## Steinsaltz on Shabbat Daf 19a

###### Steinsaltz on Shabbat 19a:1
[Steinsaltz on Shabbat 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:1)

**כותח הבבלי** (תבלין שיש בו פירורי לחם שהחמיצו) **וכל מיני כותח אסור למכור** לגוי **שלשים יום קודם הפסח.** שמאחר שהכותח משמש כתבלין בלבד, משאירים אותו זמן רב יותר מאשר מאכלים אחרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:2
[Steinsaltz on Shabbat 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא אחרת: מלכתחילה **נותנין מזונות לפני הכלב בחצר** בשבת, ואין חוששים שמא יטלם ויוציאם לרשות הרבים. ואם **נטלו** הכלב **ויצא** מחוץ לחצר — **אין נזקקין לו,** שאין צריך לדאוג שיאכלם הכלב דווקא באותה חצר.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:3
[Steinsaltz on Shabbat 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:3)

ו**כיוצא בו** אמרו: **נותנין מזונות לפני הגוי בחצר** בשבת. ואם **נטלו** הגוי **ויצא** — **אין נזקקין לו.** ושואלים: **הא תו** [זה עוד] **למה לי,** והלא **היינו הך** [זהו זה], כלומר, הרי משמעות ההלכה זהה גם בכלב וגם בגוי, כי איסורי שבת אינן חלים על שניהם. ומשיבים: יש להבדיל, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] כי **האי** [זה, הכלב] הרי החובה לדאוג למזונותיו **רמי עליה** [מוטלת עליו], על בעל החצר שהוא בעליו, **והאי לא רמי עליה** [וזה, הגוי מזונותיו אינם מוטלים עליו], על בעל החצר, ואם כן כאשר יש בדבר חשש של חילול שבת היה מקום לומר שלא יתן לו מזונו, ועל כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שגם בגוי מותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:4
[Steinsaltz on Shabbat 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:4)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **לא ישכיר אדם** את **כליו לגוי בערב שבת,** שנראה כאילו היהודי מקבל שכר בעד עבודה הנעשית בשבת. ואולם **ב**יום **רביעי וב**יום **חמישי** — **מותר.** ו**כיוצא בו, אין משלחין איגרות ביד גוי בערב שבת,** ואולם **ברביעי ובחמישי** — **מותר.** אף על פי כן **אמרו עליו על ר' יוסי הכהן ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמרו זאת **על ר' יוסי החסיד שלא נמצא כתב ידו ביד גוי מעולם,** כדי שלא יזדמן שהגוי יטלטל את מכתבו בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:5
[Steinsaltz on Shabbat 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:5)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **אין משלחין איגרת ביד גוי** ב**ערב שבת, אלא אם כן קוצץ לו דמים,** כלומר, קובע לו שכר קצוב עבור העברת המכתב. שאז כל מה שעושה הגוי במכתב זה איננו בשליחותו של ישראל, כי אם לשם עצמו, שהרי שכרו קצוב מראש. **בית שמאי אומרים:** אין מוסרים איגרת בערב שבת לידי גוי אלא כשיש עדיין שיעור זמן **כדי שיגיע** הגוי **לביתו** לפני חשיכה. **ובית הלל אומרים: כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה** של העיר אליה נשלח.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:6
[Steinsaltz on Shabbat 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:6)

ושואלים: **והלא קצץ** [קבע] מחיר, ומה משנה לנו אם יגיע בערב שבת או ביום השבת? **אמר רב ששת, הכי קאמר** [כך אמר]: **ואם לא קצץ** את מחיר השליחות — **בית שמאי אומרים:** אין מוסרים לו את האיגרת אלא אם כן נשאר עד כניסת השבת שיעור זמן **כדי שיגיע** הגוי **לביתו. ובית הלל** מגבילים את ההיתר למסור לגוי ו**אומרים:** שיעור הזמן הוא **עד שיגיע לבית הסמוך לחומה.**


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:7
[Steinsaltz on Shabbat 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:7)

ושואלים: **והאמרת רישא** [והרי אמרת בתחילה] ש**אין משלחין** אלא אם כן קצץ? הרי שבלא קציצה אין לשלוח כלל! ומשיבים: **לא קשיא** אפשר להסביר כי **הא** [זה] ששנינו שמותר למסור לגוי איגרת בערב שבת אפילו בלא לקצוץ הרי זה באופן **דקביע בי** [כשקבוע בית] **דואר במתא** [בעיר], **הא** [זה] שמותר למסור אפילו בלי לקצוץ, הרי זה באופן ש**לא קביע בי דואר במתא** [קבוע בית דואר בעיר].


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:8
[Steinsaltz on Shabbat 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:8)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת,** שלא ייראה הדבר שעושה הישראלי מלאכה ביום השבת. **במה דברים אמורים** — כשהפליג **לדבר הרשות, אבל** אם הפליג **לדבר מצוה** — **שפיר דמי** [יפה נחשב, מותר]. אבל גם אז צריך שיהא **פוסק** (קובע) **עמו,** עם הגוי המנהיג את הספינה, **על מנת לשבות, ו**אולם אף על פי שפסק עמו — הגוי **אינו שובת, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו צריך** לפסוק. **ו**אולם להפליג בספינה הנוסעת **מצור לצידן,** שהנסיעה היא נסיעה קצרה בים — **אפילו בערב שבת מותר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:9
[Steinsaltz on Shabbat 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:9)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים] בתוספתא: **אין צרין על עיירות של גוים** במלחמה **פחות משלשה ימים קודם לשבת,** כדי שלא יצטרכו להתחיל בחילול שבת בהקמת המצור. **ו**אולם **אם** כבר **התחילו** במצור פחות משלושה ימים לפני שבת — **אין מפסיקין** מכל פעולות המלחמה אף בשבת. **וכן היה שמאי אומר:** ממה שנאמר **"**ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה **עד רדתה"** (דברים כ, כ), למדים כי מאחר ויש לעשות את המצור "עד רדתה", יש אם כן להמשיך במצור **אפילו בשבת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:10
[Steinsaltz on Shabbat 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:10)

ה שנינו במשנה ש**אמר רבן שמעון בן גמליאל: נוהגין היו** בית רבן גמליאל שלא היו נותנים כלי לבן לכובס גוי אלא שלושה ימים לפני השבת. **תניא** [שנינו בתוספתא] ש**אמר ר' צדוק: כך היה מנהגו של בית רבן גמליאל, שהיו נותנין כלי לבן לכובס** גוי **שלשה ימים קודם לשבת ו**כלים **צבועים** היו נותנים לו **אפילו בערב שבת.** ומעירים: **ומדבריהם למדנו שהלבנים קשים לכבסן יותר מן הצבועין,** שבלבן ניכר כל כתם יותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:11
[Steinsaltz on Shabbat 19a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:11)

ואגב הערה זו מספרים כי **אביי הוה יהיב ליה ההוא מנא דצביעא לקצרא** [נתן בגד צבוע לכובס]. **אמר ליה** [לו] אביי לכובס: **כמה בעית עילויה** [אתה רוצה עבורו], כדי לכבסו. **אמר ליה** [לו] הכובס לאביי: **כדחיורא** [כמו בשל לבן]. **אמר ליה** [לו] אביי: לא תוכל להטעות אותי בנושא זה, ו**כבר קדמוך רבנן** [חכמים], שמהברייתא למדנו מה קשה יותר לכביסה. ו**אמר אביי** בענין זה: **האי מאן דיהיב מנא לקצרא, במשחא ניתיב ליה ובמשחא נשקול מיניה** [הנותן בגד לכובס, במידה יתן לו ובמידה יקח ממנו]. **דאי טפי** [שאם הוא ארוך יותר] — סימן הוא ש**אפסדיה** [הפסידו] הכובס בכך **דמתחיה** [שמתחו]. **ואי בציר** [ואם הוא קצר יותר] — ודאי **אפסדיה** בכך ש**כווציה** [כווצו].


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:12
[Steinsaltz on Shabbat 19a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:12)

ו שנינו במשנה כי **שוין אלו ואלו,** בית שמאי ובית הלל, **שטוענין** את קורות בית הבד ועיגולי הגת. ושואלים: **מאי שנא כולהו** [במה שונים כולם], כל הדברים הכתובים במשנה, ש**גזרו בהו** [בהם] **בית שמאי, ומאי שנא** [ובמה שונים] **קורות בית הבד ועיגולי הגת** ש**לא גזרו** בהם בית שמאי? ומשיבים: **הנך דאי עביד להו** [אותם שאם עושה אותם] **בשבת** הריהו **מיחייב** [מתחייב] בשל כך **קרבן חטאת** — **גזרו בהו** [בהם] **בית שמאי** שלא יעשו אותם ב**ערב שבת עם חשכה.** ואולם **קורות בית הבד ועיגולי הגת** שאפילו **אי עביד להו** [אם עושה אותם] **בשבת** הוא **לא מיחייב** [מתחייב] בכך קרבן **חטאת** — **לא גזרו** בית שמאי.


###### Steinsaltz on Shabbat 19a:13
[Steinsaltz on Shabbat 19a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19a:13)

ושואלים: **מאן** [מי הוא] ה**תנא** הסבור **שכל מידי דאתי** [שבא] **ממילא,** מעצמו, ולא על ידי פעולה בידיים, **שפיר דמי** [יפה נחשב, מותר] בשבת? **אמר ר' יוסי בר חנינא:** דעת תנא זה, דעת **ר' ישמעאל היא, דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **השום והבוסר** של ענבים, **ו**כן **המלילות** של חטים **שרסקן מבעוד יום, ר' ישמעאל אומר: יגמור** ויטפל בהם **משתחשך.** שלאחר גמר הריסוק שמים את הדברים הללו תחת משקולת, כדי שהנוזלים ימשיכו לצאת. **ור' עקיבא אומר:**