## Steinsaltz on Shabbat Daf 2a

###### Steinsaltz on Shabbat 2a:1
[Steinsaltz on Shabbat 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:1)

א משנה **יציאות,** (הוצאות) מרשות לרשות האסורות ביום **השבת,** הרי הן בעיקרו של דבר **שתים שהן ארבע בפנים,** שיש שתי פעולות יסודיות השייכות באדם הנמצא בפנים, ברשות היחיד, והן מתחלקות בפרטיהן לארבעה מקרים, **ו**כן **שתים שהן ארבע בחוץ.**


###### Steinsaltz on Shabbat 2a:2
[Steinsaltz on Shabbat 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:2)

ומבררים: **כיצד** הם המקרים עליהם מדובר?


###### Steinsaltz on Shabbat 2a:3
[Steinsaltz on Shabbat 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:3)

— **העני עומד בחוץ** ברחוב רשות הרבים, **ובעל הבית עומד בפנים,** ברשות היחיד. מקרה ראשון: **פשט** (הושיט) **העני את ידו לפנים** רשות היחיד כשבידו חפץ שנטלו מרשות הרבים בה הוא עומד, **ונתן** את החפץ **לתוך ידו של בעל הבית** הנמצא ברשות היחיד — הרי שעשה בכך מלאכה של הוצאה מרשות הרבים לרשות היחיד. **או שנטל מתוכה** מתוך ידו של בעל הבית דבר מה **והוציא** אותו לחוץ, שבמקרה זה עשה מלאכה של הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, ובשני המקרים הללו העני הוא שעשה את המלאכה בשלימותה, ועל כן **העני חייב ובעל הבית פטור.**


###### Steinsaltz on Shabbat 2a:4
[Steinsaltz on Shabbat 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:4)

מקרה אחר של הוצאה והכנסה הנעשה מתוך רשות היחיד מבואר, כאשר **פשט בעל הבית את ידו לחוץ,** לרשות הרבים, כשבידו חפץ שנטל מרשות היחיד**, ונתן** את החפץ **לתוך ידו של** ה**עני** הנמצא ברשות הרבים — הרי שהוציא חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים. **או שנטל** בעל הבית חפץ **מתוכה** של יד העני הנמצא ברשות הרבים, **והכניס** אותו אליו לרשות היחיד, במקרים אלה רק בעל הבית הוא שעשה את מלאכת ההוצאה, ולכן **בעל הבית חייב והעני פטור.** אלה הם אופני ההוצאה וההכנסה בפנים ובחוץ האסורות מן התורה, שהעושה אותן חייב.


###### Steinsaltz on Shabbat 2a:5
[Steinsaltz on Shabbat 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:5)

בארבעה מקרים אחרים המובאים כאן לא נעשתה מלאכה שלימה על ידי אף אחד מן האנשים המעורבים במלאכה, וכגון: **פשט העני** הנמצא ברשות הרבים **את ידו** כשבתוכה חפץ שעקר ממקומו ברשות הרבים **לפנים, ונטל בעל הבית** את החפץ **מתוכה** והניחו בתוך הבית, ברשות היחיד, הרי שפעולת ההכנסה נעשתה על ידי שני האנשים, וכל אחד מהם עשה חצי מלאכה, **או שנתן** בעל הבית חפץ **לתוכה,** לתוך ידו של העני המצויה בתוך הבית, **ו**העני **הוציא** את החפץ והעבירו לרשות הרבים — אמנם נעשתה כאן מלאכת הוצאה ואולם מאחר שלא עשאה אדם אחד בשלימותה לכן במקרים כגון אלה **שניהם פטורין. וכן אם**


###### Steinsaltz on Shabbat 2a:6
[Steinsaltz on Shabbat 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:6)

**פשט בעל הבית את ידו לחוץ,** לרשות הרבים ובה חפץ שעקר מרשות היחיד, **ונטל העני** את החפץ **מתוכה** והניחו ברשות הרבים, **או שנתן העני** חפץ **לתוכה,** לתוך יד בעל הבית, **והכניס** בעל הבית את החפץ לרשות היחיד — **שניהם פטורין,** שכל אחד מהם לא עשה אלא חצי מלאכה.


###### Steinsaltz on Shabbat 2a:7
[Steinsaltz on Shabbat 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/2a:7)

ב גמרא שנינו במשנתנו "יציאות השבת שתים שהן ארבע", ובדומה לכך **תנן התם** [שנינו שם] במסכת שבועות: **שבועות** שחייב אדם בקרבן אם הפירן, הרי הן **שתים שהן ארבע,** האחת, אם נשבע אדם שיעשה בעתיד פעולה מסויימת, והאחרת, שיימנע מלעשותה — הרי שתים מהן מפורשות בתורה, וכן יש להוסיף מריבוי בלשון המקרא עוד שתיים: אם נשבע אדם שעשה כבר פעולה ידועה, או שלא עשאה.