## Steinsaltz on Shabbat Daf 34a

###### Steinsaltz on Shabbat 34a:1
[Steinsaltz on Shabbat 34a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:1)

**ואית להו צערא** [ויש להם צער] **לכהנים לאקופי** [להקיפו], שהרי כהנים אסור להם להטמא למת, ומקום זה, אף שלא היה ברור שנקבר בו מת, חששו לדבר ולא יכלו לבררו על בוריו. **אמר** ר' שמעון: האם **איכא איניש דידע דאיתחזק הכא** [היש אדם היודע שהיתה מוחזקת כאן] **טהרה?** כלומר, היש מישהו שזוכר מקום זה אי פעם שלא נחשב למקום טמא, אלא שהיה בו חלק לפחות שנחשב כטהור, **אמר ליה ההוא סבא** [לו זקן אחד]: **כאן קיצץ בן זכאי תורמסי תרומה.** כלומר, בשוק זה זרע פעם ר' יוחנן בן זכאי, שהוא עצמו היה כהן, תורמוסים של תרומה, ובוודאי היה כאן מקום טהור. **עבד איהו נמי הכי** [עשה גם הוא כן] כיעקב טובה לעיר, ובדק את הקרקע (תוס'), **כל היכא דהוה קשי** [מקום שהיה קשה] — **טהריה** [טיהרו], שוודאי אין מת מתחתיו, **וכל היכא דהוה רפי** [מקום שהיה רפה] — **צייניה** [ציינו, סימנו], מחשש קבורת מת. על ידי כך נעשה השוק טהור ויכלו אף הכהנים ללכת בו.


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:2
[Steinsaltz on Shabbat 34a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:2)

**אמר ההוא סבא** [אותו זקן] בלעג ובתמיהה: **טיהר בן יוחי בית הקברות!** כעס ר' שמעון ו**אמר ליה** [לו]: **אילמלי לא היית עמנו, ואפילו היית עמנו, ולא נמנית עמנו** — **יפה אתה אומר.** שיכולת לומר שלא ידעת על כוונתי, או שלא הסכמת ולא הצטרפת לדבר. **עכשיו שהיית עמנו, ונמנית עמנו,** אתה גורם שיאמרו שתלמידי חכמים אינם מוכנים לשתף פעולה זה עם זה, ו**יאמרו: זונות מפרכסות זו את זו,** שאף שהן מתחרות זו בזו, בכל זאת כל אחת מייפה את חברתה ועוזרת לה, **תלמידי חכמים לא כל שכן?! יהב ביה עיניה ונח נפשיה** [נתן בו עיניו ונחה נפשו, מת] אותו זקן. **נפק לשוקא חזייה** [יצא לשוק, ראהו] את **יהודה בן גרים,** שהוא היה הגורם לכל אותו מעשה. **אמר** ר' שמעון: **עדיין יש לזה בעולם? נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות.**


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:3
[Steinsaltz on Shabbat 34a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:3)

א משנה **שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה,** ולא קודם לכן. ומפרטים: לשאול את בני ביתו, האם **עשרתם** את הטבל הצריך עישור? האם **ערבתם** עירובי תחומין וחצרות? ואם כן עשיתם — **הדליקו את הנר** לכבוד שבת. כלל אמרו: אם הגיע הזמן בערב שבת שהוא **ספק חשכה ספק אינו חשכה** — **אין מעשרין את הודאי** (תבואה שוודאי לא עושרה מקודם), **ואין מטבילין את הכלים** הטמאים לטהרם, **ואין מדליקין את הנרות. אבל מעשרין את הדמאי** שרק ספק הוא אם לא עושר, ועישורו בפעם שניה אינו אלא מתוך חשש בלבד. **ומערבין, וטומנין את החמין** לצורך שבת.


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:4
[Steinsaltz on Shabbat 34a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:4)

ב גמרא ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים האלה] שצריך לשאול אדם בביתו ערב שבת עם חשיכה? **אמר ר' יהושע בן לוי:** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא"** (איוב, ה, כד), ומכאן שיפה לאדם שישאל בביתו ("ופקדת נוך") שלא יגיע אחר כך לידי חטא. **אמר רבה בר רב הונא: אף על גב דאמור רבנן** [אף על פי שאמרו חכמים] **שלשה דברים צריך אדם לומר** בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה, וחובה היא לאומרם, מכל מקום **צריך למימרינהו** [לאומרם] **בניחותא, כי היכי דליקבלינהו מיניה** [כדי שיקבלו אותם בני ביתו ממנו], שאם יאמר בלשון קשה שמא ישיבו לו דברים שאינם נכונים ויכשל בעבירה. **אמר רב אשי : אנא** [אני] **לא שמיע לי הא** [שמעתי הלכה זו] של **רבה בר רב הונא, ו**אולם **קיימתי** אותה **בעצמי מ**תוך **סברא,** שכך ראה לעשות.


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:5
[Steinsaltz on Shabbat 34a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:5)

ג ושואלים: **הא גופא קשיא** [זו, המשנה, עצמה קשה], לפי שיש בה סתירה פנימית. שכן מצד אחד **אמרת** קודם ש**שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה,** ומשמע: **עם חשכה,** כלומר, קודם חשיכה — **אין** [כן], אבל אם כבר **ספק חשכה ספק אינו חשכה** — **לא** ישאל, שאף אם ישאל — אין עוד רשות בידו לתקן את הדברים. **והדר תני** [וחזר ושנה]: **ספק חשכה ספק אינו חשכה** — **מערב.** הרי שיש תקנה אפילו בשעה מאוחרת יותר! ומדוע הגבילו זמן השאלה רק לשעה זו?


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:6
[Steinsaltz on Shabbat 34a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:6)

ובדרך אגב לפני שמביאים תירוץ לדבר מזכירים את כל שאר ההלכות שאמר בעל התירוץ במסכת שבת ו**סימן** להם: **בגופיא זימרא ציפרא בחבלא דמילתא.**


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:7
[Steinsaltz on Shabbat 34a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:7)

**אמר ר' אבא אמר ר' חייא בר אשי אמר רב : לא קשיא** [אין זה קשה], ואין בכך סתירה. **כאן** בתחילת המשנה שמשמע שהעירוב יכול להיעשות רק מבעוד יום — הרי זה **בעירובי תחומין** שיש להם סמך בתורה ולפיכך צריך לעשותם כשוודאי יום. ו**כאן** שאמרו שמותר לערב אפילו כאשר כבר ספק חשיכה — המדובר הוא **בעירובי חצרות,** הקלים ביותר ואינם אלא החמרה.


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:8
[Steinsaltz on Shabbat 34a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:8)

אגב דברים אלה, מביאים את ההלכה ש**אמר רבא** להדגיש את צד תקנת חכמים בדיני עירוב: מי ש**אמרו לו שנים: צא וערב עלינו** (בשבילנו) עירוב חצרות (ר"ח), **לאחד עירב עליו מבעוד יום, ולאחד עירב עליו בין השמשות** שהוא ספק יום ספק לילה, ואירע ש**זה שעירב עליו מבעוד יום נאכל עירובו בין השמשות, וזה שעירב עליו בין השמשות נאכל עירובו משחשכה,** וכלל בידינו שרגע כניסת השבת הוא הזמן הקובע לגבי תחולת העירוב, שאם הניחו את העירוב קודם, והעירוב עודנו קיים ברגע זה — קנה העירוב וכוחו יפה. ובבעיה שלפנינו באופן שהניח את העירוב בזמן הראוי — נאכל עירובו בין השמשות, וספק אם היה העירוב קיים ברגע כניסת השבת. ואלו במקרה השני — הספק הוא אם העירוב היה מונח עוד לפני כניסת השבת, כדי שבכלל יחול. ועל כך קבע רבא להלכה כי **שניהם קנו** את ה**עירוב.**


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:9
[Steinsaltz on Shabbat 34a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:9)

ותמהים: **מה נפשך** [מה רצונך], שכן בכל אופן שאתה רוצה אין אתה יכול להסביר. שהרי **אי** [אם] זמן **בין השמשות יממא** [יום] **הוא** — אם כן **בתרא ליקני** [האחרון **יקנה]** עירובו ואילו **קמא** [הראשון] **לא ליקני** [יקנה], שהרי נאכל עירובו מבעוד יום. **ואי** [ואם] זמן **בין השמשות ליליא** [לילה] **הוא,** אם כן **קמא ליקני** [הראשון יקנה] את עירובו ואילו **בתרא** [האחרון] **לא ליקני** [יקנה], שהרי לא הונח עירובו לפני השבת. ובכל אופן לא יתכן ששני העירובים גם יחד יהיה להם תוקף! על כך משיבים לשיטת רבא: **בין השמשות ספקא** [ספק] **הוא,** ואין יודעים כלל אם הוא יום או לילה או שניהם יחד, **ו**מכיוון שספק הוא — **ספקא דרבנן לקולא** [ספק שמדברי סופרים, נוהגים בו להקל] ומניחים שהעירוב נקנה בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:10
[Steinsaltz on Shabbat 34a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:10)

ד **ו**עוד **אמר רבא: מפני מה אמרו** ש**אין טומנין** חמין אפילו **בדבר שאינו מוסיף הבל,** כלומר, בתוך דבר שאינו מוסיף לחמם עוד את האוכל שמכניסים בתוכו אלא רק שומר את חומו כמות שהוא, בערב שבת **משחשכה?** — **גזרה שמא ירתיח** את הקדירה בשבת. **אמר ליה** [לו] **אביי: אי הכי** [אם כך] שאנו חוששים שמא ירתיח, אם כן בשעת **בין השמשות נמי ניגזר** [גם כן ניגזור] ונאסור להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל?! **אמר ליה** [לו] רבא: בשעת בין השמשות אין לחשוש, שכן אז **סתם קדירות רותחות הן,** שוודאי רק ברגע זה הורידו אותן מעל האש, אבל בשעות הלילה כבר הצטננו הקדירות, ויתכן שיבא אדם להרתיחן כדי לשמור את חומן.


###### Steinsaltz on Shabbat 34a:11
[Steinsaltz on Shabbat 34a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/34a:11)

**ו**עוד **אמר רבא**