## Steinsaltz on Shabbat Daf 13a

###### Steinsaltz on Shabbat 13a:1
[Steinsaltz on Shabbat 13a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:1)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בתוספתא: **רבן שמעון בן גמליאל אומר: התינוקות של בית רבן היו מסדרין פרשיות וקורין** בספר **לאור הנר.** והרי שמותר לקרוא לאור הנר בשבת! ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שהכוונה רק ל**ראשי פרשיותיו. ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי **שאני** [שונים] ה**תינוקות** לענין זה **הואיל ואימת רבם עליהן** ולכן **לא אתי לאצלויי** [יבואו להטות], שאפילו ביום חול אימת רבם עליהם ולא יטפלו בנר.


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:2
[Steinsaltz on Shabbat 13a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:2)

א שנינו במשנה: **כיוצא בו** בגזירה זו של שבת גזרו ש**לא יאכל הזב** עם הזבה מפני הרגל עבירה. **תניא** [שנויה תוספתא]: היה **ר' שמעון בן אלעזר אומר: בוא וראה עד היכן פרצה** (נפוצה) **טהרה בישראל, ש**הרי **לא שנינו "לא יאכל הטהור עם הטמאה", אלא לא יאכל הזב עם הזבה,** אף ששניהם טמאים, **מפני הרגל עבירה.** והרי שהיה מובן מאליו שטהור וטמא ודאי לא יאכלו יחד, כי הכל נשמרו בטהרה. ו**כיוצא בו** אמרו: **לא יאכל זב פרוש,** שכרגיל הוא מאוכלי טהרות ומן הנזהרים בהפרשת מעשרות, **עם זב עם הארץ,** וזאת משום החשש **שמא ירגילנו אצלו,** על ידי סעודה משותפת.


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:3
[Steinsaltz on Shabbat 13a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:3)

ותוהים: **וכי** [וכאשר] **מרגילו אצלו מאי הוי** [מה נהיה], ומה פגם בדבר? **אלא אימא** [אמור]: **שמא יאכילנו דברים טמאין.** ושואלים: **אטו** [וכי] ה**זב** ה**פרוש לאו** [לא] **דברים טמאין אכיל** [הוא אוכל]? שהרי בטומאתו, כל דבר שהוא נוגע בו ממילא נעשה טמא, ומה לו לחשוש מדברים טמאים? **אלא אמר אביי:** איסור זה הוא משום **גזירה** שגזרו **שמא יאכילנו** עם הארץ זה **דברים שאינן מתוקנין** (שאינם מעושרים). **ורבא אמר:** לדברים שאינם מעושרים אין לחשוש, אפילו היה חבירו עם הארץ, שכן כלל הוא בידינו ש**רוב עמי הארץ מעשרין הן** את פירותיהם, **אלא** חששו **שמא יהא רגיל אצלו** גם לאחר זמן טומאתו ויבוא **ויאכילנו** לאותו פרוש **דברים טמאין** אף **בימי טהרתו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:4
[Steinsaltz on Shabbat 13a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:4)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם] לבני הישיבה שאלה אחרת בענין הרחקה מאיסור וטומאה: **נדה מהו** הדין לענין **שתישן עם בעלה** במיטה אחת, באופן ש**היא בבגדה והוא בבגדו? אמר רב יוסף, תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו במשנה: **העוף** מותר שיהא **עולה** יחד **עם הגבינה על השלחן,** אף שאסור לאוכלו עם גבינה, אלו **דברי בית שמאי. בית הלל אומר: לא עולה** העוף ביחד עם הגבינה על השלחן, **ו**ודאי ש**לא נאכל** עמו. הרי שלשיטת בית הלל, שהיא כהלכה, לא זו בלבד שאנו מקפידים בהרחקה גופה של עבירה אלא גם שומרים שלא יהיו דברים האסורים בצירוף מצויים במקום אחד. ודוחים: **שאני התם דליכא** [שונה שם שאין] שם כמה **דיעות.** כי כשמעלים את העוף עם הגבינה לשולחנו של אדם אחד, עשוי הוא לטעות ולאכול את שניהם, שכן יש שם רק דעת אחת — שלו. מה שאין כן כשנמצאים שני אנשים במיטה אחת שאז יש שתי דעות, אין לחשוש שמא ישכחו את האיסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:5
[Steinsaltz on Shabbat 13a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:5)

ומוסיפים: **הכי נמי מסתברא דהיכא דאיכא** [כך גם כן מסתבר לומר שהיכן שיש] שתי **דיעות** ויותר **שאני** [שונה]. וראיה לדבר ממה **דקתני סיפא** [ששנינו בסופה] של המשנה: **רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסניים** (אורחים) הנמצאים בבית אחד **אוכלין על שלחן אחד,** ואף אם **זה אוכל בשר וזה אוכל גבינה, ואין חוששין.** ודוחים: אין זו ראיה, שכן **ולאו אתמר עלה** [והאם לא נאמר עליה, על הלכה זו] ש**אמר ר' חנין בר אמי אמר שמואל: לא שנו** שמותר לשניהם לאכול על שלחן אחד **אלא** כ**שאין מכירין זה את זה, אבל** כאשר **מכירין** הם **זה את זה** — **אסורים.** שאנו חוששים שמתוך ההכרות שביניהם ישתתפו יחד במזונם, ויבואו לידי עבירה. **ו**אם כן, **הני נמי** [אלה גם כן], הבעל ואשתו **מכירין** הם **זה את זה נינהו** [הם], ויש לחשוש שלא ינהגו בהרחקה הראויה ולכן לא יוכלו לישון במיטה אחת ביחד אף שהוא בבגדו והיא בבגדה. ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה מדמה]?! **התם** [שם] בבשר וחלב שתי **דיעות איכא** [יש], ואולם **שינוי ליכא** [אין], שהבשר והגבינה נמצאים על השלחן בלא סימן היכר המזכיר שלא לערבם. ואילו **הכא איכא** [כאן בענין נדה יש] גם שתי **דיעות ואיכא** [ויש] גם **שינוי,** כי אין דרך בני אדם לישון בבגדיהם, וכאשר שניהם לבושים — הרי יש בכך שינוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:6
[Steinsaltz on Shabbat 13a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:6)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] שקטע אחרון זה בסגנון שונה נאמר, שמתחילה הובא כסיוע לדברי רב יוסף ונדחה, ועל כן **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה ששנינו, **רבן שמעון בן גמליאל אומר: שני אכסניים אוכלין על שלחן אחד,** ואפילו היה אוכל **זה בשר וזה גבינה. ואתמר עלה** [ושנינו עליה] ש**אמר רב חנין בר אמי אמר שמואל: לא שנו** כן **אלא** כ**שאין מכירין** הם **זה את זה, אבל** כאשר **מכירין** הם **זה את זה** — **אסור** להם לאכול בשלחן אחד אם זה אוכל בשר וזה גבינה. **ו**אם כן, **הני נמי** [אלה גם כן], הבעל ואשתו **מכירין זה את זה נינהו** [הם], ולא יוכלו לישון במיטה אחת ביחד אף שהוא בבגדו והיא בבגדה. ודוחים: **התם** [שם] בבשר וחלב שתי **דיעות איכא** [יש], ואולם **שינוי ליכא** [אין], שהבשר והגבינה נמצאים על השלחן בלא סימן היכר המזכיר שלא לערבם. ואילו **הכא איכא** [כאן בענין נדה יש] גם שתי **דיעות ואיכא** [ויש] גם **שינוי,** שהלא ישנים הם לבושים בבגדיהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:7
[Steinsaltz on Shabbat 13a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:7)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון אחר לדבר ממה ששנינו במשנתנו: **לא יאכל הזב עם הזבה משום** החשש ל**הרגל עבירה.** והרי שאפילו אכילה משותפת נאסרה! ומשיבים: **הכא נמי** [כאן גם כן], שתי **דיעות איכא** [יש], ואולם **שינוי ליכא** [אין].


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:8
[Steinsaltz on Shabbat 13a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:8)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון אחר לדבר ממה ששנינו בברייתא: נאמר **"אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב"** (יחזקאל יח, ו), ובפסוק זה **מקיש** (משווה) **אשה נדה לאשת רעהו** — **מה** לגבי **אשת רעהו** לשכב יחדיו ואפילו כאשר **הוא בבגדו והיא בבגדה** — **אסור,** אף ב**אשתו נדה** גם כאשר **הוא בבגדו והיא בבגדה** — **אסור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:9
[Steinsaltz on Shabbat 13a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:9)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] מסקנה זו על שיטת **ר' פדת**. ש**אמר ר' פדת: לא אסרה** ה**תורה אלא קורבה של** (שיש בה) **גלוי עריות** ממש **בלבד,** וכפי **שנאמר: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה"** (ויקרא יח, ו).


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:10
[Steinsaltz on Shabbat 13a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:10)

הרי שאיסור הקריבה בתורה הוא בבעילה בלבד, וכל שאר מיני התקרבות שאין בהם גלוי ערוה אינם אסורים אלא מדברי סופרים. וכאשר יש הרחקה — אף הם לא גזרו. ומסופר שכך נהג **עולא, כי הוה אתי מבי רב הוה** [כאשר היה בא מבית רבו היה] **מנשק להו לאחוותיה אבי חדייהו** [להן לאחיותיו על בית חזיהן], **ואמרי לה** [ויש אומרים]: **אבי ידייהו** [על ידיהן]. הרי שעולא לא חשש לאיסור של מעשה חיבה בקרובה האסורה עליו כשאין כוונתו לגילוי ערוה. **ו**מוסיפים כי **פליגא דידיה אדידיה** [חלוק, המעשה שלו על אימרה שלו], ש**אמר עולא: אפילו שום קורבה אסור** באשה האסורה משום ערוה, **משום** הטעם שנמסר בדרך פתגם: **"לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא** [אומרים לנזיר, מסביב, ולכרם] **לא תקרב.** כלומר, הנזיר שאסור לו כל הבא מן הגפן, מייעצים לו שאף לא יתקרב אל הכרם, וכן הוא לגבי איסור ערוה, שלדעת עולא ראוי שיתרחק ממנו ככל האפשר.


###### Steinsaltz on Shabbat 13a:11
[Steinsaltz on Shabbat 13a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/13a:11)

ג **תני דבי** [שנו בבית מדרשו] של **אליהו** ברייתא העוסקת בפסק הלכה זה: **מעשה בתלמיד** חכם **אחד ששנה הרבה** במשנה, **וקרא הרבה** מקרא, **ושימש תלמידי חכמים** הרבה בלימוד גמרא, **ו**בכל זאת **מת בחצי ימיו. והיתה אשתו** במרירותה **נוטלת תפיליו ומחזרתם** (מסתובבת עמם) **בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם** לחכמים: והרי **כתיב** [נאמר] **בתורה "כי הוא חייך ואורך ימיך"** (דברים ל, כ), ואם כן **בעלי ששנה** כל כך **הרבה וקרא הרבה**