## Steinsaltz on Shabbat Daf 121a

###### Steinsaltz on Shabbat 121a:1
[Steinsaltz on Shabbat 121a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:1)

**טבילה בזמנה לאו** [לא] **מצוה** היא, **ומהדרינן** [ומחזרים] אחר גמי כדי לכרוך על מקום הטבילה, **ור' יוסי סבר** [סבור] כי **טבילה בזמנה מצוה ו**משום כך **לא מהדרינן** [אין אנו מחזרים] אחרי הגמי, כיון שחשובה מצות הטבילה בזמנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:2
[Steinsaltz on Shabbat 121a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:2)

ומקשים: **וסבר** [וכי סבור] **ר' יוסי** כי **טבילה בזמנה מצוה** היא? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **הזב והזבה, המצורע והמצורעת, בועל נדה וטמא מת,** כל אלה **טבילתן** צריכה **להיות ביום,** ואף אם היה זה ביום הכיפורים שאסורה בו הרחיצה — טובל בו ביום. **נדה ויולדת** — **טבילתן בלילה. בעל קרי** — **טובל והולך כל היום כולו** אחר שראה קרי. **ר' יוסי אומר: מן המנחה ולמעלה** (והלאה) **אינו צריך לטבול,** שכיון שהתפלל כבר תפילת מנחה ימתין עד הערב ויטבול ויוכל להתפלל מעריב בטהרה. נמצא שסבור ר' יוסי שטבילה בזמנה אינה מצוה! ודוחים: בברייתא **ההיא** אין הכוונה לסתם ר' יוסי (בן חלפתא), אלא כשיטת **ר' יוסי בר' יהודה היא,** ש**אמר : דייה טבילה באחרונה,** שאשה שנסתפקה בזמן הראוי לטבילתה, אינה חייבת לטבול בכל פעם, ומותר לה לדחות את הטבילה עד לתאריך שתצא ידי חובה לדעת הכל, אף כי אולי לא תהא זו טבילה בזמנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:3
[Steinsaltz on Shabbat 121a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:3)

א משנה **גוי שבא לכבות** דליקה אצל ישראל — **אין אומרים לו: "כבה" ו**אין אומרים לו **"אל תכבה", מפני שאין** חובת **שביתתו עליהן,** על ישראל, **אבל** ילד **קטן** ישראל **שבא לכבות** בשבת — **אין שומעין לו** שיכבה, אף שעדיין אינו מחוייב במצוות, **מפני ששביתתו עליהן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:4
[Steinsaltz on Shabbat 121a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:4)

ב גמרא **אמר ר' אמי: ב**שעת **דליקה התירו לומר** בפני גוים: **"כל המכבה אינו מפסיד",** שיבואו גויים ויכבו, שלא נאסר אלא לומר להם במפורש. ומציעים: **נימא מסייע ליה** [האם נאמר שאפשר לסייע לו] לשיטה זו, ממה ששנינו במשנתנו: **גוי שבא לכבות** — **אין אומרים לו "כבה", ו**כן **"אל תכבה" מפני שאין שביתתו עליהן.** ונדייק מלשון המשנה: **"כבה" הוא דלא אמרינן ליה** [שאין אנו אומרים לו], **הא** [הרי] **"כל המכבה אינו מפסיד"** — **אמרינן ליה** [אומרים אנו לו] וראיה היא אם כן לדברי ר' אמי? ודוחים: **אימא סיפא** [אמור את סוף המשנה] **"אל תכבה" לא אמרינן ליה** [אין אנו אומרים לו], ומכאן נלמד כי **"כל המכבה אינו מפסיד" נמי לא אמרינן ליה** [גם כן אין אנו אומרים לו], **אלא מהא ליכא למשמע מינה** [ממשנה זו אין ללמוד ממנה] דברים בדרך הדיוק.


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:5
[Steinsaltz on Shabbat 121a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **מעשה ונפלה דליקה** בשבת **בחצירו של יוסף בן סימאי ב**מקום **שיחין, ובאו אנשי גיסטרא** [המבצר] **של ציפורי לכבות** את הדליקה, **מפני שאפוטרופוס של מלך היה** ורצו לעזור לו, **ולא הניחן** יוסף בן סימאי בעל החצר לכבותה **מפני כבוד השבת, ונעשה לו נס וירדו גשמים וכיבו. לערב** במוצאי שבת **שיגר** [שלח] **לכל אחד מהן** מן החיילים שבאו לעזרתו **שתי סלעין, ולאפרכוס** [ולמפקד] **שבהן** — **חמשים. וכששמעו חכמים בדבר, אמרו: לא היה צריך לכך,** למנעם מלכבות, **שהרי שנינו** במשנתנו: **גוי שבא לכבות** — **אין אומרים לו "כבה" ו**כן **"אל תכבה",** אלא יעשה הגוי כרצונו.


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:6
[Steinsaltz on Shabbat 121a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:6)

ג שנינו במשנה: **אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו** שיכבה **מפני ששביתתו עליהן**. ורוצים להסיק: **שמעת מינה** [שומע אתה מהלכה זו] כי **קטן** ש**אוכל נבלות** או עושה שאר איסורים, **בית דין מצווין עליו להפרישו** ונפתור על ידי כך בעיה שנתעוררה בנושא זה. ודוחים: **אמר ר' יוחנן:** כאן מדובר **בקטן העושה לדעת אביו** ולכן מצווים אנו להפרישו, אבל קטן החוטא מדעתו אין חייבים להפרישו מן האיסור. ושואלים: ואם כן **דכוותה גבי** [בדומה לזה אצל, בענין] **גוי** צריך לומר שמדובר באופן **דקא עביד לדעתיה** [שעושה לדעתו] של **ישראל,** ו**מי שרי** [וכי מותר] הדבר?! והרי אסור ליהנות ממה שעשה גוי עבור ישראל, בשבת! ודוחים: אין הדבר כן, אלא **גוי לדעתיה דנפשיה עביד** [לדעת עצמו הוא עושה] שהוא נשכר בכיבוי הדליקה ואינו עושה משום דעת ישראל.


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:7
[Steinsaltz on Shabbat 121a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:7)

ד משנה **כופין** בשבת **קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז** האש **בקורה. ו**כן כופים קערה **על צואה של קטן** שעשה צרכיו בתוך הבית, שלא יגע בה ולא ילכלך עצמו. **ו**כן **על עקרב שלא תישך. אמר ר' יהודה: מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי** בכפרו **בערב** שכיסה אדם עקרב בשבת, **ואמר** רבן יוחנן: **חוששני לו מחטאת** שמא יש בכך איסור מן התורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 121a:8
[Steinsaltz on Shabbat 121a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/121a:8)

ה גמרא מסופר: **רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר רבא איקלעו לבי** [הזדמנו לבית] **אבין** ש**מן** המקום **נשיקיא. לרב יהודה ורב ירמיה בר אבא**