## Steinsaltz on Shabbat Daf 132b

###### Steinsaltz on Shabbat 132b:1
[Steinsaltz on Shabbat 132b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:1)

**ועבודה דוחה את השבת,** שכן מקריבים את קרבנות השבת בזמנם, ובכל זאת **מילה דוחה אותה** את הצרעת, שאם היה נגע הצרעת במקום הערלה מותר למול את הילד, אף על פי שנעקר בזה האיסור שלא לקצוץ את נגע הצרעת, אם כן **שבת שנדחית מפני העבודה, אינו דין שתהא** מצות **מילה** החמורה כל כך **דוחה** אף **אותה?** זה היה נימוקו של התנא מתחילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:2
[Steinsaltz on Shabbat 132b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:2)

**ומאי** [ומהו] לשון **"או אינו" דקאמר** [שאמר] התנא, ופקפק בדברי עצמו — שכן **הדר** [חזר] ו**אמר: וממאי** [וממה, מנין] אפשר להסיק ש**צרעת חמורה** מן השבת? **דילמא** [שמא] **שבת חמורה, שכן יש בה עונשין** חמורים של כרת ומיתת בית דין **ואזהרות הרבה** פעמים רבות בתורה. **אי נמי** [או גם כן]: **וממאי** [וממה, מנין] אתה יודע שדבר זה בא **משום דחמירא** [שחמורה] ה**צרעת היא** שאף העבודה אינה דוחה אותה, **דילמא** [שמא] **משום** ש**גברא** [האיש] **הוא דלא חזי** [שאינו ראוי], שלא מחמת חומרת האיסור שיש בצרעת אין העבודה דוחה אותה, אלא משום שאותו אדם אינו ראוי אז לעבודה ואין מקום לדחיה. **ו**לכן **מה אני מקיים "**וביום ה**שמיני ימול"** (ויקרא יב, ג) — **חוץ משבת.** על כן **תלמוד לומר,** היה צריך להביא ראיה נוספת מן הכתוב **"ביום"** — **אפילו בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:3
[Steinsaltz on Shabbat 132b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:3)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מילה דוחה את הצרעת** שחותכים את הערלה אף אם היה בה נגע צרעת, אף שכרגיל איסור תורה הוא לקצוץ נגעי צרעת, **בין** שהיתה זו מילה **בזמנה** לשמונה ימים **בין שלא בזמנה,** אחרי שמונה ימים. ואולם המילה את **יום טוב אינה דוחה אלא** כשהיא **בזמנה** בלבד.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:4
[Steinsaltz on Shabbat 132b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:4)

ושואלים: **מנהני מילי** [מנין דברים אלה]? **דתנו רבנן** [שכן שנינו בברייתא]: נאמר **"**וביום השמיני **ימול בשר ערלתו",** וכיון שדבר זה נאמר בהכללה, **ואף על פי שיש שם בהרת,** שהיא אחד מנגעי הצרעת, **יקוץ** (יקצוץ). **ומה אני מקיים** (ואיך אני מסביר) את דברי הכתוב **"השמר בנגע הצרעת** לשמור מאוד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתים תשמרו לעשות**"** (דברים כד, ח), שממנו למדנו שיש מצות לא תעשה ("השמר" שמשמעו — להמנע מעשייה) האוסרת על קציצת סימני הצרעת — נקיים איסור זה **בשאר מקומות, חוץ ממילה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:5
[Steinsaltz on Shabbat 132b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:5)

וחזר התנא ושאל: **או אינו אלא** שאיסור זה כולל **אפילו מילה, ומה אני מקיים "ימול בשר ערלתו"** — **בזמן שאין בה בהרת.** על כן **תלמוד לומר** מייתור הלשון: **"בשר",** שלכאורה די היה לומר "ימול ערלתו" ואמר "ימול בשר ערלתו", ללמדנו שצריך להימול **ואף על פי שיש שם** במקום המילה **בהרת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:6
[Steinsaltz on Shabbat 132b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:6)

**אמר רבא: האי תנא מעיקרא מאי ניחא ליה** [תנא זה מתחילה מה היה נוח לו] **ולבסוף מאי קשיא ליה** [מה היה קשה לו]?


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:7
[Steinsaltz on Shabbat 132b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:7)

שקודם קיבל את ההנחה האחת שמצות המילה חשובה יותר, ואחר כך חזר ודחה הנחה זו ללא טעם, אלא יש לבאר, כי **הכי קאמר** [כך אמר], כך סבור היה מתחילה: **"ימול בשר ערלתו"** — שמותר למול **ואף על פי שיש** שם **בהרת,** ומילה דוחה את הצרעת. **ומה אני מקיים** את דברי הכתוב **"השמר בנגע הצרעת"** — **בשאר מקומות חוץ ממילה. אבל מילה דוחה את הצרעת. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **דאתיא** [שבאה, נלמדת] סברה זו **מ**תוך **קל וחומר: ומה שבת** שהיא **חמורה,** ובכל זאת **מילה דוחה אותה, צרעת** שאינה חמורה כל כך **לא כל שכן** שתדחה אותה המילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:8
[Steinsaltz on Shabbat 132b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:8)

**ומאי** [ומהו] **"או אינו" דקאמר** [שאמר] — **הדר קאמר** [חזר ואמר] והעלה ספק זה: **ממאי** [ממה, מנין] יודע אתה ש**שבת חמירא** [חמורה] יותר, **דילמא** [שמא] **צרעת חמירא** [חמורה] יותר, **שכן** הצרעת **דוחה את העבודה** כאמור, **ועבודה דוחה את השבת!** על כן **תלמוד לומר** לימוד מיוחד מהמלה המיותרת **"בשר"** ללמד: **ואף על פי שיש שם בהרת** מכל מקום מלים.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:9
[Steinsaltz on Shabbat 132b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:9)

ב דברי רבא נאמרו גם ב**לישנא אחרינא** [לשון אחרת]. תחילה סבר התנא ש**מילה דוחה את הצרעת. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — בהסתמך על הכלל **דאתי** [שבאה] מצות **עשה ודחי** [ודוחה] את מצות **לא תעשה. ומאי** [ומהו] **"או אינו" דקאמר** [שאמר] — **הדר קאמר** [חזר ואמר] והעלה ספק זה: **אימר דאמרינן דאתי** [אמור שאנו אומרים שכרגיל באה] מצות **עשה ודחי** [ודוחה] **את** מצות **לא תעשה** — הרי זה במצות **לא תעשה גרידא** [בלבד], ואולם **האי** [איסור זה] קציצת הצרעת גם מצות **עשה ו**גם **לא תעשה הוא, ומה אני מקיים** את הנאמר **"ימול בשר ערלתו"** — רק **בזמן שאין שם בהרת,** על כן **תלמוד לומר** המלה המיותרת **"בשר",** לומר: **ואף על פי שיש שם בהרת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:10
[Steinsaltz on Shabbat 132b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:10)

על עצם הלימוד מן המלה "בשר" שואלים: **תינח** [נניח] במילת אדם **גדול** שעדיין לא נימול, **דכתיב בהו** [שנאמר בהם, בו] **"בשר",** כאמור "וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר" (בראשית יז, יד). **קטן** הנימול ביום השמיני **נמי כתיב ביה** [גם כן נאמר בו] **"בשר",** ואולם **בינוני,** ילד שלא נימול בזמנו ועדיין לא הגיע למצוות, **מנא לן** [מנין לו] שמילתו דוחה את הצרעת? שהרי ודאי הוא צריך להימול, שכן נאמר במפורש במקרא "המול לכם כל זכר" (בראשית י"ז, י) ולא נאמר בו "בשר",


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:11
[Steinsaltz on Shabbat 132b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:11)

**אמר אביי: אתיא מביניא** [באה, נלמדת מביניהם], כלומר, מצירוף שתי ההלכות יחד למדים אנו גם לגבי בינוני. ובאופן זה: **מגדול** בלבד **לא אתיא** [אין הדבר בא, נלמד], **שכן** אפשר לטעון שהוא **ענוש כרת** אם לא ימול, וכן **מקטן לא אתיא** [אינה באה, נלמדת], **שכן** זוהי **מילה בזמנה,** ואם שבת היא דוחה — דוחה גם צרעת. ואולם **הצד השוה שבהן** — **שכן נימולין ודוחין את הצרעת, אף כל** אלה **שנימולין** — **דוחין את הצרעת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:12
[Steinsaltz on Shabbat 132b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:12)

**רבא אמר:** ש**מילה בזמנה דוחה** את הצרעת **לא צריכא קרא** [צריך פסוק] ללמד על כך, שכן **מקל וחומר אתיא** [היא נלמדת]: **ומה שבת דחמירא** [שהיא חמורה] **דוחה** אותה המילה — **צרעת לא כל שכן** שדוחה אותה המילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:13
[Steinsaltz on Shabbat 132b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:13)

**אמר ליה** [לו] **רב ספרא לרבא: ממאי** [ממה, מנין] אתה למד ש**שבת חמירא** [חמורה] יותר, **דילמא** [שמא] **צרעת חמירא** [חמורה] יותר, **שכן** הצרעת **דוחה את העבודה** במקדש, **ועבודה דוחה את השבת!** ענה לו רבא: **התם, לאו** [שם, לא] **משום דחמירא** [שחמורה] ה**צרעת** יותר הוא, **אלא משום דגברא** [שהאדם] **הוא דלא חזי** [שאינו ראוי]. ושאל רב ספרא: **אמאי** [מדוע] אינו ראוי: **ויקוץ בהרתו** ויהא מיד ראוי **ויעבוד!** ענה לו רבא: עדיין אינו ראוי לעבודה שכן **מחוסר טבילה הוא,** שכדי להטהר לעבודה במקדש חייב הוא לטבול ולחכות עד למחרת, ונמצא שבינתיים אינו ראוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:14
[Steinsaltz on Shabbat 132b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:14)

והקשה רב ספרא: **תינח** [נניח] שתירוץ זה מספיק כשמדובר ב**נגעים טמאים,** שאף מי שנטהר מהם צריך לטבול אחר כך, ואולם **נגעים טהורים** שאף הם נאסרו בקציצה, ואולם אינם בגדר צרעת המטמאה, אלא בגדר מום בלבד הפוסל את הכהן, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי בהם אפשר היה שיקוץ בהרתו ויעבוד מיד במקדש!


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:15
[Steinsaltz on Shabbat 132b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:15)

**אלא אמר רב אשי:** לא זה הטעם, אלא **היכא אמרינן דאתי** [היכן אנו אומרים שבאה] מצות **עשה ודחי** [ודוחה] את מצות **לא תעשה** — **כגון מילה בצרעת, אי נמי** [או גם כן] **ציצית וכלאים** שמטיל ציציות צמר בבגד פשתן, **דבעידנא דמתעקר לאו קא מוקים** [שבזמן שנעקר איסור לא תעשה, מתקיימת] על ידי אותה פעולה עצמה מצות ה**עשה,** ואולם **הכא, בעידנא דמתעקר ללאו לא קא מוקים** [כאן, בזמן שנעקר הלאו אינו מקיים] את ה**עשה,** שהרי אינו אלא מכשיר עצמו לעבודה, אבל ברגע הקציצה אינו מקיים מצוה כל שהיא. ובמקרה זה אין עשה דוחה את לא תעשה.


###### Steinsaltz on Shabbat 132b:16
[Steinsaltz on Shabbat 132b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/132b:16)

ג **ו**מעירים כי **הא** [זה], אותם חילוקי הדעות בין **רבא ורב ספרא**