## Steinsaltz on Shabbat Daf 24b

###### Steinsaltz on Shabbat 24b:1
[Steinsaltz on Shabbat 24b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:1)

**ולית הילכתא ככל הני שמעתתא** [ואין הלכה ככל השמועות, ההלכות הללו], **אלא כי הא** [כמו הלכה זו] ש**אמר ר' יהושע בן לוי,** שאמר: **יום הכפורים שחל להיות בשבת, המתפלל** את התפילה הנוספת של היום, **נעילה, צריך להזכיר של שבת** אף בתפילה זו, ואף שאין מתפללים נעילה בכל שבת. וטעמו של דבר: שיום הכפורים ה**יום** עצמו **הוא שנתחייב בארבע תפלות** (שחרית, מוסף, מנחה, נעילה), וכיון שחל בשבת — יש להזכיר את השבת בכל אחת מן התפילות. ואם כן, רואים אנו שביום שבו יחוד, קשור הדבר לכל ענין שבקדושה המתארע בו, בין שהוא בא בשל היום ובין שהוא בא מטעם אחר.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:2
[Steinsaltz on Shabbat 24b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:2)

ומקשים: **קשיא הילכתא אהילכתא** [קשה הלכה אחת על הלכה אחרת]. שכן מצד אחד **אמרת** כי **הילכתא** [הלכה] היא **כר' יהושע בן לוי, וקיימא לן הילכתא** [ומצד אחר מוחזק לנו, בידינו כי הלכה] **כרבא,** והיא סתירה להלכה הראשונה, שכן **אמר רבא:** ב**יום טוב שחל להיות בשבת, שליח** ה**ציבור היורד לפני התיבה** להתפלל תפילת **ערבית** מקוצרת בקול רם (ברכה מעין שבע — "קונה שמים וארץ") **אינו צריך להזכיר** בה את של **יום טוב, שאילמלא** היתה זו גם **שבת אין שליח צבור יורד** להתפלל תפילה זו ב**ערבית ביום טוב.** ואם כן, חוזרים אנו להנחה שדבר שאינו נובע מעצם דיניו של אותו יום נחשב כזר לו, ואינו נזכר בו.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:3
[Steinsaltz on Shabbat 24b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:3)

את הקושיה הזו דוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **התם** [שם, בשבת] **בדין הוא** ש**אפילו בשבת נמי** [גם כן] **לא צריך** שיחזור שליח הציבור כדרך שאין חוזרים על תפילת ערבית אחרת, **ורבנן** [ואולם חכמים] **הוא דתקוני** [שתיקנו] לעשות זאת **משום** חשש **סכנה,** כדי לעכב קצת את היוצאים מבית הכנסת, שהמאחרים לבוא ייצאו יחד עם כולם. כי בתי הכנסת מצויים היו מחוץ לעיר, והיתה סכנה ללכת יחידי בלילה. וחזרה זו על התפילה אינה מחיובו של היום, אלא תקנה לתועלת אחרת. **אבל הכא** [כאן] ביום הכיפורים — **יום הוא שנתחייב בארבע תפלות,** ולכן בכל יום שיש בו תפילה נוספת יש להזכיר בה את כל המאורעות החלים בו כמו בשאר התפילות.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:4
[Steinsaltz on Shabbat 24b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:4)

א **ו**עוד שנינו במשנה ש**לא** מדליקים **באליה** ולא בחלב. ונחום המדי אומר שמדליקים בחלב מבושל. וחכמים אומרים שבין שהוא מבושל ובין שאינו מבושל אין מדליקים בו. ושואלים: והלא שיטת ה**חכמים היינו** [זוהי] בדיוק שיטת ה**תנא קמא** [הראשון], כלומר, סתם משנה, שהרי הם חוזרים על אותו רעיון! ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה ביחס למה ש**רב ברונא אמר** בשם **רב,** שחלב מבושל שהוסיפו בו שמן מותר להדליק בו, ואחד מקבל דעה זו להלכה ומתיר והשני אוסר. **ו**אולם **לא מסיימי** [אין הם מוגדרים], שאף שמתוך סגנון הדברים במשנה נראה שיש הבדל ביניהם בנקודה זו, ואולם לא נשנתה במפורש שיטת כל אחד מהם.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:5
[Steinsaltz on Shabbat 24b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:5)

ב משנה כהמשך לדברי המשנה הקודמת מוסיפה משנה זו כי **אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב,** וכאשר יבואר טעם הדבר בגמרא. בהדלקת נרות השבת היו חכמים שאסרו שמנים ידועים. **ר' ישמעאל אומר** ש**אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת,** שריחו של העטרן רע, והוא מפריע ליושבים בבית. **ו**אילו **חכמים מתירין** להשתמש להדלקת הנר **בכל השמנים,** אם רק בוערים הם כיאות, **בשמן שומשמין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן ו**אף **בנפט. ר' טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד,** שהוא המובחר בשמנים ונאה לכבוד השבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:6
[Steinsaltz on Shabbat 24b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:6)

ג גמרא על דברי המשנה, שאין מדליקים בשמן שריפה ביום טוב, שואלים בגמרא: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? ומשיבים: **לפי** שבכלל **אין שורפין קדשים ביום טוב.** ועל עצם העקרון שאין שורפים קדשים ביום טוב שואלים: **מנהני מילי** [מניין הדברים הללו]? **אמר חזקיה, וכן תנא דבי** [שנה החכם בבית מדרשו] של **חזקיה,** מה ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר** באש תשרופו**"** (שמות יב, י) דרוש הסבר, **ש**כן **אין תלמוד לומר,** כלומר, אין אנו למדים דבר מהמילים **"עד בקר"** בפעם השניה, ודי היה לומר "והנותר ממנו באש תשרופו"! אלא **מה תלמוד לומר "עד בקר"** — **בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו,** שאת הנותר מקרבן הפסח אין שורפים מיד בבוקר הבא, ביום טוב, אלא למחרת, ביום הראשון של חול המועד. ומכאן שאסור לשרוף קדשים ביום טוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:7
[Steinsaltz on Shabbat 24b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:7)

**אביי אמר:** דבר זה נלמד ממקרא אחר, ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"עלת שבת בשבתו"** (במדבר כח, י), ומכאן נלמד שרק עולת השבת מותר להקריב ביום השבת, **ו**אולם **לא עולת חול בשבת, ולא עולת חול ביום טוב.** הרי שאף דבר מצוה אסור לעשותו ביום טוב, אם לא נכלל במפורש בין הדברים שהותרו במלאכה ביום טוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:8
[Steinsaltz on Shabbat 24b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:8)

**רבא אמר:** דבר זה נלמד מכתוב אחר, ש**אמר קרא** [הכתוב] בדיני יום טוב: **"**כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש **הוא לבדו יעשה לכם"** (שמות יב, טז), ומן ההדגשה "הוא לבדו" למדים אנו: **"הוא"** — אוכל נפש לבדו הוא המותר בעשייה ביום טוב, **ו**אולם **לא** הדברים ה**מכשירין** הדרושים לצורך האכילה. שאף שמלאכת בישול מותרת, מכל מקום אסורה הכנת דברים המכשירים לבישול. וכן ממה שנאמר **"לבדו"** נלמד: **ולא מילה שלא בזמנה.** שאם לא נימול הילד בזמנו ביום השמיני ללידתו מסיבה כל שהיא ורוצים למולו ביום אחר, אין למולו ביום טוב. **דאתיא** [שאף שבאה] אפשרות להתירה **ב**דרך לימוד מ**קל וחומר,** הרי בא הכתוב ואוסר במפורש מלאכה זו ביום טוב. וכן שריפת קדשים, אם כי יש ציווי בכתוב לעשותה, כיון שאין חובה לעשותה ביום זה דווקא, לא הותר לעשותה ביום טוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 24b:9
[Steinsaltz on Shabbat 24b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/24b:9)

**רב אשי אמר** נימוק אחר: נאמר בכתוב לגבי הימים הטובים לשון **"שבת"** ולשון **"שבתון"** (ויקרא כ״ג:ג׳), והרי