## Steinsaltz on Shabbat Daf 138b

###### Steinsaltz on Shabbat 138b:1
[Steinsaltz on Shabbat 138b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:1)

**כילת חתנים** שאין לה גג מלמעלה אלא כולה משופעת **מותר לנטותה ומותר לפורקה** בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:2
[Steinsaltz on Shabbat 138b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:2)

**אמר רב ששת בריה** בנו של **רב אידי: לא אמרן** [אמרנו] כך **אלא** כ**שאין בגגה** רוחב **טפח, אבל** אם **יש בגגה טפח** — **אסורה.** ועוד: **וכי** [וכאשר] **אין בגגה טפח נמי** [גם כן] **לא אמרן** [אמרנו] שמותר **אלא שאין בפחות משלשה** טפחים **סמוך לגגה** רוחב **טפח, אבל** אם **יש בפחות משלשה** טפחים **סמוך לגגה** רוחב **טפח** — **אסור. ו**כן **לא אמרן** [אמרנו] היתר זה **אלא** כ**שאין בשיפועה** רוחב **טפח, אבל** אם **יש בשיפועה** רוחב **טפח** — אסור, לפי הכלל ש**שפועי אהלים כאהלים דמו** [נחשבים]. **ולא אמרן** [אמרנו] שכילה זו מותרת **אלא** כש**לא נחית מפוריא** [יורד חלק מן הכילה למטה מן המטה] **טפח, אבל** אם **נחית מפוריא** [יורד מן המטה] **טפח** — **אסור,** שהמיטה עצמה נעשית כגג והיריעה כקיר.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:3
[Steinsaltz on Shabbat 138b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:3)

א **ו**עוד **אמר רב ששת בריה** [בנו] של **רב אידי: האי סיאנא שרי** [כובע זה של לבד מותר] לחובשו בשבת, אף שיש לו שוליים רחבים ודומה כמין אוהל. ומקשים, **והאיתמר** [והרי נאמר] במקום אחר: **סיאנא אסור** ללובשו בשבת! ומשיבים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה]: **הא** [זה] ששנינו שאסור ללובשו הרי זה באופן **דאית ביה** [שיש בו, בשוליו] **טפח** ודומה יותר לאוהל, **הא** [זה] שאמר רב ששת שמותר ללובשו הרי זה באופן **דלית ביה** [שאין בו] **טפח.**


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:4
[Steinsaltz on Shabbat 138b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:4)

ותוהים: **אלא מעתה,** אם **שרביב בגלימא** [שירבב את הגלימה שלו] **טפח** מחוץ לראשו **הכי נמי דמיחייב** [כך גם כן תאמר שהוא חייב] משום עושה אוהל? **אלא לא קשיא** [אין הדבר קשה], ויש לדחות את מה שאמרנו ולומר כי לא משום עשיית אוהל נאסר הדבר, כי אם מחשש שמא תפריח הרוח את הכובע מראשו ויבוא לטלטלו בידו. ונבין את הדעות השונות כך: **הא** [זה] שאמר רב ששת שמותר ללובשו הרי זה באופן **דמיהדק** [שהוא מהודק] בראשו, **הא** [זה] ששנינו שאסור ללובשו הרי זה באופן **דלא מיהדק** [שאינו מהודק].


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:5
[Steinsaltz on Shabbat 138b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:5)

**שלח ליה** [לו] **רמי בר יחזקאל לרב הונא: אימא לן איזי הנך מילי מעלייתא** [אמור לנו אותם דברים מעולים] ש**אמרת לן משמיה** [לנו משמו] של **רב, תרתי** [שתים] **ב**ענין **שבת וחדא ב**ענין **תורה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:6
[Steinsaltz on Shabbat 138b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:6)

**שלח ליה** [לו] רב הונא בתשובה: **הא דתניא** [זה ששנינו בברייתא] ה**גוד** (כעין נאד גדול) **בכיסנא** [ברצועותיו] **מותר לנטותה בשבת. אמר רב: לא שנו** שמותר **אלא ב**שעושים זאת **שני בני אדם** ביחד, שאינם מותחים אותו כעין אוהל אלא מניחים אותו בלא לנטותו, **אבל באדם אחד** — **אסור,** שיש לחשוש שמא תוך כדי הנחה יעשהו כעין אוהל.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:7
[Steinsaltz on Shabbat 138b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:7)

**אמר אביי: וכילה אפילו בעשרה בני אדם אסור** לפורסה בשבת. וטעם הדבר — שכן **אי אפשר דלא מימתחא פורתא** [שלא תמתח מעט] ותיעשה כאוהל במשך זמן מסוים.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:8
[Steinsaltz on Shabbat 138b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:8)

**אידך** [ההלכה האחרת בענין שבת **מאי** [מה] **היא — דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **כירה שנשמטה אחת מירכותיה** (רגליה) — **מותר לטלטלה** בשבת, משום שיש לה עדיין דין כלי המותר בטלטול לצורך מקומו. אבל אם נשמטו **שתים** — **אסור,** שנעשתה כשבר כלי. **רב אמר: אפילו** כאשר נשמטה רק **חד** [אחת] **נמי** [גם כן] **אסור** לטלטלה, **גזירה שמא יתקע** וישים בחזקה את הרגל שנשמטה במקומה, ויתחייב משום מתקן כלי.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:9
[Steinsaltz on Shabbat 138b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:9)

ובענין **תורה** — הוא ש**אמר רב: עתידה תורה שתשתכח מישראל,** וכפי **שנאמר** בסוף הקללות שבתוכחה: **"והפלא ה' את מכתך** ואת מכות זרעך מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים" (דברים כח, נט), **ולשון הפלאה זו** שנאמרה בכתוב כתוספת על הענשים המפורשים **איני יודע מהו.** ואולם **כשהוא אומר: "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא** ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר**"** (ישעיהו כט, יד) **הוי אומר: הפלאה זו** הרי היא שכחת ה**תורה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:10
[Steinsaltz on Shabbat 138b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:10)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] מעין זה בתוספתא: **כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל,** וכפי **שנאמר: "הנה ימים באים נאם ה' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה'"**(עמוס ח, יא), **וכתיב** [ונאמר]: **"ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו"** (עמוס ח, יב).


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:11
[Steinsaltz on Shabbat 138b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:11)

"דבר ה'" יש לו משמעויות רבות: **"דבר ה'"**— **זו הלכה, "דבר ה'"**— **זה הקץ, "דבר ה'"**— **זו נבואה,** שכל אלה יאבדו מישראל.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:12
[Steinsaltz on Shabbat 138b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:12)

**ומאי** [ומה הוא] **"ישוטטו לבקש את דבר ה'"? אמרו: עתידה אשה שתטול ככר** לחם **של תרומה ותחזור** (תסתובב) **בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע אם טמאה היא ואם טהורה היא, ואין מבין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:13
[Steinsaltz on Shabbat 138b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:13)

ושואלים: כיצד ייתכן שלא ידעו לענות על שאלה פשוטה כזו **אם טהורה היא ואם טמאה היא** ש**בהדיא כתיב ביה** [במפורש ובמישרין כתוב בה]: **"מכל האכל אשר יאכל** אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא**"** (ויקרא יא, לד) ואין ספק בדבר טומאת לחם! **אלא** מבארים: שתרצה האשה **לידע אם** בדרגות הטומאה **ראשונה היא** לטומאה **ואם שניה היא, ואין מבין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:14
[Steinsaltz on Shabbat 138b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:14)

ותוהים: **הא נמי מתניתין** [זו גם כן משנה] מפורשת **היא,** וכיצד ייתכן שלא ידעו משנה מפורשת? **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **השרץ** המת **שנמצא ב**אויר ה**תנור** — **הפת שבתוכו, שניה** לטומאה, **שהתנור** נטמא מחמת השרץ (שהוא אב הטומאה) ונעשה **תחילה** (ראשון לטומאה) והפת שניה.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:15
[Steinsaltz on Shabbat 138b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:15)

ואומרים: **מסתפקא להו הא** [מסופק להם כעין זה] ש**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר אהבה לרבא: ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי** [שיראו את התנור הזה כמי שמלא] **טומאה ותיהוי** [ותהא] ה**פת ראשונה** לטומאה, שכן אין צורך שיגע השרץ בפת, אלא כל מאכל הנמצא באוירו (חללו) של כלי חרס שיש בו שרץ מת — נטמא באופן ישיר מן השרץ!


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:16
[Steinsaltz on Shabbat 138b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:16)

**אמר ליה** [לו]: **לא אמרינן ליחזייה האי תנורא כמאן דמלי** [אין אנו אומרים שיראו את התנור כמי שמלא] ב**טומאה. יכול יהו כל הכלים מיטמאין באויר כלי חרס** שיש בתוכו שרץ, **תלמוד לומר:** "וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו **כל אשר בתוכו יטמא** ואותו תשבורו. **מכל האכל אשר יאכל** וגו'" (ויקרא יא, לג–לד). ומסמיכות הכתובים אנו למדים: **אוכלין מטמאין באויר כלי חרס, ואין כלים מטמאין באויר כלי חרס.** הרי שאין חלל התנור נחשב כמלא טומאת השרץ, שאלמלא כן היו אף הכלים טמאים.


###### Steinsaltz on Shabbat 138b:17
[Steinsaltz on Shabbat 138b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/138b:17)

**תניא** [שנויה ברייתא] אחרת, **ר' שמעון בן יוחי אומר: חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר: "**וענתה השירה הזאת לפניו לעד **כי לא תשכח מפי זרעו"** (דברים לא, כא), **אלא מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו"** — **שלא ימצאו**