## Steinsaltz on Shabbat Daf 134b

###### Steinsaltz on Shabbat 134b:1
[Steinsaltz on Shabbat 134b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:1)

א משנה **מרחיצין את הקטן, בין לפני המילה ובין לאחר המילה** בשבת, **ומזלפין** (מתיזים) **עליו** מים חמים **ביד, אבל לא בכלי,** בכדי לעשות שינוי. **ר' אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן,** אפילו **ביום השלישי** למילתו **שחל להיות בשבת,** שהרי ביום השלישי למילה התינוק נחשב כיש בו סכנה, וכפי **שנאמר** באנשי שכם שמלו: **"ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים"** (בראשית לד, כה), והרי שאף ביום השלישי כאב המילה קרוב לסכנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:2
[Steinsaltz on Shabbat 134b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:2)

תינוק שיש **ספק** אם למולו אם לאו, **ו**כן **אנדרוגינוס** (מי שיש לו איברי זכר ונקבה) — **אין מחללין עליו את השבת** כדי למולו, כיון שאין מילתו מחוייבת ודאי, וחילול שבת יש בכך. **ור' יהודה מתיר באנדרוגינוס.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:3
[Steinsaltz on Shabbat 134b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:3)

ב גמרא מתחילה מקשים על סגנון המשנה נאמר בה שמזלפים על הקטן ביד, ומקשים: **והא** [והרי] **אמרת** ב**רישא** [מתחילה] ש**מרחיצין** אותו, ואם להרחיץ מותר — לזלף לא כל שכן!


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:4
[Steinsaltz on Shabbat 134b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:4)

**רב יהודה ורבה בר אבוה דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] שמשנה זו בדרך הסגנון של **"כיצד" תני** [שנוי] ומשפט אחד בא לבאר את משנהו. וכך יש להבינה: **מרחיצין את הקטן בין לפני מילה בין לאחר מילה. כיצד** עושים זאת? — **מזלפין עליו ביד אבל לא בכלי.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:5
[Steinsaltz on Shabbat 134b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:5)

**אמר רבא: והא** [והרי] בלשון **"מרחיצין" קתני** [שנינו], והרחצה אינה זילוף! **אלא אמר רבא: הכי קתני** [כך שנינו]: **מרחיצין את הקטן בין מלפני** ה**מילה בין לאחר המילה, ביום הראשון** למילה — **כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת** — רק **מזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי,** ובודאי שאין מרחיצין. ואילו **ר' אלעזר בן עזריה אומר:** אף **מרחיצין את הקטן** אף **ביום השלישי שחל להיות בשבת,** שהרי הוא נחשב כיש בו סכנה, וכפי **שנאמר: ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:6
[Steinsaltz on Shabbat 134b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:6)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רבא: מרחיצין את הקטן בין לפני** ו**בין לאחר מילה, ביום הראשון** — **כדרכו, וביום השלישי שחל להיות בשבת** — **מזלפין עליו ביד,** אבל אין מרחיצין. **ר' אלעזר בן עזריה אומר:** אף **מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. ואף על פי שאין ראיה** גמורה **לדבר** מכל מקום יש **זכר לדבר,** וכפי **שנאמר: "ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים".**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:7
[Steinsaltz on Shabbat 134b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:7)

וממשיכה הברייתא: **וכשהן מזלפין** — **אין מזלפין** מים **לא בכוס ולא בקערה ולא בכלי** אחר, **אלא ביד.** ומעירים: **אתאן** [באנו] **ל**שיטת **התנא קמא** [הראשון], שהרי הביאור כיצד נעשה הזילוף אינו לשיטת ר' אלעזר בן עזריה אלא המשך לדברי התנא הראשון.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:8
[Steinsaltz on Shabbat 134b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:8)

ומעירים: **מאי** [מה פירוש] **"אף על פי שאין ראיה לדבר** מכל מקום יש **זכר לדבר"?** מדוע קורא לכך "זכר לדבר"? והלא לכאורה ראיה גמורה היא שביום השלישי עדיין גדול כאב המילה! ומשיבים: אכן אין זו ראיה גמורה **משום** שבאדם **גדול** (מבוגר) **לא סליק בישרא הייא** [אין הבשר מתרפא מיד], **קטן סליק ביה בישרא הייא** [בקטן מתרפא הבשר מיד] ושמא ביום השלישי שוב אינו מסוכן.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:9
[Steinsaltz on Shabbat 134b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:9)

ומסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אדם אחד בא לפני] **רבא** לשאול בענין רחיצת תינוק לאחר מילה, **אורי ליה כשמעתיה** [הורה לו כשמועתו, כהלכתו] שלדעת הכל מותר לרחוץ את התינוק ביום הראשון. אחר כך **איחלש** [נחלש, חלה] **רבא** בחולי, ו**אמר: אנא בהדי תרגימנא דסבי** [אני בין שיטותיהם של הזקנים] **למה לי** להתערב, שהרי חכמי הדור הקודם פירשו את הדברים בדרך אחרת ולחומרה, וסבר רבא שנענש בידי שמים על שהקל בדעת חכמי הדור הקודם.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:10
[Steinsaltz on Shabbat 134b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:10)

**אמרו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרבא: והתניא כוותיה דמר** [והרי שנויה ברייתא כשיטתו של אדוני], ומשום מה חושש אתה לפירושך? הרי ראויה היא! **אמר להו** [להם]: **מתניתין כוותייהו דיקא** [משנתנו כשיטתם מדוקדקת].


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:11
[Steinsaltz on Shabbat 134b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:11)

ו**ממאי** [ממה] אפשר להסיק זאת — **מדקאמר** [ממה שאמר] שם ש**ר' אלעזר בן עזריה אומר: מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת, אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] שלדעת ה**תנא קמא** [הראשון] **מזלפין** בלבד **קאמר** [אמר], ולא התיר כלל להרחיץ את התינוק, אף ביום הראשון — **היינו דקאמר ליה** [זהו שאמר לו] **ר' אלעזר בן עזריה** שלדעתו אף **מרחיצין. אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי ה**תנא קמא** [הראשון] אף **מרחיצין ביום הראשון קאמר** [אמר], **ומזלפין ביום השלישי,** אם כן **האי** [ביטוי זה] ש**ר' אלעזר בן עזריה אומר** ש**מרחיצין** אינו במקומו, ו**"אף מרחיצין" מיבעי ליה** [היה לו] לומר, שהרי לא נחלק על עיקר היתר הרחיצה, אלא על רחיצה ביום מסויים. וכיון שדקדוק דברי המשנה מסייע לאמוראים ההם אין כוחה של ברייתא לעקור את הדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:12
[Steinsaltz on Shabbat 134b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:12)

ולגופה של הלכה, **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' אלעזר: הלכה כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:13
[Steinsaltz on Shabbat 134b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:13)

ג **הוו** [עסקו] **בה** בשאלה זו **במערבא** [במערב, בארץ ישראל]: האם מה שנאמר בענין רחיצה הכוונה ל**הרחצת כל גופו** של התינוק **או הרחצת** מקום ה**מילה** בלבד?


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:14
[Steinsaltz on Shabbat 134b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:14)

**אמר להו ההוא מרבנן** [להם אחד החכמים], **ור' יעקב שמיה** [שמו]: **מסתברא** [מסתבר] לומר שהמדובר ב**הרחצת כל גופו, דאי סלקא דעתך** [שאם יעלה על דעתך] לומר שנחלקו ב**הרחצת מילה, מי גרע** [האם גרוע הדבר] **מחמין** ששמים **על גבי מכה** (פצע), שכן **אמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת,** ואם כן בודאי מותר לרחוץ אף את המילה!


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:15
[Steinsaltz on Shabbat 134b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:15)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יוסף:** אין מקום לפתרון זה, **ולא שני לך** [וכי אין זה שונה לך, בעיניך] **בין חמין שהוחמו בשבת לחמין שהוחמו מערב שבת?** שחמין שהוחמו מערב שבת יש בהם רק החשש שבגזירת איסור רפואה, ואילו חמין שהוחמו בשבת הוא חילול שבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:16
[Steinsaltz on Shabbat 134b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:16)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב דימי** על דברי רב יוסף: **וממאי דהכא** [וממה מסיק **אתה** שכאן] **בחמין שהוחמו בשבת פליגי** [נחלקו]? **דילמא** [שמא] **בחמין שהוחמו בערב שבת פליגי** [נחלקו]?! **אמר אביי: אנא בעאי דאישני ליה** [אני רציתי לתרץ לו], **וקדם ושני ליה** [ותירץ לו] **רב יוסף** שבודאי אין מדברים אלא בחימום חמין בשבת **מפני שסכנה הוא לו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:17
[Steinsaltz on Shabbat 134b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:17)

**איתמר נמי** [נאמר גם כן] בשם אמורא אחר ש**כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר** בשם **ר' אבהו** שכך **אמר ר' אלעזר, ואמרי לה** [ויש אומרים] שכך **אמר ר' אבהו** שכך **אמר ר' יוחנן: הלכה** היא **כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה בין בחמין שהוחמו בשבת, בין בחמין שהוחמו מערב שבת, בין הרחצת כל גופו, בין הרחצת** מקום ה**מילה** בלבד, **מפני שסכנה היא לו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:18
[Steinsaltz on Shabbat 134b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:18)

ד הזכרנו קודם בדרך אגב את דברי רב בענין טיפול בפצע בשבת. ומעתה באים לדון בהם **גופא** [לגופם]. שנינו ש**אמר רב: אין מונעין חמין ושמן מעל גבי מכה בשבת. ושמואל אמר:** אסור לתת את החמין או השמן ישירות על גבי המכה משום שנראה הדבר כרפואה, אלא **נותן** את החמין או השמן **חוץ למכה** מעליה, **ושותת ויורד למכה** עצמה.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:19
[Steinsaltz on Shabbat 134b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:19)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **אין נותנין שמן וחמין על גבי מוך** (סמרטוט) **ליתן** אותו **על גבי** ה**מכה בשבת,** והרי זה כדברי שמואל האוסר לעשות דבר שנראה כעשוי לרפואה, וקשה לרב! ומשיבים: **התם** [שם] לא משום חשש רפואה אסרו אלא **משום** חשש **סחיטה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:20
[Steinsaltz on Shabbat 134b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:20)

ועוד **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא דומה: **אין נותנין חמין ושמן על גבי מוך, שעל גבי מכה בשבת,** והרי ראיה מכך לשיטת שמואל. ותירצו: **התם נמי** [שם גם כן] **משום סחיטה** חששו.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:21
[Steinsaltz on Shabbat 134b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:21)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא מפורשת כשיטתו] של **שמואל: אין נותנין חמין ושמן על גבי מכה בשבת, אבל נותנין חוץ למכה ושותת ויורד למכה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:22
[Steinsaltz on Shabbat 134b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:22)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא אחרת: **נותנין על גבי המכה מוך יבש וספוג יבש, אבל לא גמי** (מין סוף) **יבש ולא כתיתין** (סמרטוטים) **יבשין.** ומעירים: **קשיא** [קשה] מענין **כתיתין** על ענין **כתיתין,** שהרי מתחילה התיר מוך ואחר אסר כתיתים! ומתרצים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שאסר — הרי זה **בחדתי** [בחדשים] שמרפאים, **הא** [זה] שהתיר הרי זה **בעתיקי** [בישנים] שאינם מועילים כל כך. **אמר אביי: שמע מינה** [למד מכאן] ש**הני** [אלו] ה**כתיתין מסו** [מרפאים], ונלמד מכאן לענין רפואת כל מכה.


###### Steinsaltz on Shabbat 134b:23
[Steinsaltz on Shabbat 134b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/134b:23)

ה שנינו במשנה כי תינוק שיש **ספק** אם למולו אם לאו **ו**כן **אנדרוגינוס** אין מילתם דוחה את השבת אף שהיא היום השמיני ללידתם. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: נאמר "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב, ג), ופירשו את הכתוב: **"ערלתו"** משמעו — **ערלתו ודאי דוחה את השבת,**