## Steinsaltz on Shabbat Daf 146b

###### Steinsaltz on Shabbat 146b:1
[Steinsaltz on Shabbat 146b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:1)

**משום ריחשא** [שרצים] שלא יכנסו דרכו ללול. **ו**מה ששנינו ש**יש אומרים** ש**אין מוסיפים,** אף הם טעמם משום גזירת לול תרנגולים, והם מסבירים: **זימנין** [פעמים] ש**לא תקניה מעיקרא** [תקנו מתחילה] לנקב זה, **ואתי לארוחי ביה** [ובא לעשותו מרווח יותר], שרק על ידי הרחבה זו נעשה הפתח ראוי לשימוש. ונמצא שבאותו זמן נעשה הפתח. **דרש רב נחמן משום רבי יוחנן הלכה כיש אומרים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:2
[Steinsaltz on Shabbat 146b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:2)

א בברייתא שנינו: **ושוין** בדעתם המחמירים למקילים **ש**לדעת הכל **נוקבין** בשבת **נקב ישן** שנסתם **לכתחלה. אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: לא שנו** שנוקבים **אלא במקום העשוי לשמר** (להוציא את היין מן השמרים, לסננו), **אבל** אם היה עשוי **לחזק** את הכלי — **אסור** (גאונים). ושואלים: **היכי דמי** [איך בדיוק] נחשב **לשמר, היכי דמי** [איך בדיוק] נחשב **לחזק? אמר רב חסדא:** אם נוקב בחבית **למעלה מן היין** — **זהו לשמר,** ואם נוקב **למטה מן היין** — **זהו לחזק. רבא אמר: למטה מן היין נמי** [גם כן] **זהו** נחשב **לשמר. והיכי דמי** [ואיך בדיוק] נחשב **לחזק** — **כגון שניקבה** החבית **למטה מן השמרים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:3
[Steinsaltz on Shabbat 146b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:3)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרבא: תניא דמסייע** [שנויה ברייתא שמסייעת] **לך,** לשיטתך, שפתח דינו תמיד כפתח אלא אם כן מוכח באופן שאין בו ספק, שאינו משמש עוד לצורך זה. ששנינו: כאשר מחלקים חצר בין בעלי הבתים שבתוכה מקבל כל בעל בית, נוסף לחלקו בחצר, גם ארבע אמות ליד כל פתח של ביתו. ואמרו: כי **בית סתום,** שסתמו אחד מפתחיו — **יש לו ארבע אמות** לאותו פתח, כיון שהפתח עשוי לחזור ולהפתח, ורק אם **פרץ את פצימיו** (מזוזותיו) של הפתח וסתמו, בטלה תורת פתח לגמרי — ו**אין לו ארבע אמות,** שפריצת הפצימים מוכיחה שביטל פתח זה לחלוטין. וכן בדיני טומאה: בית שהיה בו מת מטמא רק כנגד פתחיו, ואף **בית סתום** שסתם את פתחו — **אינו מטמא** את **כל סביביו,** אלא כנגד פתחו בלבד, ואולם אם **פרץ את פצימיו** שוב אין כאן פתח — ובית זה **מטמא כל סביביו** במגע כקבר סתום.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:4
[Steinsaltz on Shabbat 146b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:4)

ב בענין **גובתא** [קנה] שמכניסים בנקב החבית להוציא משם את היין, **רב אסר ושמואל שרי** [התיר]. ומפרטים: **מחתך לכתחלה** ומתקין קנה זה — **דכולי עלמא** [הכל] **לא פליגי** [נחלקו] ש**אסור,** לפי שיש בכך עשיית כלי ממש. **אהדורי** — **דכולי עלמא לא פליגי דשרי** [להחזיר למקומו קנה מוכן, הכל אינם חלוקים שמותר]. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה **דחתיכה ולא מתקנא** [כשהקנה חתוך ואינו מותקן]. **מאן דאסר** [מי שאוסר, רב] סבור כי **גזרינן דלמא אתי למיחתך** [גוזרים אנו שמא יבוא לחתוך] **לכתחלה** קנה לצורך זה. **ומאן דשרי** [ומי שמתיר, שמואל] סבור כי **לא גזרינן** [אין אנו גוזרים].


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:5
[Steinsaltz on Shabbat 146b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:5)

ומעירים: מחלוקת רב ושמואל בענין זה הריהי **כתנאי** [כתנאים], שכבר נחלקו בדבר זה. ששנינו: **אין חותכין שפופרת** של קנה **ביום טוב, ואין צריך לומר** שאסור לחותכה **בשבת.** ואם היתה חתוכה כבר אלא ש**נפלה** ממקומה — **מחזירין אותה בשבת, ואין צריך לומר** שמותר להחזירה **ביום טוב. ור' יאשיה מיקל.**


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:6
[Steinsaltz on Shabbat 146b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:6)

ושואלים: **ר' יאשיה אהייא** [על מה מוסבים דבריו], **אילימא ארישא** [אם תאמר שהוא מדבר על ראש הברייתא], בענין חיתוך שפופרת — איך הוא מיקל, **הא קמתקן מנא** [הרי בכך הוא מתקן כלי] וכיצד יתיר מלאכה ממש? **אלא** תאמר כי הוא מדבר **אסיפא** [על הסוף] בענין החזרת השפופרת שנפלה למקומה — והלא **התנא קמא נמי מישרא קשרי** [הראשון גם כן מתיר], ומה יש להקל עוד בדבר? **אלא** ודאי באופן **דחתיכה ולא מתקנא איכא בינייהו** [שחתוכה ואינה מותקנת יש ביניהם מחלוקת], ש**מר סבר** [חכם זה, התנא קמא סבור]: **גזרינן** [גוזרים אנו] איסור בכך. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יאשיה סבור]: **לא גזרינן** [אין אנו גוזרים]. ומסכמים: **דרש רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי** בפומבי **משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן: הלכה כר' יאשיה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:7
[Steinsaltz on Shabbat 146b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:7)

ג **ו**עוד שנינו במשנה ש**אם היתה** החבית **נקובה** — אסור לסתום אותו נקב בשעוה. ושנינו שנחלקו אמוראים אם מותר לסתום נקב ב**מישחא** [שמן], ש**רב אסר, ושמואל שרי** [התיר]. ומסבירים: **מאן דאסר** [מי שאוסר, רב] — לדעתו **גזרינן** [גוזרים אנו] איסור אף בשמן **משום שעוה. ומאן דשרי** [ומי שהתיר, שמואל] — לדעתו **לא גזרינן** [אין אנו גוזרים] בשמן משום שעוה. **אמר ליה** [לו] **רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף:** איך מביאים משם רב לאסור סתימת נקב החבית בשבת בשמן, והלא **בפירוש אמרת לן משמיה** [לנו משמו] של **רב** כי **מישחא שרי** [שמן מותר] לסתום בו!


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:8
[Steinsaltz on Shabbat 146b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:8)

ומביאים עוד מה ש**אמר טבות רישבא** [הצייד] שכך **אמר שמואל: האי טרפא דאסא** [עלה זה של הדס] — **אסור** לשים אותו כמרזב בנקב חבית. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **רב יימר מדפתי אמר: גזירה** היא שגזרו **משום** החשש שמא יבוא לעשות **מרזב** ממש לצורך זה. **רב אשי אמר: גזירה** היא **שמא יקטום** לצורך זה עלה מענף ההדס. ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל המעשי ביניהם]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה באופן **דקטים ומנחי** [שקטומים העלים מכבר ומונחים], ואינו צריך לקטום עלים נוספים לצורך זה, שבמקרה כזה מתיר רב אשי, ולדעת רב יימר אף בכגון זה אסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:9
[Steinsaltz on Shabbat 146b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:9)

ד ודבר נוסף שנחלקו בו רב ושמואל: **בי סדיא** [לבדים] שנוהגים בדרך כלל לשבת עליהם, אבל אפשר גם להתעטף בהם, שנחלקו חכמים אם מותר בשבת להתעטף בהם ולהעבירם ממקום למקום דרך רשות הרבים, **רב אסר ושמואל שרי** [מתיר]. ומפרטים: **ב**לבדים **רכין** — **דכולי עלמא לא פליגי דשרי** [הכל אינם חלוקים שמותר] שהם כשאר לבושים. **בקשין** — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש**אסור. כי פליגי** [כאשר נחלקו] — היה זה **במיצעי** [בממוצעים]: **מאן דאסר** [מי שאוסר, רב] הרי זה משום שלדעתו הלובש בגדים אלו — **מיחזי כמשוי** [נראה כנושא משא], **ומאן דשרי** [ומי שמתיר, שמואל] הרי זה משום שלדעתו **לא מיחזי כמשוי** [נראה כנושא משא], אלא כמלבוש.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:10
[Steinsaltz on Shabbat 146b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:10)

ומעירים: **והא** [ודבר זה] של **רב לאו** [לא] **בפירוש איתמר** [נאמר] על ידו **אלא מכללא איתמר** [מכלל דברים אחרים שנהג נאמר, הובן] שזו דעתו. ש**רב איקלע לההוא אתרא** [הזדמן למקום אחד] ש**לא הוה ליה רווחא** [היה לו רווח] מספיק בתוך הבית, ולכן **נפק יתיב** [יצא וישב] **בכרמלית. אייתו ליה בי סדיא** [הביאו לו לבדים] דרך מלבוש, ו**לא יתיב** [ישב] על לבדים אלה. **מאן דחזא** [מי שראה] מעשה **זה סבר** שאינו יושב עליהם **משום דבי סדיא** [שלבדים] **אסור** לטלטלם כך, **ולא היא,** אין הדבר כן, שהלא **רב אכרוזי** [להכריז] היה הולך **ומכריז: בי סדיא שרי** [לבדים מותרים] לטלטלם בדרך זו, **ו**אולם **משום כבוד רבותינו** שהיו באותו מקום **לא ישב עליו,** שלא רצה שישב הוא במקום גבוה ומכובד יותר משלהם. ומעירים: **ומאן נינהו** [ומי הם] רבותינו אלה — **רב כהנא ורב אסי** שהיו תלמידים וחברים של רב.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:11
[Steinsaltz on Shabbat 146b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:11)

ה משנה **נותנין תבשיל לתוך הבור** הריק **בשביל שיהא שמור** מפני החום, **ואת המים היפים** לשתיה מכניסים בכלי ואותו נותנים **ב**תוך המים ה**רעים, בשביל שיצננו** המים הטובים. **ו**כן נותנים **את הצונן בחמה בשביל שיחמו** המים. ועוד אמרו: **מי שנשרו** (נפלו) **כליו** (בגדיו) בלכתו **בדרך במים** — **מהלך בהן ואינו חושש** משום סחיטה וכיבוס. **הגיע לחצר החיצונה** של מקום שאפשר לשמור בו חפצים — **שוטחן** את הבגדים הללו **בחמה** להתייבש, **אבל לא כנגד העם** שיחשדוהו שכבסם בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:12
[Steinsaltz on Shabbat 146b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:12)

ו גמרא על ההלכה ששנינו במשנה שנותנים תבשיל בבור תוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שמותר! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **ניגזר** [נגזור] איסור בכך **משום אשוויי** [השוואת, יישור] **גומות** בבור שבא לשים בו את התבשיל, שהיא מלאכה אסורה בשבת, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין אוסרים משום כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:13
[Steinsaltz on Shabbat 146b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:13)

**ו**עוד שנינו במשנה שמכניסים בשבת **את המים היפים ברעים** כדי לצננם. ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שמותר! ומשיבים: **סיפא איצטריכא ליה** [הסוף, ההמשך, היה נצרך לו] שמותר להטמין **את הצונן בחמה,** ותוהים: **הא נמי פשיטא** [זה גם כן פשוט, מובן מאליו]! ומסבירים, **מהו דתימא** [שתאמר]: **ניגזור דילמא אתי לאטמוני** [שמא יבוא להטמין] **ברמץ** (אפר חם), שגם כך מחמם את המים ולא על האש ממש, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין גוזרים עד כדי כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:14
[Steinsaltz on Shabbat 146b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:14)

ז שנינו במשנה ש**מי שנשרו** בגדיו בלכתו בדרך במים שמהלך בהם, ואינו חושש משום סחיטה וכיבוס, ושוטחם בחמה לייבשם, אבל לא כנגד העם, כדי שלא יחשדוהו שכיבסם בשבת. ובקשר לזה מביאים את מה ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים** לעשות דבר **מפני מראית העין** — **אפילו בחדרי חדרים אסור** לעשותו, שלא הבדילו חכמים בדבר. ולכאורה **תנן** [משנתנו] ששנינו בה ש**שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם** היא בניגוד לשיטה זו! ומסבירים: **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא** בענין זה, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם. ר' אלעזר ור' שמעון אוסרין** וכדברי רב יהודה בשם רב.


###### Steinsaltz on Shabbat 146b:15
[Steinsaltz on Shabbat 146b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/146b:15)

**אמר רב הונא**