## Steinsaltz on Shabbat Daf 21b

###### Steinsaltz on Shabbat 21b:1
[Steinsaltz on Shabbat 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:1)

**אין זקוק לה** להדליקה, ולכן אין סיבה לדאוג מראש להדלקה בדבר שבוער היטב, שהרי אף אם תכבה אינו צריך לתקן את הדבר. **ו**אולם אף לדעתו **מותר להשתמש לאורה,** ומכיון שכן בשבת צריך לדאוג שתהא הפתילה בוערת כראוי, שאם לא כן עלול לבוא לידי תקלה ולבוא להטות ולתקן את הנר כדי שיוכל להשתמש בו. דעה שלישית **אמר ר' זירא אמר רב מתנה, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **ר' זירא אמר רב: פתילות ושמנים שאמרו חכמים** ש**אין מדליקין בהן בשבת,** מכל מקום **מדליקין בהן בחנוכה, בין בחול בין בשבת. אמר ר' ירמיה: מאי טעמא** [מה הטעם] של **רב?** — **קסבר** [הוא סבור] שאם **כבתה אין זקוק לה** להדליקה שנית, **ואסור להשתמש לאורה,** ולכן גם ביום השבת אין לחשוש שמא יבוא לתקן את הפתילה, שהרי ממילא אסור לו להשתמש לאורה.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:2
[Steinsaltz on Shabbat 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:2)

מסופר כי **אמרוה רבנן קמיה** [חכמים להלכה זו לפני] **אביי משמיה** [משמו] של **ר' ירמיה ולא קיבלה,** שלא החשיב למדי את ר' ירמיה. ואולם **כי אתא** כאשר **בא] רבין** מארץ ישראל לבבל **אמרוה רבנן קמיה** [חכמים להלכה זו לפני] **אביי משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן וקיבלה.** ואז **אמר** אביי בצער: **אי זכאי, גמירתיה לשמעתיה מעיקרא** [לו הייתי זוכה, הייתי לומד ההלכה הזאת מתחילה]. ותוהים: **והא גמרא** [והרי למדה] וקבלה לבסוף! ומשיבים: **נפקא מינה לגירסא דינקותא** [יוצא מכאן, הבדל, לגבי גרסת הילדות], שדברים שאדם לומד בצעירותו זוכר הוא יפה יותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:3
[Steinsaltz on Shabbat 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:3)

על שיטה זו ששנינו שאם כבה נר חנוכה אין נזקקים לו להדליקו בשנית, שואלים: **ו**האם אכן כאשר **כבתה** נר חנוכה **אין זקוק לה? ורמינהו** [ומשליכים, מקשים] על כך ממה ששנינו בברייתא: **מצותה** של הדלקת הנר בחנוכה **משתשקע החמה עד שתכלה רגל** העוברים **מן השוק. מאי לאו דאי** [האם לא הכוונה היא שאם] **כבתה** הנר **הדר** [חוזר] ו**מדליק לה** [אותה] כדי שתהא בוערת במשך כל הזמן הזה! ומשיבים: **לא,** את הברייתא אפשר להבין באופנים אחרים; **דאי** [שאם] עדיין **לא אדליק** [הדליק] כלל עם שקיעת החמה — **מדליק** עוד במשך הזמן הזה את נרות החנוכה. **אי נמי** [או **גם כן]** יכול אתה לומר כי אמרו זאת לענין **שיעורה** של ההדלקה, שיש להכין פתילה ושמן המספיקים לבעור במשך זמן זה, אך אם כבה הנר — אין להקפיד על כך.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:4
[Steinsaltz on Shabbat 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:4)

הוזכר כאן הביטוי **"עד שתכלה רגל מן השוק".** ועל כך שואלים: **ועד כמה** בדיוק הוא זמן זה? **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי** [שתכלה הרגל של אנשי תדמור] שהיו מוכרים עצים להדלקה, והם היו נשארים בשוק אחרונים כדי שיוכלו הכל לקנות עצים מהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:5
[Steinsaltz on Shabbat 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:5)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **מצות חנוכה** הריהי מעיקרה הדלקה בכל יום של **נר** אחד שידליק **איש,** כלומר, בעל הבית, הוא **וביתו. והמהדרין** (מקפידים במצוות) מדליקים **נר לכל אחד ואחד** מבני הבית. **והמהדרין מן המהדרין** משנים בסדר הנרות מיום ליום. ונחלקו במהות סדר זה בית שמאי ובית הלל. ש**בית שמאי אומרים:** ב**יום הראשון מדליק שמנה** נרות, ו**מכאן ואילך פוחת והולך** במנין הנרות, עד שביום האחרון של חנוכה מדליק רק נר אחד. **ובית הלל אומרים:** ב**יום** ה**ראשון מדליק** נר **אחת,** ו**מכאן ואילך מוסיף והולך** עד שביום האחרון מדליק שמונה נרות.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:6
[Steinsaltz on Shabbat 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:6)

**אמר עולא: פליגי** [נחלקו] **בה** בהלכה זו **תרי אמוראי במערבא** [שני אמוראים בארץ ישראל], והם **ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא. חד** [אחד מהם] **אמר** כי **טעמא** [הטעם] של **בית שמאי** הוא **כנגד ימים הנכנסין,** כלומר, העתידים לבוא. שביום הראשון, מאחר שיש עוד שמונה ימי חג — מדליקים שמונה נרות, וביום השני שנשארו עוד שבעה ימים — מדליקים שבעה וכן הלאה. **וטעמא** [ואילו הטעם] של **בית הלל** הוא **כנגד ימים היוצאין,** שמדליקים בכל יום כמנין ימי החג שיצאו ועברו כבר. **וחד** [ואחד מהם] **אמר** כי **טעמא** [הטעם] של **בית שמאי** הוא **כנגד פרי החג,** הפרים שהקריבו בחג הסוכות, שביום הראשון היו מקריבים שלושה עשר פרים, ובכל יום הפחיתו פר אחד (במדבר כט, יב–לא). **וטעמא** [ואילו הטעם] של **בית הלל** הוא ש**מעלין בקדש ואין מורידין,** ולפיכך אם רוצים לשנות מנין הנרות לפי הימים, ראוי שיוסיפו וילכו במניינם עם עבור הימים.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:7
[Steinsaltz on Shabbat 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:7)

**אמר רבה בר בר חנה** ש**אמר ר' יוחנן: שני זקנים היו בצידן,** ש**אחד** מהם **עשה כ**שיטת **בית שמאי ואחד** מהם **עשה כדברי בית הלל** ונתנו טעם לדבריהם; **זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג, וזה נותן טעם** לדבריו משום ש**מעלין בקדש ואין מורידין.**


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:8
[Steinsaltz on Shabbat 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:8)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ** כדי שיראו הכל את הנרות. ו**אם היה דר בעלייה** (קומה גבוהה יותר) — **מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ובשעת הסכנה** כאשר גזרו איסור על הדלקת נרות — **מניחה על שלחנו ודיו** בכך.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:9
[Steinsaltz on Shabbat 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:9)

**אמר רבא: צריך,** נוסף לנרות החנוכה, עוד **נר אחרת** כדי **להשתמש לאורה,** שהרי אסור להשתמש בנרות חנוכה. **ואי איכא** [ואולם אם יש] **מדורה** — **לא צריך** להדליק נר נוסף, שמשתמש הוא באור המדורה. **ו**אולם **אי** [אם] **אדם חשוב** הוא, שאינו רגיל להשתמש לאורה של המדורה — **אף על גב דאיכא** [אף על פי שיש] **מדורה צריך נר אחרת.**


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:10
[Steinsaltz on Shabbat 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:10)

ג ושואלים: **מאי** [מה היא] **חנוכה?** ומה טעם מדליקים בחנוכה נרות דווקא? ומשיבים, **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] במגילת תענית: **בכ"ה בכסליו יומי** [ימי] ה**חנוכה תמניא אינון** [שמונה הם] ש**לא למספד בהון** [לספוד בהם] **ו**ש**לא להתענות בהון** [בהם]. ומה טעם הדבר? — **שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו** במגעם את **כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח** סגור **בחותמו של כהן גדול** ולא פתחוהו היוונים. **ולא היה בו** שיעור **אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים ב**אמירת **הלל והודאה** מיוחדת, בתפילה ובברכות.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:11
[Steinsaltz on Shabbat 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:11)

ד **תנן התם** [שנינו במשנה שם] בענין נזיקין: **גץ** (ניצוץ) **היוצא מתחת הפטיש** ש**יצא** מחוץ למקום מלאכת האומן, **והזיק** — **חייב** המכה בפטיש באחריות. וכן **גמל** שהיה **טעון פשתן והוא עובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה** (נדלקה) **בנרו של** ה**חנוני ו**אחר כך **הדליק את הבירה** (הבנין) — **בעל הגמל חייב,** שפשתנו נכנס לרשות אחרת שלא היה רשאי להכנס לתוכה, וכל הנזקים שנגרמו מחמת רשלנותו נגרמו. ואולם אם **הניח** ה**חנוני נרו מבחוץ** לחנות והדליק את הפשתן — במקרה זה **החנוני חייב,** שהוא יצא מתחומו.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:12
[Steinsaltz on Shabbat 21b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:12)

**ר' יהודה אומר:** אם נדלק הפשתן **בנר חנוכה** של החנווני שהניחו על פתח חנותו מבחוץ — **פטור** החנווני, שאז מותר לחנווני להניח את נרו בחוץ. ומכאן **אמר רבינא משום** (בשם) **רבה: זאת אומרת** שנר חנוכה **מצוה להניחה בתוך עשרה** טפחים מהקרקע. **דאי סלקא דעתך** [שאם יעלה על דעתך] לומר כי מותר להניחה **למעלה מעשרה טפחים,** מדוע ייפטר החנווני? **לימא ליה** [יאמר לו], בעל הגמל לחנווני: **היה לך להניח** את הנר **למעלה מ**גובה **גמל ורוכבו,** ואז לא היה נגרם נזק, ולכן אין בעל הגמל אחראי. ודוחים: **ודילמא** [ושמא] יתכן שמותר להניח את נר החנוכה גם למעלה מעשרה טפחים, וטעמו של ר' יהודה שפטר — משום שחשש למצות חנוכה וסבר, **אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי** [אם יטריחו אותו הרבה יבוא להמנע] **ממצוה** זו של הדלקת נר חנוכה. וכיון שהוצאת נר החנוכה החוצה היא במצות חכמים — אין לחייב את החנווני לנקוט אמצעי זהירות יתרים אלה.


###### Steinsaltz on Shabbat 21b:13
[Steinsaltz on Shabbat 21b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/21b:13)

ולעיקר הענין **אמר רב כהנא: דרש רב נתן בר מניומי משמיה** [משמו] של **ר' תנחום:**