## Steinsaltz on Shabbat Daf 136a

###### Steinsaltz on Shabbat 136a:1
[Steinsaltz on Shabbat 136a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:1)

**מימהל** [למול] **היכי מהלינן ליה** [כיצד אנו מלים אותו], שמא נפל הוא ואין לחלל שבת על מילתו!


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:2
[Steinsaltz on Shabbat 136a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:2)

**אמר רב אדא בר אהבה: מלין אותו ממה נפשך** (בכל אופן שנוכל לדון), ומתוך שיקול זה: **אם חי הוא** — **שפיר קא מהיל** [יפה הוא מוהל], **ואם לאו** [לא], אלא נפל הוא — **מחתך בבשר הוא,** והמחתך בבשר המת אינו נחשב כעושה חבורה, ואם כן אינו עושה מלאכת איסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:3
[Steinsaltz on Shabbat 136a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:3)

ומקשים: **ואלא הא דתניא** [הלכה זו ששנינו בברייתא]: **ספק** הוא **בן שבעה** חדשים להריון, **ספק בן שמונה** — **אין מחללין עליו את השבת,** והשאלה היא: **אמאי** [מדוע]? **נימהליה** [נמול אותו] בשבת **ממה נפשך!** שכן **אם חי הוא** — **שפיר קא מהיל** [יפה הוא מוהל], **ואם לאו** [לא] — **מחתך בבשר הוא,** וחיתוך בשבת בבשר המת אין בו איסור!


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:4
[Steinsaltz on Shabbat 136a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:4)

**אמר מר בריה** [בנו] של **רבינא: אנא** [אני] **ורב נחומי בר זכריה תרגימנא** [הסברנו]: אכן, **מימהיל** [למול] — **הכי נמי מהלינן ליה** [כך גם כן שמלים אותו]. **לא נצרכה** מה שאמרנו שאין מחללין עליו את השבת **אלא ל**ענין **מכשירי מילה** שאין מכינים עבורו בשבת, **ואליבא** [ולשיטת] **ר' אליעזר** הסבור שלצורך מילה בזמנה דוחים את השבת אפילו להכנת המכשירים.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:5
[Steinsaltz on Shabbat 136a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:5)

**אמר אביי:** ילד שעדיין לא שהה שלושים יום מלידתו אם כחי או כמת הוא נחשב, הרי זה **כתנאי** [כתנאים], שנחלקו בדבר זה אם נפל דינו כחי או מת, שעל הכתוב **"וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה** הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב**"** (ויקרא יא, לט) דרשו: פסוק זה בא **להביא** (לרבות) עובר בהמה גסה (שיולדת כרגיל לתשעה חדשים) **בן שמנה** חדשים להריון **שאין שחיטתו מטהרתו** אלא דינו כנבלה. ולא רק שאסור באכילה אלא מטמא במגע ובמשא. ואילו **ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אומרים: שחיטתו מטהרתו,** ואינו כנבילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:6
[Steinsaltz on Shabbat 136a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:6)

**מאי לאו בהא קא מיפלגי** [האם לא בדבר זה נחלקו], **דמר סבר** [שחכם זה, ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון סבור] שעובר כזה ל**חי הוא** נחשב, ולכן שחיטתו מטהרתו כדין כל בהמה טהורה. **ומר סבר** [וחכם זה, התנא הראשון, סבור] של **מת הוא** נחשב.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:7
[Steinsaltz on Shabbat 136a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:7)

**אמר רבא: אי הכי, אדמיפלגי** [אם כך, עד שהם נחלקים] **לענין טומאה וטהרה, ליפלגי** [שיחלקו] **לענין אכילה** אם מותר לאכול ולד זה לאחר שחיטה! ומאחר ולא נחלקו בדבר זה — ראיה היא שלא דנו כלל בצד זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:8
[Steinsaltz on Shabbat 136a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:8)

**אלא** יש לדחות את ההסבר הקודם ולומר כי **דכולי עלמא** [לדעת הכל] ל**מת הוא** נחשב, **ו**אולם **ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון סברי** [סבורים] שדינו **כטרפה,** ומעתה **טרפה לאו אף על גב** [האם לא אף על פי] שלענין הלכה ל**מתה היא** נחשבת, שהרי אין טריפה אלא בהמה שאין לה סיכוי לחיות עוד, ובכל זאת אם שחטוה — **שחיטתה מטהרתה,** ואינה מטמאה כנבילה, אף שהיא אסורה באכילה כטריפה, **הכא נמי** — **לא שנא** [כאן גם כן — אינו שונה]. **ורבנן** [וחכמים] שאינם מקבלים טענה זו אומרים: **לא דמי** [אינו דומה] **לטרפה,** שכן **טרפה** — **היתה לה שעת הכושר,** שלפני שנפל בה אותו מום או פצע אשר הטריפה היה זמן שהיתה כשרה לגמרי, ואולם **האי** [זו] שהיא בת שמונה חדשי הריון בלבד — **לא היתה לה שעת הכושר** מעולם.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:9
[Steinsaltz on Shabbat 136a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:9)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: זו שהיא **טרפה** כבר **מבטן,** שנולדה בעלת מום **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? והלא גם היא לא היתה לה שעת הכושר? אלא אף שם **איכא למימר** [יש לומר] ולחלק: **התם** [שם] בטריפה — **יש** לפחות **במינה שחיטה, הכא** [כאן] בנפל — **אין במינה שחיטה,** שנפל כזה אין שום צד שיהא ראוי לשחיטה.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:10
[Steinsaltz on Shabbat 136a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:10)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים]: **מי פליגי רבנן עליה** [האם חלוקים חכמים עליו] על **רבן שמעון בן גמליאל** הסבור כי כל בהמה שעברו שמונה יום ללידתה והיא חיה שוב אין לחשוש שהיא נפל, **או לא** סבורים הם כשיטתו? **אם תמצי** [תרצה] **לומר** כי **פליגי** [חלוקים] הם, אם כן האם **הלכה כמותו** בענין זה, **או אין הלכה כמותו?**


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:11
[Steinsaltz on Shabbat 136a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:11)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **עגל שנולד ביום טוב** — **שוחטין אותו ביום טוב** זה, הרי שאיננו חוששים לשיטת רבן שמעון בן גמליאל, ואין ממתינים עד היום השמיני ללידתו! ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים], **דקים ליה בגוויה** [שמוחזק לנו בו] באותו עגל **שכלו לו חדשיו** ונשלם זמן הריונו ואינו ספק נפל.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:12
[Steinsaltz on Shabbat 136a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:12)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ששנינו: **ושוין** ר' יהודה ור' שמעון שנחלקו בענין ההיתר לראות את מומי הבכור ביום טוב, **שאם נולד** בכור **הוא ומומו עמו** — **שזה מן המוכן,** ואיננו אומרים שהוא מוקצה כיון שהוא בכור האסור באכילה עד שיפול בו מום ואחר יבוא חכם ויבקר וידע אם מותר לשחטו. ולענייננו — הלא רואים מכאן ששוחטים את הבכור ביום לידתו! ודוחים: **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר **שכלו לו חדשיו** בוודאי ואינו ספק נפל.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:13
[Steinsaltz on Shabbat 136a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:13)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה ממה ששנינו ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: הלכה** בענין זה **כ**שיטת **רבן שמעון בן גמליאל.** ונלמד מכאן גם כי אם נפסקת **הלכה** — **מכלל** הדבר אתה למד **דפליגי** [שנחלקו בדבר]. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה] תשובה שלימה לשתי הבעיות בענין זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:14
[Steinsaltz on Shabbat 136a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:14)

ב **אמר אביי:** תינוק שלא מלאו לו שלושים יום ו**נפל מן הגג או אכלו ארי** — **דברי הכל** תינוק זה **חי הוא,** כלומר, אנו מניחים שהיה זה תינוק חי, ומת בתאונה. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה במקרה כגון **שפיהק ומת.** שנשם התינוק מעט ומת מיד, **מר סבר** [חכם זה, חכמים, סברו]: התינוק **חי הוא** כיון שנולד חי. **ומר סבר** [וחכם זה סבור]: **מת הוא,** עד שיעבור לפחות חודש מלידתו.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:15
[Steinsaltz on Shabbat 136a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:15)

**למאי נפקא מיניה** [מה יוצא מזה להלכה] אם התינוק נחשב כנולד או לא? — הרי זה לענין **לפטור** את האם **מן הייבום.** שאם נולד ילד חי — שוב אין אמו חייבת ביבום, ואולם אם מת הוא מתחילה הרי זה כאילו לא היה למת ילד כלל וחייבת אשתו ביבום.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:16
[Steinsaltz on Shabbat 136a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:16)

ומקשים: וכי אפשר להניח ש**נפל מן הגג או אכלו ארי** ל**דברי הכל חי הוא? והא** [והרי] **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע איקלעו לבי בריה** [הזדמנו לבית בנו] של **רב אידי בר אבין, ועביד להו עיגלא תילתא ביממא דשבעה** [ועשה להם עגל משולש ביום השביעי] ללידתו. **ואמרי ליה** [ואמרו לו**]: אי איתרחיתו ליה עד לאורתא** [אם הייתם ממתינים לו עד הערב] — **הוה אכלינן מיניה** [היינו אוכלים ממנו], **השתא** [עכשיו] שלא המתנת — **לא אכלינן מיניה** [אין אנו אוכלים ממנו]. נמצא איפוא שעגל ששחטוהו לפני הזמן שיצא בו מכלל נפל עדיין יש לחשוש שמא נפל היה, ואם כן הוא הדין לילד שמת בתאונה!


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:17
[Steinsaltz on Shabbat 136a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:17)

**אלא** יש לגרוס אחרת: **כשפיהק ומת** ל**דברי הכל** — **מת הוא** מתחילתו, **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה **ב**אופן ש**נפל מן הגג ו**כן ב**אכלו ארי,** ש**מר סבר** [חכם זה, רבן שמעון בן גמליאל סבור]: **מת הוא, ומר סבר** [וחכם זה סבור] כי כיון שלא מת מעצמו **חי הוא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:18
[Steinsaltz on Shabbat 136a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:18)

מסופר: **בריה** [בנו] של **רב דימי בר יוסף אתיליד ליה ההוא ינוקא** [נולד לו תינוק אחד]. **בגו תלתין יומין שכיב** [בתוך שלושים יום מת] אותו תינוק. **יתיב קמתאביל עילויה** [ישב והיה מתאבל עליו]. **אמר ליה אבוה** [לו אביו] רב דימי בר יוסף: האם **צוורוניתא קבעית למיכל** [מטעמים שמאכילים אבלים רוצה אתה לאכול]? והלא הלכה היא שילד שמת לפני שלושים דינו כנפל, ואין מתאבלים עליו! **אמר ליה** [לו]: **קים לי ביה** [מוחזק לי בו] **שכלו לו חדשיו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:19
[Steinsaltz on Shabbat 136a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:19)

ובדומה לזה מסופר ש**רב אשי איקלע בי** [הזדמן לבית] **רב כהנא. איתרע ביה מילתא בגו תלתין יומין** [אירע בו דבר על תינוק שמת בתוך שלושים יום]. **חזייה דיתיב וקא מתאבל עילויה** [ראהו שיושב ומתאבל עליו] על אותו תינוק. **אמר ליה** [לו]: וכי **לא סבר ליה מר להא** [אין אדוני סבור את הלכה זו] ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל** שרק זה שעברו עליו שלושים יום ללידתו אינו נפל? **אמר ליה** [לו]: **קים לי בגויה** [מוחזק לי בו] **שכלו לו חדשיו** ואינו נפל.


###### Steinsaltz on Shabbat 136a:20
[Steinsaltz on Shabbat 136a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136a:20)

ג **איתמר** [נאמר] שדנו חכמים בשאלה: מה קורה כאשר **מת** תינוק **בתוך שלשים** יום ללידתו ונמצאת אמו אלמנה ללא ילדים, **ו**לפני שהספיקו לדון אם חייבת היא ביבום **עמדה ונתקדשה** לאחר. **אמר רבינא משמיה** [משמו] של **רבא:**