## Steinsaltz on Shabbat Daf 25a

###### Steinsaltz on Shabbat 25a:1
[Steinsaltz on Shabbat 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:1)

**עשה** של שביתה. **ו**אם כן, **הוה ליה** [נעשה] **יום טוב** מצוה שיש בה גם צד של מצות **עשה** (מצות שבתת) וגם מצות **לא תעשה** ("לא תעשה כל מלאכה"). **ואין עשה** של שריפת הקדשים **דוחה את לא תעשה ועשה** של יום טוב.


###### Steinsaltz on Shabbat 25a:2
[Steinsaltz on Shabbat 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:2)

א מן הדברים האמורים ניתן להסיק ש**ביום טוב הוא דאסיר** [שאסור] להדליק נרותיו בשמן שריפה, **הא** [הרי] **בחול** — **שפיר דמי** [יפה הדבר, מותר]. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? שהרי מסתבר לומר שיהא איסור בהנאה כלשהי מן התרומה הטמאה! **אמר רב: כשם שמצוה לשרוף** את **הקדשים שנטמאו, כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת, ואמרה** ה**תורה: בשעת ביעורה תיהני ממנה.** ושואלים: **היכן אמרה תורה** דבר זה, והיכן נרמז בכתוב? ומשיבים: אפשר ללמוד זאת מדברי **רב נחמן,** ש**אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא** [הכתוב] **"ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי"** (במדבר יח, ח), ומלשון הריבוי "תרומותי" למדים אנו ש**בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה. ואמר רחמנא** [הקדוש ברוך הוא]: **"**נתתי **לך",** והכוונה: **שלך תהא** ומותר לך להנות ממנה, וכיון שיש איסור חמור באכילתה, הרי שההנאה היא **להסיקה תחת תבשילך** והנאות דומות הבאות בשעת ביעורה של התרומה.


###### Steinsaltz on Shabbat 25a:3
[Steinsaltz on Shabbat 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:3)

ב **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] דרך אחרת ללמוד הלכה זו **מ**דברי **ר' אבהו** ש**אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן:** נאמר בוידוי על הפרשת המעשר **"**לא אכלתי באוני ממנו **ולא בערתי ממנו בטמא"** (דברים כו, יד). וההדגשה — **"ממנו" אי** (אין) **אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמאת.** ושואלים: **ואימא** [ואמור] אחרת: **ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר** ונהנה משריפת **שמן קדש שנטמא!**


###### Steinsaltz on Shabbat 25a:4
[Steinsaltz on Shabbat 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:4)

ומשיבים: אי אפשר לקבל הנחה כזו, שכן **ולאו** [והאם לא] **קל וחומר הוא?** שכן יש לומר **: מה מעשר הקל** בדיניו **אמרה** בו ה**תורה "**לא **בערתי ממנו בטמא", קדש** שהוא **חמור** — **לא כל שכן** שאסור לשורפו ולבערו בטומאתו?


###### Steinsaltz on Shabbat 25a:5
[Steinsaltz on Shabbat 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:5)

ודוחים: **אי הכי** [אם כך] שאנו דנים בדבר בדרך קל וחומר, אם כן ב**תרומה נמי לימא** [גם כן נאמר] כי **קל וחומר הוא,** שהרי חמורה התרומה מן המעשר, ואם המעשר אסור בהנאה בשעת שריפתו — כל שכן התרומה, ויאסר אם כן ליהנות משריפתה! ומשיבים: **הא כתיב** [הרי נאמר] **"ממנו",** ומלשון זו אנו למדים שיש דבר שאיסור שריפה בטומאה אינו חל עליו.


###### Steinsaltz on Shabbat 25a:6
[Steinsaltz on Shabbat 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:6)

ושואלים: **ומה ראית** לומר ש"ממנו" בא להדגיש "ממנו" ולא מתרומה, ושמא הכוונה היא "ממנו" — ולא מן הקודש! ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] כי את ה**קדש לא ממעיטנא** [אין אני ממעט] מן האיסור ליהנות משריפתו, שכן בקודש מצויות חומרות רבות ו**סימן** להן **פנ"ק עכ"ס,** שהן: דין ה**פיגול** (שהחושב בשעת אחת מעבודות הקרבן, שחיטה, קבלה, הולכה זריקה, לאוכלו שלא בזמנו — פוסלו במחשבה בלבד), דין ה**נותר** (שקודש הנשאר יותר מזמנו הקבוע נפסל על ידי השהיה), ועוד שהמועל והנהנה מן הקודש בשגגה מביא **קרבן מעילה, ו**האוכל ממנו בטומאה חייב **כרת,** והוא **אסור** באכילה **לאונן** (מי שמת לו מת בו ביום ועדיין לא הובא לקבורה). וכל אלה אינם מצויים בתרומה. ולכן חמור הקודש ואין נהנים ממנו אפילו בשעת ביעורו בטומאה.


###### Steinsaltz on Shabbat 25a:7
[Steinsaltz on Shabbat 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/25a:7)

ודוחים: **אדרבה, תרומה לא ממעיטנא** [נמעט], מן האיסור, שהרי יש בתרומה חומרות שסימנן **מחפ"ז,** והם איסור **מיתה** למי שלא הותר לו לאכול תרומה ואכלה בזדון, והחובה של זר, שאכל תרומה בשגגה, לשלם את מחירה לכהן בתוספת **חומש,**