## Steinsaltz on Shabbat Daf 122a

###### Steinsaltz on Shabbat 122a:1
[Steinsaltz on Shabbat 122a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:1)

**אמר ליה** [לו] ר' אבא בר כהנא: **כאותן של בית אביך** שהיו גדולים (תוספות).


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:2
[Steinsaltz on Shabbat 122a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:2)

**ו**בדומה לזה מסופר ש**אמר ר' אבא בר כהנא** שכך **אמר ר' חנינא: קרונות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת. אמר ליה** [לו] **ר' זירא** לר' אבא בר כהנא: קרונות אלה שאמרת האם מדובר **בניטלין** ומיטלטלים על ידי **אדם אחד או בשני בני אדם? אמר ליה** [לו]: **כאותן של בית אביך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:3
[Steinsaltz on Shabbat 122a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:3)

**ואמר ר' אבא בר כהנא: התיר להם ר' חנינא לבית רבי לשתות יין בקרונות של גוי** המביאים יין, ואפילו לא היו כדי היין חתומים אלא **בחותם אחד** בלבד, ולא חשש שמא פתח הגוי את הכד וניסך ממנו יין או נגע בו, ואסרו בשתיה. והוסיף ר' אבא בר כהנא: **ולא ידענא אי** [ואיני יודע אם] **משום דסבר לה** [שסבור] ר' חנינא **כ**שיטת **ר' אליעזר** המתיר יין שהיה בידי גוי בחותם אחד, **אי** [אם] **משום אימתא דבי נשיאה** [אימת בית הנשיא], שוודאי לא יעז הגוי לפתוח חבית יין שנועדה בשביל בית הנשיא, ואין זה היתר כללי.


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:4
[Steinsaltz on Shabbat 122a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:4)

א משנה **גוי שהדליק את הנר** בשבת לצורך עצמו — **משתמש לאורו** זה גם ה**ישראל. ואם** הדליקו הגוי **בשביל ישראל** — **אסור** מדברי חכמים. וכן אם **מילא** הגוי בשבת מבור שהיה ברשות הרבים **מים** כדי **להשקות** את **בהמתו** שלו — **משקה אחריו ישראל** מאותם מים, **ואם** מילא מלכתחילה **בשביל ישראל** — **אסור** לישראל להשקות לבהמתו מאותם מים. וכן אם **עשה גוי** בשבת **כבש** כדי **לירד בו** מן הספינה — **יורד אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל** עשאו — **אסור.** ומסופר **מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באין בספינה ועשה נכרי כבש** בשבת כדי **לירד בו** מן הספינה, **וירדו בו רבן גמליאל וזקנים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:5
[Steinsaltz on Shabbat 122a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:5)

ב גמרא ומעירים בגמרא: **וצריכא** [וצריך] לחזור וללמדנו אותה הלכה בכל המקרים, **דאי אשמעינן** [שאילו היה משמיע לנו] הלכה זו ב**נר** בלבד, הייתי אומר שהדין כך **משום** ש**נר לאחד נר למאה,** שאין צורך להרבות בנרות לצורך הרבים, ודי בנר אחד להרבה אנשים ולכן מותר להשתמש בנר שהדליק גוי, **אבל מים ליגזר דילמא אתי לאפושי** [יש מקום לגזור שמא יבוא להרבות] **בשביל ישראל** אף שלא אמר במפורש שנתכוון לעשות עבורו. ושואלים: **ו**היתר ההליכה ב**כבש למה לי?** ומשיבים: את ה**מעשה** של **רבן גמליאל וזקנים קא משמע לן** [השמיע לנו] ללמדנו שכך נהגו למעשה.


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:6
[Steinsaltz on Shabbat 122a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **גוי שליקט עשבים** בשבת בשביל עצמו — **מאכיל אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל** ליקטם — **אסור. מילא מים להשקות** את **בהמתו** — **משקה אחריו ישראל, ואם בשביל ישראל** מילא — **אסור. במה דברים אמורים** שאם עשה כן לצורך עצמו מותר לישראל **— כשאין** הגוי **מכירו, אבל** כאשר הגוי **מכירו** — **אסור,** שבודאי נתכוון גם לתועלת חבירו הישראל.


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:7
[Steinsaltz on Shabbat 122a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:7)

ומקשים: **איני** [וכי כן הוא]?! **והאמר** [והרי אמר] **רב הונא** שכך **אמר ר' חנינא: מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים בשבת** אף שהם מחוברים לקרקע, ואינו חושש שמא יבוא לסייע לבהמה ולתלוש. **אבל לא** מעמידה **על גבי מוקצה בשבת,** שיש לחשוש שמא יטול בידו מן המוקצה. ואולם הלא העשבים שתלש הגוי לעצמו אף הם מוקצה, ומדוע מותר להאכילם לבהמתו. ומתרצים: אכן לא הותר להעמיד את בהמתו ממש על העשבים שתלש הגוי, אלא **רק באופן דקאים** [שעומד] **לה באפה** [בפניה], **ואזלא** [והולכת] **היא** מעצמה **ואכלה** [ואוכלת].


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:8
[Steinsaltz on Shabbat 122a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:8)

ג שנינו מקודם ש**אמר מר** [החכם]: **במה דברים אמורים** שהותר לישראל להשתמש במה שעשה הגוי לצורך עצמו בשבת — כ**שאין** הגוי **מכירו** לאותו ישראל, **אבל** כאשר **מכירו** — **אסור.** ומקשים: **הא** [והרי] אותו מעשה של **רבן גמליאל** בספינה **מכירו הוה** [היה], שהרי נסע עמו בספינה! **אמר אביי: שלא בפניו הוה** [היה מעשה], וכיון שלא ראה אותו ודאי נתכוין הגוי רק לצורך עצמו. **רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר, תפרש] שהיה זה **בפניו,** ואולם אין להקפיד בכך, כיון ש**נר לאחד נר למאה,** וכן כבש, כיון שעשאו לצורך עצמו אינו צריך להוסיף בו מאומה כשזה גם לצורך אחרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:9
[Steinsaltz on Shabbat 122a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:9)

**מיתיבי** [מקשים] על דברי רבא ממה ששנינו בתוספתא, **אמר להן רבן גמליאל: הואיל ושלא בפנינו עשאו** — **נרד בו.** נמצא שהנימוק הוא שלא היה בפניהם, ושלא כדברי רבא! ודוחים: **אימא** [אמור, תקן] כך, אמר להן **רבן גמליאל: הואיל ועשאו נרד בו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:10
[Steinsaltz on Shabbat 122a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:10)

**תא שמע** [בוא ושמע] ברייתא אחרת שמתוכה ניתן להכריע במחלוקת אביי ורבא. ששנינו: **עיר שישראל וגוים דרין בתוכה, והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת, אם רוב גוים** בעיר — **מותר לרחוץ בה** במרחץ **מיד** לאחר צאת השבת, שהרי הוסק המרחץ בשבת לצורך הגויים. **אם רוב ישראל** בעיר — **ימתין** במוצאי שבת **בכדי** זמן **שיחמו חמין,** כדי שלא יימצא מרוויח ממלאכת שבת. נמצא שאפילו שלא בפניו יש לחוש שעושה לטובת ישראל! ודוחים: **התם, כי מחממי** [שם בברייתא, כאשר מחממים] — **אדעתא דרובא מחממי** [על דעת רוב בני העיר מחממים], ולפי הרוב קובע בעל המרחץ את זמני החימום.


###### Steinsaltz on Shabbat 122a:11
[Steinsaltz on Shabbat 122a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/122a:11)

ועוד **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה אחרת ממה ששנינו בברייתא: **נר הדלוק במסיבה** שיושבים בה כמה אנשים, **אם רוב גוים** במסיבה זו — **מותר** גם לישראל **להשתמש לאורה,** ו**אם רוב ישראל** — **אסור,** שודאי הדליקו את הנר בשבילם. **מחצה על מחצה** — **אסור.** והרי מאחר שהם יושבים במסיבה אחת ודאי מכיר הגוי את הישראל, ומדוע אם כן כשהגויים הם הרוב מותר לישראל להשתמש באור הנר? ודוחים: **התם נמי, כי מדלקי** [שם גם כן, כאשר מדליקים] —