## Steinsaltz on Shabbat Daf 149b

###### Steinsaltz on Shabbat 149b:1
[Steinsaltz on Shabbat 149b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:1)

**וכדברי הלל** עובר **אף משום** איסור **רבית,** שלדעתו אין מלווים חפצים בעין אלא אם כן העריכום בכסף.


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:2
[Steinsaltz on Shabbat 149b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:2)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שיש לחשוש לכל האיסורים הללו ב**בניו ובני ביתו נמי** [גם כן] נאסור עליו משום החששות הללו! ומשיבים: לענין זה **בניו ובני ביתו היינו טעמא** [זהו הטעם] — **כ**דברי **רב יהודה** ש**אמר** בשם **רב: מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית** שילמדו כמה קשה תשלום של ריבית, וכיון שהכל, גם כסף התשלומים, משלו אין כאן איסור ריבית.


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:3
[Steinsaltz on Shabbat 149b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:3)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שהכל משלו ולא נעשה אלא לשם חינוך, **מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי** [גם כן] יותר לו לחלק!


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:4
[Steinsaltz on Shabbat 149b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:4)

ומשיבים: **אין הכי נמי, וחסורי מיחסרא והכי קתני** [כן כך הוא גם כן, וחסרה המשנה וכך יש לשנותה]: **מפיס אדם עם בניו ובני ביתו על השלחן אפילו מנה גדולה כנגד מנה קטנה. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **כ**דעת **רב יהודה** ש**אמר** בשם **רב: עם בניו ועם בני ביתו** — **אין** [כן], יכול הוא להפיס, ואולם **עם אחרים** — **לא. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **כ**דעת **רב יהודה** ש**אמר** בשם **שמואל: מנה גדולה כנגד מנה קטנה** — **אף בחול לאחרים אסור. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **משום** האיסור שבמשחק **קוביא,** שיש בו משום גזל מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:5
[Steinsaltz on Shabbat 149b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:5)

א שנינו במשנה ש**מטילין חלשין** (גורלות) **על** הקרבנות, אבל לא על המנות. לשון זו אינה ברורה, ושואלים: **מאי** [מה המשמעות] של מה שאמרו: **אבל לא על המנות? אמר ר' יעקב בריה** [בנה] של **בת יעקב,** הכוונה היא: **אבל לא** מטילים גורל **על המנות של חול ביום טוב.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **הואיל וכתיב** [ונאמר] **"**אך איש אל ירב ואל יוכח איש **ועמך כמריבי כהן"** (הושע ד, ד), וכאן למדים שהכהנים בעלי מריבה הם, ואולי כדי למנוע מריבה ביניהם, **אפילו** על **מנות** של **חול נמי** [גם כן] יתירו להטיל גורלות על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין היתר בכגון זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:6
[Steinsaltz on Shabbat 149b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:6)

ב ובשל הזכרת דברי אמורא זה מוסיפים ומביאים עוד את מה ש**אמר ר' יעקב בריה** [בנה] של **בת יעקב: כל** מי שגרם **שחבירו נענש על ידו** — **אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא** אפילו אם היה צודק. ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] דבר זה? **אילימא** [אם תאמר] **משום דכתיב** [שנאמר] בנבואת מיכיהו **"ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה. ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו** ויאמר ה' אליו במה. **ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן"** (מלכים א, כב, כ-כב),


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:7
[Steinsaltz on Shabbat 149b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:7)

**ואמרינן** [ואמרנו]: **מאי** [מה] היא **רוח** זו? **אמר ר' יוחנן: זה רוחו של נבות** היזרעאלי שביקש לנקום מאחאב שהרגו. **ומאי** [ומה פירוש] **"צא"** שאמר לו השם? **אמר רב:** הכוונה היא שאמנם ניתנה לך רשות לעשות כן, אבל **צא ממחיצתי.** ולכאורה הוצא ממחיצת השם משום שגרם להעניש את אחאב. ודוחים: **ודילמא התם היינו טעמא** [ושמא שם זהו הטעם] **דכתיב** [שכן נאמר] **"דבר שקרים, לא יכון** לנגד עיני" (תהלים קא, ז), ורק מחמת טעם זה הוצא ממחיצתו של הקדוש ברוך הוא?!


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:8
[Steinsaltz on Shabbat 149b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:8)

**אלא מהכא** [מכאן]: שהפסוק **"שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל** תסוב עליך כוס ימין ה' וקיקלון על כבודך**"** (חבקוק ב' טז), נדרש: **"שבעת קלון מכבוד** — **זה נבוכדנצר, "שתה גם אתה והערל"** — **זה צדקיה,** שאף הוא נענש משום שגרם לנבוכדנצר שייענש, וכמו שיבואר בהמשך הדברים. אך יש לדחות את הראיה: **חדא, דכוליה קרא** [אחת, שכל הכתוב] הזה **בנבוכדנצר כתיב** [נאמר]. **ועוד: צדקיה צדיקא** [הצדיק] **מאי הוה ליה למיעבד ליה** [מה היה יכול לעשות לו], וכפי ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר רב** להלן בענין זה: **בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך** נמשכה ערלתו וכו'.


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:9
[Steinsaltz on Shabbat 149b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:9)

**אלא** לא מכאן הראיה כי אם **מהכא** [מכאן], שנאמר: **"גם ענוש לצדיק לא טוב"** (משלי יז כו), כלומר, לא טוב שהצדיק מעניש, **אין "לא טוב" אלא רע, וכתיב** [ונאמר]: **"כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע"** (תהילים ה, ה), כלומר, **צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך** [יחד אתך] **רע.** והצדיק המעניש אף הוא קרוי "רע".


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:10
[Steinsaltz on Shabbat 149b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:10)

ג ושואלים: **מאי משמע דהאי** [שזה] הלשון ששנינו במשנה **"חלשים" לישנא דפורא** [לשון של גורל] **הוא?** — **דכתיב** [שכן נאמר]: **"איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים"** (ישעיה יד, יב), ו**אמר רבה בר רב הונא:** פסוק זה **מלמד שהיה מטיל פור** ("חולש") **על גדולי מלכות** (גויים), **לידע איזה בן יומו של משכב זכור. וכתיב** [ונאמר]: **"כל מלכי גוים כלם** שכבו בכבוד איש בביתו**"** (ישעיה יד, יח), ו**אמר ר' יוחנן:** משמעו של הכתוב — **שנחו ממשכב זכור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:11
[Steinsaltz on Shabbat 149b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:11)

**ואמר ר' יוחנן: כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה, שנאמר: "נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה"** (ישעיה יד, ז), ו**מכלל** הדברים אתה למד ש**עד השתא** [עכשיו] **לא הוה** [היתה] **רנה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:12
[Steinsaltz on Shabbat 149b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:12)

**ואמר ר' יצחק** שכך **אמר ר' יוחנן: אסור לעמוד** כעת אפילו **ב**חורבות **ביתו של אותו רשע** (נבוכדנצר) בבבל, **ש**כן **נאמר** על אותו מקום: **"ושעירים ירקדו שם"** (ישעיה יג, כא), ויש לחשוש מפני המזיקים המצויים שם (מהרש"א).


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:13
[Steinsaltz on Shabbat 149b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:13)

**ואמר רב יהודה** שכך **אמר רב: בשעה שביקש אותו רשע,** נבוכדנצר, **לעשות לאותו** ה**צדיק,** צדקיה, **כך, נמשכה ערלתו שלש מאות אמה, והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה. שנאמר:** "הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם. **שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל"** (חבקוק ב' טו-טז), **ער"ל בגימטריא שלש מאות הוי** [הם].


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:14
[Steinsaltz on Shabbat 149b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:14)

**ו**עוד**אמר רב יהודה** שכך **אמר רב : בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם,** ו**אמרו: שמא למשול עליהם הוא בא, או ליחלות כמותם הוא בא? שנאמר:** "כולם יענו ויאמרו אליך **גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת"** (ישעיה יד, י) **יצאתה** (יצאה) **בת קול ואמרה: "ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים"** (יחזקאל לב, יט), לומר שמעמדו בגיהנם כשל כל יורדי הגהינם האחרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 149b:15
[Steinsaltz on Shabbat 149b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/149b:15)

ובאותו ענין, על מה שנאמר: **"**ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת **איך שבת נגש שבתה מדהבה"** (ישעיה יד, ד), **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב :** משמעות הכתוב היא ש**שבתה אומה זו שאמרה**