## Steinsaltz on Shabbat Daf 150a

###### Steinsaltz on Shabbat 150a:1
[Steinsaltz on Shabbat 150a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:1)

**מדוד והבא** ממון רב. **ואיכא דאמרי** [ויש אומרים] שמשמעות הכתוב היא **שאמרה "מאד מאד הביא בלא מדה".**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:2
[Steinsaltz on Shabbat 150a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:2)

ועוד על נבוכדנצר, נאמר בו **"ורבו יתירה הוספת לי"** [וגדולה יתירה נוספה לי] (דניאל ד, לג), ועל כך **אמר רב יהודה** שכך **אמר רב ירמיה בר אבא: מלמד שרכב** נבוכדנצר **על ארי זכר, וקשר תנין בראשו,** וכל זה **לקיים** את **מה שנאמר** בו: **"וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו"** (ירמיה כז, ו).


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:3
[Steinsaltz on Shabbat 150a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:3)

א משנה **לא ישכור אדם פועלים בשבת** שיעשו מלאכתו לאחר השבת, לפי שאף דיבורי חול אסורים בשבת. **ו**כן **לא יאמר אדם לחבירו** בשבת **לשכור לו פועלים.** אף **אין מחשיכין** לשהות סמוך למוצאי שבת **על** קצה **התחום** של שבת, כדי שיוכל מיד עם יציאת השבת ללכת מחוץ לתחום **לשכור לו פועלים ו**כן **להביא פירות, אבל מחשיך הוא** על התחום כדי **לשמור** פירות שמחוץ לתחומו, **ו**כמו כן הוא **מביא** מלכתחילה **פירות בידו** אם לא נתכוון מתחילה להחשיך על קצה התחום לשם כך. **כלל אמר אבא שאול: כל שאני זכאי** (מותר) **באמירתו** בשבת — **רשאי אני להחשיך עליו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:4
[Steinsaltz on Shabbat 150a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:4)

ב גמרא שנינו בתחילת המשנה שלא ישכור אדם פועלים בשבת, וכן לא יאמר לחבירו לשכור לו. ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! **מאי שנא** [במה שונה] **הוא ומאי שנא** [ובמה שונה] **חבירו?** שאם אסור לאדם לשכור פועלים — הרי גם לחבירו אסור! **אמר רב פפא:** מדובר כאן ב**חבר גוי. מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אשי:** הלא דבר זה אסור מצד עצמו, שכן **אמירה לגוי** לעשות דבר האסור לישראל אף היא אסורה משום **שבות!**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:5
[Steinsaltz on Shabbat 150a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:5)

**אלא אמר רב אשי: אפילו תימא** [תאמר] שמדובר ב**חבירו ישראל,** יש לומר כי החידוש אינו בעצם הדברים, כי אם במה שאפשר ללמוד מהם, ו**הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו]: **לא יאמר אדם לחבירו** במפורש בשבת **"שכור לי פועלים", אבל אומר אדם לחבירו "הנראה שתעמוד עמי לערב"** במוצאי שבת? ושניהם מבינים שכוונתו לשכרו. **ומתניתין מני** [ומשנתנו כשיטת מי היא] — **כ**שיטת **ר' יהושע בן קרחה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **לא יאמר אדם לחבירו** בשבת **"הנראה שתעמוד עמי לערב".** ו**ר' יהושע בן קרחה אומר: אומר אדם לחבירו** בשבת **"הנראה שתעמוד עמי לערב".**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:6
[Steinsaltz on Shabbat 150a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:6)

**אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן: הלכה כ**שיטת **ר' יהושע בן קרחה. ואמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהושע בן קרחה** — **דכתיב** [שכן נאמר] בפסוק שממנו למדים אנו עיקרו של איסור זה: **"**וכבדתו מעשות דרכיך **ממצוא חפצך ודבר דבר"** (ישעיה נח, יג), ונדייק: **דיבור** מפורש — **אסור, הרהור** — **מותר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:7
[Steinsaltz on Shabbat 150a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:7)

ג **רמי ליה** [השליך לו, הראה סתירה] **רב אחא בר רב הונא לרבא: מי** [האם] **אמר ר' יוחנן** כלל ש**דיבור אסור** ו**הרהור מותר,** ומאחר וידוע שכך אמר, וכאמור, **אלמא** [מכאן] ש**הרהור לאו** [לא] **כדיבור דמי** [הוא נחשב]. **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן: בכל מקום מותר להרהר** בדברי תורה, **חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא,** ונמצא איפוא שאף הרהור כדיבור, שהרי באותם מקומות אסור גם הדיבור! ומשיבים: **שאני התם, דבעינן** [שונה שם, שאנו צריכים], ביחס לדברי תורה, לקיים את הכתוב "כי ה' אלוהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך **והיה מחניך קדוש** ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" (דברים כג, טו), **ו**במקום המטונף **ליכא** [אין] תנאי זה של "מחנך קדוש", כמבואר בכתוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:8
[Steinsaltz on Shabbat 150a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:8)

ומקשים: והלא **הכא נמי כתיב** [כאן בבית המרחץ ובית הכסא גם כן נאמר] **"ולא יראה בך ערות דבר"** ונוכל לדייק באותו אופן: דיבור ולא הרהור. ומשיבים: הכתוב **ההוא** לא לענין דיבור נאמר, אלא **מיבעי ליה** [צריך אותו] **ל**מה שאמר **רב יהודה** שכן **אמר רב יהודה: גוי ערום** — **אסור לקרות קרית שמע כנגדו** משום שאף בכך יש משום "ערות דבר".


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:9
[Steinsaltz on Shabbat 150a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:9)

ושואלים: **מאי איריא** [מה שייך] איסור זה דווקא ב**גוי, אפילו ישראל נמי** [גם כן אסור]?! ומשיבים: **"לא מיבעיא** [נצרכה] **" קאמר** [אמר]. ומפרשים: **לא מיבעיא** [נצרכה] **ישראל** שבוודאי **אסור** לקרוא כנגדו כשהוא ערום, **אבל גוים כיון דכתיב ביה** [שנאמר בו, בהם]: **"אשר בשר חמורים בשרם"** (יחזקאל כג, כ), ואין כאן דין ערוה, ואם כן **אימא שפיר דמי** [אמור שיפה הדבר, מותר], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאף בגוי אסור.


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:10
[Steinsaltz on Shabbat 150a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:10)

ושואלים: **אימא הכי נמי** [ואמור שכך הוא גם כן הדין], שבפני גוי ערום יהא מותר?! ודוחים: כבר **אמר קרא** [הכתוב] בבני נח: **"**וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית **וערות אביהם לא ראו"** (בראשית ט, כג), משמע שאף זו קרויה "ערוה".


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:11
[Steinsaltz on Shabbat 150a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:11)

על עיקרו של הדין שואלים: **ודיבור** בשבת **מי אסיר** [האם אסור]? **והא** [והרי] **רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **חשבונות של מצוה** — **מותר לחשבן בשבת. ואמר ר' אלעזר:** כוונת הדברים היא ש**פוסקים צדקה לעניים בשבת. ואמר ר' יעקב בר אידי** שכך **אמר ר' יוחנן: מפקחין** (דואגים) ל**פיקוח נפש ופיקוח רבים** לעשות בדברים הנוגעים לצרכי הרבים **בשבת, והולכין לבתי כנסיות לפקח על עסקי רבים בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:12
[Steinsaltz on Shabbat 150a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:12)

**ואמר ר' שמואל בר נחמני** שכך **אמר ר' יוחנן: הולכין לטרטיאות** (תיאטרונות) **ולקרקסאות ולבסילקאות** (היכלות שבהם נערכים משפטים) **לפקח על עסקי רבים בשבת. ו**כן **תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **מנשה: משדכין** (עושים את הסידורים וההסכמים) **על התינוקות ליארס** (להתארס) זה לזה **בשבת, ו**כן מגיעים להסכם **על התינוק ללמדו** לקרוא ב**ספר וללמדו אומנות,** ואם דיבור אסור בשבת, איך יעשו כל אלה?! ומשיבים: כל אלה מותרים, שכן **אמר קרא** [הכתוב] **"ממצוא חפצך ודבר דבר",** ומשמע: רק **חפציך** — **אסורים** בדיבור בהם בשבת, ואולם **חפצי שמים** — **מותרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150a:13
[Steinsaltz on Shabbat 150a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150a:13)

ד **אמר רב יהודה אמר שמואל: חשבונות של מלך** (="מה לך"), כלומר, של דברים שמה לו ולהם, שאין לו נגיעה בהם ואינם חשבונותיו שלו, **ושל מה בכך,** שהם דברים שאין להם חשיבות מעשית — **מותר לחשבן בשבת. תניא נמי הכי** [שנויה תוספתא גם כן כך]: **חשבונות** של דברים **שעברו ושעתידין להיות** — **אסור לחשבן** בשבת. ואולם חשבונות **של מלך**