## Steinsaltz on Shabbat Daf 14b

###### Steinsaltz on Shabbat 14b:1
[Steinsaltz on Shabbat 14b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:1)

**כיון דהך גזור ברישא, הא תו** [שאת זו גזרו בתחילה, אלה עוד] **למה לי?** שאם גזרו טומאה על סתם ידיים, שוב אין צורך עוד לגזור טומאה על ידיים שנגעו בספר תורה, שהרי בכל מקרה הן טמאות! **אלא** ודאי על **הך גזור ברישא** [זו גזרו בתחילה], **והדר גזור בכולהו** [וחזרו אחר כך וגזרו על כל] ה**ידים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 14b:2
[Steinsaltz on Shabbat 14b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:2)

א בין הגזירות שנמנו נמצאת גם ההלכה ש**טבול יום** פוסל את התרומה. ותמהים: והרי **טבול יום דאורייתא** [מן התורה] **הוא** מטמא, **דכתיב** [שכן נאמר]: "נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים. **ובא השמש וטהר** ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא" (ויקרא כב, ו–ז), הרי שעד שעת השקיעה אסור הוא לנגוע בקדשים, והוא הדין לתרומה! ומשיבים: **סמי** [מחק] **מכאן,** מרשימת הגזירות, את **טבול יום.**


###### Steinsaltz on Shabbat 14b:3
[Steinsaltz on Shabbat 14b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:3)

בין הגזירות שנמנו הוזכרה גם טומאת **האוכלין שנטמאו במשקין.** ושואלים: **במשקין דמאי** [של מה], שנטמאו ממה? **אילימא** [אם תאמר] כי מדובר **במשקין הבאין** (שטומאתם באה) **מחמת** מגע ב**שרץ** — והלא אלה **דאורייתא נינהו** [מן התורה הם] טמאים, **דכתיב** [שכן נאמר] בטומאת השרצים: **"וכל משקה אשר ישתה** בכל כלי יטמא**"** (ויקרא יא, לד)! **אלא** מדובר **במשקין** הבאין, שטומאתם באה, **מחמת ידים** טמאות, שהם מדברי סופרים, **ו**טומאה זו **גזירה** היא שגזרו בהם **משום משקין הבאין מחמת שרץ.**


###### Steinsaltz on Shabbat 14b:4
[Steinsaltz on Shabbat 14b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:4)

בין הגזירות שנמנו, נמנתה הגזירה של **הכלים שנטמאו במשקין.** ושואלים: **כלים דאיטמאו** [שנטמאו] **במשקין דמאי** [של מה]? **אילימא** [אם תאמר] כי נטמאו **במשקין** של **זב,** כלומר, אחת מן ההפרשות הנוזליות הבאות מן הזב (רוק, מי רגלים וכו') — והלא **דאורייתא נינהו** [מן התורה הם] טמאים! **דכתיב** [שכן נאמר]: **"וכי ירק הזב בטהור** וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב**"** (ויקרא טו, ח). ודרשו: **מה שביד טהור טמאתי לך.** שלא רק האדם שנגעו בו נוזלי הזב נטמא, אלא גם חפצים המצויים בידו! **אלא** כאן **במשקין הבאין,** שנטמאו **מחמת שרץ,** שלפי דין התורה אין הם מטמאים כלים, **וגזירה** היא שגזרו חכמים **משום** דמיונם ל**משקין** של ה**זב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 14b:5
[Steinsaltz on Shabbat 14b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:5)

ב בין הדברים שנמנו במשנה כאלה שגזרו עליהם תלמידי שמאי והלל, היו גם הידים של כל אדם שלא נטהר לשם טהרת תרומה, ונגע בה שטמאוה. ושואלים: **ו**על ה**ידים** האם **תלמידי שמאי והלל גזור** [גזרו] עליהם טומאה? הלא גזירה זו **שמאי והלל** עצמם **גזור** [גזרו] עליהם. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים גזרו טומאה על ארץ העמים,** שאדמת חוץ לארץ מטמאה, **ו**כן גזרו טומאה **על כלי זכוכית** אף שאינם כלולים בתורה בין הדברים המקבלים טומאה. **שמעון בן שטח תיקן** את סגנון ה**כתובה לאשה, ו**כן **גזר טומאה** מיוחדת **על כלי מתכות. שמאי והלל גזרו טומאה על הידים!**


###### Steinsaltz on Shabbat 14b:6
[Steinsaltz on Shabbat 14b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שהכוונה בברייתא זו הינה **שמאי וסיעתו והלל וסיעתו, והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר שמואל:** על **שמנה עשר דבר גזרו** בו ביום, **ובשמנה עשר** דבר **נחלקו** קודם, ושמונה עשרה מחלוקות היו רק בין תלמידי הלל ושמאי, **ואילו הלל ושמאי** עצמם **לא נחלקו אלא בשלשה מקומות.** ש**אמר רב הונא: בשלשה מקומות נחלקו** שמאי והלל **ותו לא** [ולא עוד]. **וכי תימא** [ואם **תאמר]** כי **אתו אינהו גזור** [באו הם, הלל ושמאי, וגזרו] על הידיים **לתלות,** שהדברים שנטמאו בידיים יהיו טמאים, אבל לא לענין שיצטרכו לשרוף אותם כאלה שנטמאו בטומאה ודאית, אלא להשאירם תלויים ועומדים עד שייטמאו או יתקלקלו מעצמם. **ואתו תלמידייהו** [ובאו תלמידיהם] **וגזרו לשרוף. והאמר** [והרי אמר] החכם **אילפא: ידים תחלת גזירתן** היתה **לשריפה** בלא פקפוק! **אלא** יש להסביר כי **אתו אינהו גזור** [באו הם וגזרו] **ולא קבלו מינייהו** [מהם] העם גזירה זו, **ואתו תלמידייהו** [ובאו תלמידיהם] ו**גזרו וקבלו מינייהו** [מהם].


###### Steinsaltz on Shabbat 14b:7
[Steinsaltz on Shabbat 14b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/14b:7)

ועוד שואלים: **ואכתי** [ועדיין] לא ברור הדבר, שהרי גזירת ידיים **שלמה** המלך **גזר!** ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה** תקנת ה**עירובין ו**תקנת **נטילת ידים** לטהר את הידיים מטומאתן, **יצתה בת קול ואמרה** בשבחו: **"בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני"** (משלי כג, טו), וכן: **"חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר"** (משלי כז, יא)! ומתרצים: **אתא** [בא]