## Steinsaltz on Shabbat Daf 129a

###### Steinsaltz on Shabbat 129a:1
[Steinsaltz on Shabbat 129a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:1)

**"צריכה אני", בין לא אמרה "צריכה אני"** — **אין מחללין עליה את השבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:2
[Steinsaltz on Shabbat 129a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:2)

**רב אשי מתני הכי** [היה שונה כך] כמו שאמרנו. ואילו **מר זוטרא מתני הכי** [היה שונה כך], בגירסה אחרת: **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: חיה כל זמן שהקבר פתוח, בין** אם **אמרה "צריכה אני" ובין אמרה "אין צריכה אני"** — **מחללין עליה את השבת.** ואולם גם כש**נסתם הקבר,** אם **אמרה "צריכה אני"** — **מחללין עליה את השבת. לא אמרה "צריכה אני"** — **אין מחללין עליה את השבת,** וכל שכן אם אמרה "אין צריכה אני".


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:3
[Steinsaltz on Shabbat 129a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:3)

**אמר ליה** [לו] **רבינא למרימר:** מאחר שרואים אנו ש**מר זוטרא מתני לקולא** [שונה כאן להקל], **ורב אשי מתני לחומרא** [שונה להחמיר], **הלכתא כמאן** [הלכה כמי]? **אמר ליה** [לו] מרימר: **הלכה כמר זוטרא,** כיון שכלל בידינו בכל מקרה שיש חשש סכנה **ספק נפשות להקל.** וכיון שכך יש להקל ככל האפשר גם בענין זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:4
[Steinsaltz on Shabbat 129a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:4)

א כיון שדובר בפתיחת הקבר שואלים: **מאימתי** נחשבת תחילת **פתיחת הקבר? אמר אביי: משעה שתשב** האשה **על המשבר.** ואילו **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: משעה שהדם שותת ויורד, ואמרי לה** [ויש אומרים] **משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה** (בזרועותיה), שאין היא יכולה עוד ללכת בעצמה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:5
[Steinsaltz on Shabbat 129a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:5)

ושואלים עוד: **עד מתי** נחשב זמן **פתיחת הקבר? אמר אביי: שלשה ימים** אחר תחילת פתיחתו. **רבא אמר משמיה** [משמו] של **רב יהודה: שבעה, ואמרי לה** [ויש אומרים]: כל **שלשים** יום.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:6
[Steinsaltz on Shabbat 129a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:6)

**אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי נהרדעא]: **חיה** יש בה חילוקי דינים בין **שלשה** ו**שבעה ושלשים** יום לאחר לידתה. ומפרט: **שלשה** ימים ראשונים מגמר הלידה, **בין** אם **אמרה "צריכה אני** שיחללו עלי את השבת **", ובין** אם **אמרה "לא צריכה אני"** — **מחללין עליה את השבת.** כל **שבעה** ימים, אם **אמרה "צריכה אני"** — **מחללין עליה את השבת,** אבל אם **אמרה "לא צריכה אני"** — **אין מחללין עליה את השבת.** תוך **שלשים** ימים **אפילו** אם **אמרה "צריכה אני"** — **אין מחללין עליה את השבת, אבל עושין על ידי ארמאי** (גוי).


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:7
[Steinsaltz on Shabbat 129a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:7)

ו**כ**דברי **רב עולא בריה** [בנו] של **רב עילאי,** ש**אמר : כל צרכי חולה** שאינו מסוכן **נעשין על ידי ארמאי בשבת, וכ**דברי **רב המנונא.** ש**אמר רב המנונא: דבר שאין בו סכנה** ויש בו רק חשש חולי — **אומר לגוי ועושה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:8
[Steinsaltz on Shabbat 129a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:8)

ב **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: לחיה** יש הלכה של **שלשים יום.** ושואלים: **למאי הלכתא** [לענין מה, איזו הלכה] נאמר דבר זה? **אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי נהרדעא]: **ל**ענין **טבילה,** שאין האשה טובלת לטהרה תוך שלושים יום ללידתה, שמאחר ובתוך זמן זה היא חלושה, עלולה היא להצטנן.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:9
[Steinsaltz on Shabbat 129a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:9)

**אמר רבא: לא אמרן** [אמרנו] שאין אשה טובלת **אלא** כ**שאין בעלה עמה, אבל** אם **בעלה עמה** — הרי **בעלה מחממה** בתשמיש, ואין לחוש שתצטנן מפני החולשה. **כי הא דברתיה** [כמו מעשה זה בבתו] של **רב חסדא** אשת רבא ש**טבלה בגו תלתין יומין** [בתוך שלושים יום] ללידתה **שלא בפני בעלה ואצטניאת** [והצטננה], **ואמטוי לערסה בתריה** [והביאו את מיטתה אחרי, אל] **רבא לפומבדיתא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:10
[Steinsaltz on Shabbat 129a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:10)

**אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: עושין מדורה לחיה בשבת בימות הגשמים. סבור מינה** [סברו מכאן] כי דווקא **לחיה** — **אין** [כן], אבל **ל**שאר **חולה** — **לא,** וכן **בימות הגשמים** — **אין** [כן], **בימות החמה** — **לא.** ואולם מסכמים: **ולא היא,** אין הדבר כן, אלא **לא שנא** [אינו שונה] **חיה ולא שנא** [ואינו שונה] **חולה, לא שנא** [אינו שונה] **בימות הגשמים ולא שנא** [ואינו שונה] **בימות החמה,** שבכל האופנים האמורים עושים מדורה אף בשבת. **מדאתמר** [ממה שכבר נאמר] ש**אמר רב חייא בר אבין** שכך **אמר שמואל:** מי ש**הקיז דם ונצטנן** — **עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז,** שאילולא כן סכנה היא לו, שמא יחלה במחלה קשה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:11
[Steinsaltz on Shabbat 129a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:11)

ומסופר כי במקרה כזה, **שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא** [שברו לו, לצורכו כורסא של עץ יקר] כדי להשתמש בעצים למדורה. וכן **רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה** [שברו לו שולחן של עץ הבנה], **לרבה צלחו ליה שרשיפא** [שברו לו ספסל]. שהיו צריכים להסיק, ולא מצאו עצים והסיקו באלה מפני הסכנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:12
[Steinsaltz on Shabbat 129a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:12)

**ואמר ליה** [לו] **אביי לרבה: והא קעבר מר** [והרי אדוני עובר] בשבירת הספסל **משום** איסור **"בל תשחית "!** שאסור לאבד דברים שיש בהם תועלת וערך: **אמר ליה** [לו] רבה: **"בל תשחית" דגופאי** [של גופי] שמא אחלה ואסתכן — **עדיף לי** בעיני.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:13
[Steinsaltz on Shabbat 129a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:13)

כיון שדובר כאן בסכנה שבהקזת הדם דנים עוד בנושא זה. **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו, ויקח** (יקנה) בתמורה **מנעלים לרגליו,** שעל ידי כך יישמר מן המכשולים ומן ההצטננות. **הקיז דם ואין לו מה יאכל** לאחר ההקזה — **ימכור** אפילו **מנעלים שברגליו ויספיק מהן צרכי סעודה.** שהדבר חשוב אף ממנעלים.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:14
[Steinsaltz on Shabbat 129a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:14)

ושואלים: **מאי** [מה] הם **צרכי סעודה** מיוחדים אלה? **רב אמר: בשר, ושמואל אמר: יין.** ומפרשים: **רב אמר: בשר,** ותועלתו — משום שהוא **נפשא חלף נפשא** [נפש תחת נפש], ויש בכך תוספת כח לו. **ושמואל אמר: יין,** ותועלתו — **סומקא חלף סומקא** [אדום תחת אדום] ובכך מעין השלמה לדם שיצא בהקזה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:15
[Steinsaltz on Shabbat 129a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:15)

ג (ה**סימן** לחכמים המוזכרים להלן בסוגיית הגמרא הוא **"שנמסר"** — **ש**מואל, ר' יוח**נ**ן, רב נח**מ**ן, רב יו**ס**ף, **ר**בה).


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:16
[Steinsaltz on Shabbat 129a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:16)

מסופר כי **שמואל ביומא דעבד מילתא, עבדי ליה תבשילא דטחלי** [ביום שבו עשה דבר, הקזה, עשו לו תבשיל של טחול]. **ר' יוחנן שתי** [היה שותה] יין לאחר הקזת דם **עד דנפיק תיהיא מאוניה** [שיצא הריח מאזנו]. **ורב נחמן שתי** [היה שותה] **עד דקפי טחליה** [צף טחולו ביין]. **רב יוסף שתי** [היה שותה] **עד דנפיק מריבדא דכוסילתא** [שהיה יין יוצא מחור ההקזה]. **רבא מהדר אחמרא בר תלתא טרפי** [היה מחזר בזמן זה על יין בשלושה עלים], כלומר, יין ישן שכבר צמחו בגפן שלושה עלים שנה אחר שנה (רש"ש).


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:17
[Steinsaltz on Shabbat 129a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:17)

**אמר להו** [להם] **רב נחמן בר יצחק לרבנן** [לחכמים]: **במטותא מינייכו, ביומא** [בבקשה מכם, ביום] של **הקזה אמרו לביתייכו** [לביתכם, נשותיכם]: **נחמן** בר יצחק **אקלע לגבן** [הזדמן אצלנו], כדי שיחשבו שיאכל אף הוא אצלן, ויכינו הנשים סעודה גדולה, ובעליהן לא יסתכנו אחר ההקזה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:18
[Steinsaltz on Shabbat 129a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:18)

ועוד אמר: **וכולהו אערומי אסירי, בר מהאי ערמה דשרי** [וכל מיני הערמה שיש בהם משום קיפוח הזולת אסורים, חוץ מעורמה זו המותרת]. ומהי אותה עורמה? **מאן דעביד מילתא ולא אפשר ליה** [מי שעשה דבר של הקזה ואין ביכולתו] לקנות מזונות, **לישקול זוזא מכא וליזיל לשב חנותא** [שיקח זוז שחוק וילך לשבע חנויות], ובכל חנות יטעם מן היין כמתכוון לקנות ויתן זוז זה, וכיון שלא יקבלנו החנוני ילך לחנות אחרת, **עד דטעים** [שיטעם] **שיעור רביעתא** [רביעית]. **ואי לא** [ואם אינו יכול לעשות כך] — **ליכול שב תמרי אוכמתא, ולישוף מישחא בצידעיה, וניגני בשמשא** [שיאכל שבעה תמרים שחורים, ויסוך שמן על רקותיו ויישן בשמש].


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:19
[Steinsaltz on Shabbat 129a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:19)

ומסופר כי החכם הגוי **אבלט אשכחיה** [מצאו] **לשמואל דגני בשמשא** [הוא ישן בשמש]. **אמר ליה** [לו] אבלט לשמואל: **חכימא דיהודאי, בישא מי הוי טבא** [חכם היהודים, רע האם הוא נעשה טוב]?! כלומר, החום הרב של השמש, שהוא מזיק, היכול הוא להיות מועיל במקרה מסויים? **אמר ליה** [לו] שמואל: **יומא** [יום] של **הקזה הוא,** ומועיל אז חום השמש.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:20
[Steinsaltz on Shabbat 129a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:20)

ולאמיתו של דבר מעירים: **ולא היא,** לא כך היה מעשה, **אלא איכא יומא דמעלי בה שמשא בכוליה שתא** [יש יום שמועילה בו השמש מכל השנה] — והוא **יומא** [היום] ש**נפלה** [חלה] **ביה** [בו] בדיוק **תקופת תמוז** (היום הארוך ביותר). **וסבר** [וסבור היה] שמואל: **לא איגלי ליה** [אגלה לו] סגולה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:21
[Steinsaltz on Shabbat 129a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:21)

**(היקל ברוח טעמא שהה** — **סימן** לעניינים הבאים**): רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **כל המקיל** ואינו מקפיד לאכול **בסעודת הקזת דם** — **מקילין לו** את **מזונותיו מן השמים, ואומרים: הוא על חייו לא חס,** ו**אני אחוס עליו?!**


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:22
[Steinsaltz on Shabbat 129a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:22)

וכן **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **האי מאן דעביד מילתא** [מי שעושה דבר הקזה] — **לא ליתיב היכא דכריך זיקא** [יישב במקום שנושבת בו הרוח], שיש לחשוש **דילמא שפי ליה אומנא ומוקים ליה ארביעתא** [שמא שאב לו, ממנו, האומן דם הרבה ויעמידם על רביעית דם בלבד], **ואתי זיקא ושאיף מיניה, ואתי** [ויבוא הרוח וישאף ממנו מעט דם, ויבוא] **לידי סכנה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:23
[Steinsaltz on Shabbat 129a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:23)

ד מסופר: **שמואל הוה** [היה] **רגיל ועבד מילתא בביתא דשב לביניא ואריחא** [והיה עושה את דבר ההקזה בבית שקירותיו היו עבים ועשויים משבע לבנים ואריח]. **יומא חדא עבד, וארגיש בנפשיה** [יום אחד עשה הקזה, והרגיש בעצמו חולשה]. **בדק ו**מצא ש**חסר חד אריכא** [אריח אחד] מעובי הבית, ומשום כך חש בחולשה משום צינה.


###### Steinsaltz on Shabbat 129a:24
[Steinsaltz on Shabbat 129a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/129a:24)

**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **האי מאן דעביד מילתא** [מי שעושה דבר הקזה] — **ליטעום מידי והדר ליפוק** [שיטעם משהו ואחר כך יצא החוצה]. **דאי** [שאם] **לא טעים מידי** [יטעם דבר], **אי פגע בשכבא** [אם יפגוש במת] — **ירקא אפיה** [יוריקו פניו]. **אי פגע במאן דקטל נפשא** [אם יפגוש במי שהרג נפש] — **מית** [ימות]. **אי פגע** [אם יפגוש]