## Steinsaltz on Shabbat Daf 151b

###### Steinsaltz on Shabbat 151b:1
[Steinsaltz on Shabbat 151b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:1)

**שימתין** (שלא ימהר להסריח). וכן **קושרין את הלחי** של המת ההולכת ונפתחת, **לא** שיזיזנו ממש **שיעלה** ויחזור למקומו, **אלא שלא יוסיף** להיפתח יותר. **וכן קורה** של גג **שנשברה** בשבת — **סומכין אותה בספסל או בארוכות** (במוטות הארוכים של) **המטה, לא שתעלה** הקורה למקומה, **אלא שלא תוסיף** להתמוטט.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:2
[Steinsaltz on Shabbat 151b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:2)

א גמרא על ההיתר לסוך את המת שואלים: **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה** שכך **אמר שמואל: מעשה בתלמידו של ר' מאיר שנכנס אחריו לבית המרחץ** בשבת, **ביקש** התלמיד **להדיח קרקע, אמר לו** ר' מאיר: **אין מדיחין.** ביקש התלמיד **לסוך קרקע, אמר לו** ר' מאיר: **אין סכין.** ומכאן נלמד שדבר האסור בטלטול אין סכים ומדיחים בשבת! ודוחים: **קרקע בקרקע** — **מחלפא** [מתחלפת], ומתוך חשש שמא יבוא לרחוץ קרקע שיש בו גומות, אסרו, אבל **מת בקרקע** — **לא מיחלף** [אינו מתחלף], ומותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:3
[Steinsaltz on Shabbat 151b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:3)

שנינו במשנה: "עושים כל צרכי המת". ושאלו: **"כל"** זה **לאתויי מאי** [להביא, לרבות את מה]? ומשיבים, **לאתויי הא דתנו רבנן** [להביא, לרבות את זה ששנו חכמים]: **מביאין כלי מיקר** (כלים קרירים) **וכלי מתכות, ומניחין על כריסו** של המת **כדי שלא תפוח** (תתנפח). **ופוקקין את נקביו כדי שלא תיכנס בהן הרוח** ויתנפח.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:4
[Steinsaltz on Shabbat 151b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:4)

**ואף שלמה אמר בחכמתו** על הזיקנה והמוות: "עד אשר לא ירתק חבל הכסף ותרוץ גולת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרוץ הגלגל אל הבור" (קהלת יב, ו), שפרשוהו: **"עד שלא ירתק חבל הכסף"** — **זה חוט השדרה, "ותרץ גלת הזהב"** — **זה אמה** שהיא כמעיין (גולה), **"ותשבר כד על המבוע"** — **זה הכרס** הנראית ככד המתנפחת ונבקעת. **"ונרץ הגלגל אל הבור"** — **זה פרש** ("גלגל" מלשון גללים) היוצא החוצה.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:5
[Steinsaltz on Shabbat 151b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:5)

**וכן הוא אומר: "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם"** (מלאכי ב, ג). **אמר רב הונא ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **רב חגא:** כוונת הכתוב ל**אלו בני אדם שמניחין** ועוזבים **דברי תורה, ועושין כל ימיהם כחגים** ועל כן נקראים הם "חגיכם". **אמר ר' לוי** שכך **אמר רב פפי** שכך **אמר ר' יהושע: לאחר שלשה ימים,** אחר המוות, **כריסו** של אדם **נבקעת ונופלת לו על פניו, ואומרת לו "טול מה שנתת בי ".**


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:6
[Steinsaltz on Shabbat 151b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:6)

ב משנה **אין מעצמין את** עיני **המת בשבת,** משום איסור מוקצה, **ו**אף **לא** מעצמים עיניו אף **בחול עם יציאת נפש.** אלא, יש להמתין עד שימות. **והמעצים עם יציאת הנפש** — **הרי זה שופך דמים,** שהוא מקרב על ידי כך את המוות.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:7
[Steinsaltz on Shabbat 151b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:7)

ג גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המעצמו** למת **עם יציאת הנפש** — **הרי זה שופך דמים. משל לנר שכבה והולכת,** והיתה הבערה יכולה להימשך עוד זמן מסויים, ואולם אם **אדם מניח אצבעו עליה** — **מיד כבתה. תניא** [שנויה ברייתא], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: הרוצה שיתעצמו עיניו של מת** — **נופח לו יין בחוטמו, ונותן שמן בין ריסי עיניו, ואוחז בשני גודלי רגליו, והן** העינים, **מתעצמין מאליהן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:8
[Steinsaltz on Shabbat 151b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:8)

ואגב דברים אלה שנאמרו במת מביאים **את מה שתניא** [שנינו בברייתא], **רבן שמעון בן גמליאל אומר: תינוק בן יומו חי** — **מחללין עליו את השבת. דוד מלך ישראל מת — אין מחללין עליו את השבת. תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת** וטעמו של דבר, **אמרה תורה: "חלל עליו שבת אחד, כדי שישמור שבתות הרבה ".** ואפילו **דוד מלך ישראל,** כש**מת** — **אין מחללין עליו** את השבת. **כיון שמת אדם, בטל מן המצות** ואין עוד ערך לו. **והיינו** [וזהו] ש**אמר ר' יוחנן** על הכתוב: **"במתים חפשי** כמו חללים שוכבי קבר אשר לא זכרתם עוד**"** (תהלים פח, ו) — **כיון שמת אדם, נעשה חפשי מן המצו‍ת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:9
[Steinsaltz on Shabbat 151b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:9)

ד **ו**עוד **תניא** [שנינו בברייתא], **ר' שמעון בן אלעזר אומר: תינוק בן יומו חי** — **אין צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים,** שהם בורחים מפניו. **אבל** אפילו **עוג מלך הבשן** כשהוא **מת** — **צריך לשומרו מן החולדה ומן העכברים. שנאמר: "ומוראכם וחתכם יהיה** על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים**"** (בראשית ט, ב), ודורשים: **כל זמן שאדם חי** — **אימתו מוטלת על הבריות** (בעלי חיים). **כיון שמת** — **בטלה אימתו.**


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:10
[Steinsaltz on Shabbat 151b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:10)

**אמר רב פפא, נקיטינן** [מוחזק בידינו]: **אריה אבי תרי** [על שני אנשים] — **לא נפיל** [אינו מתנפל]. ומקשים: **הא קא חזינן דנפיל** [והרי רואים אנו שהוא מתנפל] ומשיבים: את המאמר **ההוא** שהביא רב פפא יש להסביר **כ**דבר זה ש**אמר רמי בר אבא: אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה, שנאמר: "**ו**אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו"** (תהילים מט, יג). אבל על בני אדם שיש להם דמות רוחנית של אדם, אין חיה מתנפלת. ועל אותו דרך **אמר ר' חנינא: אסור לישן בבית יחידי, וכל הישן בבית יחידי** — **אחזתו לילית** (רוח רעה).


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:11
[Steinsaltz on Shabbat 151b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:11)

**ו**עוד **תניא** [שנינו בברייתא] בשבח החיים, **ר' שמעון בן אלעזר אומר: עשה** מצוות **עד שאתה מוצא** אפשרות, **ומצוי לך** הכסף והאמצעים, **ו**אתה עצמך **עודך בידך. ואף שלמה אמר בחכמתו: "וזכר את בוראך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה** והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ**"** (קהלת יב, א) ומפרש: "ימי הרעה" — **אלו ימי הזקנה. "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ"** — **אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:12
[Steinsaltz on Shabbat 151b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:12)

**ו**מעירים: הסבר זה **פליגא** [חלוק] על דברי **שמואל,** ש**אמר שמואל : אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד** שיתבטל אז, וכפי **שנאמר: "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ** על כן אנכי מצוך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך**"** (דברים טו, יא), משמע שסדרי העולם ואף עוני ועושר שבו לא יתבטלו.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:13
[Steinsaltz on Shabbat 151b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:13)

ה **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אלעזר הקפר אומר: לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו** של עניות, **שאם הוא לא בא** לה — **בא בנו, ואם בנו לא בא** לעניות — **בן בנו בא,** וכפי **שנאמר:** "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו **כי בגלל הדבר הזה** יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך" (דברים טו, י). ועל כך **תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** "בגלל הדבר", כלומר, **גלגל הוא שחוזר** (מסתובב) **בעולם,** אלה עולים ואלה יורדים. **אמר רב יוסף, נקיטינן** [מוחזק בידינו]: **האי צורבא מרבנן לא מיעני** [תלמיד חכם אינו נעשה עני]. ומקשים: **והא קא חזינן דמיעני** [והרי אנו רואים שנעשה עני]! ומשיבים: אף על פי כן **אם איתא דמיעני** [יש שהוא נעשה עני], בכל זאת **אהדורי אפתחא לא מיהדר** [על הפתחים אינו מחזר].


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:14
[Steinsaltz on Shabbat 151b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:14)

באותו ענין מסופר כיבאותו ענין מסופר כי **אמר לה ר' חייא לדביתהו** [לאשתו]: **כי אתי עניא** [כאשר בא עני] — **אקדימי ליה ריפתא, כי היכי דלקדמו** [הקדימי ותני לו לחם, כדי שיקדימו] ויתנו גם **לבניך. אמרה ליה** [לו] לר חייא בעלה: האם **מילט קא לייטת להו** [אתה מקלל אותם את בניך]?! **אמר לה: קרא קא כתיב** [מקרא הוא שנאמר] **"כי בגלל הדבר הזה", ותנא דבי רבי ישמעאל** — **גלגל הוא שחוזר בעולם.** ובדומה לזה **תניא** [שנויה ברייתא], **רבן גמליאל ברבי** [בנו של רבי] **אומר:** מה שנאמר **"ונתן לך רחמים ורחמך והרבך"** (דברים יג, יח) מלמדנו כי **כל המרחם על הבריות** — **מרחמין עליו מן השמים. וכל שאינו מרחם על הבריות** — **אין מרחמין עליו מן השמים.**


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:15
[Steinsaltz on Shabbat 151b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:15)

ו ומכאן חוזרים לפסוקי קהלת המדברים בזקנה ובמוות. נאמר: **"עד אשר לא תחשך** השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם**"** (קהלת יב, ב), ודרשו חכמים: **"השמש והאור"** — **זו פדחת** (מצח) **והחוטם,** שהם הבולטים בפניו של אדם. **"והירח"** — **זו נשמה,** המאירה בו. **"והכוכבים"** — **אלו הלסתות** (לחיים). **"ושבו העבים אחר הגשם"** נדרש — **זו מאור עיניו של אדם, שהולך** ומתמעט (כמתכסה בעבים) **אחר הבכי** ("הגשם"). ו**אמר שמואל: האי דמעתא** [דמעה זו], **עד ארבעין שנין** [ארבעים שנה] — **הדרא** [חוזרת] לאדם, וראייתו נשארת כשהיתה. **מכאן ואילך** מגיל ארבעים והלאה — **לא הדרא** [אינה חוזרת], וכל דמעה מעוורת את העינים.


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:16
[Steinsaltz on Shabbat 151b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:16)

**ו**בדומה לכך, **אמר רב נחמן: האי כוחלא** [כחול זה] שנותנים בעיניים **עד ארבעין שנין** [ארבעים שנה] — **מרווח** ומועיל לעיניים, **מכאן ואילך** — **אפילו מליא כאביסנא דגירדאי** [ממלא כמנור אורגים] — **אוקומי מוקים** [להעמיד הוא מעמיד], ואולם **ארווחי לא** [לרווח שוב אינו] **מרווח,** אינו מועיל. ואגב כך שואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] רב נחמן בביטויו שממלא הרבה כמנור אורגים. ומשיבים: בדרך כלל כל **כמה דאלים מכוחלא** [שעבה המכחול] — **טפי מעלי** [מועיל יותר].


###### Steinsaltz on Shabbat 151b:17
[Steinsaltz on Shabbat 151b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/151b:17)

מסופר כי **ר' חנינא שכיבא ליה ברתיה** [מתה לו בתו], **לא הוה קא בכי עלה** [היה בוכה עליה]. **אמרה ליה דביתהו** [אשתו]: וכי **תרנגולתא אפיקת** [תרנגולת הוצאת] **מביתך** שאינך מגלה כל סימן צער?! **אמר לה:** ואם אבכה הרי יהיו בידי **תרתי** [שתים]: **תכלא ועיורא** [שכול ועוורון]. ומסבירים: **סבר לה** [סבור הוא] **כי הא** [כמו זה] ש**אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' יוסי בן קצרתה: שש** מיני **דמעות הן** אצל האדם: **שלש** מהן **יפות** לעיניים, **ושלש** מהן **רעות.** ומפרט: דמעות **של** (הבאות מחמת) **עשן, ושל בכי** מתוך צער