## Steinsaltz on Shabbat Daf 136b

###### Steinsaltz on Shabbat 136b:1
[Steinsaltz on Shabbat 136b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136b:1)

**אם אשת ישראל היא,** שנתקדשה עכשיו לישראל, מאחר וישראל מותר בחלוצה — **חולצת** מספק, שמא היה זה נפל והריהו כמת מתחילתו, ונמצא שהיא זקוקה עדיין ליבום, ועל ידי החליצה אנו יוצאים ידי חובת כל ספק שיש בדבר, ותשב עם בעלה. ו**אם אשת כהן היא** — **אינה חולצת,** שאם תחלוץ תהא אסורה לבעלה הכהן, וכיון שיש אומרים שתינוק שנולד חי דינו כחי מרגע היוולדו — סומכים בדיעבד על שיטתם ואין מחייבים אותה לחלוץ.


###### Steinsaltz on Shabbat 136b:2
[Steinsaltz on Shabbat 136b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136b:2)

**ו**אילו **רב שרביא משמיה** [משמו] של **רבא אמר: אחת זו ואחת זו** — **חולצת,** שחמור האיסור בנשיאת יבמה שלא הותרה מקשר הזיקה ליבום ואין מתחשבים בבעלה הכהן.


###### Steinsaltz on Shabbat 136b:3
[Steinsaltz on Shabbat 136b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136b:3)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב שרביא: באורתא** [בערב] **אמר רבא הכי** [כך], כפי שאתה אומר, ואולם **לצפרא הדר ביה** [בבוקר חזר בו], ואני שמעתי את דבריו המתוקנים. אולם רב שרביא לא קבל הסבר זה, ואמר: **שריתוה** [התרתם אותה] לאותה אשת כהן אף בלא חליצה? והלא כל עוד אינו בן שלושים יום הריהו נחשב כנפל לדעת רבן שמעון בן גמליאל, ומאחר ועברתם על דבריו, **יהא רעוא דתשרו תרבא** [יהי רצון שתמשיכו בדרך זו ותתירו לאכול חלב].


###### Steinsaltz on Shabbat 136b:4
[Steinsaltz on Shabbat 136b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136b:4)

א שנינו במשנה ש**ר' יהודה מתיר** למול אנדרוגינוס בשבת. **אמר רב שיזבי** שכך **אמר רב חסדא: לא לכל** דבר **אמר ר' יהודה** ש**אנדרוגינוס זכר הוא** אלא לדין מילה בלבד, **שאם אתה אומר כן** שדינו כזכר לכל דבר, אם כן אף **בערכין** שמקדישין בני אדם **יערך!**


###### Steinsaltz on Shabbat 136b:5
[Steinsaltz on Shabbat 136b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/136b:5)

**ומנלן דלא מיערך** [ומנין לנו שאינו מוערך] בערכין? **דתניא** [שכן שנינו] בספרא (מדרש ההלכה על ספר "ויקרא") על הכתוב "והיה ערכך **הזכר** מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמישים שקל כסף בשקל הקודש" (ויקרא כז, ג), ודקדקו חכמים: "הזכר" — הוודאי ולא **טומטום ואנדרוגינוס. יכול לא יהא** אחד מאלה נערך **בערך איש, אבל יהא בערך אשה** — **תלמוד לומר** מצד אחד **"הזכר",** ובפסוק אחר **"ואם נקבה היא** והיה ערכך שלושים שקל**"** (ויקרא כז, ד), ומשמע: **זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס,** שאינם לא בגדר זכר ולא בגדר נקבה.