כי **ר' יוסי** המוזכר ב**ברייתא לדבריהם,** לשיטתם של חכמים **קאמר** [אמר] והוא עצמו אינו סבור כן, אלא התיר בכל הכלים. ואולם **ומי מצית אפכת לה** [והאם יכול אתה להפוך אותה, את המשנה]? **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר תחליפא משמיה** [משמו] של **רב: מאן תנא** [מיהו התנא הסבור ושונה] **גרם כבוי אסור** — **ר' יוסי!**


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:8
[Steinsaltz on Shabbat 120b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:8)

אלא **לעולם לא תיפוך** [תהפוך], **ו**ה**ברייתא כולה** שיטת **ר' יוסי היא. וחסורי מחסרא והכי קתני** [וחסרה הברייתא וכך יש לשנותה]: **עושין מחיצה בכלים ריקנין ובמלאים שאין דרכן להשתבר. ואלו הן כלים שאין דרכן להשתבר: כלי מתכות, וכלי כפר שיחין, וכלי כפר חנניה נמי** [גם כן] **אין דרכן להשתבר, שר' יוסי אומר: אף כלי כפר שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:9
[Steinsaltz on Shabbat 120b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:9)

ג סיכמנו איפוא שר' יוסי סבור שגרם כיבוי אסור, וחכמים מתירים. **ורמי דרבנן אדרבנן** [משליכים, מראים סתירה מדברי חכמים על דברי חכמים עצמם], **ורמי** [ומשליכים, מראים סתירה] מדברי **ר' יוסי** על דברי **ר' יוסי** במקום אחר. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הרי שהיה שם** של קדושה, אחד משמות ה', **כתוב לו** לאדם **על בשרו** — **הרי זה לא ירחוץ** במים שמא ימחק, **ולא יסוך** בשמן, **ולא יעמוד במקום הטינופת** שאין זה לכבוד השם. **נזדמנה לו טבילה של מצוה** — **כורך עליה** על חלק גופו שכתוב עליו השם **גמי** (פיסת גומא), **ויורד וטובל. ר' יוסי אומר: לעולם יורד וטובל כדרכו** אף כשאין זו טבילה של מצווה, **ובלבד שלא ישפשף** וימחוק בידים ממש. נמצא שר' יוסי מקיל יותר מחכמים בגרימת איסור!


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:10
[Steinsaltz on Shabbat 120b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:10)

ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם] ש**אמר קרא** [הכתוב] **"**ונתצתם את מזבחותם ושיברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון **ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לה' אלהיכם"** (דברים יב, ג־ד), ומן הלשון "לא תעשון" למד ר' יוסי: **עשייה** ממש **הוא** ש**אסור,** ואולם **גרמא שרי** [גרם מלאכה מותר].


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:11
[Steinsaltz on Shabbat 120b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:11)

ומקשים: **אי הכי, הכא נמי** [אם כן, כאן גם כן] בענין שבת, **כתיב** [נאמר] **"**ויום השביעי שבת לה' אלהיך **לא תעשה כל מלאכה"** (שמות כ, י), ואף כאן תלמד מן הלשון **שעשייה הוא** ש**אסור,** ואולם **גרמא שרי** [גרם מלאכה מותר]! ומתרצים: באמת סבור ר' יוסי שאין איסור מהותי בגרם כיבוי, אלא **מתוך שאדם בהול על ממונו, אי שרית ליה** — **אתי לכבויי** [אם תתיר לו גרם כיבוי — יבוא לכבות] בידים, ולכן אסרו גרימת כיבוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:12
[Steinsaltz on Shabbat 120b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:12)

ואומרים: **אי הכי קשיא דרבנן אדרבנן** [אם כן קשה מדברי חכמים על דברי חכמים]: **ומה התם** [שם] בשריפה ש**אדם בהול על ממונו** — **שרי** [מותר], **הכא** [כאן] במחיקת **השם — לא כל שכן** שמותר לגרום למחיקה שלא בידים, ומדוע החמירו חכמים בברייתא בענין זה?!


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:13
[Steinsaltz on Shabbat 120b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:13)

ודוחים: **ותסברא** [והאם סבור אתה] וכיצד אתה חושב **האי גמי היכי דמי** [גמי זה שאמרו חכמים לכסות בו בעת הטבילה איך הוא בדיוק], באיזה אופן מדובר? **אי דמיהדק** [אם שהוא מהודק] — **קא הוי** [הרי זו] **חציצה** גמורה, **אי לא מיהדק** [אם אינו מהודק] — הלא **עיילי ביה מיא** [נכנסים בו מים] ומוחקים! ודוחים: אם חוששים ל**חציצה, תיפוק ליה** [תצא לו] שיש חציצה בין כה וכה **משום** ה**דיו** עצמה בה רשום שם ה' על בשרו! ומתרצים: מדובר כאן **ב**דיו **לחה,** שאינה חוצצת. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הדם והדיו** ו**הדבש והחלב** שהיו על בשר אדם, אם היו **יבשין** — **חוצצין,** בשעת טבילה, **לחים** — **אין חוצצין.** ולענייננו, **מכל מקום קשיא** [קשה] לשם מה צריכים חכמים כריכת גמי?


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:14
[Steinsaltz on Shabbat 120b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:14)

**אלא אמר רבא בר רב שילא: היינו טעמייהו דרבנן** [זהו טעמם של חכמים]: **דקסברי** [שסבורים הם] ש**אסור** לאדם **לעמוד בפני השם** כשהוא **ערום,** ומשום כך צריך שתהיה מחיצה בין בשרו הערום ובין השם. ומקשים: **מכלל** הדברים אתה למד ש**ר' יוסי סבר** [סבור] ש**מותר לעמוד בפני השם ערום?** ומתרצים: לא, הוא אינו סבור כן, אלא אינו מצריך גמי, וסבור כי די יהיה **דמנח ידיה עילויה** [שמניח את ידו עליו ומכסהו].


###### Steinsaltz on Shabbat 120b:15
[Steinsaltz on Shabbat 120b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/120b:15)

ומקשים: **לרבנן נמי דמנח ידיה עילויה** [לדעת חכמים גם כן יהא מספיק שמניח ידו עליו]! ומסבירים: חכמים חוששים לכך ש**זימנין דמשתלי ושקיל ליה** [פעמים שהוא שוכח ומוריד אותה, את ידו]. ומקשים: ו**ל**דעת **ר' יוסי נמי** [גם כן] יש לחשוש ש**זימנין דמשתלי ושקיל ליה** [פעמים שישכח ויסיר אותה, את ידו]? **אלא** יש לומר: **אי דאיכא** [אם, כאשר יש] **גמי** — **הכי נמי** [כך גם כן] מודה ר' יוסי שיש לכרוך, ואולם **הכא במאי עסקינן** [כאן במה, באיזה מקרה אנו עוסקים] — שיש צורך **לאהדורי** [לחזר, ולחפש] אחר **גמי,** ובכגון זה **רבנן סברי** [חכמים סבורים]