## Steinsaltz on Shabbat Daf 150b

###### Steinsaltz on Shabbat 150b:1
[Steinsaltz on Shabbat 150b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:1)

**ושל מה בכך** — **מותר לחושבן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:2
[Steinsaltz on Shabbat 150b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:2)

**ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא אחרת: **חושבין חשבונות שאינן צריכין, ואין מחשבין חשבונות שצריכין, בשבת. כיצד? אומר אדם לחבירו: "כך וכך פועלים הוצאתי על שדה זו, כך וכך דינרין הוצאתי על דירה זו". אבל לא יאמר לו: "כך וכך הוצאתי, וכך וכך אני עתיד להוציא"!** נמצא שדברים שעברו מותר לחשבן בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:3
[Steinsaltz on Shabbat 150b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:3)

ודוחים: **ולטעמיך, קשיא** [ולטעמך, לשיטתך קשה] **לך היא,** התוספתא שהובאה ראשונה, **גופא** [עצמה]! שהרי אוסרת חשבונות שעברו, ומתירה חשבונות של מה בכך. **אלא,** יש להסביר: **הא** [זה] ששנינו שאסור לחשב חשבונות עבר — הרי זה באופן **דאיכא אגרא דאגירא גביה** [שיש שכר השכיר בידו] ועדיין לא שילם. שאף שהוא חשבון של עבר יש בכך תועלת גם לעתיד. ואולם **הא** [זה] ששנינו שמותר — הרי זה באופן **דליכא אגרא דאגירא גביה** [שאין שכר השכיר בידיו], ולכך אין לכך כל משמעות.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:4
[Steinsaltz on Shabbat 150b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:4)

א שנינו במשנה ש**אין מחשיכין** על תחום שבת כדי שיוכל מיד עם צאת השבת לשכור לו פועלים או להביא פירות. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך** הגדר שב**שדהו, ונמלך עליה,** כשראה את הפרצה, **לגודרה, ונזכר ששבת הוא, ונמנע אותו חסיד ולא גדרה** אף פעם, משום שהרהר בשבת לעשות את הדבר, **ונעשה לו נס, ועלתה בו** באותו מקום פרוץ **צלף** שסגר את הפרצה, **וממנה** (מפירותיה) גם **היתה** אחר כך **פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:5
[Steinsaltz on Shabbat 150b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:5)

ב **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל: מותר לאדם לומר לחבירו** בשבת **"לכרך פלוני אני הולך למחר", ש**כן **אם יש בורגנין** (בתים קטנים של שומרי השדות והתחומים) — הרי הם מחשיבים את שני המקומות כעיר אחת, ו**הולך** מלכתחילה ממקום למקום, שהרי גם בשבת עצמה מותר היה לו ללכת שם. ומאחר ובמקום שיש בורגנים בין הערים מותר לו ללכת, לכן גם אם אין בורגנים מותר לו לומר **שהולך** לכרך אחר. שדבר שיש אפשרות מסויימת לעשותו בשבת בהיתר, מותר לדבר בו ולהכינו גם אם אין ההיתר מצוי במקרה זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:6
[Steinsaltz on Shabbat 150b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:6)

**תנן** [במשנתנו שנינו]: **אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים ולהביא פירות. בשלמא** [נניח] שאסור **לשכור פועלים** משום ש**בשבת לא מצי אגר** [אינו יכול לשכור] בכל דרך, **אלא להביא פירות** מדוע אסור? **לימא** [שיאמר]: **ש**הרי **אם יש שם מחיצות** — **מביא** מלכתחילה, ועל כן יותר לו להחשיך להביאם גם כשאין מחיצות על פי שיטתו של רב יהודה בדבר! ומשיבים: **משכחת לה** [מוצא אתה אותה] אפשרות של איסור גמור לקחת פירות **בפירות המחוברים,** שאין כל דרך היתר לתולשם בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:7
[Steinsaltz on Shabbat 150b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:7)

ומקשים: **והתני** [והרי שנה] **ר' אושעיא: אין מחשיכין על התחום להביא תבן וקש, בשלמא** [נניח] מה ששנינו שאסור להחשיך לצורך הבאת **קש,** שבכגון זה מובן הדבר, שהרי **משכחת לה** [מוצא אתה אותה] אפשרות לאיסור **ב**קש שעדיין **מחובר,** ואין דרך לקוצצו. **אלא תבן** שהוא קש קצוץ, **היכי משכחת לה** [איך מוצא אתה אותה] אפשרות שיהיה אסור לטלטלו בשבת גם על ידי מחיצות? ומשיבים: **בתיבנא סריא** [בתבן שהסריח], שאסור לטלטלו בשבת משום מוקצה.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:8
[Steinsaltz on Shabbat 150b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:8)

**תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לדבר ממה ששנינו במקום אחר: **מחשיכין** בשבת **על התחום** כדי **לפקח** (לדאוג) **על עסקי כלה ועל עסקי המת.** ונדייק: **על עסקי כלה ומת** — **אין** [כן] **על עסקי אחר** — **לא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:9
[Steinsaltz on Shabbat 150b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:9)

**בשלמא** [נניח] **אחר דומיא** [בדומה] ל**כלה משכחת לה** [מוצא אתה אותה] אפשרות שיהא בכך דבר האסור בשבת כגון: **למיגזא ליה אסא** [לחתוך לו הדס], כדרך שעושים לכלה, ודבר זה אסור לעשותו בשבת. **אלא מת מאי ניהו** [מה הוא] הדבר שיש לעשות עבורו? — **להביא לו ארון ותכריכין. וקתני** [ושנינו] שב**מת** — **אין** [כן], מותר, **אבל** ב**אחר** — **לא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:10
[Steinsaltz on Shabbat 150b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:10)

**ואמאי** [ומדוע] ייאסר? **לימא** [נאמר]: **ש**כן **אם יש שם מחיצות** — הלא **מביא,** ואם כן אף כאשר אין מחיצות מותר להחשיך שם כדי להביאת בצאת השבת, לפי כללו של רב יהודה! ומשיבים: ב**מת נמי משכחת לה** [גם כן מוצא אתה אותה] אפשרות שהוא מחשיך כדי **למיגזא ליה גלימא** [לחתוך עבורו גלימה, תכריך] שאין לדבר היתר בשבת כלל, ולכן אסור גם להחשיך על התחום אלא עבור צורך המת שיש בכך מצוה.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:11
[Steinsaltz on Shabbat 150b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:11)

ג שנינו במשנה: **אבל מחשיכין** על התחום לשמור פירות. ושואלים: **ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא אבדיל** [הבדיל, ברך ברכת הבדלה] במוצאי שבת? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום** (בשם) **ר' אליעזר בן יעקב: אסור לו לאדם שיעשה חפציו** של חול במוצאי שבת **קודם שיבדיל! וכי תימא** [ואם תאמר] מדובר כאן באופן **דאבדיל** [שכבר הבדיל] **בתפלה** בנוסח שהתקינו חכמים להבדיל במוצאי שבת בברכת "חונן הדעת" — **והאמר** [והרי כבר אמר] **רב יהודה** שכך **אמר שמואל: המבדיל בתפלה צריך** בכל זאת **שיבדיל על הכוס! וכי תימא** [ואם תאמר] שמדובר כאן באופן **דאבדיל** [שכבר הבדיל] **על הכוס, כוס בשדה מי איכא** [האם ישנה]?! **תרגמא** [הסבירה] **ר' נתן בר אמי קמיה** [לפני] **רבא :** במקרה מיוחד שהיה קצה התחום **בין הגיתות** ולקח יין מן הגת והבדיל עליו **שנו** כאן.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:12
[Steinsaltz on Shabbat 150b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:12)

הסבר אחר **אמר ליה** [לו] **ר' אבא לרב אשי: במערבא אמרינן הכי** [במערב, בארץ ישראל אומרים אנו כך] לאחר צאת השבת: **"המבדיל בין קודש לחול" ועבדינן צורכין** [ואנו עושים צרכינו], ואין צורך בהבדלה על הכוס כדי להתיר לעשות מלאכה, וייתכן איפוא שהמשנה מדברת במקרה כגון זה. וכעין זה **אמר רב אשי: כי הוינא בי** [כאשר הייתי בבית] **רב כהנא** ראיתי כי **הוה אמר** [היה אומר] בצאת השבת **"המבדיל בין קודש לחול" ומסלתינן סילתי** [והיינו חותכים עצים] להארה ולהסקה.


###### Steinsaltz on Shabbat 150b:13
[Steinsaltz on Shabbat 150b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/150b:13)

ד שנינו במשנה: **כלל אמר אבא שאול: כל שאני** זכאי (מותר) באמירתו בשבת — מותר להחשיך עליו. **איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים: **אבא שאול אהייא** [על איזה] חלק מן המשנה מוסבים דבריו? **אילימא ארישא קאי** [אם תאמר כי על ראש המשנה הוא עומד, מתייחס] ששנינו בה: **"אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים** ו**להביא פירות"** —