## Steinsaltz on Shabbat Daf 133a

###### Steinsaltz on Shabbat 133a:1
[Steinsaltz on Shabbat 133a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:1)

**תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: לשון הכתוב **"בשר"** בא ללמד כי **ואף על פי שיש שם בהרת** — **ימול,** אלו **דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: אינו צריך** לריבוי זה במקרא, אלא ניתן הדבר ללימוד בדרך קל וחומר, שכן אם **שבת** שהיא **חמורה** — **דוחה** אותה המילה, **צרעת** — **לא כל שכן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:2
[Steinsaltz on Shabbat 133a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:2)

א קודם לכן שנינו ש**אמר מר** [החכם]: מה שנאמר **"בשר"** בא ללמד ש**אף על פי שיש שם בהרת** — **ימול,** אלו **דברי ר' יאשיה.** ואף ר' יונתן סובר כן מטעם אחר. ומתעוררת השאלה העקרונית: **הא** [דבר זה] **למה לי קרא** [הכתוב] לכותבו, והלא **דבר שאין מתכוין הוא,** שהרי אין כוונתו לחתוך את נגע הצרעת אלא למול את התינוק, **ו**כלל הוא שכל **דבר שאין מתכוין** לו — **מותר,** ואם כן אין צורך בהוכחה מיוחדת במקרה זה!


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:3
[Steinsaltz on Shabbat 133a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:3)

**אמר אביי: לא נצרכא** [נצרך] לימוד זה לימוד זה **אלא ל**דברי **ר' יהודה** ש**אמר** ככלל: **דבר שאין מתכוין** — **אסור.** ואילו **רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שהלכה זו גם כ**ר' שמעון** הסבור ש"דבר שאין מתכוין — מותר", ואולם **מודה ר' שמעון ב"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות",** כלומר, שאם זו תוצאה הכרחית מן המעשה, אין העושה יכול לאמר שלא נתכוון לתוצאה זו. ובמילה במקום הצרעת, קציצת הנגע היא תוצאה הכרחית. ושואלים: **ואביי, לית ליה האי סברא** [אין לו, אינו מקבל סברה זו]? **והא** [והר י] **אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] ש**מודה ר' שמעון ב"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות"!** ומשיבים: **בתר** [לאחר] שאביי **שמעה** להלכה זו **מרבא סברה** [קיבל אותו].


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:4
[Steinsaltz on Shabbat 133a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:4)

**איכא דמתני להא** [יש שהיה שונה את דברים אלו] של **אביי ורבא אהא** [על ברייתא זו]: נאמר **"השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות** ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלויים כאשר צויתים תשמרו לעשות**"** (דברים כד, ח). ולמדו מכאן: **לעשות** ולחתוך את הנגע **אי** (אין) **אתה עושה** מעשה במיוחד לצורך זה, **אבל עושה אתה** שיסור הנגע בעקיפין **בסיב** (חבל גס) **שעל גבי רגלו, ובמוט שעל גבי כתיפו** אף שיש שם בהרת. **ואם עברה** הבהרת — **עברה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:5
[Steinsaltz on Shabbat 133a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:5)

ושואלים: **והא** [ודבר זה] **למה לי קרא** [פסוק] ללמדני אותו, והרי **דבר שאין מתכוין הוא, ודבר שאין מתכוין** — **מותר!** ועל ברייתא זו **אמר אביי: לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו להיאמר **אלא ל**שיטת **ר' יהודה,** ש**אמר: דבר שאין מתכוין** — **אסור. ורבא אמר** ששיטה זו **אפילו תימא** [תאמר] שהיא כשיטת ר' **שמעון, ו**אולם **מודה ר' שמעון ב"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות",** שהוא מודה בתוצאה המחוייבת מן הדברים שהעושה חייב. ושואלים: **ו**כי **אביי, לית ליה האי סברא** [אין לו, אינו מקבל סברה זו]? **והא** [והרי] **אביי ורבא דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם] ש**מודה ר' שמעון ב"פסיק רישיה** [חתוך ראשו] **ולא ימות "!** ומשיבים: אף אביי **לבתר דשמעיה** [לאחר ששמעה] לסברה זו **מרבא סברה** [קיבלה] אף הוא.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:6
[Steinsaltz on Shabbat 133a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:6)

ועוד מבררים: **ואביי** לסברתו הראשונה **אליבא** [לפי שיטת] **ר' שמעון,** שהבינה אביי שאם אינו מתכוון לדבר, אפילו התוצאה מחוייבת ממנו אין בכך איסור, **האי** [פסוק זה] בענין מילה שנאמר בו **"בשר" מאי עביד ליה** [מה הוא עושה בו]? **אמר רב עמרם:** לימוד זה בא לומר שאפילו **ב**מקרה ש**אומר** אותו אדם המל את עצמו במפורש ש**לקוץ** את **בהרתו הוא מתכוין** — אף על פי כן מילה דוחה את הצרעת.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:7
[Steinsaltz on Shabbat 133a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:7)

ושואלים: **תינח** [נניח] ב**גדול** שמתכוון לעשות דבר אסור, אבל במילת **קטן מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי הקטן איננו מתכוון כלל! **אמר רב משרשיא: באומר אבי הבן** כי **לקוץ** את ה**בהרת** של **בנו הוא קא מתכוין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:8
[Steinsaltz on Shabbat 133a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:8)

ושואלים: אף במקרה זה, **אי איכא** [אם יש] אדם **אחר** המסוגל למול את הילד **ליעביד** [שיעשה] **אחר!** ואותו אדם מן הסתם אינו מתכוון לקציצת הבהרת אלא לקיום מצות מילה, ולא תיעשה כאן עבירה כלל. שכן **אמר ר' שמעון בן לקיש: כל מקום שאתה מוצא** מצוות **עשה ולא תעשה** המתנגשות זו בזו — **אם אתה יכול לקיים** את **שניהם** בדרך כלשהי, **מוטב, ואם לאו** [לא], שאינך יכול — **יבא עשה וידחה** את **לא תעשה.** ואף כאן אפשר לקיים גם עשה וגם לא תעשה על ידי אחר! ומשיבים: מדובר באופן **דליכא** [שאין] **אחר,** אלא אבי הבן לבדו הוא המסוגל למול אותו, ומשום כך היה צורך לכתוב מפורש שילמדנו שהמילה דוחה את הצרעת.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:9
[Steinsaltz on Shabbat 133a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:9)

ב קודם שנינו ש**אמר מר** [החכם] שב**יום טוב** המילה **אינה דוחה** אותו **אלא** כשהיא נעשית **בזמנה** (ביום השמיני ללידתו) **בלבד.** ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים אלו]?


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:10
[Steinsaltz on Shabbat 133a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:10)

**אמר חזקיה, וכן תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **חזקיה אמר קרא** [הכתוב] בענין קרבן הפסח **"לא תותירו ממנו עד בקר** והנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו**"** (שמות יב, י), ודקדקו: **שאין תלמוד לומר "עד בקר"** פעמיים, ו**מה תלמוד לומר "עד בקר"** השני — **בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו,** שהנותר עד בוקר החג אין שורפים אותו בו ביום, אלא דוחים את שריפתו עד היום שלאחר החג, שאין שורפים את פסולי הקדשים ביום טוב. ומכאן למדים שאף שמלאכת הבערת אש לא נאסרה כליל ביום טוב ומותר לבשל ולאפות, מכל מקום לא הותרה הבערה שלא לצורך אוכל נפש. וכן המילה, כיון שיש בה מלאכה לא הותרה אלא ביום השמיני, שאין אפשרות לדחותה.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:11
[Steinsaltz on Shabbat 133a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:11)

**אביי אמר** ראיה אחרת, שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"עלת שבת בשבתו** על עולת התמיד ונסכה**"** (במדבר כח, י), **ו**מכאן אנו למדים ש**לא** מקריבים **עולת חול בשבת ו**אף **לא עולת חול ביום טוב.** נמצא שאף שמותרת השחיטה ביום טוב לצורך אוכל נפש, מכל מקום אסורה היא בקרבנות, ואף במילה לא הותר חיתוך זה כיון שאיננו הכרחי בו ביום.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:12
[Steinsaltz on Shabbat 133a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:12)

**רבא אמר** ראיה אחרת: כי בענין יום טוב **אמר קרא** [הכתוב]: **"**מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכה לא ייעשה בהם אך אשר ייאכל לכל נפש **הוא לבדו יעשה לכם"** (שמות יב, טז), ומן ההדגשות היתירות למדים אנו כי **"הוא"** כוונתו שמותרים אף דברים לצורך החג — **ו**אולם **לא מכשירין** וכלים לצורך אכילה שהם אסורים. **"לבדו"** — **ולא מילה שלא בזמנה, דאתיא** [שאף על פי שהיא באה, נלמדת] **מקל וחומר** שמילה שלא בזמנה תדחה יום טוב, הרי הדגיש הכתוב "הוא לבדו" — ולא דברים אחרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:13
[Steinsaltz on Shabbat 133a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:13)

**רב אשי אמר:** כיון שיש במצוות החג לא רק מצות לא תעשה כי אם גם מצות עשה, שכן **"שבתון"** שנאמר — **עשה הוא, והוה ליה** [ונהיה, נעשה לו] **יום טוב** גם **עשה ו**גם **לא תעשה, ו**כלל הוא ש**אין עשה דוחה את לא תעשה ועשה** המצויים במצוה אחרת.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:14
[Steinsaltz on Shabbat 133a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:14)

ג שנינו במשנה ש**כלל אמר ר' עקיבא:** כל דבר שאי אפשר לעשותו מבעוד יום — מותר לעשותו בשבת, אבל מכשירי המצוה שניתן לעשותם מערב שבת אסור לעשות בשבת. **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב: הלכה כ**שיטת **ר' עקיבא** בענין זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:15
[Steinsaltz on Shabbat 133a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:15)

**ותנן נמי גבי** [ושנינו במשנה גם כן אצל] ענין **פסח כי האי גוונא** [כעין זה]: **כלל אמר ר' עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת** — **אינה דוחה את השבת.** ולעומת זאת **שחיטה** של הקרבן **שאי אפשר לעשותה מערב שבת,** שהרי קבוע לה זמן מן התורה — **דוחה את השבת. ואמר רב יהודה** שכך **אמר רב: הלכה כר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:16
[Steinsaltz on Shabbat 133a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:16)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] להודיענו פעמים שהלכה כר' עקיבא. **דאי אשמעינן גבי** [שאם היה משמיע לנו שהלכה כר' עקיבא אצל] **מילה,** היינו אומרים: **התם** [שם] **הוא** ש**מכשירין** ש**אפשר לעשות מאתמול לא דחו** [דוחים] את ה**שבת** משום **דליכא** [שאין] עונש **כרת** גם אם ידחו את המילה, שהרי אין חיוב כרת אלא לכשיגדל הילד ויגיע לחיוב במצוות. **אבל פסח דאיכא** [שיש] בו **כרת** — **אימא לידחו** [אמור אם כן שידחו] המכשירין את ה**שבת,** על כן היה צורך להשמיע גם בהלכות פסח.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:17
[Steinsaltz on Shabbat 133a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:17)

**ואי אשמעינן גבי** [ואם היה משמיע לנו אצל] **פסח** בלבד, הייתי אומר שכך הדין **משום** ש**לא נכרתו עליה,** על מצות הפסח **שלש עשרה בריתות,** ואינה חשובה כל כך. **אבל מילה** ש**נכרתו עליה שלש עשרה בריתות** — **אימא לידחו** [אמור שידחו] את ה**שבת,** על כן **צריכא** [צריך] היה להודיענו הלכה זו בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:18
[Steinsaltz on Shabbat 133a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:18)

ד משנה תינוק שהיום השמיני ללידתו חל בשבת וצריך להימול בו ביום, **עושין** את **כל צרכי** ה**מילה** אף **בשבת: מוהלין** את הערלה **ופורעין** מסירים את העור החופה את הערלה **ומוצצין** את הדם משם **ונותנין עליה איספלנית** (תחבושת) **וכמון** לרפואה.


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:19
[Steinsaltz on Shabbat 133a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:19)

ו**אם לא שחק** את הכמון **מערב שבת** — **לועס** אותו **בשיניו ונותן** אותו על מקום המילה לרפואה. **אם לא טרף** [עירב] **יין ושמן מערב שבת** שהיו עושין תערובת זו לרפואה ולחיזוק — **ינתן זה** היין **בעצמו וזה** השמן **בעצמו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 133a:20
[Steinsaltz on Shabbat 133a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/133a:20)

**ואין עושין לה** למילה **חלוק** (כעין כיס לתחבושת) **לכתחילה** בשבת, **אבל כורך עליה סמרטוט** לחבישה. **אם לא התקין** (הכין) את התחבושת **מערב שבת** שתהא במקום שנעשית בו המילה — **כורך על אצבעו** את התחבושת **ומביא** אותה בשבת, **ואפילו מחצר אחרת.** שאף שהתירו את ההבאה, מכל מקום הצריכו לעשות בה שינוי להביאה כדרך מלבוש.