## Steinsaltz on Shabbat Daf 19b

###### Steinsaltz on Shabbat 19b:1
[Steinsaltz on Shabbat 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19b:1)

**לא יגמור. ו**אילו האמורא **ר' אלעזר אמר:** משנתנו כשיטת **ר' אלעזר** התנא **היא. דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **חלות דבש שריסקן בערב שבת ויצאו** הדבש **מעצמן** ביום השבת — **אסור** באכילה, ככל דבר שנעשה בשבת. **ור' אלעזר מתיר.**


###### Steinsaltz on Shabbat 19b:2
[Steinsaltz on Shabbat 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19b:2)

ושואלים: **ור' יוסי בר חנינא מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כר' אלעזר,** שלכאורה דברי ר' אלעזר במשנה קרובים יותר! ומשיבים: **אמר** [יכול היה ר' יוסי לומר] **לך** כי **התם** [שם] בחלות דבש **הוא דמעיקרא** [שמתחילה] הוא **אוכל ולבסוף** הוא **אוכל,** שהדבש נחשב כמאכל, ואם כן בחלות הדבש לא היתה סחיטה כלל, שמשמעה הוצאת נוזלים ממאכל. ואולם **הכא מעיקרא** [כאן במשנה היה הכל בתחילה] **אוכל והשתא** [ועכשיו] נעשה **משקה,** והרי זה בכלל סחיטה. **ור' אלעזר אמר** [יכול היה לומר] **לך** כתשובה לטענה זו: **הא שמעינן ליה** [הרי שמענו אותו] את **ר' אלעזר** ש**אפילו** ב**זיתים וענבים** הוא **נמי שרי** [גם כן התיר]. **דהא כי אתא** [שהרי כאשר בא] **רב הושעיא מנהרדעא, אתא ואייתי מתניתא בידיה** [בא והביא ברייתא בידו], שנאמר בה: **זיתים וענבים שריסקן מערב שבת ויצאו** הנוזלים **מעצמן** — **אסורין. ר' אלעזר ור' שמעון מתירין.** ומשיבים כי **ר' יוסי בר חנינא** את ה**ברייתא לא שמיע ליה** [שמע ידע].


###### Steinsaltz on Shabbat 19b:3
[Steinsaltz on Shabbat 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19b:3)

ומצד שני שואלים: **ור' אלעזר מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כר' יוסי בר חנינא** שמשנתנו כדעת ר' ישמעאל היא? ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** ר' אלעזר: וכי **לאו איתמר עלה** [לא נאמר עליה] ש**אמר רבא בר חנינא אמר ר' יוחנן:** כאן מדובר **במחוסרין דיכה,** שכאשר השום והבוסר לא נדוכו כלל במדוך — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל מסכימים] שאסור להניח אותם באופן שיצאו נוזליהם מעצמם בשבת. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה באופן שכבר נידוכו כל צרכם ואולם עדיין **מחוסרין** הם עוד **שחיקה** יתירה. **והני נמי** [ואלה גם כן] במשנתנו **כמחוסרין דיכה דמו** [נחשבים]. ומסופר ש**הורה ר' יוסי בר חנינא** לנהוג למעשה **כ**שיטת **ר' ישמעאל,** ולהתיר לגמור את הטיפול בהם אף משתחשך.


###### Steinsaltz on Shabbat 19b:4
[Steinsaltz on Shabbat 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19b:4)

א ומתוך שעסקו בדברים השייכים לבית הבד מביאים עוד דברים אחדים בענין זה: **שמן של בדדין** (בעלי בית הבד) ו**מחצלות של** (שמשתמשים בהם) **בדדין** למלאכתם, **רב אסר** לטלטלם בשבת משום שהם מוקצים לצורך מסויים, ודבר שהוקצה והונח לשימוש מקצועי אסור לטלטלו בשבת. **ושמואל שרי** [התיר], שלדעת שמואל אין דין מוקצה שייך ברוב הדברים. ומעין מחלוקת זו נחלקו ב**הני כרכי דזוזי** [אותן כריכות, מחצלות, העשויות לכסות בהן את המרכולת שמביאים בספינה], ש**רב אסר** משום מוקצה, **ושמואל שרי** [התיר]. וכן **אמר רב נחמן: עז** שמגדלים אותה **לחלבה, ורחל** (כבשה) שמגדלים אותה **לגיזתה, ותרנגולת** שמגדלים אותה **לביצתה, ותורי דרידיא** [ושוורים של חרישה], שכל אלה לא הוכנו לצורך אכילה, **ו**כן **תמרי דעיסקא** [תמרים שהוכנו לעסק מסחר] בכל אלה, **רב אסר** להשתמש בהם לאכילה, או לשוחטם אף ביום טוב מטעם מוקצה, כיון שאין דעתו מבעוד יום לאכול מהם, שהרי הכינם לצורך אחר. **ושמואל אמר: מותר,** שלדעתו אין דין מוקצה. ומעירים כי **קמיפלגי בפלוגתא** [חלוקים הם במחלוקת] התנאים **ר' יהודה ור' שמעון** בענין מוקצה.


###### Steinsaltz on Shabbat 19b:5
[Steinsaltz on Shabbat 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19b:5)

ומסופר: **ההוא תלמידא דאורי** [תלמיד אחד הורה] **ב**עיר **חרתא דארגיז כר' שמעון** שמוקצה מותר, ו**שמתיה** [החרימו] **רב המנונא.** ושואלים: **והא** [והרי] **כר' שמעון סבירא לן** [סבורים אנו], ופוסקים כדבריו, ומדוע אם כן החרימו? ומשיבים: **באתריה** [במקומו] של **רב הוה** [היה] זה, ו**לא איבעי ליה למיעבד הכי** [היה צריך לעשות כך]. שאף שפוסקים להיתר, כיון שהעיר היתה בתחום מרותו של רב — כל שהתיר ברבים שלא כדעת רב, הרי זה כמזלזל בכבודו. בדרך אגב מסופר כי **הני תרי תלמידי** [אותם שני **תלמידים], חד** [אחד] היה **מציל** מן הדליקה **בחד מנא** [בכלי אחד], **וחד** [ואחד] היה **מציל בארבע וחמש מאני** [כלים]. שהתירו להציל דברים מפני הדליקה בשבת, ונחלקו אם יש להעדיף טלטול כלי אחד בלבד והליכה פעמים רבות, או להעדיף טלטול כלים רבים ומיעוט בהליכות. **וקמיפלגי בפלוגתא** [ונחלקו באותה מחלוקת] של **רבה בר זבדא ורב הונא** שנחלקו אף הם במקום אחר בנושא זה.


###### Steinsaltz on Shabbat 19b:6
[Steinsaltz on Shabbat 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/19b:6)

ב משנה במשנה זו נמנו דברים שאין לעשותם בערב שבת, אלא אם כן תיגמר מלאכתם כולה או רובה מבעוד יום. ואמרו: **אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו** דיים **מבעוד יום.** וכן **אין נותנין פת לתנור** בערב שבת **עם חשכה, ולא חררה** (בצק שטוח) **על גבי גחלים, אלא** אם נותר שיעור זמן **כדי שיקרמו פניה** של עוגה או לחם זה **מבעוד יום. ר' אליעזר אומר:** שיעור הזמן הוא **כדי שיקרום** הקרום **התחתון שלה,** שהוא נעשה בפחות זמן. ואולם באופן יוצא מן הכלל **משלשלין** מלכתחילה **את** קרבן **הפסח בתנור** בערב שבת **עם חשכה** באופן שתיגמר צלייתו בשבת אם חל ערב פסח בערב שבת. וכן **מאחיזין** (מדליקים) מלכתחילה **את האור** (אש) **במדורת בית המוקד** במקדש בערב שבת סמוך לחשיכה ומניחים לאש שתתתפשט אחר כך במדורה כולה.