## Steinsaltz on Shabbat Daf 127b

###### Steinsaltz on Shabbat 127b:1
[Steinsaltz on Shabbat 127b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:1)

ומשיבים: **הני נמי** [אלה גם כן], הכנסת אורחים וביקור חולים, **בגמילות חסדים שייכי** [שייכים, נכללים]. **לישנא אחרינא** [לשון אחר]: **הני בהני שייכי** [אלה באלה הם שייכים], כלומר, הדברים המרובים יותר כלולים מבחינת תוכנם בתוך הרשימה המצומצמת.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:2
[Steinsaltz on Shabbat 127b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **הדן** את **חבירו לכף זכות** — **דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר** למלאכה **אצל בעל הבית בדרום** ל**שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו** לבעל הבית: **תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו** בעל הבית: **אין לי מעות. אמר לו:** אם כן **תן לי פירות** בשכרי. **אמר לו: אין לי.** אמר לו השכיר: אם כן **תן לי קרקע** בשכרי. ענה לו: **אין לי.** אמר לו השכיר: **תן לי בהמה** בשכרי. אמר לו: **אין לי. תן לי כרים וכסתות** — **אין לי. הפשיל** השכיר **כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש** (בצער).


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:3
[Steinsaltz on Shabbat 127b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:3)

**לאחר הרגל** (סוכות) **נטל בעל הבית** את **שכרו** של השכיר **בידו, ועמו משוי שלשה חמורים, אחד** טעון דברים **של מאכל, ואחד של משתה, ואחד של מיני מגדים** (ממתקים), **והלך לו לביתו** של הפועל. **אחר שאכלו ושתו נתן לו** בעל הבית את **שכרו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:4
[Steinsaltz on Shabbat 127b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:4)

**אמר לו** בעל הבית לשכיר: **בשעה שאמרת לי "תן לי שכרי" ואמרתי "אין לי מעות", במה חשדתני?** כלומר, כיצד הבנת את דברי, ומפני מה לא חשדתני שאני משתמט מלשלם לך? ענה לו, **אמרתי: שמא פרקמטיא** (סחורה) **בזול נזדמנה לך, ולקחת** (וקנית) אותה **בהן** בכספים המגיעים לי ואין בידך כסף. שאל אותו: **ובשעה שאמרת לי "תן לי בהמה", ואמרתי "אין לי בהמה", במה חשדתני?** ענה לו הפועל, **אמרתי: שמא מושכרת** הבהמה **ביד אחרים.** והוסיף ושאלו: **בשעה שאמרת לי "תן לי קרקע", ואמרתי לך "אין לי קרקע", במה חשדתני?** ענה לו, **אמרתי: שמא מוחכרת** הקרקע **ביד אחרים היא,** ואין בעל הבית יכול להוציא את הקרקע מן החוכרים. ושאל עוד: **ובשעה ש**אמרת לי "תן לי פירות ו**אמרתי לך "אין לי פירות" במה חשדתני?** ענה לו, **אמרתי: שמא אינן מעושרות** ולפי שעה אי אפשר לתת אותן. ושאלו: **ובשעה שאמרתי לך "אין לי כרים וכסתות" במה חשדתני?** ענה לו, **אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים** מסיבה כלשהי ולכן אין בידו כעת דבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:5
[Steinsaltz on Shabbat 127b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:5)

**אמר ליה** [לו] בעל הבית: **העבודה,** כלומר, נשבע בעבודת בית המקדש שבאמת **כך היה** שלא היה אז כסף ברשותו, כי **הדרתי** כלומר, נדרתי והקדשתי **כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה,** שנדר שלא להשאיר ביד בנו כל נכסים. **וכשבאתי אצל חבירי בדרום** שהיו חכמי הדור **התירו לי כל נדרי,** ואז יכול היה לבוא ולשלם מיד לפועלו. **ואתה כשם שדנתני לזכות,** אף **המקום** (השם) **ידין אותך לזכות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:6
[Steinsaltz on Shabbat 127b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:6)

מעשה דומה מסופר **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה** (נערה) **אחת בת ישראל** מן השבי, **ו**כשהגיעו **למלון השכיבה תחת מרגלותיו.** ו**למחר ירד וטבל** להיטהר לפני לימוד תורה ותפילה **ושנה לתלמידיו.** והדבר למראית העין מעורר חשד כאילו שמר את הנערה לעצמו, ומה גם כשטבל בבוקר כדרך שטובלים לאחר ביאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:7
[Steinsaltz on Shabbat 127b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:7)

**ואמר להם** לתלמידיו: **בשעה שהשכבתיה תחת מרגלותי, במה חשדתוני?** אמרו לו: **אמרנו שמא יש בנו תלמיד שאינו בדוק לרבי** בהתנהגויותיו, ואין הרב רוצה להשאיר את הנערה בין התלמידים שאינו בטוח בהגינותם לענין זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:8
[Steinsaltz on Shabbat 127b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:8)

אמר להם: **בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני?** ענו לו: **שמא מפני טורח הדרך אירע קרי לרבי. אמר להם: העבודה! כך היה. ואתם כשם שדנתוני לכף זכות** אף **המקום ידין אתכם לכף זכות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:9
[Steinsaltz on Shabbat 127b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:9)

ועוד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא בדומה לזה: **פעם אחת הוצרך דבר אחד לתלמידי חכמים** שילכו וידונו בו **אצל מטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה.** שרצו לברר דברים בעניני הכלל ולבקש דבר הנוגע לכלל ישראל מן השלטונות. **אמרו: מי ילך? אמר להם ר' יהושע: אני אלך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:10
[Steinsaltz on Shabbat 127b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:10)

**הלך ר' יהושע ותלמידיו** אליה. **כיון שהגיע** עם תלמידיו **לפתח ביתה חלץ תפיליו ברחוק ארבע אמות** מן הפתח, **ונכנס ונעל הדלת בפניהן. אחר שיצא ירד וטבל ושנה לתלמידיו.** ולכאורה הדברים נראים כאילו היה כאן מעשה שאינו מהוגן.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:11
[Steinsaltz on Shabbat 127b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:11)

**ואמר להן** לתלמידיו: **בשעה שחלצתי תפילין, במה חשדתוני?** אמרו לו, **אמרנו: כסבור רבי, לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה** ומשום כך אין ראוי להכניס לשם תפילין.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:12
[Steinsaltz on Shabbat 127b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:12)

שוב שאל: ו**בשעה שנעלתי** את הדלת, **במה חשדתוני?** אמרו לו, **אמרנו: שמא דבר מלכות יש בינו לבינה,** שאין ראוי לגלותו.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:13
[Steinsaltz on Shabbat 127b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:13)

ושאלם: ו**בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני,** אמרו לו, **אמרנו: שמא ניתזה צינורא** (טיפת רוק) **מפיה על בגדיו של רבי,** וכיון שגזרו שיהיו הנכרים כזבים הרי הם מטמאים אף ברוק. **אמר להם** ר' יהושע: **העבודה! כך היה.** ו**כשם שדנתוני לזכות** כך **המקום** (השם) **ידין אתכם לזכות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:14
[Steinsaltz on Shabbat 127b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:14)

ב שנינו במשנה ש**מפנין תרומה טהורה** בשבת. ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא במקרה כגון **דמנחה** [שמונחת] **ביד ישראל. מהו דתימא** [שתאמר]: **כיון דלא חזיא ליה** [שאינה ראויה לו] לישראל לאכילה **אסור** אף לטלטלה בשבת, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] כי **כיון דחזיא** [שראויה] לאכילה **לכהן** — **שפיר דמי** [יפה הדבר], מותר לטלטלה בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:15
[Steinsaltz on Shabbat 127b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:15)

**ו**עוד שנינו במשנה שמותר לטלטל **דמאי.** ושואלים: **דמאי, הא לא חזי ליה** [הרי אינו ראוי לו] לאכילה! ומשיבים: **כיון דאי בעי מפקר ליה לנכסיה, והוה** [שאם ירצה יפקיר את נכסיו, ויהיה] **עני, וחזיא ליה** [ויהיה הדמאי ראוי לו], **השתא נמי חזי ליה** [עכשיו גם כן ראוי לו]. ומנין שהעני מותר באכילת דמאי? — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא** (אנשי הצבא) **דמאי. ואמר רב הונא: תנא** [שנינו], **בית שמאי אומרים: אין מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי. ובית הלל אומרים: מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי,** וכידוע הלכה כבית הלל.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:16
[Steinsaltz on Shabbat 127b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:16)

**ו**עוד שנינו במשנה שמותר לטלטל **מעשר ראשון שניטלה תרומתו.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], והלא חולין גמורים הם! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **שהקדימו** הלוי לכהן **בשבולים** שמיד כשהביאו את התבואה לגורן, ולפני שדשו אותה לקח הלוי מעשר ראשון, **ונטלה הימנו** (ממנו, ממעשר זה) **תרומת מעשר** וניתנה לכהן, **ו**אולם עדיין **לא נטלה הימנו,** מן התבואה, **תרומה גדולה** שהרי הכהן לא בא עדיין.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:17
[Steinsaltz on Shabbat 127b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:17)

**וכי הא** [וכמו זה] ש**אמר ר' אבהו** שכך **אמר ריש לקיש: מעשר ראשון שהקדימו** הלוי לכהן **בשבולין** — **פטור מ**להפריש **תרומה גדולה, ש**כן **נאמר: "והרמתם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר"** (במדבר יח, כו), ומלשון הכתוב נלמד: **מעשר מן המעשר** (תרומת מעשר) **אמרתי לך, ו**אולם **לא תרומה גדולה ו**גם **תרומת מעשר מן המעשר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:18
[Steinsaltz on Shabbat 127b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:18)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: אי הכי** [אם כך] שאנו סומכים על לימוד זה, **אפילו הקדימו** הלוי **בכרי** לאחר דישת התבואה **נמי ליפטר** [גם כן שיפטר] הלוי מלתת תרומה גדולה! **אמר ליה** [לו]: **עליך אמר קרא** [המקרא] **"מכל מתנתיכם תרימו** את כל תרומת ה' מכל חלבו את מקדשו ממנו**"** (במדבר יח, כט), כלומר, יש ריבוי נוסף (מכל מתנותיכם) והוא המחייב לתת תרומה גדולה אף ממתנות הלויים.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:19
[Steinsaltz on Shabbat 127b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:19)

ושאל רב פפא: **ומה ראית** לומר שאם הקדימו בכרי — חייב לתת תרומה גדולה, ואם הקדימו בגורן — אינו חייב בה? ותירץ לו: **האי** [זה שבכרי] — **אידגן** [נעשה דגן], ובדגן מפורשת חובת הפרשת תרומה גדולה, **והאי** [וזה] — עדיין **לא אידגן** [נעשה דגן], ועדיין לא חלה עליו חובה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:20
[Steinsaltz on Shabbat 127b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:20)

שנינו במשנה ש**מעשר שני** שנפדה מותר בטלטול. ושואלים: והלא זהו **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו אלא לאופן **שנתן את הקרן** (דמי המעשר) **ו**עדיין **לא נתן את החומש** שצריך להוסיף עליו בשעת פדיון. ו**הא קא משמע לן** [ודבר זה השמיע לנו] ש**אין חומש מעכב,** והמעשר נעשה חולין משעת נתינת הקרן.


###### Steinsaltz on Shabbat 127b:21
[Steinsaltz on Shabbat 127b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/127b:21)

**ו**עוד שנינו במשנה שמטלטלים בשבת את **התורמס היבש** שהוא מאכל בהמה. ומעירים: **דווקא** כשהוא **יבש, אבל** כאשר הוא **לח** — **לא** הותר לטלטלו. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **כיון דמריר** [שהוא מר] ביותר **לא אכלה** [אוכלת] אותו בהמה.