## Steinsaltz on Shabbat Daf 156b

###### Steinsaltz on Shabbat 156b:1
[Steinsaltz on Shabbat 156b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:1)

**דקאי** [שעומד] **צדק במערב** ולפיכך אין אתה יכול להוליד — **מהדרנא ומוקמינא ליה** [אני מחזיר ומעמיד אותו] **במזרח. והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר], כך מבינים את הכתוב הנדרש באברהם אבינו: **"מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו** יתן לפניו גויים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו" (ישעיה מא, ב) — שהביא הקדוש ברוך הוא את כוכב צדק — בשביל ("לרגלו") אברהם אבינו.


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:2
[Steinsaltz on Shabbat 156b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:2)

**ומ**מה שאירע ל**שמואל נמי** [גם כן] אפשר לומר ש**אין מזל לישראל.** שמסופר ש**שמואל ו**החכם הגוי **אבלט הוו יתבי** [היו יושבים], **והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא** [והיו הולכים כמה אנשים לאגם]. **אמר ליה** [לו] **אבלט לשמואל: האי גברא אזיל** [אדם זה ילך] **ולא אתי** [יבוא ישוב], כי **טריק ליה חיויא ומיית** [יכיש אותו הנחש וימות]. **אמר ליה** [לו] **שמואל: אי בר** [אם בן] **ישראל הוא, אזיל ואתי** [ילך ויבוא]. **אדיתבי אזיל ואתי** [עד שהם יושבים במשך זמן, הלך ובא] אותו האיש,


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:3
[Steinsaltz on Shabbat 156b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:3)

**קם** [עמד] **אבלט שדיה לטוניה, אשכח ביה חיויא דפסיק ושדי בתרתי גובי** [השליך מאותו איש את משאו ומצא בתוכו נחש שחתוך ומושלך בשני גזרים]. **אמר ליה** [לו] **שמואל** לאותו אדם: **מאי עבדת** [מה עשית] שבשכר זה ניצלת ממות? **אמר ליה** [לו] אותו אדם: **כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדדי ואכלינן** [אמר לו בכל יום היינו מטילים ונותנים פת ביחד והיינו אוכלים] יחד מן הפת. **האידנא הוה איכא חד מינן** [היום היה אחד מאיתנו] ש**לא הוה ליה ריפתא** [היה לו לחם], ובשל כך **הוה קא מיכסף** [היה מתבייש] שכאשר יגיע זמן גביית הלחם לא יוכל לתת משלו. **אמינא להו** [אמרתי להם] לבני החבורה: **אנא קאימנא וארמינא** [אני אקום ואקח את הלחם]. **כי מטאי לגביה, שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה, כי היכי** [כשהגעתי אליו, עשיתי עצמי כאילו לקחתי ממנו, כדי] ש**לא ליכסיף** [יתבייש]. **אמר ליה** [לו] שמואל: **מצוה עבדת** [עשית]. **נפק** [יצא] **שמואל ודרש** על סמך מעשה זה: אף שנאמר **"וצדקה תציל ממות"** (משלי י, ב) **ולא ממיתה משונה** בלבד מצילה הצדקה, **אלא ממיתה עצמה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:4
[Steinsaltz on Shabbat 156b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:4)

**ומ**מעשה שאירע ל**ר' עקיבא נמי** [גם כן] אפשר להסיק ש**אין מזל לישראל.** ש**ר' עקיבא הויא ליה ברתא** [היתה לו בת], **אמרי ליה כלדאי** [אמרו לו החוזים בכוכבים]: **ההוא יומא דעיילה לבי גננא, טריק לה חיויא, ומיתא** [באותו יום שתיכנס לחופה, יכיש אותה הנחש, ותמות]. **הוה, דאיגא אמילתא טובא** [היתה דואגת לדבר הרבה]. **ההוא יומא שקלתא למכבנתא, דצתא בגודא, איתרמי איתיב בעיניה דחיויא** [באותו יום של חתונתה לקחה סיכה מראשה, נעצה בחור שבכותל לשמירה, ונזדמן שנכנסה הסיכה בעינו של הנחש]. **לצפרא כי קא שקלה לה, הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה** [בבוקר כשהוציאה את סיכתה, היה נמשך ובא הנחש אחריה].


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:5
[Steinsaltz on Shabbat 156b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:5)

**אמר לה אבוה** [אביה], ר' עקיבא: **מאי עבדת** [מה עשית] שזכית להנצל מן הנחש? סיפרה לו: **בפניא אתא עניא, קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא, וליכא דשמעיה** [בערב בא עני, ודפק על הדלת והיו טרודים הכל בסעודה, ולא היה מי שישמע אותו]. **קאימנא, שקלתי לריסתנאי דיהבית לי, יהבתיה ניהליה** [עמדתי, לקחתי את מנתי שנתת לי, ונתתי אותה לו]. **אמר לה: מצוה עבדת** [עשית] ובשכרה ניצלת. **נפק** [יצא] **ר' עקיבא ודרש:** מה שנאמר **"וצדקה תציל ממות"** הרי זה **לא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:6
[Steinsaltz on Shabbat 156b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:6)

**ומ**מעשה שאירע ל**רב נחמן בר יצחק** יש להסיק **נמי** [גם כן] ש**אין מזל לישראל. דאימיה** [שאמו] של **רב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי** [אמרו לה החוזים בכוכבים]: **בריך גנבא הוה** [בנך גנב יהיה]. **לא שבקתיה גלויי רישיה** [הניחתו לגלות ראשו]. **אמרה ליה** [לו] לבנה: **כסי רישיך, כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא, ובעי רחמי** [כסה ראשך, כדי שתהיה עליך יראת שמים, ובקש רחמים]. **לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה** [היה יודע מדוע אומרת לו] כך. **יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא** [יום אחד היה יושב ולומד תחת דקל] שהיה שייך לאחרים, **נפל גלימא מעילויה רישיה** [הגלימה מעל ראשו], **דלי עיניה חזא לדיקלא** [הרים את עיניו וראה את הדקל], **אלמיה יצריה, סליק, פסקיה לקיבורא בשיניה** [תקפו יצרו, ועלה, וחתך את צרור התמרים בשיניו]. נמצא שאמנם היה בו יצר זה של גניבה מטבעו ובכל זאת אפשר להתגבר על היצר על ידי חינוך ותפילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:7
[Steinsaltz on Shabbat 156b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:7)

א משנה **מחתכין** בשבת **את הדלועין** שנתלשו מבעוד יום **לפני הבהמה, ואת הנבלה** שמתה בשבת **לפני הכלבים** בשבת. **ר' יהודה אומר: אם לא היתה נבלה מערב שבת** — **אסורה** בחיתוך והזזה **לפי שאינה מן המוכן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:8
[Steinsaltz on Shabbat 156b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:8)

ב גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו חכמים בדיני מוקצה בשבת. **(ער"ל שח"ז** הוא **סימן** להלכות שתילמדנה להלן**). אמר עולא: הלכה כר' יהודה** הסובר שיש דין מוקצה בשבת, **ושמואל אמר: הלכה כר' שמעון,**


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:9
[Steinsaltz on Shabbat 156b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:9)

**ואף רב סבר** [סבור] ש**הלכה כר' יהודה.** ומהיכן אתה למד זאת? **מדכרכי דזוזי** [ממה ששנינו בענין המחצלות שבספינות] ש**רב אסר** לטלטלן בשבת משום מוקצה, **ושמואל שרי** [התיר]. **ואף לוי סבר** [סבור] ש**הלכה כר' יהודה. כי הא** [כמו **זה]** ש**לוי כי הוו מייתי טריפתא לקמיה ביומא טבא** [כאשר היו מביאים טריפה לפניו ביום טוב] **לא הוה חזי לה** [לא היה רואה, בודק אותה] **אלא כי יתיב אקילקליתא** [כאשר היה יושב על האשפה]. **דאמר** [שהיה אומר]: **דילמא** [שמא] **לא מתכשרא** [תימצא כשרה], **ואפילו לכלבים לא חזיא** [אינה ראויה], ולכן אם יטריפנה לא יוכלו להזיזה משם. הרי שפסק כר' יהודה שנבילה שלא הוכנה מבעוד יום אסורה בטלטול.


###### Steinsaltz on Shabbat 156b:10
[Steinsaltz on Shabbat 156b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/156b:10)

**ושמואל אמר: הלכה כר' שמעון** הסובר שאין דין מוקצה בשבת, **ואף זעירי סבר** [סבור] ש**הלכה כר' שמעון. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **בהמה שמתה** בשבת — **לא יזיזנה** בשבת **ממקומה, ותרגמא** [והסבירה] **זעירי:** לא אסרו אלא **בבהמת קדשים,** שמפני כבוד הקדשים אסור לתת אותה לכלבים, ואם מתה — מוקצה היא מכל שימוש. **אבל בחולין** — **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר] להזיזה ולהשתמש בה, לפי שאין בה דין מוקצה. **ואף ר' יוחנן אמר** ש**הלכה כר' שמעון.** ותוהים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? **והא** [והרי] **אמר ר' יוחנן: הלכה כסתם משנה, ותנן** [וכן שנינו במשנה]: