## Steinsaltz on Shabbat Daf 130b

###### Steinsaltz on Shabbat 130b:1
[Steinsaltz on Shabbat 130b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:1)

**שלא ברצון ר' אליעזר,** שאף על פי שלא היו הגגות והחצרות מעורבים זו עם זו ויש בכך איסור, חכמים לא חששו כדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:2
[Steinsaltz on Shabbat 130b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:2)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יוסף: שלא ברצון ר' אליעזר! אדרבה** (להיפך), **ר' אליעזר הוא דשרי** [שהתיר], והרי היתרו מרובה מהיתר זה, שאפילו ברשות הרבים התיר! **וכי תימא** [ואם תאמר] שהכוונה היא **שלא ברצון ר' אליעזר דשרי** [שהתיר] **אפילו ברשות הרבים, אלא ברצון רבנן** ש**אסרו דרך רשות הרבים, ושרו** [והתירו] רק **דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות** — והלא לשיטת חכמים יש לשאול: **ו**כי אפילו באופן זה **מי שרי** [האם מותר]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **כשם שאין מביאין אותו** את סכין המילה **דרך רשות הרבים, כך אין מביאין אותו לא דרך גגות ולא דרך קרפיפות ולא דרך חצירות!**


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:3
[Steinsaltz on Shabbat 130b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:3)

**אלא אמר רב אשי:** הכוונה היא **שלא ברצון ר' אליעזר ו**בני **מחלוקתו, אלא ברצון ר' שמעון. דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' שמעון אומר: אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות** — **כולן** ל**רשות אחד הן** נחשבים **ל**גבי **כלים ששבתו** בתחילת השבת **בתוכן,** שמותר לטלטלן בהם מזה לזה. **ו**אולם **לא** נחשבים הם רשות אחת **ל**גבי **כלים ששבתו בתוך הבית.** שאם לא עירבו בעלי הבתים את כל החצירות — אסור להוציא את כליהם לחצר, ואם עירבו בעלי הבית עם החצר — אסור להוציא חפץ מן הבית אל הקרפף אם החצר אינה מעורבת עם הקרפף. ומכל מקום למדנו מדברי ר' שמעון שבשעת הדחק אפשר לטלטל דרך גגות וחצירות וקרפיפות.


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:4
[Steinsaltz on Shabbat 130b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:4)

א **בעא מיניה** [שאל ממנו] **ר' זירא מר' אסי: מבוי שלא נשתתפו בו** הדיירים, **מהו** דינו האם מותר **לטלטל** חפצים **בכולו** לשיטת ר' שמעון? והסבר השאלה: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי **כחצר דמי** [נחשב], ונאמר כי **מה חצר, אף על גב** ש**לא ערבו** את הבתים שבתוכה — בכל זאת **מותר לטלטל בכולו,** אף על פי שאסור להוציא חפצים מהבית לחצר, **האי נמי** [זה גם כן], **אף על גב** [אף על פי] ש**לא נשתתפו בו** — **מותר לטלטל בכולו** אף שאסור להוציא חפצים למבוי, **או דילמא** [שמא] **לא דמי** [דומה] בענין זה המבוי **לחצר,** כי ה**חצר אית ליה** [יש לו] **ארבע מחיצות,** ואילו **האי לית ליה** [זה, המבוי אין לו] **ארבע מחיצות** אלא שלוש בלבד. **אי נמי** [או גם כן] נימוק אחר לגריעות המבוי: **חצר אית ליה דיורין** [יש לה, בה דיירים], ונמצא שהיא נחשבת כבית, ואולם **האי לית ביה דיורין** [זה המבוי אין בו דיירים]. והשאלה אם כן מה דין המבוי לענין זה? **שתיק** [שתק] ר' אסי **ולא אמר ליה** [לו] **ולא מידי** [דבר]. שלא ידע להשיבו תשובה ברורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:5
[Steinsaltz on Shabbat 130b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:5)

**זימנין אשכחיה דיתיב וקא אמר** [פעם אחרת מצאו ר' זירא לר' אסי שיושב ואומר], **אמר ר' שמעון בן לקיש משום** (בשם) **ר' יהודה הנשיא: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת** לצורך מילת תינוק בשבת, **והביאוהו בשבת, והיה הדבר קשה לחכמים: היאך מניחין** את **דברי חכמים** האוסרים **ועושין כ**דברי **ר' אליעזר.** ומדוע היה הדבר קשה להם — **חדא** [סיבה אחת]: ש**ר' אליעזר שמותי הוא,** שהיה נוטה לשיטת בית שמאי (ירושלמי) והלכה ברוב הדברים שנחלקו עם בית הלל כדברי בית הלל! **ועוד,** שהרי כלל הוא שבכל דבר שנחלקו בו **יחיד ורבים** — **הלכה כרבים,** ואף כאן ודאי הלכה היא כדברי חכמים החולקים על ר' אליעזר!


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:6
[Steinsaltz on Shabbat 130b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:6)

**ואמר ר' אושעיא: שאילית** [שאלתי] **את ר' יהודה הגוזר** (המוהל) **ואמר לי** הסבר לענין זה: ב**מבוי שלא נשתתפו בו הוה** [היה] מעשה זה שהביא ר' אסי בשם ר' יהודה הנשיא, **ואייתוהו מהאי רישא להאי רישא** [והביאוהו לאותו איזמל מראש, קצה, זה של המבוי לראש, קצה, זה] שבו היה התינוק. עד כאן אמר ר' אסי באותו ענין. **אמר ליה** [לו] ר' זירא לר' אסי: מתוך זה שהבאת מעשה זה בלא הסתייגות נראה כי ודאי **סבירא ליה למר** [סבור הוא אדוני] כי **מבוי שלא נשתתפו** בו **מותר לטלטל בכולו? ואמר ליה** [לו] ר' אסי: **אין** [כן], וכן הלכה. **אמר ליה** [לו] ר' זירא: **והא זימנין בעאי מינך** [והרי פעם אחרת שאלתי ממך] דבר זה **ולא אמרת לי הכי** [כך]! **דילמא** [שמא] **אגב שיטפך** [שטף] לימודך **רהיט** [הושב] **לך גמרך** [תלמודך]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], **אגב שיטפא רהיטא** [שטף לימודי הושב] **לי גמרי** [תלמודי] ונזכרתי בהלכה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:7
[Steinsaltz on Shabbat 130b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:7)

ב באותה הלכה עצמה ובאופן כללי **איתמר** [נאמר] ש**אמר ר' זירא** שכך **אמר רב: מבוי שלא נשתתפו בו** בני החצירות הפתוחות אליו — **אין מטלטלין בו אלא ב**תוך **ארבע אמות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:8
[Steinsaltz on Shabbat 130b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:8)

**אמר אביי: הא מילתא** [דבר הלכה זה] **אמרה ר' זירא ולא פירשה עד דאתא** [שבא] **רבה בר אבוה ופירשה.** ש**אמר רב נחמן** שכך **אמר רבה בר אבוה** שכך **אמר רב : מבוי שלא נשתתפו בו** דיירי החצרות הפתוחות אליו, אם **עירבו** ה**חצירות עם** ה**בתים,** כלומר בעלי הבתים שבתוך כל חצר עירבו ביניהם כל חצר לעצמה ובכך התירו לעצמם את הטלטול בוך החצר עצמה — **אין מטלטלין בו אלא ב**תוך **ארבע אמות** כמו בכרמלית. אולם אם **לא עירבו חצירות עם** ה**בתים** ובכגון זה אסור לטלטל בתוך החצרות — **מותר לטלטל בכולו,** בכל המבוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 130b:9
[Steinsaltz on Shabbat 130b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/130b:9)

**אמר ליה** [לו] **רב חנינא חוזאה לרבה: מאי שנא** [במה שונה] הדבר **כי** [כאשר] **עירבו חצירות עם בתים** — שאנו אומרים אז ש**ניתקו** ה**חצירות ונעשו** כעין **בתים, ורב לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רב: אין המבוי ניתר** בטלטול **בלחי וקורה** כדין מבוי שאינו מפולש שעל ידי כך הוא כסתום על פי תקנת חכמים, **עד שיהו**