## Steinsaltz on Shabbat Daf 30a

###### Steinsaltz on Shabbat 30a:1
[Steinsaltz on Shabbat 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:1)

א גמרא **מדקתני סיפא** [ממה ששנה בסוף המשנה] שהמכבה את הנר בשבת **חייב,** הרי **שמע מינה** [למד ממנה] שמשנה זו לשיטת **ר' יהודה היא,** שלדעתו מי שעשה מלאכה בשבת, אף אם אינו צריך לגופה חייב עליה חטאת. שהרי בכיבוי הנר אינו צריך לדבר הנוצר מן הכיבוי כי אם למניעת האור. ואם כן, **רישא במאי עסיקנא** [בראש, המשנה, במה אנו עוסקים]? **אי** [אם] מדובר **ב**מכבה את הנר בגלל **חולה שיש בו סכנה** — הרי הלשון "פטור" אינה מדוייקת, אלא לשון **"מותר" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר, שמפני הסכנה מותר חילול שבת אף לכתחילה. **ואי** [ואם] מדובר **בחולה שאין בו סכנה** מדוע פטור המכבה? **"חייב חטאת " מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר!


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:2
[Steinsaltz on Shabbat 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:2)

ומשיבים: **לעולם** המדובר **בחולה שיש בו סכנה, ובדין הוא דליתני** [שישנה] לשון **"מותר", ואיידי דבעי למתני סיפא** [ואולם מתוך שהיה צריך לשנות בסוף] **"חייב", תנא נמי רישא** [שנה גם כן בראש] **"פטור"** כדי להעמיד את המשנה בסגנון אחד, ואולם להלכה לא רק פטור אם עשה כן, אלא גם מותר לכתחילה. ושואלים: **והתני** [והרי שנה] **ר' אושעיא**: אם רוצה לכבות את הנר בשבת **בשביל החולה שיישן — לא יכבה, ו**אולם **אם כבה** — בדיעבד **פטור, אבל** מלכתחילה **אסור** לעשות כן! ומשיבים: אין הדבר דומה, שברייתא **ההיא** מדברת **בחולה שאין בו סכנה ו**לשיטת **ר' שמעון היא,** שאמר שמלאכה שאינו צריך לגופה פטור עליה, ומשנתנו מדברת בחולה שיש בו סכנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:3
[Steinsaltz on Shabbat 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:3)

ב מסופר: **שאול שאילה** [שאלו שאלה] **זו לעילא** [לפני] **ר' תנחום** ש**מן** העיירה **נוי: מהו** הדין לענין **לכבות בוצינא דנורא מקמי באישא בשבתא** [נר בוער מלפני החולה בשבת]? ומסופר כי מסביב לשאלה זו דרש ר' תנחום דרשה שלמה באגדה ובהלכה. ו**פתח ואמר: אנת** [אתה] **שלמה** המלך **אן** [היכן] **חכמתך, אן סוכלנותך** [היכן **תבונתך]? לא דייך שדבריך סותרין** את **דברי דוד אביך, אלא שדבריך סותרין** אף **זה את זה.** כי **דוד אביך אמר: "לא המתים יהללו יה** ולא כל יורדי דומה**"** (תהלים קטו, יז), **ואת** [ואתה] **אמרת "ושבח אני את המתים** שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה**"** (קהלת ד, ב). **וחזרת ואמרת "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת"** (קהלת ט, ד), הרי שיש כאן דעות שונות בהערכת החיים והמוות!


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:4
[Steinsaltz on Shabbat 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:4)

ותירץ את הסתירות הללו כך: **לא קשיא** [אין הדבר קשה], כי **הא דקאמר** [זה שאמר] **דוד "לא המתים יהללו יה" הכי קאמר** [כך אמר, כך היתה כוונתו]: **לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות קודם שימות, שכיון ש**כבר **מת,** כלומר, אחר מותו הריהו **בטל מן התורה ומן המצות ואין להקדוש ברוך הוא שבח** (הנאה) **בו** עוד. **והיינו** [וזהו] ש**אמר ר' יוחנן, מאי דכתיב** [מה משמעות זה שנאמר] **"במתים חפשי** כמו חללים שוכבי קבר אשר לא זכרתם עוד**"** (תהלים פח, ו) — **כיון שמת אדם** הריהו **נעשה חפשי מן התורה ומן המצות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:5
[Steinsaltz on Shabbat 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:5)

**ו**מה ש**אמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו"** — לא בכל המתים אמר כך, אלא בשבח מתים מסויימים. **שכשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה, וכשאמר "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך"** (שמות לב, יג) — **מיד נענה. ו**אם כן **לא יפה אמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו "?** ובודאי יפה זכות האבות המתים מן הצדיקים החיים. או **דבר אחר: מנהגו של עולם** שכאשר **שר** (מלך) **בשר ודם גוזר גזרה** על הציבור — **ספק** הם **מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה**. **ואם תמצי לומר** [ואף אם תרצה לומר] ש**מקיימין אותה** — הרי רק **בחייו מקיימין אותה** ואילו **במותו אין מקיימין אותה. ואילו משה רבינו גזר כמה גזירות ותיקן כמה תקנות וקיימות הן לעולם ולעולמי עולמים. ו**כי **לא יפה** אם כן מה ש**אמר שלמה "ושבח אני את המתים** שכבר מתו **"?!**


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:6
[Steinsaltz on Shabbat 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:6)

ג **דבר אחר** ניתן לפרש את דברי הכתוב **"ושבח אני** את המתים שכבר מתו **"כ**מו ש**אמר רב יהודה** ש**אמר** בשם רב. ש**אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב** [מה משמעות כתוב זה שנאמר] בהסברת הכתוב **"עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו"** (תהלים פו, יז) — **אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון** בענין בת שבע. **אמר לו: מחול לך. אמר לו** דוד: **עשה עמי אות בחיי** שידעו הכל שמחלת לי. **אמר לו** הקדוש ברוך הוא: **בחייך איני מודיע** שנמחל לך, ואולם **בחיי שלמה בנך אני מודיע.**


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:7
[Steinsaltz on Shabbat 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:7)

ו**כשבנה שלמה את בית המקדש** ו**ביקש להכניס** את ה**ארון לבית קדשי הקדשים דבקו** ה**שערים זה בזה** ולא ניתן היה לפתחם. **אמר שלמה עשרים וארבעה רננות,** שאמר בתפילתו עשרים וארבע לשונות של תפילה, רינה וכו' (מלכים א, ח), **ולא נענה. פתח ואמר: "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד"** (תהלים כד, ז). מיד **רהטו בתריה למיבלעיה** [רצו אחריו לבולעו] שחשבו שבמלים "מלך הכבוד" הוא מתכוון לעצמו, ו**אמרו** לו: **מי הוא זה מלך הכבוד"** (תהלים כד , ח). **אמר להו** [להם]: **"ה' עזוז וגבור** ה' גבור מלחמה" (תהלים כד, ח). ו**חזר ואמר: "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה"** (תהלים ט, י), **ולא נענה. כיון שאמר "ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך"** (דברי הימים ב' ו, מב), **מיד נענה** וירדה האש מן השמים. (דברי הימים ב' ז, א). **באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה** (תחתיתה המפוחמת של קדירה). **וידעו ישראל שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון. ו**אם כן וכי **לא יפה אמר שלמה "ושבח אני את המתים שכבר מתו",** כלומר, את דוד, יותר "מן החיים" שלא נענה להם הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:8
[Steinsaltz on Shabbat 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:8)

**והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר]: **ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו"** (מלכים א' ח, סו). ומפרש: **"וילכו לאהליהם"** — לפי הביטוי הרגיל של "ביתו זו אשתו" מפורש **שמצאו נשותיהן** כשהן **בטהרה** מטומאת נדה בבואם. **"שמחים"** — **שנהנו מזיו השכינה** בחנוכת המקדש. **"וטובי לב"** — **שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר. "על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו", "לדוד עבדו"** — שראו הכל באותה הזדמנות **שמחל לו** הקדוש ברוך הוא **על אותו עון. "ולישראל עמו"** — **דאחיל להו** [שמחל להם] על ה**עון** של **יום הכפורים** שבאותה שנה לא צמו (עיין מלכים א' ח, סה).


###### Steinsaltz on Shabbat 30a:9
[Steinsaltz on Shabbat 30a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30a:9)

ד וממשיכים: **ודקאמר** [ומה שאמר] **שלמה כי "לכלב חי הוא טוב מן האריה המת"** (קהלת ט, ד) — יש להבינו על פי מה שסיפר **רב יהודה** ש**אמר רב.** ש**אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב** [מה משמעות כתוב זה שנאמר] שאמר דוד **"הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא, אדעה מה חדל אני"** (תהלים לט, ה) — כך פירושו: **אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הודיעני ה' קצי,** מתי, בעוד כמה זמן, אמות? **אמר לו** הקדוש ברוך הוא: **גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם.** וביקש עוד: **"ומדת ימי מה היא",** כלומר, באיזה יום בשנה ימות. אמר לו: **גזרה היא מלפני שאין מודיעין** לבשר ודם **מדת ימיו של אדם.** ושוב ביקש: **"ואדעה מה חדל אני",** באיזה יום בשבוע אמות? **אמר לו: בשבת תמות.** בקש דוד מה': **אמות באחד בשבת** שלא יגע כבוד השבת בצער המוות. **אמר לו:** ביום זה **כבר הגיע** זמן **מלכות שלמה בנך, ואין מלכות נוגעת בחברתה** ונוטלת מן הקצוב לה **אפילו כמלא נימא** (שערה). אמר לו: אוותר על יום אחד מחיי ו**אמות בערב שבת. אמר לו** הקדוש ברוך הוא: **"כי טוב יום בחצריך מאלף"** (תהלים פד, יא) — **טוב לי יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה** יותר **מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח** (עיין מלכים א' ג, ד).