## Steinsaltz on Shabbat Daf 132a

###### Steinsaltz on Shabbat 132a:1
[Steinsaltz on Shabbat 132a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:1)

**שכן אם עבר זמנה בטלה,** ולא כן מצות מילה שגם אם לא נימול הילד בשמיני עדיין אפשר לקיים בו מצוות מילה לאחר מכן. **אלא היינו טעמא** [זהו הטעם] של **ר' אליעזר,** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"וביום השמיני ימול בשר ערלתו"** (ויקרא יב, ג), ומלשון זו משמע שהוא נימול ביום השמיני מכל מקום, **ואפילו** הוא חל **בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:2
[Steinsaltz on Shabbat 132a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:2)

ושואלים: **וליכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה] היתר זה **במילה, וליתו הנך וליגמור מיניה** [ויבואו שאר המצוות וילמדו ממנה]! ומשיבים: אי אפשר ללמוד את שאר המצוות ממילה **משום דאיכא למיפרך** [שיש מקום לפרוך, לשבור] לימוד זה כך: **מה למילה** הקילו בה **שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות,** ששלש עשרה פעמים נזכרה המלה "ברית" בפרשת המילה שנאמרה לאברהם (בראשית פרק יז), ומשום כך חשובה היא ביותר, ואין ללמוד ממנה לשאר מצוות.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:3
[Steinsaltz on Shabbat 132a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:3)

א לעיקרי של דין המילה שואלים: **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי רבנן עליה** [נחלקו חכמים עליו] על ר' אליעזר **אלא ב**ענין **מכשירי מילה** שלדעתם אינם דוחים את השבת, **אבל מילה גופה** [עצמה] ל**דברי הכל** היא **דוחה** את ה**שבת,** ודבר זה **מנלן** [מנין לנו]? **אמר עולא: הלכה** למשה מסיני שכן הוא, אך אין לה רמז במקרא. **וכן אמר ר' יצחק** שהיא **הלכה** למשה מסיני.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:4
[Steinsaltz on Shabbat 132a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:4)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בתוספתא: **מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת?** — **ר' אלעזר בן עזריה אומר:** הדבר נלמד ממצות מילה, **מה מילה שהיא** קשורה רק ל**אחת מאיבריו של אדם** ובכל זאת היא **דוחה את השבת** — **קל וחומר לפיקוח נפש** שהיא מצוה הקשורה לכל האדם כולו **שדוחה את השבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:5
[Steinsaltz on Shabbat 132a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:5)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] לומר כי המילה בשבת **הלכה** למשה מסיני היא — **קל וחומר מהלכה** למשה מסיני **מי אתי** [האם הוא בא, נלמד]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] מפורשת האומרת שאין ללמוד קל וחומר מהלכה למשה מסיני. ששנינו שרצה ר' עקיבא ללמד שייטמא הנזיר ויצטרך לגלח את שערו משום מגע ברביעית דם מן המת, בקל וחומר מעצם מת שגודלה כשעורה, שהלכה בידו שהנזיר מגלח על מגע בה. ו**אמר לו ר' אלעזר בן עזריה: עקיבא, עצם כשעורה מטמא** משום שיש **הלכה** למשה מסיני בענין זה, **ורביעית דם** שאתה לומד ממנה טומאתה נלמדת מ**קל וחומר, ואין דנין** (למדים) **קל וחומר מהלכה** למשה מסיני. ומאחר ומפורש בתוספתא שלמד ר' אלעזר בן עזריה קל וחומר מדין מילה בשבת הרי זו הוכחה שדין זה כתוב בתורה, ואינו רק הלכה למשה מסיני.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:6
[Steinsaltz on Shabbat 132a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:6)

**אלא אמר ר' אלעזר: אתיא** [באה, נלמדת] הלכה זו בגזירה שווה מהשוואת המילים **"אות" "אות"** הכתובות גם במילה וגם בשבת, שנאמר במילה "ונמלתם את בשר ערלתם והיה לאות ברית ביני ובינכם" (בראשית יז, יא), ונאמר בשבת "אך את שבתותי תשמורו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם" (שמות לא, יג), ללמד שאות המילה מותר לעשותו אף בשבת, שגם היא אות.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:7
[Steinsaltz on Shabbat 132a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:7)

ושואלים: **אלא מעתה תפילין דכתיב** [שנאמר] אף **בהן "אות"** ("והיו לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך". שמות יג, טז), אף הן **לידחי** [שידחו] את ה**שבת** ויניחום **אף בה!**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:8
[Steinsaltz on Shabbat 132a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:8)

**אלא** יש לומר כי **אתיא** [באה, נלמדת] הלכה זו בגזירה שווה אחרת מן המילים **"ברית" "ברית"** שנאמרו במצות מילה ("ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם". בראשית יז, יא), ובשבת ("ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם". שמות לא, טז).


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:9
[Steinsaltz on Shabbat 132a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:9)

ומקשים: אם כן אף **גדול,** כלומר לא רק תינוק הנימול לשמונה ימים, אלא גם אדם מבוגר שלא מל עדיין, **דכתיב ביה** [שנאמר אף בו] לשון **"ברית"** כבכל אדם מישראל שעדיין לא נימול, **לידחי** [שתדחה] אם כן מילתו את ה**שבת,** ואילו אנו יודעים שלא ניתנה שבת להידחות אלא מפני מילה בזמנה!


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:10
[Steinsaltz on Shabbat 132a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:10)

**אלא** יש לומר **כי אתיא** [באה, נלמדת] הלכה זו בגזירה שווה מן המלה **"דרות"** הכתובה בשבת ("לדורותם ברית עולם" שמות לא, טז) וכתובה גם במילה ("והקימותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם". בראשית יז, ז).


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:11
[Steinsaltz on Shabbat 132a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:11)

ושואלים: אם כן אף **ציצית דכתיב ביה** [שנאמר אף בה] **"דורות" לידחי** [שתדחה] את ה**שבת,** ויוכלו להטיל ציצית בשבת!


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:12
[Steinsaltz on Shabbat 132a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:12)

**אלא אמר רב נחמן בר יצחק:** לא ממלה אחת בלבד אנו למדים, אלא **דנין** משלוש המילים **"אות" "ברית" ו"דורות" מ"אות" "ברית" ו"דורות" לאפוקי הנך דחד חד** [להוציא את אלו, ציצית תפילין שמלה אחת אחת] **הוא דכתיב** [שנאמרה] **בהן,** ולא שלוש המלים יחד.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:13
[Steinsaltz on Shabbat 132a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:13)

**ור' יוחנן אמר: אמר קרא** [הכתוב] "ו **ביום** השמיני ימול" (ויקרא יב, ג), והכוונה היא, מכל מקום צריך הוא להימול **ביום** השמיני, בכל עת, ו**אפילו בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:14
[Steinsaltz on Shabbat 132a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:14)

**אמר ליה** [לו] **ריש לקיש לר' יוחנן: אלא מעתה מחוסרי כפרה** כגון זב ומצורע הצריכים לאחר שטבלו עוד להביא קרבן לטהרתם, **דכתיב בהו** [שנאמר אף בהם] **"ביום",** כגון "וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה" (ויקרא יד, י), ואם כן **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר **דדחו** [שהם דוחים] את ה**שבת?!** השיב לו: הכתוב **ההוא מיבעי ליה** [נצרך לו] ללמד שהבאת הקרבן תהיה **ביום ולא בלילה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:15
[Steinsaltz on Shabbat 132a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:15)

והקשה: **האי נמי מיבעי ליה** [זה גם כן הפסוק במצות מילה צריך לו] ללמדנו שתהא המילה **ביום ולא בלילה!** השיב לו: **ההוא** [דבר זה] **מ**פסוק אחר אנו למדים, שנאמר: "ו**בן שמנת ימים** ימול לכם כל זכר לדורותיכם" (בראשית יז, יב), ומכאן נלמד ימים ולא לילות.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:16
[Steinsaltz on Shabbat 132a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:16)

ושוב מקשה ריש לקיש: **האי נמי** [דבר זה, שקרבנות הכפרה יהיו ביום גם כן] אפשר ללמוד **מ**פסוק אחר, שנאמר "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים. אשר ציוה ה' את משה בהר סיני **ביום צותו** את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני" (ויקרא ז, לז–לח) ומכאן **נפקא** [יוצא, נלמד] שכל הקרבנות אינם אלא ביום ולא בלילה!


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:17
[Steinsaltz on Shabbat 132a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:17)

ומשיבים: **אף על גב דנפקא** [אף על פי שיוצאת, נלמדת] הלכה זו **מ"ביום צותו",** מכל מקום **אצטריכא** [נצרכה] חזרה נוספת לגבי מחוסרי כפרה. כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וחס רחמנא עליה, לאתויי** [וחסה התורה עליו על מחוסר הכפרה, להביא] **בדלות,** שבקרבנות אלה אם אין ידו של האיש משגת להביא את הקרבן הרגיל, נתנה לו התורה אפשרות שיביא קרבן זול יותר, היינו אומרים כי **בלילה נמי ליתי** [גם כן יביא קרבן] שחסה התורה עליו לזרז כפרתו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] כי אף הוא מביא קרבנו רק ביום ולא בלילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:18
[Steinsaltz on Shabbat 132a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:18)

**מתקיף לה** [מקשה עליה על סברה זו] **רבינא: אלא מעתה** שסבור אתה שלפי שחסה התורה על מחוסר הכפרה, והקילה הרבה בדינו, **יהא** אם כן **זר** (שאינו כהן) **כשר** להקרבה **בהן, ו**כן **יהא אונן** (אבל ביום הראשון למות קרובו) יהא **כשר בהן!** ומשיבים: **הא אהדריה קרא** [הרי החזירו הכתוב], שכיון שבא הכתוב הנוסף והדגיש שאף מחוסר כיפורים אינו מקריב אלא ביום, מכך למדנו שלא הקלה בו התורה יתר על המפורש בו.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:19
[Steinsaltz on Shabbat 132a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:19)

**רב אחא בר יעקב אמר:** ראיה אחרת יש מן התורה למילה שתיעשה אפילו בשבת, שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"**ביום ה**שמיני",** ומהדגשת הכתוב **"שמיני"** למדים: **אפילו בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:20
[Steinsaltz on Shabbat 132a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:20)

ומקשים: והלא **האי** [כתוב זה] **"שמיני" מיבעי ליה למעוטי** [נצרך לו למעט] את היום ה**שביעי,** שאין למול ילד לפני היום השמיני! ומשיבים: דבר זה שאין מלים ביום ה**שביעי מ**פסוק אחר, שנאמר: "ו**בן שמנת ימים** ימול לכם כל זכר" (בראשית יז, יב) **נפקא** [יוצא, נלמד].


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:21
[Steinsaltz on Shabbat 132a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:21)

ומקשים עוד: **ואכתי מיבעי ליה, חד למעוטי** [ועדיין נצרך לו אותו כתוב, אחד למעט] את היום ה**שביעי, וחד למעוטי** [ואחד למעט] את היום ה**תשיעי. דאי מחד, הוה אמינא** [שאם מפסוק אחד בלבד למדתי, הייתי אומר]: ביום ה**שביעי הוא** שאין מלים בו משום **שעדיין לא מטא זמניה** [הגיע זמנו] של הילד להימול ועדיין לא חלה עליו חובת המילה, **אבל מ**יום ה**שמיני ואילך** כיון ש**זמניה** [זמנו] **הוא** ותהא אם כן המילה כשרה בו! לשאלה זו לא נמצאה תשובה, ומסכמים: **אלא מחוורתא** [מחוורת, ברורה] הסברה **כר' יוחנן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:22
[Steinsaltz on Shabbat 132a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:22)

ב **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן ו**ש**לא כרב אחא בר יעקב.** שדורש התנא את המילים **"**ה**שמיני ימול"** שכוונתן — **אפילו בשבת. ומה אני מקיים** (איך אני מסביר) את איסור המלאכה המפורש במקרא "ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם **מחלליה מות יומת"** (שמות לא, יד) — **בשאר מלאכות חוץ ממילה.** ומקשה אותו תנא עצמו על דבריו הראשונים: **או אינו אלא** שאיסור השבת כולל **אפילו מילה, ו**להיפך: **מה אני מקיים "**ה**שמיני ימול"** — בכל יום **חוץ משבת? תלמוד לומר:** מאותו פסוק **"ביום",** שכוונתו באותו היום בו הוא נעשה בן שמונה ימים, ו**אפילו בשבת.** נמצא שאותו תנא דחה את ראייתו של רב אחא בר יעקב, וקיבל כראיה מכרעת את האמור "ביום" אפילו בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:23
[Steinsaltz on Shabbat 132a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:23)

על ברייתא זו **אמר רבא: האי תנא מעיקרא מאי קא ניחא ליה** [תנא זה מתחילה מה היה נוח לו], **ולבסוף מאי קא קשיא ליה** [מה היה קשה לו]? שהרי מתחילה סבור היה ש"השמיני ימול" הוא לימוד מספק כדי לדחות מפניו את השבת, ולבסוף התקשה באותו דבר והיה נצרך ללימוד נוסף, ולכאורה לא לדבריו הראשונים ולא לדבריו האחרונים יש נימוק!


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:24
[Steinsaltz on Shabbat 132a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:24)

אלא יש לפרש כי **הכי קאמר** [כך אמר]: **"**ה**שמיני ימול"** — **אפילו בשבת. ומה אני מקיים "מחלליה מות יומת"** — **בשאר מלאכות חוץ ממילה, אבל מילה דחיא** [דוחה] את השבת,


###### Steinsaltz on Shabbat 132a:25
[Steinsaltz on Shabbat 132a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132a:25)

**מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **קל וחומר הוא: ומה צרעת שדוחה את העבודה,** שהרי כהן מצורע אינו רשאי לעבוד במקדש, ואינו רשאי לקצוץ את נגע הצרעת, ובשל כך נדחית עבודת המקדש