## Steinsaltz on Shabbat Daf 30b

###### Steinsaltz on Shabbat 30b:1
[Steinsaltz on Shabbat 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:1)

**כל יומא דשבתא הוה יתיב וגריס כולי יומא** [יום השבת היה יושב ולומד כל היום] להגן ממלאך המוות. **ההוא יומא דבעי למינח נפשיה, קם** [אותו יום שהיתה צריכה לנוח נפשו, היה צריך להיפטר מן העולם, עמד] **מלאך המות קמיה** [לפניו] **ולא יכיל ליה** [יכול היה לו], משום ש**לא הוה פסק פומיה מגירסא** [היה פוסק פיו מלימוד]. **אמר** מלאך המות: **מאי אעביד ליה** [מה אעשה לו]? **הוה ליה בוסתנא** [היה לו בוסתן, גן] **אחורי ביתיה** [ביתו], **אתא** [בא] **מלאך המות סליק ובחיש באילני** [עלה **ונענע באילנות]. נפק למיחזי** [יצא דוד לראות]. **הוה סליק בדרגא איפחית דרגא מתותיה, אישתיק ונח נפשיה** [כשהיה עולה במדרגות נפחתה המדרגה מתחתיו, נבהל ושתק לרגע, ונחה נפשו, נפטר].


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:2
[Steinsaltz on Shabbat 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:2)

וכיון שמת בגן **שלח שלמה לבי מדרשא** [לבית המדרש] שאלות אלה: **אבא מת ומוטל בחמה, וכלבים של בית אבא רעבים** (ויש לחשוש שמא יבואו להזיק לגופו) **מה אעשה? שלחו ליה** [לו] בתשובה: **חתוך נבלה והנח לפני הכלבים,** שבשביל שהכלבים הרעבים מותר לטלטל את הנבילה ולהאכיל אותם בה. **ו**ביחס ל**אביך,** אין היתר לטלטלו במישרין, אלא **הנח עליו ככר** לחם **או תינוק וטלטלו** למקום הצל אגב התינוק או הכיכר. **ו**כי **לא יפה אמר שלמה: "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת",** ואם כן מסקנת כל הדברים היא שעדיפים החיים. **ו**מכאן **לענין שאילה דשאילנא קדמיכון** [השאלה ששאלתי לפניכם], שאמר בלשון ענוה, כלומר, השאלה ששאלתם אותי, הרי **הנר קרויה "נר" ו**גם **נשמתו של אדם קרויה "נר"** ("נר ה' נשמת אדם". משלי כ, כז), **מוטב** ש**תכבה נר של בשר ודם** כדי שלא יכבה **נרו של הקדוש ברוך הוא.** ומותר איפוא לכבות את הנר לצורך החולה.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:3
[Steinsaltz on Shabbat 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:3)

א ומאחר שהוזכרו הסתירות בספר קהלת, מביאים דברים נוספים בענין זה. **אמר רב יהודה בריה** [בנו] של **רב שמואל בר שילת משמיה** [משמו] של **רב: בקשו חכמים לגנוז** את **ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה** ועשוי הוא לבלבל את קוראיו. **ומפני מה לא גנזוהו?** — **מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה.** והפרטים הנראים כסותרים טפלים הם לעיקר הספר המכוון לתורה. ומפרטים: **תחילתו דברי תורה** — **דכתיב** [שכן נאמר] בו: **"מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש"** (קהלת א, ג), **ואמרי דבי** [ואמרו חכמי בית מדרשו] של **ר' ינאי:** יש להבין זאת ש**"תחת השמש " הוא** ש**אין לו** לאדם יתרון בעמלו, אבל **קודם** ה**שמש,** כלומר, בעיסוק בתורה שהיא קדמה לשמש — **יש לו** יתרון. וכן **סופו דברי תורה, דכתיב** [שכן נאמר]: **"סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם"** (קהלת יב, יג): ואגב הזכרת הפסוק שואלים: **מאי** [מה] פירוש הכתוב **"כי זה כל האדם"? אמר ר' אליעזר: כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל** אדם **זה. ר' אבא בר כהנא אמר: שקול** אדם **זה כנגד כל העולם כולו.** ו**שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**שמעון בן זומא אומר** זאת: יתר על כן, **לא נברא כל העולם כולו אלא לצוות** (להתחבר) **לזה,** שלא יהיה בודד.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:4
[Steinsaltz on Shabbat 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:4)

ולגופו של ענין שואלים: **מאי** [מה] התכוין בדבריו **"דבריו סותרין זה את זה"?** שבפסוק אחד **כתיב** [נאמר]: **"טוב כעס משחוק"** (קהלת ז, ג), **ו**מצד שני **כתיב** [נאמר] שם **"לשחוק אמרתי מהולל"** (קהלת ב, ב). והבינוהו שהכוונה "משובח"?! וכן בפסוק אחד **כתיב** [נאמר] **"ושבחתי אני את השמחה"** (קהלת ח, טו) **ו**במקום אחר **כתיב** [נאמר] **"ולשמחה מה זה עשה** (קהלת ב, ב)?! ומתרצים: **לא קשיא** [אין הדבר קשה] שכן יש להסביר **כי "טוב כעס משחוק"** משמעו: **טוב** ה**כעס שכועס הקדוש ברוך הוא על הצדיקים בעולם הזה, משחוק שמשחק הקדוש ברוך הוא על** (עם) **הרשעים** ונותן להם כל טוב **בעולם הזה. ו**אילו **"לשחוק אמרתי מהולל"** — **זה** ה**שחוק שמשחק הקדוש ברוך הוא עם הצדיקים בעולם הבא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:5
[Steinsaltz on Shabbat 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:5)

ובדומה לכך, **"ושבחתי אני את השמחה"** — זו **שמחה של מצוה, "ולשמחה מה זה עושה"** — **זו שמחה שאינה של מצוה.** ומשבחה של השמחה למדנו **שאין השכינה שורה לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך שיחה** סתם, **ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה.** וכפי **שנאמר** באלישע, שלאחר שכעס על מלך ישראל לא שרתה עליו הנבואה, אלא לאחר שביקש **"ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'"** (מלכים ב' ג, טו). **אמר רב יהודה: וכן** הוא, שיש להקדים דברי בדיחות ושמחה לפני אמירת **דבר הלכה. אמר רבא: וכן** יש לאדם להיות בשמחה לפני השינה אם רוצה שיחלום בשנתו **חלום טוב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:6
[Steinsaltz on Shabbat 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:6)

ושואלים: **איני** [וכי כן היא] שיש לפתוח לפני אמירת הלכה בדבר שמחה, **והאמר** [והרי אמר] **רב גידל אמר רב: כל תלמיד חכם שיושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות** (מלאות) **מר** (מרירות) מחמת אימת רבו, **תכוינה** שפתיים אלה, וכפי **שנאמר: "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר"** (שיר השירים ה, יג). ודרש: **אל תקרי** [תקרא] **"מור עבר", אלא "מר עבר ".** וכן **אל תקרי** [תקרא] **"שושנים " אלא "ששונים",** כלומר, השפתיים השונות בתורה צריכות להיות מלאות מרירות. ומסבירים: אין כאן סתירה, שכן **הא** [זה] ששנינו שצריך להיות בשמחה לפני אמירת דבר הלכה הרי זה מדובר **ברבה** [ברב], **והא** [וזה] ששנינו שצריך להיות מלא מרירות הרי זה **בתלמיד** שצריך להקשיב לרבו באימה. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי **הא והא** [זה וזה] מדובר **ברבה** [ברב], **ולא קשיא** [ואין הדבר קשה], **הא** [זה] ששנינו שצריך להיות בשמחה, הרי זה **מקמי דלפתח** [לפני שיפתח] הרב בשיעורו, ואילו **הא** [זה] ששנינו שצריך להיות מלא מרירות מאימת רבו, הרי זה **לבתר** [לאחר] שכבר **פתח** הרב בדברי הלכה. **כי הא** [כמו מנהג זה] שנהג **רבה, מקמי** [לפני] ש**פתח להו לרבנן** [להם לחכמים] בדבר **הלכה אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן** [היה אומר דברי בדיחה והיו מתבדחים החכמים], ו**לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא** [לבסוף היה יושב באימה והיה פותח בהלכה].


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:7
[Steinsaltz on Shabbat 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:7)

אומרים עוד כי **אף** את **ספר משלי בקשו** החכמים **לגנוז** משום **שהיו דבריו סותרין זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? אמרי** ]אמרו[: **ספר קהלת לאו עיינינן ואשכחינן טעמא** [האם לא עיינו ומצאנו טעם]? **הכי נמי ליעיינן** [אף כאן נעיין]. **ומאי** [ומה] הם אותם דברים שאמרנו ש**דבריו סותרים זה את זה?** — שמצד אחד **כתיב** [נאמר] **"אל תען כסיל כאולתו** פן תשוה לו גם אתה**"** (משלי כו, ד), **ו**מצד אחר **כתיב** [נאמר]: **"ענה כסיל כאולתו** פן יהיה חכם בעיניו**"** (משלי כו, ה)?! ומתרצים: **לא קשיא, הא** [זה] שנאמר שיש לענות לכסיל זהו כשהוא טוען **בדברי תורה,** ואילו **הא** [זה] שנאמר שאין לענות לו הרי זה **במילי דעלמא** [בענייני העולם]. וסיפרו כיצד נהגו חכמים בשני הדברים.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:8
[Steinsaltz on Shabbat 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:8)

**כי הא דההוא דאתא לקמיה** [כמו מעשה זה, שאותו אדם בא לפני רבי] **רבי** ו**אמר ליה** [לו]: **אשתך** — **אשתי ובניך** — **בני. אמר ליה** [לו] רבי: האם **רצונך שתשתה כוס של יין? שתה ופקע** (מת). וכעין זה מסופר: **ההוא דאתא לקמיה** [אותו אדם שבא לפני] **ר' חייא, אמר ליה** [לו] ר' חייא: **אמך אשתי ואתה בני. אמר ליה** [לו]: **רצונך שתשתה כוס של יין? שתה ופקע. אמר ר' חייא** על מה שקרה לרבי: **אהניא ליה צלותיה** [הואילה לו תפילתו] **לרבי** ש**לא לשווייה בני ממזירי** [יעשה את בניו ממזרים]. ש**רבי כי הוה מצלי אמר** [כאשר היה מתפלל היה אומר] אחר תפילתו: **"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתצילני היום מעזי פנים ומעזות פנים"** ועזות פנים היא הממזרות. ומתוך תפילתו פקע אותו אדם, ולא הספיק להוציא לעז על בניו של רבי.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:9
[Steinsaltz on Shabbat 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:9)

ואילו, **בדברי תורה מאי** [מה] **היא** שאמרו שמותר לענות כסיל כאיולתו? — **כי הא דיתיב** [כמו מעשה זה שהיה יושב] **רבן גמליאל וקא דריש** [והיה דורש]: **עתידה אשה** לעולם הבא **שתלד בכל יום, שנאמר "הרה ויולדת יחדיו"** (ירמיהו לא, ז), ופירש שביום ההריון תהיה הלידה. **ליגלג עליו אותו תלמיד** ו**אמר:** אין הדבר יכול להיות, שכן כבר נאמר **"אין כל חדש תחת השמש "! אמר לו** רבן גמליאל: **בא ואראך דוגמתן** של דברים אלה **בעולם הזה. נפק אחוי ליה** [יצא והראה לו] **תרנגולת** שזה דרכה שהיא מטילה בכל יום.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:10
[Steinsaltz on Shabbat 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:10)

**ותו** [ועוד]: **יתיב** [ישב] **רבן גמליאל וקא דריש** [והיה דורש]: **עתידים אילנות** לעולם הבא **ש**יהיו **מוציאין פירות בכל יום,** וכפי **שנאמר: "ונשא ענף ועשה פרי"** (יחזקאל יז, כג) — **מה ענף גדל בכל יום אף** ה**פרי** יהיה **בכל יום. ליגלג עליו אותו תלמיד** ו**אמר: והכתיב** [והרי נאמר] **"אין כל חדש תחת השמש". אמר לו: בא ואראך דוגמתם בעולם הזה. נפק אחוי ליה** [יצא והראה לו] **צלף,** שבכל עונה בשנה יש בו חלק מסויים הראוי לאכילה.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:11
[Steinsaltz on Shabbat 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:11)

**ותו** [ועוד]: **יתיב** [היה יושב] **רבן גמליאל וקא דריש** [והיה דורש]: **עתידה ארץ ישראל** לעתיד לבוא **שתוציא גלוסקאות** (עוגות) **וכלי מילת** (צמר מובחר) מוכנים **שנאמר יהי פסת בר בארץ** (תהלים עב, טז). **ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר:** והלא כבר נאמר **"אין כל חדש תחת השמש". אמר ליה** [לו] רבן גמליאל: **בא ואראך דוגמתן בעולם הזה. נפק אחוי ליה** [יצא והראה לו] **כמיהין ופטריות** היוצאים גמורים מהאדמה במשך לילה אחד, ויש להם תבנית של ככרות לחם. **ו**לגבי **כלי מילת** — הראה לו **נברא בר קורא** [לבוש ענף הדקל], שכשהוא צעיר יוצא הוא עטוף בכעין רשת דקה.


###### Steinsaltz on Shabbat 30b:12
[Steinsaltz on Shabbat 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/30b:12)

ג וכיון שדובר בסבלנותם של תלמידי חכמים לשמוע הערות הבל ולשתוק, הביאו מעשים נוספים מעין זה. **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **לעולם יהיה אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי.** שסיפרו: **מעשה בשני בני אדם**