## Steinsaltz on Shabbat Daf 156a

###### Steinsaltz on Shabbat 156a:1
[Steinsaltz on Shabbat 156a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:1)

**ר' יוסי בר' יהודה היא. והני מילי הוא דמשני** [ודברים אלה מותרים כאשר משנה בגיבול]. ושואלים: **היכי משני** [כיצד משנה]? **אמר רב חסדא** שאינו גובל בבת אחת אלא **על יד על יד** [מעט מעט].


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:2
[Steinsaltz on Shabbat 156a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:2)

עוד שנינו: **ושוין שבוחשין את השתית** (מאכל עשוי קלי) **בשבת ושותים זיתום המצרי,** לפי שאין בו משום רפואה. ומקשים: **והאמרת** [והרי אמרת] **"אין גובלין"** ופה נאמר שמסכימים הכל שמותר לבחוש את השתית, אף שבחישה זו כעין גיבול היא! ומתרצים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה], שיש לחלק ולומר כי **הא** [זה] ששנינו שנחלקו בשתית הרי זה **בעבה,** שהוא כעין גיבול, ואולם **הא** [זה] שמשמע שרק גיבול אסור ואולם בחישה מותרת, הרי זה — **ברכה,** שאין זו לישה. **והני מילי** [ודברים אלה] **הוא** באופן **דמשני** [שמשנה בעשייתם].


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:3
[Steinsaltz on Shabbat 156a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:3)

ושואלים: **היכי משני** [כיצד משנה]? **אמר רב יוסף:** השינוי הוא בכך שכרגיל **בחול** דרכו ש**נותן** תחילה **את החומץ ואחר כך נותן את השתית,** ואילו **בשבת נותן** תחילה **את השתית ואחר כך נותן את החומץ.** מסופר: **לוי בריה** [בנו] של **רב הונא בר חייא אשכחיה לגבלא דבי נשיה דקא גביל וספי ליה לתוריה** [מצא את הגבל של בית הוריו שמגבל מורסן ומאכיל אותו לשורו]. **בטש ביה** [בעט בו] שיפסיק. **אתא אבוה אשכחיה** [בא אביו של לוי ומצאו] ו**אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר אבוה דאמך משמיה** [אבי אמך משמו] של **רב,** ומעירים: **ומנו** [ומי הוא זה]? — **ר' ירמיה בר אבא: גובלין ולא מספין** [מאכילים], **ודלא לקיט בלישניה** [ועגל שאינו לוקט, לוקח אוכל בלשונו] — **מהלקיטין ליה** [מאכילים אותו]. **והני מילי הוא דמשני** [ודברים אלה מותרים כאשר משנה].


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:4
[Steinsaltz on Shabbat 156a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:4)

ושואלים: **היכי משני** [איך משנה בגיבול]? **אמר רב יימר בר שלמיא משמיה** [משמו] של **אביי :** שמעביר את התרווד או שאר כלי שבוחש בו במורסן **שתי וערב.** ושואלים: **והא לא מערב שפיר** [והרי אינו מתערב יפה], ומה מועיל אם כן בפעולה זו? **אמר רב יהודה:** הכוונה היא ש**מנערו לכלי.**


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:5
[Steinsaltz on Shabbat 156a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:5)

באותו ענין **כתיב אפינקסיה** [כתוב היה על פנקסו] של **זעירי: אמרית קדם** [אמרתי לפני] **רבי,** ואגב מעירים: **ומנו** [ומי הוא] "רבי" זה — **ר' חייא,** וזה שאמרתי לפניו: **מהו** הדין, האם מותר **לגבל** בשבת? **אמר: אסור. מהו לפרק,** כלומר, לתת את הכלי מבהמה אחת לחברתה? **אמר: מותר. אמר רב מנשיא: חד קמי חד, תרי קמי תרי** [כלי אחד לפני בהמה אחת, שני כלים לפני שתי בהמות] — **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר]. **תלתא קמי תרי** — [שלושה כלים לפני שתי בהמות] — **אסור,** שיש בכך טרחה יתירה, שנותן לבהמה מזון יותר מן הרגיל. **רב יוסף אמר:** מותר להוסיף **קב ואפילו קביים. עולא אמר:** מותר להוסיף **כור, ואפילו כוריים,** ואין מקפידים על כך כלל.


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:6
[Steinsaltz on Shabbat 156a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:6)

**כתיב אפינקסיה** [כתוב היה על פנקסו] של **לוי: אמרית קדם** [אמרתי לפני] **רבי,** ואגב מעירים: **ומנו** [ומי הוא]? — **רבינו הקדוש,** הוא ר' יהודה הנשיא, **על דהוו גבלין שתיתא** [על שהיו גובלים את השתית] **בבבל, והוה צוח** [והיה צווח] על כך **רבי, ומנו** [ומי הוא]? — **רבינו הקדוש, על דהוו** [שהיו] **גבלין שתיתא ולית דשמיע ליה** [גובלים את השתית, ולא היה מי ששומע לו], **ולית חילא בידיה למיסר** [ואין כוח בידו לאסור] משום **ר' יוסי בר' יהודה** שנחלק עליו והתיר, ועליו סמכו כל המתירים.


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:7
[Steinsaltz on Shabbat 156a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:7)

א כיון שהביאו דברים שהיו כתובים על פנקסיהם של חכמים מסופר, כי **כתיב אפינקסיה** [כתוב היה על פנקסו] של **ר' יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא, יהי גבר ולא חדא ביה** [מי שנולד באחד בשבת יהא אדם ולא אחת בו].


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:8
[Steinsaltz on Shabbat 156a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:8)

ושואלים: **מאי** [מה הפירוש] **"ולא חדא ביה"** [ומהו "ולא אחת בו"]? **אילימא** [אם תאמר]: **ולא חד לטיבו** [דבר אחד לטוב] בו, **והאמר** [והרי אמר] **רב אשי: אנא בחד בשבא הואי** [אני באחד בשבת, ביום ראשון הייתי, כלומר, נולדתי], ולא שייך לומר בו שלא היה בו דבר אחד לטוב! **אלא** תאמר שהכוונה היא ש**לא חדא לבישו** [אחת לרע], **והאמר** [והרי אמר] **רב אשי: אנא ודימי בר קקוזתא הווין בחד בשבא** [נהיינו, נולדנו באחד בשבת], **אנא** נעשיתי **מלך,** ראש ישיבה, **והוא הוה ריש גנבי** [היה ראש גנבים], והרי שאין בזה כלל קבוע! **אלא,** יש לומר: **אי כולי לטיבו אי כולי לבישו** [או כולו לטוב או כולו לרע]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **דאיברו ביה** [שנבראו בו] ביום ראשון **אור וחושך.**


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:9
[Steinsaltz on Shabbat 156a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:9)

**האי מאן דבתרי בשבא יהי גבר** [מי שנולד בשני בשבת יהא אדם] **רגזן. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **משום דאיפליגו ביה מיא** [שנחלקו בו ביום השני המים] העליונים והתחתונים בימי בראשית, והרי הוא איפוא יום של מחלוקת. **האי מאן דבתלתא בשבא** [מי שנולד בשלישי בשבת] — **יהי גבר עתיר** [יהיה אדם עשיר] **וזנאי יהא** [יהיה]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **— משום דאיברו ביה** [שנבראו בו] **עשבים,** שהם תמיד בשפע גדול, אבל אינם מקפידים להיות נפרדים זה מזה, אלא גדלים בערבוביה. **האי מאן דבארבעה בשבא** [מי שנולד ברביעי בשבת] — — **יהי גבר חכים ונהיר** [יהיה אדם חכם ובקי]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **— משום דאיתלו ביה מאורות** [שניתלו בו המאורות]. והחכמה משולה לאור.


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:10
[Steinsaltz on Shabbat 156a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:10)

**האי מאן דבחמשה בשבא** [מי שנולד בחמישי בשבת] — **יהי גבר** [יהיה אדם] **גומל חסדים. מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **— משום דאיברו ביה** [שנבראו בו] **דגים ועופות** שאינם מתפרנסים מעבודתם אצל בני אדם, אלא מזונם ניתן להם בחסד ה'. **האי מאן דבמעלי שבתא** [מי שנולד בערב שבת] — **יהי גבר** [יהיה אדם] **חזרן. אמר ר' נחמן בר יצחק:** הכווה היא שיהיה **חזרן במצו‍ת,** שכן ערב שבת עיקר הנעשה בו הוא הכנה ליום השבת. **האי מאן דבשבתא יהי** [מי שנולד בשבת] — **בשבתא ימות,** וכל זה **על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא** [שחיללו עליו את היום הגדול של השבת], שהרי מחללים את השבת מפני שלום הנולדים בו ביום, וכמידה כנגד מידה ימות בשבת. **אמר רבא בר רב שילא: וקדישא רבא יתקרי** [וקדוש גדול ייקרא], כיון שנולד בשבת שהוא יום קדוש.


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:11
[Steinsaltz on Shabbat 156a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:11)

**אמר להו** [להם] **ר' חנינא** לתלמידיו שספרו לפניו דברים אלה, **פוקו** [צאו] ו**אמרו ליה לבר ליואי** [לו לבן לוי, לר' יהושע בן לוי]: **לא מזל יום גורם** לאופיו של הנולד **אלא מזל שעה גורם; האי מאן** [מי] שנולד **ב**שעת מזל **חמה** — **יהי גבר זיותן** [יהיה אדם יפה], **יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין** [יהיה אוכל משלו ושותה משלו, וסודותיו גלויים], **אם גניב** [יגנוב] — **לא מצלח** [יצליח], שהוא כחמה המאירה, שאורה משלה והיא גלויה לכל. **האי מאן** [מי] שנולד **ב**שעת מזל **כוכב נוגה** — **יהי גבר עתיר** [יהיה אדם עשיר] **וזנאי יהי** [יהיה]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **משום דאיתיליד ביה נורא** [שנולדה בו האש] בשעה של מזל זה, והיא אש היצר הבוער תמיד. **האי מאן** [מי] שנולד **ב**שעת מזל **כוכב** — **יהי גבר נהיר וחכים** [יהיה אדם בקי וחכם], **משום דספרא** [שסופר] ה**חמה הוא,** שכוכב חמה סמוך לחמה. **האי מאן** [מי] שנולד **ב**שעת מזל **לבנה יהי גבר סביל מרעין** [יהיה אדם סובל מכאובים], **בנאי וסתיר, סתיר ובנאי** [בונה וסותר, וסותר ובונה], **אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה ורזוהי כסיין** [אוכל לא משלא ושותה לא משלו, וסודותיו מכוסים] **אם גנב** [יגנוב] — **מצלח** [יצליח], כלבנה המשתנה והולכת, שאורה אינו משלה, ופעמים גלויה ופעמים נסתרת. **האי מאן** [מי] שנולד **ב**מזל **שבתאי** — **יהי גבר מחשבתיה בטלין** [יהיה אדם שמחשבותיו בטלות]. **ואית דאמרי** [ויש אומרים]: **כל** מה **דמחשבין עליה בטלין** [שחושבים עליו יתבטל]. **האי מאן** [מי] שנולד **ב**מזל **צדק יהי גבר** [יהיה אדם] **צדקן. אמר ר' נחמן בר יצחק: וצדקן** שאמרו הרי זה **במצו‍ת. האי מאן** [מי] שנולד **ב**מזל **מאדים** — **יהי גבר אשיד דמא** [יהיה אדם שופך דם]. **אמר ר' אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מוהלא** [או מקיז דם, או גנב, או שוחט, או מוהל]. **אמר רבה: אנא במאדים הואי** [אני הייתי, נולדתי במזל מאדים] ואיני עוסק באף אחת מאומנות אלה. **אמר אביי: מר נמי עניש וקטיל** [אדוני גם כן כדיין מעניש והורג].


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:12
[Steinsaltz on Shabbat 156a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:12)

ב **איתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים, **ר' חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. ר' יוחנן אמר: אין מזל לישראל.** שעם ישראל איננו כפוף לשלטון המזלות, ואין חוקי המזלות חלים עליו. **ואזדא** [והולך] **ר' יוחנן** בזה **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר ר' יוחנן: מניין שאין מזל לישראל? שנאמר: "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה"** (ירמיה י, ב) — **גויים יחתו, ולא ישראל.**


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:13
[Steinsaltz on Shabbat 156a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:13)

**ואף רב סבר** [סבור] ש**אין מזל לישראל,** ש**אמר רב יהודה** שכך **אמר רב : מניין שאין מזל לישראל?** — **שנאמר** באברהם: **"ויוצא אתו החוצה** ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר כה יהיה זרעך**"** (בראשית טו, ה), ולמדו חכמים ש**אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם "**הן לי לא נתת זרע והנה **בן ביתי יורש אתי"** (בראשית טו, ג) **אמר לו: לאו** [האם לא] כאמור "והנה דבר ה' אליו לאמור לא ירשך זה **כי אם אשר יצא ממעיך** הוא ירשך" (בראשית טו, ד)?!


###### Steinsaltz on Shabbat 156a:14
[Steinsaltz on Shabbat 156a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156a:14)

**אמר לפניו** אברהם: **רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות** (בידיעתי את חכמת המזלות) **שלי, ו**לפי מזלי **איני ראוי להוליד בן. אמר ליה** [לו] הקדוש ברוך הוא: **צא מאיצטגנינות שלך** ("ויוצא אותו"), **שאין מזל לישראל. מאי דעתיך** [מה דעתך], מדוע חושב אתה כך?