## Steinsaltz on Shabbat Daf 135b

###### Steinsaltz on Shabbat 135b:1
[Steinsaltz on Shabbat 135b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:1)

**ונתחדשה הלכה** ואין להוכיח מדברים שהיו לפני מתן תורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:2
[Steinsaltz on Shabbat 135b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:2)

ושואלים: **איני** [וכי כן הוא] לגבי עיקר הלכתו של ר' אסי? **והא איתמר** [והרי נאמר] שיש מחלוקת בהלכה זו. ששנינו: **יוצא דופן** (ילד שלא נולד כדרכו אלא על ידי ניתוח) **ומי שיש לו שתי ערלות,** נחלקו בו **רב הונא ורב חייא בר רב. חד** [אחד מהם] **אמר: מחללין עליו את השבת** במילתו. **וחד** [ואחד מהם] **אמר: אין מחללין.** ו**עד כאן לא** שמענו כי **פליגי** [נחלקו] **אלא** בענין ההיתר **לחלל עליו את השבת, אבל** בכלל למולו **לשמנה** ימים — **ודאי מהלינן ליה** [מלים אנו אותו] אף שיוצא דופן אין אמו טמאה לידה! ומשיבים: **הא בהא תליא** [זו בזו תלויה], ואין כאן שתי מחלוקות, אלא הסבור שמחללים עליו את השבת סבור אף שמלים אותו ביום השמיני.


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:3
[Steinsaltz on Shabbat 135b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:3)

א ומעירים: דבר זה שאמר רב אסי שחובת המילה לשמונה ימים תלויה בהיות האם טמאה לידה, כבר **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] הוא שנוי. ששנינו: **יש יליד בית** (ילד שנולד בתוך בית ישראל לשפחה כנענית, שיש למולו כשאר עבדי ישראל), **ש**הוא **נימול ל**יום **אחד,** כלומר, מיד עם לידתו. **ויש יליד בית שנימול לשמנה. יש** עבד **מקנת כסף שנימול ל**יום **אחד,** ביום הראשון ללידתו, **ויש מקנת כסף שנימול לשמונה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:4
[Steinsaltz on Shabbat 135b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:4)

ומסבירים, **כיצד? לקח** (קנה) **שפחה מעוברת ואחר כך ילדה** ברשותו ילד — **זהו מקנת כסף** (שהרי קנה את העובר עם השפחה) **הנימול לשמונה.** ואם **לקח שפחה** שכבר ילדה **ו**קנה את **ולדה עמה** מיד כשהגיע התינוק לרשותו חייב למולו, ונמצא ש**זו היא מקנת כסף שנימול לאחד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:5
[Steinsaltz on Shabbat 135b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:5)

**ו**כן **יש יליד בית שנימול לשמונה, כיצד?** — כגון ש**לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה** — **זהו יליד בית שנימול לשמנה. ר' חמא אומר,** יש לחלק בצורה אחרת בין המקרים: אם **ילדה** השפחה **ואחר כך הטבילה** לשם שפחות — **זהו יליד בית שנימול לאחד.** ואם **הטבילה ואחר כך ילדה** — **זהו יליד בית שנימול לשמנה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:6
[Steinsaltz on Shabbat 135b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:6)

**ו**נמצא שה**תנא קמא** [הראשון] **לא שני ליה** [אינו שונה לו, אינו מחלק] **בין הטבילה ואחר כך ילדה** ו**בין ילדה ואחר כך הטבילה, דאף על גב** [שאף על פי] ש**אין אמו טמאה לידה,** שהרי לפני טבילתה אינה חייבת כלל במצוות, ואין בה טומאת לידה, מכל מקום הוא **נימול לשמנה.** נמצא שנחלקו ר' חמא ותנא קמא בהלכה זו שקבע ר' אסי.


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:7
[Steinsaltz on Shabbat 135b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:7)

ולגופו של דבר **אמר רבא: בשלמא** [נניח], **ל**שיטת **ר' חמא משכחת לה** [מוצא אתה אותה אפשרות] שיהא **יליד בית** ה**נימול לאחד,** וכן **יליד בית** ה**נימול לשמנה,** ו**מקנת כסף** ה**נימול לאחד ומקנת כסף** ה**נימול לשמנה,** באופן זה: אם **ילדה ו**רק **אחר כך הטבילה** — הרי **זהו יליד בית שנימול לאחד. הטבילה ואחר כך ילדה** — **זהו יליד בית שנימול לשמנה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:8
[Steinsaltz on Shabbat 135b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:8)

**מקנת כסף** ה**נימול לשמנה** — **כגון שלקח שפחה מעוברת** ונמצא ששילם גם בעד העובר וקנאו, **והטבילה** לאחר מכן, **ואחר כך ילדה. מקנת כסף** ה**נימול לאחד** — **כגון שלקח** אדם **זה שפחה, וזה,** אדם אחר, קנה את **עוברה** ומיד כשנולד יש לו למולו, שמאחר ואין לבעל העובר חלק באמו, הריהו נימול לאחד.


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:9
[Steinsaltz on Shabbat 135b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:9)

**אלא ל**דעת ה**תנא קמא** [הראשון], **בשלמא כולהו משכחת להו** [נניח כל המקרים מוצא אתה אותם] גם לשיטתו, **אלא יליד בית** ה**נימול לאחד היכי משכחת לה** [איך מוצא אתה אותה אפשרות]?


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:10
[Steinsaltz on Shabbat 135b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:10)

**אמר ר' ירמיה: בלוקח שפחה לעוברה,** שקונה שפחה לא לצורך עצמה, אלא כדי שעוברה יהא שלו.


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:11
[Steinsaltz on Shabbat 135b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:11)

ושואלים: **הניחא למאן דאמר** [דבר זה נוח לשיטת מי שאומר] ש**קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב], שאדם שאינו קונה את גוף הרכוש אלא רק את הרווחים והפירות היוצאים ממנו אינו נחשב כקונה את גוף הדבר. **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] ש**קנין פירות כקנין הגוף דמי** [נחשב] **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי אינו מחלק אם קונה את גוף השפחה, או קונה רק את פרי עמלה או ילדים שיולדת!


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:12
[Steinsaltz on Shabbat 135b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:12)

**אמר רב משרשיא:** לשיטה זו יש להסביר כי מדובר **ב**אופן ש**לוקח שפחה על מנת שלא להטבילה,** שיכולה היא להתנות עמו, או הוא עמה, שלא יטבילנה לשפחות אלא תישאר גויה כשהיתה, ואילו עוברה הוא עבד שנולד לישראל, וחייב מיד עם לידתו במילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:13
[Steinsaltz on Shabbat 135b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:13)

ב בדברים הקרובים לנושא שדנו בו מביאים עוד, **תניא** [שנויה ברייתא]: **רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל** ילד **ששהה** כשהוא חי **שלשים יום** אחר לידתו, **באדם** — **אינו** חשוד עוד שהוא **נפל,** ויש לשער שהוא ילד רגיל שימשיך לחיות. וראיה לדבר ממה **שנאמר** בדיני פדיון וערכים: **"ופדויו מבן חדש תפדה** בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא**"** (במדבר יח, טז), נמצא שבפחות מבן חודש אין לו ערך כלל, שעדיין אין ידוע אם אינו נפל. וכן וולד ששהה **שמנת ימים בבהמה** — שוב **אינו נפל,** וכפי **שנאמר: "**שור או כשב או עז כי יוולד והיה שבעת ימים תחת אמו **ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן** אשה לה'" (ויקרא כב, כז).


###### Steinsaltz on Shabbat 135b:14
[Steinsaltz on Shabbat 135b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/135b:14)

ושואלים: **הא** [הרי] אם **לא שהה** עדיין הילד עד שלושים יום — **ספיקא הוי** [ספק הוא] אם נפל הוא או לא לגבי כמה הלכות,