## Steinsaltz on Shabbat Daf 147b

###### Steinsaltz on Shabbat 147b:1
[Steinsaltz on Shabbat 147b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:1)

**להשתטף** (לשטוף את עצמו שלא כדרך רחיצה) **כל גופו** במים חמים **אפילו לכתחילה שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר]. ושואלים: **מני** [של מי היא משנה זו]? ומשיבים: לשיטת **ר' שמעון היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **לא ישתטף אדם** בשבת **בין ב**מים **חמין בין בצונן,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' שמעון מתיר** בשני המקרים. ו**ר' יהודה** מחלק ולדעתו **בחמין** — **אסור, בצונן** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:2
[Steinsaltz on Shabbat 147b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:2)

א שנינו במשנה דובר בענין היתר ההסתפגות במגבת אחר הרחיצה בשבת והוסיפה המשנה: **ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות.** ומעירים על סגנון המשנה: **רישא רבותא קא משמע לן וסיפא רבותא קא משמע לן** [בראש, תחילת המשנה, חידוש השמיע לנו בסגנונו, ובסופה חידוש השמיע לנו]. ומפרטים: **רישא רבותא קא משמע לן** [בראש המשנה חידוש השמיע לנו] שנאמר בה "אפילו בעשר אלונטיות" וכוונת הדברים ש**אפילו הני דלא נפישי בהו מיא** [אלה עשר אלונטיות שאין המים מרובים בהן], **כיון דחד** [שאדם אחד] **הוא** המסתפג — **אתי** [בא] **לידי סחיטה, וסיפא רבותא קא משמע לן** [ובסופה חידוש השמיע לנו] ששנינו שאפילו עשרה מותרים להסתפג במגבת אחת, הכוונה היא ש**אפילו הני דנפישי בהו מיא** [אלה, עשרה אנשים שבכולם גם יחד מרובים בהם המים], **כיון** ש**רבים נינהו, מדכרי אהדדי** [הם הרוחצים, מזכירים זה לזה] לא לסחוט, ולכן הותר הדבר.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:3
[Steinsaltz on Shabbat 147b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:3)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **מסתפג אדם** בשבת **באלונטית ומניחה בחלון** שבכותל בית המרחץ. **ולא ימסרנה לאוליירין** (שמשי המרחץ), **מפני שחשודים על אותו דבר** שיסחטו את המגבות. **ר' שמעון אומר: מסתפג באלונטית אחת ומביאה בידו לתוך ביתו** ואין לחשוש שמא יסחוט.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:4
[Steinsaltz on Shabbat 147b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: הלכתא מאי** [הלכה מה היא] לענין היתר הבאת המגבת לביתו אחר שנסתפג בה? **אמר ליה** [לו] רב יוסף: **הא** [הרי] **ר' שמעון, הא** [הרי] **רבי, הא** [הרי] **שמואל, הא** [הרי] **ר' יוחנן** שכולם מתירים.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:5
[Steinsaltz on Shabbat 147b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:5)

ומפרטים: **ר' שמעון** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו] שמתיר לרחוץ ולהסתפג ולהביאו לביתו. **רבי** — **דתניא** [שן שנינו בברייתא], **אמר רבי : כשהיינו למדין תורה אצל ר' שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג ומגג לקרפף** (מקום מגודר כעין חצר), **עד שהיינו מגיעין** שלא דרך רשות הרבים **אצל מעין שהיינו רוחצין בו,** הרי שלדעתו מותר לקחת ולהחזיר אלונטית. **שמואל** — ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל** במפורש: **מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו. ר' יוחנן** — ש**אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: הלכה** היא ש**מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:6
[Steinsaltz on Shabbat 147b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:6)

ומקשים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך] **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן** כלל בפסק ההלכה: **הלכה כסתם משנה** שלא צויין בה שם בעל ההלכה, **ותנן** [ובמשנתינו שנינו]: **ונסתפג אפילו בעשר אלונטיות** ועם כל זה צויין במפורש ש**לא יביאם בידו!** ומתרצים: שבגרסת ר' יוחנן לא היתה הלכה זו סתומה בלא שם אומרה אלא **ההוא** — **כ**שיטת **בן חכינאי מתני לה** [היה שונה אותה], ודעת יחיד היא, שאין הלכה כמותו.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:7
[Steinsaltz on Shabbat 147b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:7)

**אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: האוליירין** (הבלנים) **מביאין** בשבת את **בלרי** (בגדי הרחיצה) של ה**נשים לבי בני** [לבית המרחץ], **ובלבד שיתכסה בהן ראשן ורובן,** שיהיה זה כדרך לבוש ולא כנושא משא. ו**סכניתא** שהיא כעין סודר גדול המונח גם על הכתף **צריך לקשר שני ראשיה למטה** שלא תיפול מעליו. ו**אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן** הכוונה היא שיש לקושרה **למטה מ**ן ה**כתפיים.** וכעין זה **אמר רבא לבני** עירו **מחוזא: כי מעבריתו מאני לבני חילא שרביבו בהו** [כאשר אתם מעבירים בגדים עבור החיילים המתאכסנים בעיר שרבבו בהם, אותם] **למטה מ**ן ה**כתפים,** שיהיו הבגדים מונחים כלבוש על נושאיהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:8
[Steinsaltz on Shabbat 147b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:8)

ב שנינו במשנה ש**סכין** בשמן **וממשמשין** ביד את הגוף. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת** ואין בכך משום רפואה, **ובלבד** שישנה **שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול.** ושואלים: **היכי עביד** [כיצד עושה] בשבת? **ר' חמא בר חנינא אמר: סך** שמן קודם **ואחר כך ממשמש.** ו**ר' יוחנן אמר: סך וממשמש בבת אחת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:9
[Steinsaltz on Shabbat 147b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:9)

ג שנינו במשנה: **אבל לא מתעמלין** בשבת. **אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: אסור לעמוד בקרקעיתה של** מרחץ המרפא **דיומסת** בשבת **מפני שמעמלת ומרפא** אפילו אם אינו רוחץ ומתעמל. **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב: כל ימיה של דיומסת** שיפה לרחוץ שם לרפואה **עשרים ואחד יום ועצרת** (חג שבועות) **מן המנין. איבעיא להו** [נשאלה להם לתלמידים]: **עצרת להאי גיסא** [לצד זה, בתחילה], **או להאי גיסא** [לצד זה, בסוף]? **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ש**אמר שמואל: כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו** [כל שיקויי הרפואה מן הפסח ועד העצרת הם מעולים], ומכאן נלמד שאף הרחיצה בדיומסת זמנה לפני עצרת! ודוחים: **דילמא התם** [שמא שם, ברפואות] **הוא** כך כיון שכל **כמה דקריר עלמא מעלי** [שקריר העולם, מעולה יותר], **אבל הכא** [כאן, במרחץ] ש**משום הבלא** [חום] **הוא,** ואם כן **כיון דחמים עלמא טפי מעלי** [כיון שחם העולם, מעולה יותר], ושמא טוב יותר לרחוץ אחר חג השבועות.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:10
[Steinsaltz on Shabbat 147b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:10)

ואגב הזכרת דיומסת מביאים את מה ש**אמר ר' חלבו: חמרא דפרוגייתא ומיא** [היין של פריגיה והמים] של **דיומסת** הם ש**קיפחו** את **עשרת השבטים מישראל,** שבני אותם שבטים נמשכו אחרי תענוגות השתיה והמרחצאות ולא עסקו בתורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:11
[Steinsaltz on Shabbat 147b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:11)

מסופר ש**ר' אלעזר בן ערך איקלע להתם** הזדמן לשם], לפריגיה ודיומסת, **אימשיך בתרייהו איעקר תלמודיה** [נמשך אחריהם ונעקר, נשתכח ממנו תלמודו]. **כי הדר אתא, קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא** [כאשר חזר ובא, עמד לקרוא בספר התורה והיה צריך לקרוא] **"החדש הזה לכם"** וכל כך נשתכח ממנו, שכמעט שכח את צורת האותיות ובמקום מילים אלה **אמר "החרש היה לבם". בעו רבנן רחמי עליה והדר תלמודיה** [בקשו חכמים רחמים עליו וחזר תלמודו].


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:12
[Steinsaltz on Shabbat 147b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:12)

**והיינו דתנן** [וזהו ששנינו במשנה], **ר' נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך, ש**כן אם תהיה במקום תורה, **חבריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען. תנא** [שנינו]: **לא ר' נהוראי שמו** האמיתי, **אלא ר' נחמיה שמו. ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**ר' אלעזר בן ערך שמו.** והדברים שאמר היו מתוך נסיונו, משום ששכח את תלמודו כיון שלא רצה לגלות למקום תורה. **ולמה נקרא שמו ר' נהוראי?** — כינוי הוא לו, **שמנהיר** (מאיר) **עיני חכמים בהלכה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:13
[Steinsaltz on Shabbat 147b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:13)

ד שנינו במשנה: **אבל לא מתגררין** בשבת. **תנו רבנן** שנו חכמים בברייתא: **אין גוררין במגררת בשבת. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה** — **גורר כדרכו** במגררת **ואינו חושש. רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגררתא דכספא** [עשתה לו אמו מגררת של כסף] לשבת, כדי לעשות שינוי.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:14
[Steinsaltz on Shabbat 147b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:14)

עוד שנינו במשנה ש**אין יורדין לקורדימא** (נהר טובעני מלא בוץ). ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **משום פיקא** [הבוץ], שקרוב לוודאי שיחליק ויפול לתוכו, ויבוא לידי סחיטה ורחיצה.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:15
[Steinsaltz on Shabbat 147b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:15)

עוד שנינו במשנה: **ואין עושין אפיקטויזין** (אמצעי הקאה) בשבת. **אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן: לא שנו** שאסור **אלא בסם** שהוא כדרך רפואה, **אבל** אם מביא עצמו להקאה להקיא **ביד** — **מותר. תניא** [שנויה ברייתא], **ר' נחמיה אומר: אף בחול** אם אינו זקוק לכך לרפואה **אסור** להביא לידי הקאה **מפני הפסד אוכלין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:16
[Steinsaltz on Shabbat 147b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:16)

עוד שנינו במשנה: **ואין מעצבין את** התינוק **הקטן** ליישר את עצמותיו בשבת. **אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן: לפופי ינוקא** [חיתול התינוק בחוזקה] **בשבת שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר] ומקשים: **והאנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה]: **אין מעצבין!** ומשיבים: **התם בחומרי** [שם במשנה מדובר בעצמות] ה**שדרה דמיחזי** [שנראה] **כבונה** אם מיישר אותן, ובכגון זה אכן אסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 147b:17
[Steinsaltz on Shabbat 147b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/147b:17)

עוד שנינו במשנה: **ואין מחזירין את השבר** בשבת למקומו. **אמר ר' חנא בגדתאה** [מבגדד] שכך **אמר שמואל:**