## Steinsaltz on Shabbat Daf 130a

###### Steinsaltz on Shabbat 130a:1
[Steinsaltz on Shabbat 130a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:1)

א משנה בהמשך להלכות הנידונות בסוף הפרק הקודם בענין לידה בשבת, ונזכר אף ענין מילה, מביאים גופי הלכות בנושא זה. **ר' אליעזר אומר: אם לא הביא כלי** למול בו את הילד **מערב שבת** — **מביאו** אף **ב**יום ה**שבת** עצמו. ומביא אותו **מגולה** שיראו שהוא מביא סכין של מילה. **ובסכנה** שגזרו גזירת שמד ואסרו על היהודים למול את ילדיהם — **מכסהו על פי עדים** שיוכלו להעיד כי הוביל את הסכין לצורך מצוה.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:2
[Steinsaltz on Shabbat 130a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:2)

**ועוד אמר ר' אליעזר** בענין זה: אף **כורתים עצים לעשות פחמין** כדי **לעשות** באמצעותם **כלי ברזל** לצורך מילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:3
[Steinsaltz on Shabbat 130a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:3)

שיטת ר' אליעזר לא היתה מקובלת על כל החכמים ו**כלל אמר ר' עקיבא: כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת** — **אינה דוחה את השבת,** ובכלל זה הכנסת סכין המילה והבאתה. אבל מלאכה של מצוה **שאי אפשר לעשותה מערב שבת** כמו המילה עצמה — **דוחה את השבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:4
[Steinsaltz on Shabbat 130a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:4)

ב גמרא **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: האם **טעמא** [הטעם] של **ר' אליעזר** שיש לגלות את הסכין הוא **משום חבובי** [חיבוב] **מצוה** ופרסומה, **או דילמא** [שמא] **משום** מניעת **חשדא** [חשד]. ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה להלכה], אם טעם הדבר הוא זה או אחר? ומשיבים: **לאתויי** [לענין אפשרות הבאתו] כשהוא **מכוסה על פי עדים** היודעים שמביא סכין לצורך מילה. **אי אמרת** [אם אומר אתה] שהטעם הוא **משום חבובי** [חיבוב] **מצוה,** הרי אם הוא **מגולה** — **אין** [כן], יש בכך משום חיבוב מצוה, ואולם אם הוא **מכוסה** — **לא. אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שהטעם **הוא משום** מניעת **חשדא** [חשד] — אם כן **אפילו** הוא **מכוסה,** כיון שהדבר נעשה **בידיעת עדים שפיר דמי** [יפה, ראוי נחשב הדבר]. ואם כן **מאי** [מה] המסקנה בענין זה?


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:5
[Steinsaltz on Shabbat 130a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:5)

**איתמר** [נאמר] **אמר ר' לוי: לא אמרה ר' אליעזר** להלכה זו **אלא לחבובי** [לחיבוב] **מצוה. תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: ילד הצריך להימול בשבת ולא הביאו את הסכין מערב **שבת — מביאו** אף בשבת כשהוא **מגולה** דווקא **ואין מביאו** כשהוא **מכוסה,** אלו **דברי ר' אליעזר. אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] כשיטה זו, **דקתני** [שכן שנינו בה]: **ובשעת הסכנה מכסהו על פי עדים,** ומכאן נסיק דווקא **ב**שעת ה**סכנה** — **אין** [כן], מכסה, ואולם **שלא ב**שעת ה**סכנה** — **לא, שמע מינה** [למד ממנה] שהטעם **משום חבובי** [חיבוב] **מצוה.** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה].


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:6
[Steinsaltz on Shabbat 130a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:6)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **מביאו** לסכין כשהוא **מגולה ואין מביאו** כשהוא **מכוסה,** אלו **דברי ר' אליעזר, ר' יהודה אומר משום** (בשם) **ר' אליעזר: נוהגין היו בשעת הסכנה שהיו מביאין** את הסכין כשהוא **מכוסה על פי עדים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:7
[Steinsaltz on Shabbat 130a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:7)

על עדים אלה שדובר בהם **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: ה**עדים דקאמר** [שאמר] האם הכוונה: **איהו וחד** [הוא, המביא, ואחד נוסף], **או דילמא** [שמא]: **הוא** המביא **ותרי** [ושנים] מלבדו שיעידו.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:8
[Steinsaltz on Shabbat 130a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:8)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו: **וב**שעת ה**סכנה מכסהו על פי עדים.** ומעתה **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] כי הכוונה ל**הוא ותרי** [ושנים] — **שפיר** [יפה] ומובן הסגנון, **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי הכוונה ל**הוא וחד** [ואחד], **מאי** [מה] אם כן פירוש **"עדים"** בלשון רבים, והלא יש רק עד אחד! ודוחים: אין זו ראיה, שעדיין נקראים הם "עדים" כיון **שראויים** הם, כלומר הוא ועוד אחד, **להעיד במקום אחר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:9
[Steinsaltz on Shabbat 130a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:9)

ג **ועוד** שנינו במשנתנו ש**אמר ר' אליעזר** שאף כורתים עצים לעשות פחמים לצורך המילה בשבת, ובענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **במקומו של ר' אליעזר** שהיו נוהגים שם על פיו **היו** אף **כורתין עצים** בשבת כדי **לעשות** מהם **פחמין** כדי **לעשות** באמצעותם **ברזל** למול בו תינוק **בשבת,** ואגב כך סיפרו כי **במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב.** שסבר ר' יוסי הגלילי שאיסור בשר בחלב אינו כולל את העוף.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:10
[Steinsaltz on Shabbat 130a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:10)

ומסופר: **לוי איקלע לבי** [הזדמן לבית] **יוסף רישבא** [הצייד]. **קריבו ליה רישא דטוותא בחלבא** [הגישו לו ראש טווס בחלב] ו**לא אכל. כי אתא לקמיה** [כאשר בא לוי לפני] **רבי אמר ליה** [לו] רבי ללוי: **אמאי לא תשמתינהו** [מדוע לא תחרימם] לאנשים אלה האוכלים עוף בחלב שלא כדברי חכמים! **אמר ליה** [לו] לוי: **אתריה** [מקומו] של **ר' יהודה בן בתירה הוה** [היה], **ואמינא** [ואמרתי]: **דילמא** [שמא] **דרש להו** [להם] שהלכה **כ**שיטת **ר' יוסי הגלילי** המתיר אכילת בשר עוף בחלב. וכיון שהתיר להם רבם אין מקום לבוא ולאסור עליהם, וודאי שאין להחרימם בשל כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:11
[Steinsaltz on Shabbat 130a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:11)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' יוסי הגלילי אומר: נאמר "לא תאכלו כל נבלה** לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך **", ונאמר** בהמשך הפסוק: **"לא תבשל גדי בחלב אמו"** (דברים יד, כא), ומסמיכות הדברים נלמד: **את שאסור משום נבלה** — **אסור לבשל בחלב** ולא רק גדי בחלב אמו. ואולם אם כך תאמר ב**עוף** מאחר **שאסור** גם כן **משום נבלה, יכול** אף הוא **יהא אסור לבשל בחלב** — **תלמוד לומר: "בחלב אמו",** הרי **יצא עוף שאין לו חלב אם** ולא נכלל באיסור זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:12
[Steinsaltz on Shabbat 130a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:12)

ד **אמר ר' יצחק: עיר אחת היתה בארץ ישראל שהיו עושין כר' אליעזר** בענין מילה **והיו מתים בזמנן,** ולא לפני זמנם, בשכר חיבוב מצוה זו. **ולא עוד, אלא שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה** (רומי) **גזרה על ישראל על המילה** (שלא ימולו), **ועל אותה העיר לא גזרה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:13
[Steinsaltz on Shabbat 130a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:13)

ה כיון שדובר בענין מצות מילה וחיבובה, מביאים, **תניא** [שנויה ברייתא], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם** ישראל מראשיתה **בשמחה, כגון מילה, דכתיב** [שנאמר]: **"שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב"** (תהילים קיט, קסב), ופירשו חכמים ש"אמרה" זו היא מצות מילה שששו עליה — **עדיין עושין אותה בשמחה. וכל מצוה שקבלו עליהם** ישראל מראשיתה **בקטטה** ובצער **כגון עריות, דכתיב** [שכן נאמר]: **"וישמע משה את העם בכה למשפחותיו"** (במדבר יא, י), ודרשו חכמים שהיו בוכים **על עסקי משפחותיו,** שנאסר להם אז לשאת את קרובות המשפחה — **עדיין עושין אותה בקטטה.** וסימנו של דבר: **דליכא** [שאין] **כתובה** וחתונה **דלא רמו** [שאין משליכים, מתעוררת] **בה תיגרא** [קטטה] בין הצדדים. ולענייננו, שמתחילה לא קיבלו עליהם ישראל מצוות הקשורות בנישואין ברצון.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:14
[Steinsaltz on Shabbat 130a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:14)

**תניא** [שנויה ברייתא] אחרת: **ר' שמעון בן אלעזר אומר** שבח אחר למצות מילה: **כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון** הימנעות מ**עבודה זרה ו**שמירת מצות **מילה** — **עדיין היא מוחזקת בידם** בכל תוקף, **וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון תפילין** — **עדיין היא מרופה בידם** ואינם נזהרים בה כראוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:15
[Steinsaltz on Shabbat 130a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:15)

וראיה לדבר שלא קיימו מצוה זו כראוי בשעת הגזירה ממה שמובא בענין תפילין. ש**אמר ר' ינאי: תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים.** ושאלו: **מאי היא** [מהו] ענין גוף נקי זה? **אמר אביי: שלא יפיח בהם, רבא אמר: שלא יישן בהם.**


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:16
[Steinsaltz on Shabbat 130a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:16)

ואגב מסבירים: **ואמאי קרו ליה** [ומדוע קראו לו] **"אלישע בעל כנפים"? שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו** — **יקרו** (ינקרו) **את מוחו, והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק, וראהו קסדור** (פקיד) **אחד. רץ** אלישע **מלפניו ורץ** הקסדור **אחריו. כיון שהגיע** הקסדור **אצלו, נטלן** אלישע **מראשו ואחזן בידו. אמר לו** הקסדור: **מה בידך? אמר לו** אלישע: **כנפי יונה,** ובתוך כך **פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה. לפיכך היו קוראין אותו** על שם נס זה **"בעל כנפים".**


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:17
[Steinsaltz on Shabbat 130a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:17)

ושואלים: **מאי שנא** [במה שונות] **כנפי יונה** דווקא ש**אמר ליה** [לו] אלישע לקסדור, **ולא אמר ליה** [לו] כנפי אחד מ**שאר עופות?** ומשיבים: **משום דדמיא** [שדומה, משולה] **כנסת ישראל ליונה,** וכפי **שנאמר: "כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ"** (תהלים סח, יד). והסבר המשל: **מה יונה זו** רק **כנפיה מגינות עליה, אף ישראל** רק **מצו‍ת מגינות עליהן.** ובכל אופן למדנו שרק אלישע בעל כנפיים לבדו הוא שנזהר במצוות תפילין, ולא שאר כל העם.


###### Steinsaltz on Shabbat 130a:18
[Steinsaltz on Shabbat 130a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130a:18)

ו **אמר ר' אבא בר רב אדא** שכך **אמר ר' יצחק: פעם אחת** היו צריכים למול תינוק בשבת ו**שכחו ולא הביאו איזמל** למול בו **מערב שבת, והביאוהו בשבת דרך גגות ודרך חצירות**