## Steinsaltz on Shabbat Daf 15b

###### Steinsaltz on Shabbat 15b:1
[Steinsaltz on Shabbat 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:1)

**אלא** יש לומר שגזירה זו נעשתה בשלבים שונים, ראשית **אתו אינהו** [באו הם] יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ו**גזור אגושא** [וגזרו על גוש עפר] של ארץ העמים שתרומה הנוגעת בו יש **לשרוף** אותה, **ואאוירא** [ועל אויר] ארץ העמים לא גזרו **ולא כלום. ואתו רבנן** [ובאו החכמים] שהיו ב**שמנים** ה**שנה** האחרונים עד לחורבן הבית **גזור אאוירא** [גזרו על האויר] שתרומה שנכנסה לארץ העמים יש **לתלות** את דינה ולא לשורפה.


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:2
[Steinsaltz on Shabbat 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:2)

ושואלים: **למימרא דחדא גזירתא הוה** [האם לומר, מכאן, שגזירה אחת מיד היתה] לדון את התרומה בדין החמור של **שריפה? והאמר** [והרי אמר] **אילפא** כי **ידים תחלת גזירתן לשריפה!** ומכאן אפשר להסיק בדרך הדיוק **כי ידים** בלבד **הוא** שמ **תחלת גזירתן** כבר גזרו עליהן שיטמאו טומאה גמורה עד **לשריפה** של תרומה הנוגעת בהן, **הא מידי אחרינא** [הרי דבר אחר] — **לא** גזרו בו מיד בחומרה יתירה זו.


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:3
[Steinsaltz on Shabbat 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:3)

**אלא** כך יש לתאר את שלבי הגזירה: **אתו אינהו גזור אגושא לתלות** [באו הם, יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן וגזרו על הדבר שנגע בגוש] העפר **לתלות, ואאוירא** [ועל האויר] לא גזרו **ולא כלום. ואתו רבנן** [ובאו חכמים] של **שמנים** ה**שנה** האחרונות והחמירו דרגה אחת, ש**גזור אגושא** [גזרו על תרומה הנוגעת בגוש עפר] ארץ העמים שיש **לשרוף** אותו, **ואאוירא** [ועל האויר] שהנכנס לאויר ארץ העמים שיש **לתלות** את דינו.


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:4
[Steinsaltz on Shabbat 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:4)

ועוד שואלים: **ואכתי** [ועדיין] האם ברור הדבר? והרי גזירה זו **באושא,** שנים רבות לאחר החורבן, **גזור** [גזרו חכמים]! **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **על ששה ספקות** של טומאה **שורפין את התרומה** שנגעה בהם: **על ספק בית הפרס,** כלומר, תרומה שנכנסה למקום שנחרש בו קבר ואין ידוע היכן מצויות עצמות המת, וספק אם נטמאה התרומה. **ו**כן **על ספק עפר הבא מארץ העמים,** שכל טומאתו הנה בבחינת ספק טומאה, ונגעה בו תרומה, וספק אם כן אם נטמאה. **ו**כן **על ספק בגדי עם הארץ,** שמאחר שאינו נזהר לאכול בטהרה חוששים אנו שמא נגעה בבגדיו אשה נדה, ומחשיבים אותם כטמאים טומאה חמורה, ונגעה בהם תרומה, וספק הוא אם כן אם נטמאה. **ו**כן **על ספק כלים הנמצאין,** שאינם שלו ומצאם, ומאחר שכן אינו יודע אם טמאים הם, ואם נגעה בהם תרומה הרי זה ספק אם נטמאה. **ו**כן **על ספק הרוקין,** שמא רוק זה מרוקו של זב הוא ומטמא מן התורה. ואם נגעה בו תרומה, הריהי ספק טמאה. **וספק מי רגלי אדם** אף על פי שהיו **כנגד מי רגלי בהמה,** שאנו חוששים שמא הם של זב, וטמאים מן התורה, ואם נגעה בו תרומה, ספק הוא אם נטמאה. ובכל אלה קבעו חכמים כי **על ודאי מגען,** כאשר ברור שנגעו דברים אלה בתרומה, **ועל** אף שהוא **ספק טומאתן,** כלומר, שבכל אלה איננו יודעים טומאה ודאית, בכל זאת **שורפין את התרומה** שנגעה בהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:5
[Steinsaltz on Shabbat 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:5)

**ר' יוסי אומר: אף על ספק מגען** אם היה זה **ברשות היחיד** — **שורפין את** התרומה שנגעה בהם. שכן בטומאה האסורה מן התורה, ספיקה הנמצא ברשות היחיד אף הוא מטמא, ולדעת ר' יוסי חמורות גזירות אלה, אף שהן מספק, עד שהחמירו בהן כבדין תורה. **וחכמים אומרים:** מאחר שדברים אלה הינם טמאים רק מדברי סופרים, לכך ספק מגען **ברשות היחיד** אין שורפים אלא **תולין,** ואילו **ברשות הרבים** — **טהורין** לגמרי.


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:6
[Steinsaltz on Shabbat 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:6)

**ואמר עולא: אלו** ה**ששה ספיקות באושא התקינו** איך צריך לנהוג בהם הלכה למעשה. ואם כן, הרי שגוש עפר ארץ העמים מטמא מזמן תקנת אושא ולא שמונים שנה לפני חורבן הבית! אלא יש להסביר כי **אתו אינהו** [באו הם] יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, **גזור אגושא** [גזרו על גוש] עפר חוץ לארץ שבתרומה שנגעה בו יש **לתלות** את דינה ולא לשורפה, **ואאוירא** [ועל אויר] ארץ העמים לא גזרו **ולא כלום. ואתו רבנן** [ובאו החכמים] של **שמנים שנה** האחרונות של הבית **גזור אידי ואידי** [וגזרו על זה ועל זה] **לתלות. ואתו** [ובאו] חכמי העיר **אושא גזור אגושא** [וגזרו על גוש עפר] ארץ העמים שתרומה הנוגעת בו יש **לשרוף** אותה. **ואאוירא** [ועל האויר] — **כדקאי קאי** [כמו שהוא עומד יעמוד] שלא החמירו יותר בדבר זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:7
[Steinsaltz on Shabbat 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:7)

א אחד מן הדברים שהוזכרו קודם היתה גזירת הטומאה על כלי זכוכית. ושואלים: **כלי זכוכית מאי טעמא** [מה טעם] **גזור בהו רבנן** [גזרו בהם חכמים] **טומאה? אמר ר' יוחנן אמר ריש לקיש: הואיל ותחלת ברייתן** (עשייתם) של כלי זכוכית **מן החול,** לכך **שוינהו רבנן** [עשו אותם חכמים] **ככלי חרס,** שאף הם מיוצרים מאדמה. ושואלים: **אלא** אם אמנם השוו חכמים טומאת זכוכית לטומאת כלי חרס, אם כן **מעתה לא תהא להן** לכלי זכוכית **טהרה במקוה** כדרך שאין טהרה לכלי חרס. ו**אלמה תנן** [מדוע שנינו] בדיני טבילת כלים: **ואלו** החומרים **חוצצין בכלים,** שאם היו דבוקים בכלי וטבלו אותו אינו נטהר: **הזפת והמור** שדבקו **בכלי זכוכית** מעכבים את הטבילה. ומכאן שלכלי זכוכית טהרה במקווה!


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:8
[Steinsaltz on Shabbat 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:8)

ומשיבים שכרגיל אין לזכוכית טהרה בטבילה אלא **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? — במקרה המיוחד **כגון שניקבו** כלי הזכוכית **והטיף לתוכן אבר** (עופרת) מותכת לסתום את החור. **ו**הלכה זו כשיטת **ר' מאיר היא,** ש**אמר : הכל הולך אחר המעמיד,** כלומר, חפץ שהוא כשלעצמו אינו מסוגל או ראוי לשימוש, וחיזקו אותו בדבר אחר או בחומר אחר ("מעמיד") — דנים את החפץ כולו על פי המעמיד. ולכן, כלי זכוכית אלה כיון שמעמידם הוא עופרת שהיא נטהרת בטבילה כשאר מתכות, אף כלי הזכוכית הללו יש להם טהרה במקווה. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **כלי זכוכית שנקבו והטיף לתוכן אבר, אמר רבן שמעון בן גמליאל** כי **ר' מאיר מטמא וחכמים מטהרין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 15b:9
[Steinsaltz on Shabbat 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/15b:9)

ועוד שואלים: **אלא מעתה,** אם מדמים כלי זכוכית לכלי חרס, אם כן