## Steinsaltz on Shabbat Daf 155b

###### Steinsaltz on Shabbat 155b:1
[Steinsaltz on Shabbat 155b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:1)

**את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבלה לפני הכלבים. מאי לאו** [האם **לא] דלועין דומיא** [בדומה] ל**נבלה, מה נבלה** — **דרכיכא** [שהיא רכה], **אף דלועין דרכיכי** [שהם רכים], **אלמא** [ומכאן] ש**טרחינן באוכלא** [טורחים אנו באוכל], **ותיובתא** [והרי זו קושיה חמורה] ל**רב יהודה! אמר** [יכול היה לומר] **לך רב יהודה: לא,** מדובר כאן ב**נבלה דומיא** [בדומה] ל**דלועין: מה דלועין דאשוני** [שהם קשים], **אף נבלה** — **דאשונא** [שהיא קשה] ויש לעשותה ראויה למאכל. ושואלים: **והיכי משכחת לה** [ואיך מוצא אתה אותה] אפשרות שתהיה הנבילה קשה מכדי לשמש מאכל לכלבים? — **בבשר פילי** [פילים]. **אי נמי** [או גם כן] יש לומר שמדובר כאן בבשר רגיל, ואולם מדובר כאן **בגורייאתא זוטרי** [בגורים קטנים], שצריכים שיחתכו להם כל בשר.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:2
[Steinsaltz on Shabbat 155b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:2)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר ממה **דתני** [ששנה] **רב חנן מנהרדעא: מפרכינן** [מפוררים] בשבת **תבן ואספסתא** [ואספסת] **ומערבין** את שניהם יחד, והבהמה אוכלת את שניהם בשביל האספסת. **אלמא** ש**טרחינן באוכלא** [טורחים אנו באוכל]! ודוחים: לא, **תבן** שאמרו כאן הרי הוא **בתיבנא סריא** [בתבן רקוב] שיש לעשות בו כמה פעולות עד שיהיה ראוי למאכל בהמה, ו**אספסתא** מדובר — **בעילי זוטרי** [בעיירים קטנים] שאינם יכולים לאכול את האספסת אלא אם כן יחתכוה עבורם.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:3
[Steinsaltz on Shabbat 155b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:3)

א משנה **אין אובסין** (מאכילים הרבה ובעל כרחו) בשבת **את הגמל, ו**אף **לא דורסין** (תוחבים לו בעל כורחו) מאכל. **אבל מלעיטין** אותו. **ואין מאמירין את העגלים, אבל מלעיטין. ומהלקטין לתרנגולין, ונותנין מים למורסן** (מוץ ושיירי טחינה המשמשים למאכל בהמה), **אבל לא גובלין** (לשים) את המורסן והמים. **ואין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך,** לפי שהן מתפרנסות בעצמן, **אבל נותנין** מים **לפני אווזין ותרנגולין, ולפני יוני הרדיסיות** (יוני בית).


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:4
[Steinsaltz on Shabbat 155b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:4)

ב גמרא שנינו במשנה שאין אובסין את הגמל בשבת. ושואלים **מאי** [מה פירוש] **"אין אובסין"? אמר רב יהודה: אין** מאכילים אותה עד ש**עושין לה אבוס בתוך מעיה.** ושואלים: **מי איכא כי האי גוונא** [האם יש מעין זה] שאפשר להאכיל כל כך את הגמל? ומשיבים: **אין** [כן] **וכ**פי ש**אמר רב ירמיה מדיפתי: לדידי חזי לי ההוא טייעא דאכלא כורא, ואטעינא כורא** [אני ראיתי ערבי אחד שהאכיל את גמלו כור מזון, והטעינו כור].


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:5
[Steinsaltz on Shabbat 155b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:5)

ג שנינו במשנה ש**אין מאמירין** את העגלים אבל מלעיטין" ושואלים: **איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה? אמר רב יהודה: המראה** כוונתו שתוחב לבהמה בגרונה **למקום שאינה יכולה להחזיר** (לפלוט, להקיא), **הלעטה** — שמכניס לה בפיה **למקום שיכולה להחזיר. רב חסדא אמר: אידי ואידי** [זה וזה] **למקום שאינה יכולה להחזיר, ו**אולם **המראה** הריהי **בכלי,** שתוחב על ידי כלי, **הלעטה** — **ביד.**


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:6
[Steinsaltz on Shabbat 155b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:6)

**מתיב** [מקשה] **רב יוסף** ממה ששנינו בתוספתא: **מהלקטין לתרנגולין, ואין צריך לומר שמלקיטין. ואין מלקיטין ליוני שובך וליוני עלייה, ואין צריך לומר שאין מהלקטין.** ומעתה נברר **מאי** [מהו] **"מהלקטין" ומאי** [ומהו] **"מלקיטין". אילימא** [אם תאמר] ש**"מהלקטין"** פירושו **דספי ליה** [שמאכיל אותו] **בידים** ואילו **"מלקיטין"** פירושו **דשדי ליה קמייהו** [שזורק אותו, את האוכל, לפניהם], **מכלל** זה אתה למד ש**יוני שובך ויוני עלייה מישדא קמייהו נמי לא** [לזרוק לפניהם גם כן לא התיר], ומה איסור יש בדבר זה?


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:7
[Steinsaltz on Shabbat 155b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:7)

**אלא לאו** [הם לא] **"מהלקטין"** משמעו — שתוחבים את המזון לעוף **למקום שאינה יכולה להחזיר, "מלקיטין"** — **למקום שיכולה להחזיר,** וכיון שכך הרי הלקטה בעופות היא בדומה להלעטה לעגלים שאותה התירה משנתנו, ו**מכלל** הדברים אתה למד כי **המראה** שאסרה המשנה הריהי **בכלי,** והרי זאת **תיובתא** [קושיה חמורה] ל**רב יהודה!**


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:8
[Steinsaltz on Shabbat 155b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:8)

**אמר** [יכול היה לומר] **לך רב יהודה: לעולם** נפרש כי **"מהלקטין"** משמעו — **דספי ליה** [שמאכיל אותו] **בידים,** ואילו **"מלקיטין"** משמעו — **דשדי ליה קמייהו** [שזורק אותו, את האוכל, לפניהם], **ודקא קשיא** [וזה שהיה קשה] **לך** האם ב**יוני שובך ויוני עלייה למישדא קמייהו נמי** [לזרוק לפניהם אוכל בשבת גם כן] **לא** הותר? אין בכך קושי, כי **הני** [אלה] תרנגולים ואווזים **מזונותן עליך** ואינם מתפרנסים אלא על ידי בעליהם. **והני** [ואילו אלה] היונים **אין מזונותן עליך** ולכך אסור לתת בפניהם מזונות. **כדתניא** [כפי ששנינו כיוצא בזה בברייתא]: **נותנין** בשבת **מזונות לפני כלב, ואין נותנין מזונות לפני חזיר. ומה הפרש בין זה לזה? זה** — הכלב **מזונותיו עליך, וזה,** החזיר, **אין מזונותיו עליך,** שאין אדם מישראל מגדל חזירים.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:9
[Steinsaltz on Shabbat 155b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:9)

**אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא** [משנתנו גם כן מדוייקת] כהסבר זה, שכן אמרו ש**אין נותנין מים לפני דבורים ולפני יונים שבשובך, אבל נותנין לפני אווזין ולפני תרנגולין ולפני יוני הרדיסיות. מאי טעמא** [מה טעם] הבדל זה? **לאו** [האם לא] **משום דהני** [שאלה] אווזים ותרנגולים **מזונותן עליך,** ודבורים ויונים **אין מזונותן עליך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:10
[Steinsaltz on Shabbat 155b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:10)

ודוחים: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], **מאי איריא מיא** [מה הסיבה שנקט דווקא מים]? **אפילו חיטי ושערי נמי** [חיטים ושעורים גם כן] **לא** יתן! **אלא** לא זה הטעם, כי אם **שאני מיא דשכיחי באגמא** [שונים המים שהם מצויים באגם] ובעוד מאגרים ואין צורך לטרוח ולהביא מים לדבורים וליוני שובך היכולים למצוא את מימיהם באותם מאגרים בעצמם, מה שאין כן במזונות.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:11
[Steinsaltz on Shabbat 155b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:11)

כיון שדובר בנתינת מזון לכלב מביאים דברים אחרים שנאמרו בנושא זה. **דרש רבי יונה אפיתחא דבי נשיאה** [על פתח בית הנשיא]: **מאי דכתיב** [מה פירוש הכתוב] **"ידע צדיק דין דלים"** (משלי כט, ז) — **יודע הקדוש ברוך הוא בכלב שמזונותיו מועטין** ואין מפרנסים אותו כראוי, **לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלשה ימים** כדי שיהיה שבע מאכילה זו. **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה] העוסקת בדיני טומאה: בעל חיים שבלע בשר המת **כמה תשהה אכילתו במעיו ויהא** הבשר נחשב עדיין כבר אכילה ובשל כך אף **טמא** ולא כמעוכל — **בכלב שלשה ימים מעת לעת,** כלומר, שלש יממות, **ובעופות ובדגים** עד **כדי** הזמן **שתפול** אותה חתיכת בשר **לאור** (לאש) **ותשרף,** שהם מעכלים במהירות רבה.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:12
[Steinsaltz on Shabbat 155b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:12)

**אמר רב המנונא: שמע מינה** [למד ממנה] כי **אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא** [דרך ארץ לזרוק חתיכת בשר לכלב], שהרי אף הקדוש ברוך הוא דואג לו למזונותיו. ושואלים: **וכמה** ראוי לתת לו? **אמר רב מרי: משח אודניה, וחוטרא אבתריה** [תן לו כמידת אוזנו, ומיד להכות במקל אחריו] שלא יהא הכלב נגרר אחריו. ו**הני מילי** [ודברים אלה] אמורים דווקא **בדברא** [בשדה], **אבל במתא** [בעיר] **לא** יתן לו כלום, משום **דאתי למסרך** [שיבוא להיטפל] וייגרר אחריו תמיד. **אמר רב פפא: לית דעניא מכלבא, ולית דעתיר מחזירא** [אין עני מכלב, ואין עשיר מחזיר] שאוכל הכל, ואף ממציאים לו מזונות בשפע.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:13
[Steinsaltz on Shabbat 155b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:13)

ולענין הלכה **תניא כוותיה** [שנוייה ברייתא כשיטתו] של **רב יהודה: איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה? המראה** — שכופה את הבהמה ו**מרביצה** לארץ, **ופוקס** (פותח בכוח) **את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת,** שאינה יכולה לפולטם. **הלעטה** — **מאכילה ומשקה** כדרכה, **ונותנין** לה **כרשינין בפני עצמן ומים בפני עצמן,** שהוא רק מסייע לה במה שאוכלת בעצמה.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:14
[Steinsaltz on Shabbat 155b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:14)

ד שנינו במשנה ש**מהלקטין לתרנגולין** ונותנים מים למורסן אבל לא גובלים. **אמר אביי, אמריתה קמיה דמר** [אמרתי זאת לפני אדוני, מורי, רבה]: **מתניתין מני** [משנתנו שיטת מי היא]? **ואמר לי** רבי: כשיטת **ר' יוסי בר יהודה היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: היה **אחד נותן את הקמח ואחד נותן לתוכו מים** — **האחרון חייב** משום לש, **אלו דברי רבי. ר' יוסי בר יהודה אומר: אינו חייב** משום לש **עד שיגבל** (ילוש) ממש את הקמח והמים, ואין די בנתינת המים לקמח.


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:15
[Steinsaltz on Shabbat 155b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:15)

ושיטה זו דומה לדברי המשנה שמותר לתת מים, אבל לא לגבל. ודוחים: **דילמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יוסי בר יהודה התם** [שם] **אלא** ב**קמח** ש**בר גיבול הוא,** שהוא ניתן לגיבול, **אבל מורסן** שאינו ראוי כלל ל**גיבול, אפילו ר' יוסי בר יהודה מודה** שיש בכך מלאכת לישה, אף אם אינו מגבל ממש, כיון שאין המורסן נעשה לעולם עיסה כבצק של קמח. ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] לומר כהסבר הזה, **דתניא בהדיא** [שכן שנינו ברייתא מפורשת]: **אין נותנין** בשבת **מים למורסן,** אלו **דברי רבי. ר' יוסי בר יהודה אומר: נותנין מים למורסן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 155b:16
[Steinsaltz on Shabbat 155b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/155b:16)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין גובלין** בשבת **את הקלי** (קמח של שבלים שיובשו בתנור לפני גמר בישולן). **ויש אומרים: גובלין.** ושואלים: **מאן** [מי הוא] **"יש אומרים"** זה? **אמר רב חסדא:**