## Steinsaltz on Shabbat Daf 20a

###### Steinsaltz on Shabbat 20a:1
[Steinsaltz on Shabbat 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:1)

**ו**אולם **בגבולין,** כלומר, בכל הארץ מחוץ לתחום המקדש, אין להדליק אש במדורה בערב שבת אלא **כדי שתאחוז האור** (אש) **ברובו,** ברוב המדורה, מבעוד יום. **ר' יהודה אומר:** אם היתה זו מדורה של **פחמין** — אף בגבולין מותר שתידלק האש בערב שבת עם חשיכה, ואפילו רק **כל שהוא,** שהפחמים כיון שנדלקו שוב לא יכבו, ואין לחשוש שיבוא לעסוק בהם בשבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:2
[Steinsaltz on Shabbat 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:2)

א גמרא שנינו במשנה שאין צולים בשר וכו' אלא כדי שיצולו מבעוד יום. ושואלים: **ו**עד **כמה** צריכים הם להיצלות כדי שייחשבו לצלויים דיים, ומותר יהיה להוסיף מעט להשלים את בישולם אחר כך? **אמר ר' אלעזר אמר רב: כדי שיצולו מבעוד יום כמאכל בן דרוסאי** שהיה צלוי חלקית. שכיון שהיה בן דרוסאי שודד ונרדף בידי הכל, לא יכול לשהות ולצלות את מאכלו כל צרכו והסתפק בצלייה חלקית. **איתמר נמי** [נאמר גם כן] על ידי חכם אחר, ש**אמר רב אסי אמר ר' יוחנן: כל שהוא** מבושל כבר **כמאכל בן דרוסאי** בידי ישראל, **אין בו** עוד **משום בישולי גוים.** שאם גמר גוי לבשל מאכל זה — מותר באכילה, אף שבדרך כלל אסור לאכול מבישולי גויים. **תניא** [שנויה ברייתא], **חנניה אומר: כל שהוא** מבושל כבר **כמאכל בן דרוסאי** — **מותר להשהותו על גבי כירה** בשבת **ואף על פי ש**כירה זו **אין גרופה** מן הגחלים **ו**אין **קטומה** (שלא שמו על הגחלים הלוחשות אפר, קיטמא בארמית,) שבמאכל מבושל במדה זו אין לחשוש שמא יבוא לחתות בגחלים.


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:3
[Steinsaltz on Shabbat 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:3)

ב שנינו במשנה: **אין נותנין את הפת כו'** שלר' אליעזר אפשר להניח פת בתנור בערב שבת מבעוד יום בכדי שיעור זמן שיספיק לקרום הצד התחתון שלה. ושואלים: **תחתון** זה שאמרנו **האיך,** האם **דגבי** [שאצל] ה**תנור,** כלומר, שהוא קרוב אליו יותר, **או דילמא** [שמא] **תחתון** שאמרנו הכוונה לזה **דגבי** [שאצל] **האור** (אש), שהוא קרוב יותר אליה? **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו בברייתא ש**ר' אליעזר אומר** במפורש: **כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:4
[Steinsaltz on Shabbat 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:4)

ג שנינו במשנה כי **משלשלין את** קרבן **הפסח** בתנור ערב שבת עם חשיכה. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הותר הדבר? — **משום** ש**בני חבורה** העוסקים בפסח **זריזין הן** ומדקדקים במצוה ולא יבואו לעבור על דיני שבת. ושואלים: **הא לאו הכי** [הרי אם לא כך] **לא** היתה רשות בידם לעשות כן?! **והאמר מר** [והרי אמר החכם]: **גדיא** [בשר גדי] **בין** היתה שפת התנור **שריק** [סתומה בטיח] **בין לא** היתה שפת התנור **שריק** [סתומה בטיח] — **שפיר דמי** [יפה נחשב, מותר], כי הוצאתו מן התנור מזיקה לו ואין בו חשש. ואם כן, בבשר קרבן הפסח שהוא בהכרח גדי או טלה (שמות יב, ה) אין לחשוש בכל מקרה! ומשיבים: בכל זאת יש צורך להדגיש טעם זה, שכן **התם** [שם] שהותר, הרי זה דווקא באופן שהיה **הגדי מינתח** [מנותח], ואולם **הכא** [כאן] בקרבן פסח, הלא הגדי **לא מינתח** [מנותח] אלא ניצלה כדיני הפסח בשלמותו, ומכיון שכן גם אינו ניצלה מהר, ויש מקום לחשוש לחתיה בגחלים להחשת הצליה, אך משום שבני חבורה זריזים הם — התירו.


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:5
[Steinsaltz on Shabbat 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:5)

ד שנינו במשנה ש**מאחיזין את האור** (אש) במדורת בית המוקד במקדש בערב שבת סמוך לחשיכה ומניחים לאש שתתתפשט אחר כך במדורה כולה. ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו] שמותר הדבר? **אמר רב הונא:** שכן נאמר: **"לא תבערו אש בכל משבתיכם** ביום השבת**"** (שמות לה, ג), ולומדים מכאן: **"בכל משבתיכם"** שהם מגורי כל ישראל — **אי** [אין] **אתה מבעיר אש, אבל אתה מבעיר אש** בשבת **במדורת בית המוקד** השייכת למקדש. **מתקיף** [מקשה על כך] **רב חסדא: אי הכי** [אם כך] שמותרת הבערת אש זו בערב שבת עם חשיכה, אם כן **אפילו בשבת** עצמה **נמי** [גם כן] יהיה מותר להדליקה, ומדוע מאחיזים את האש מבעוד יום? **אלא אמר רב חסדא,** כך יש להבין את הדברים: **קרא כי אתא** [כאשר בא הפסוק] הרי **למישרי** [להתיר] את שריפת ה**אברים ופדרים** של הקרבנות על גבי המזבח אפילו בשבת **הוא דאתא** [שבא], ואילו מדורת בית המוקד לא הותר להדליקה בשבת עצמה, כיון שאינה חלק מעבודת הקודש, אלא רק לתועלת הכהנים. ומה שלא חששו בהדלקתה בערב שבת עם חשיכה — הרי זה משום שה**כהנים זריזין הן** וזהירים במצוות, ובוודאי לא יבואו לחתות בגחלים.


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:6
[Steinsaltz on Shabbat 20a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:6)

ה שנינו במשנה כי **בגבולין** אין מדליקים מדורה בערב שבת עם חשיכה אלא אם יש מספיק זמן לפני כניסת השבת **כדי שתאחוז** האש ברובן. ועל כך שואלים: **מאי** [מה הוא] בדיוק **רובן? אמר רב: רוב כל אחד ואחד** מן העצים. **ושמואל אמר:** די שיידלקו בשיעור כזה **כדי שלא יאמרו "הבא עצים** דקים יותר ונוחים יותר לבעירה **ונניח תחתיהם"** לסייע בהבערת העצים הקיימים. **תנא** [שנה] **רב חייא** ברייתא שיש בה כדי **לסיועיה** [לסייע לו] **לשמואל,** מדין שנאמר במנורת המקדש שאמרו שיש להדליקה **כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא שתהא שלהבת עולה על ידי דבר אחר.** הרי שבמקום שדרושה הדלקה די בכך (תוספות).


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:7
[Steinsaltz on Shabbat 20a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:7)

עד כאן דובר במדורה, ואולם שואלים: מה דינו של **עץ יחידי** שמדליקים בערב שבת? **רב אמר:** צריך להדליק מבעוד יום השבת את **רוב עביו** של העץ. **ואמרי לה** [ויש אומרים אותה הלכה] בשם רב: צריך להדליק מבעוד יום השבת את **רוב היקפו** של העץ. **אמר רב פפא:** מאחר ויש חילוקי דעות בענין ההלכה שאמר רב, ואין אנו יודעים מה בדיוק אמר, **הלכך בעינן** [לכן צריכים אנו] להדליק את **רוב עביו, ובעינן** [וצריכים אנו] להדליק גם את **רוב היקפו,** שאז אנו יוצאים מידי ספק. ומעירים: בעיה זו היא **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] שנחלקו בענין אחר. ששנינו ש**ר' חייא אמר:** הדלקת האש היא **כדי שישחת העץ מ**כדי אפשרות שיעשו בו **מלאכת האומן, ור' יהודה בן בתירא אומר: כדי שתאחז האש משני צדדין.** והוסיף: **ואף על פי שאין ראיה לדבר** שזו נקראת בעירה לענין שבת, מכל מקום יש **זכר לדבר** שעץ כזה נקרא שרוף, שנאמר: "**הנה לאש ניתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה**" (יחזקאל טו, ד).


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:8
[Steinsaltz on Shabbat 20a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:8)

מאחר שדובר בענין זה, מביאים פסוק אחר הדן בהבערת האש. שמסופר על המלך יהויקים **"והאח לפניו מבערת"** (ירמיה לו כב). ובשאלה **מאי** [מהי] **אח** זו נחלקו אמוראים. **רב** אמר שהכוונה היא ל**אחוונא** [עץ ערבה]. **ושמואל אמר:** מדובר כאן ב**עצים שנדלקו באחוונא,** כלומר, באחווה, שכל העצים נדלקים זה מזה, ואף הקטן מן הגדול**.** אף פירוש המלה "אחוונא" נשתכח, ומסופר, **ההוא** [אדם אחד] ש**אמר להו** [להם] לאנשים בשוק: **מאן בעי** [מי רוצה] **אחוונא? אישתכח ערבתא** [ונמצא שמכר ערבה], והובן פירושה של המלה.


###### Steinsaltz on Shabbat 20a:9
[Steinsaltz on Shabbat 20a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/20a:9)

**אמר רב הונא: קנים** שמדליק בהם מדורה בערב שבת **אין צריכין** שיידלקו **רוב** הקנים לפני כניסת השבת, לפי שהם נדלקים היטב. ואולם אם **אגדן** — נעשו הקנים כקורת עץ ו**צריך** להדליק את **הרוב.** וכן **גרעינין** של תמר שמדליק בהם **אין צריכין רוב,** שהם בוערים בקלות. ואולם אם **נתנן בחותלות** (סלים קלועים) **צריכין** שיידלק ה**רוב. מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב חסדא: אדרבא, איפכא מסתברא** [ההיפך מסתבר] לומר, שכן **קנים** — **מבדרן** [מפוזרים], ואילו כאשר **אגדן** — **לא מבדרן** [אינם מפוזרים], ולכן קנים אגודים בוערים טוב יותר מאשר קנים בודדים. וכן, **גרעינין** — **מבדרן** [מפוזרים], ואם **נתנן בחותלות** — **לא מבדרן** [אינם מפוזרים]. **איתמר נמי** [נאמר גם כן] מעין דברים אלה,