## Steinsaltz on Shabbat Daf 147a

###### Steinsaltz on Shabbat 147a:1
[Steinsaltz on Shabbat 147a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:1)

**המנער טליתו בשבת** מן האבק שדבק בה — **חייב חטאת** משום מכבס. ומגבילים את הדין הזה: **ולא אמרן** [אמרנו] דין זה **אלא בחדתי** [בבבגדים חדשים], **אבל בעתיקי** — **לית לן** [בישנים — אין לנו] **בה** איסור. **ולא אמרן** [אמרנו] **אלא באוכמי** [בבגדים שחורים], **אבל בחיורי וסומקי** — **לית לן** [בלבנים ואדומים — אין לנו] **בה** איסור לנער את האבק מעליהם, **והוא** דווקא באופן **דקפיד עלייהו** [שמקפיד עליהם לנקותם], שאם אינו מקפיד — אין בכך ליבון כלל.


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:2
[Steinsaltz on Shabbat 147a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:2)

ומסופר כי **עולא איקלע** [הזדמן] **לפומבדיתא,** ושם **חזא רבנן דקא מנפצי גלימייהו** [ראה חכמים שמנערים את גלימותיהם] **אמר: קמחללין רבנן שבתא** [מחללים החכמים את השבת] **אמר להו** [להם] **רב יהודה** לאותם החכמים: **נפוצי ליה באפיה, אנן לא קפדינן מידי** [נערו לו בפניו את בגדיכם, אנחנו איננו מקפידים בדבר כלל].


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:3
[Steinsaltz on Shabbat 147a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:3)

ומסופר עוד: **אביי הוה קאי קמיה** [היה עומד לפני] **רב יוסף. אמר ליה** [לו] רב יוסף: **הב** [תן] **לי כומתאי** [את כובעי]. **חזא דאיכא טלא עליה, הוה קמחסם למיתבה ליה** [ראה אביי שיש טל עליו, והיה מהסס לתת אותו לו], שחשש שבניעור הטל יש חשש כיבוס. **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **נפוץ שדי, אנן לא קפדינן מידי** [נער והשלך, אנחנו איננו מקפידים בדבר].


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:4
[Steinsaltz on Shabbat 147a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:4)

א **אמר רב יצחק בר יוסף** שכך **אמר ר' יוחנן: היוצא בטלית מקופלת** כשהיא **מונחת לו על כתיפו בשבת** — **חייב חטאת** משום נושא משא בשבת. **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **סוחרי כסות היוצאים בטליתות מקופלות ומונחות על כתיפן בשבת** — **חייבין חטאת. ולא סוחרי כסות בלבד אמרו, אלא כל אדם** חייב על כך. ולא השתמשו בביטוי זה **אלא** מפני **שדרכן של מוכרין לצאת כך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:5
[Steinsaltz on Shabbat 147a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:5)

**ו**כן **חנוני היוצא במעות הצרורין לו בסדינו** שהוא הבגד שמתעטף בו — **חייב חטאת. ולא חנוני בלבד אמרו** שחייב **אלא כל אדם** חייב על כך. ולא השתמשו בביטוי זה **אלא** מפני **שדרכו של חנוני לצאת כך. והרטנין** (הרצים) **יוצאין** בשבת **בסודרין שעל כתיפן,** שכך דרך לבישתם. **ולא רטנין בלבד אמרו** שמותרים לצאת כך **אלא כל אדם אלא שדרכן של רטנין לצאת בכך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:6
[Steinsaltz on Shabbat 147a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:6)

**אמר ר' יהודה: מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס שיצא בסודר שעל כתיפו בשבת, אלא שנימא** (חוט) מן הסודר היתה **כרוכה לו באצבעו** שלא יפול הסודר מעליו כיון שהוא קשור בו, **וכשבא הדבר לפני חכמים אמרו:** מותר לצאת בסודר **אפילו אין נימא כרוכה לו באצבעו.** וכן **דרש רב נחמן בר רב חסדא משמיה** [משמו] של **רב חסדא: הלכה** היא שיכול **לצאת בסודר שעל כתיפו בשבת אף על פי שאין נימא** (חוט) מהסודר **כרוכה לו באצבעותיו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:7
[Steinsaltz on Shabbat 147a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:7)

ב **עולא איקלע לבי** [הזדמן לבית] **אסי בר היני, בעו מיניה** [שאלו אותו] בני הבית: **מהו** הדין, האם מותר **לעשות מרזב** בבגדו **בשבת? אמר להו** [להם] עולא, **הכי** [כך] **אמר ר' אלעי: אסור לעשות מרזב בשבת.** ושואלים: **מאי** [מהו] **מרזב** זה? **אמר ר' זירא: כיסי בבלייתא** [כיסים בבליים], שנהגו להרים את שולי הטלית התחתונים ולקשרם על הכתפים עד שנוצרים כעין כיסים צמודים לבגד.


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:8
[Steinsaltz on Shabbat 147a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:8)

ומסופר כי **ר' ירמיה הוה יתיב קמיה** [היה יושב לפני] **ר' זירא. אמר ליה** [לו] ר' ירמיה לר זירא: **הכי מאי** [כך, באופן כזה, שהראה לו קיפול מסויים ושאל: מהו], האם מותר לעשות כן בשבת? **אמר ליה** [לו]: **אסור.** חזר והראה לו דרך קיפול אחרת, ושאל: **והכי מאי** [וכך מה הדין]? **אמר ליה** [לו]: **אסור. אמר רב פפא: נקוט האי כללא** [נקוט, החזק כלל זה] **בידך: כל** קיפול שהוא עושה **אדעתא דלכנופי** [על דעת לאסוף] את בגדו מן הקרקע — **אסור,** ו**כל אדעתא** [שעל דעת] **להתנאות** בקיפול זה — **שרי** [מותר]. **כי הא** [כמו זה] ש**רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי מתנאה בסדינו הוה** [היה] ומקפל שוליו לנוי על כתפיו.


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:9
[Steinsaltz on Shabbat 147a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:9)

**כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל **אמר: פעם אחת יצא רבי לשדה והיו שני צידי טליתו מונחין** לו **על כתיפו. אמר לפניו יהושע בן זירוז בן חמיו של ר' מאיר:** וכי **בזו לא חייב ר' מאיר חטאת? אמר ליה** [לו] רבי: וכי **דקדק ר' מאיר עד כאן,** וקבע שדבר זה הדומה לקיפול יש בו איסור חמור של משא בשבת? ואם אכן דקדק, מוטב איפוא שלא להיכנס לספק. מיד **שלשל רבי טליתו** מעליו.


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:10
[Steinsaltz on Shabbat 147a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:10)

**כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **אמר: לא יהושע בן זירוז הוה** [היה] זה **אלא יהושע בן כפוסאי היה, חתנו של ר' עקיבא,** והוא **אמר:** וכי **ב**כגון **זו לא חייב ר' עקיבא חטאת? אמר לו** רבי: וכי **דקדק ר' עקיבא עד כאן,** וקבע שדבר זה הדומה לקיפול יש בו איסור חמור של משא בשבת? ואם אכן דקדק, מוטב איפוא שלא להיכנס לספק. מיד **שלשל רבי טליתו** מעליו. **כי אתא** [כאשר בא] **רב שמואל בר רב יהודה אמר:** לא כך היה המעשה, ולא לבש רבי עצמו טלית מקופלת על כתיפיו בשבת, אלא **"נשאל** רבי **"איתמר** [נאמר], שבאה שאלה כזו בפני רבי, ורצה להתיר עד שהעידו בפניו משום גדולי הדור שיש חשש איסור בדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:11
[Steinsaltz on Shabbat 147a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:11)

ג משנה **הרוחץ** בשבת **במי מערה** (מי מקוה שבמערה) **ובמי טבריא** (טבריה) **ונסתפג אפילו בעשר אלונטיאות** (מגבות) — **לא יביאם בידו,** שמא ישכח ויסחט מהן את המים. **אבל עשרה בני אדם מסתפגין באלונטית אחת** את **פניהם, ידיהם ורגליהם, ומביאין אותן בידן** ואף שהמגבת רטובה מאד, מכל מקום כיון שרבים הם הרי הם מזכירים זה לזה איסור שבת ואינם סוחטים.


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:12
[Steinsaltz on Shabbat 147a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:12)

אגב הזכרת מי טבריה, דנים בדיני מרחץ ורפואה בשבת. **סכין** בשמן **וממשמשין** ביד את הגוף, **אבל לא מתעמלין** בכח כדי להזיע ולהתרפא. **ולא מתגררין** מן השמן במגררת. וכן **אין יורדין** בשבת **לקורדימא** (נהר טובעני מלא בוץ), **ואין עושין אפיקטויזין** (אמצעי הקאה), **ואין מעצבין את** התינוק **הקטן** ליישר את עצמותיו, **ואין מחזירין את השבר** למקומו, ו**מי שנפרקה** (נקעה) **ידו ורגלו לא יטרפם** (ישים אותם במים וינענעם) **בצונן,** שהוא דרך רפואה, **אבל רוחץ הוא כדרכו, ואם נתרפא** — **נתרפא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147a:13
[Steinsaltz on Shabbat 147a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147a:13)

ד גמרא **קתני** [שנה] התנא במשנה **מי מערה דומיא** [בדומה] ל**מי טבריא,** וכוונתו: **מה מי טבריא** מים **חמין** הם — **אף מי מערה חמין** הם בדווקא. ומדקדקים בלשון המשנה שנאמר בה **"הרוחץ"** ומשמעו: **דיעבד** — **אין** [כן], שאם רחץ הריהו מסתפג אפילו בעשר מגבות (אלונטיאות), ואולם לרחוץ **לכתחילה** — **לא** ירחץ. שאם היתה הכוונה במשנה להתיר רחיצה זו לכתחילה היה עליה לנסח את המשפט כך: "רוחץ אדם במי מערה"! ו**מכלל** הדברים אתה למד