## Steinsaltz on Shabbat Daf 37b

###### Steinsaltz on Shabbat 37b:1
[Steinsaltz on Shabbat 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:1)

**שמע מינה מצטמק ויפה לו** (שיהא זה לו לתועלת וישתבח טעמו) בכל זאת **מותר** להשהותו כיון שכבר נתבשל כל צורכו, ואין חוששים שמא יבוא לחתות בגחלים וללבות את האש, שלא חילק ר' אושעיא בין תבשיל לתבשיל בהיתרו זה! את המסקנה הזאת דוחים: **שאני הכא** [שונה כאן] ש**קטמה** לכירה זו, שכיסה את הגחלים באפר, ורק כיון שקטמה התירו להשהות כל תבשיל. ומקשים: **אי הכי מאי למימרא** [ואם כך מה היה טעם לומר הלכה זו]?! שהרי אם קטמה אין עוד חשש בה! ומשיבים: המקרה שקטמה ובשבת **הובערה איצטריכא ליה** [הוצרך לו] להדגשה יתירה, שכן **מהו דתימא** [שתאמר] כי **כיון** ש**הובערה הדרא לה למילתא קמייתא** [חזרה לדברה, לדינה הראשון], על כן **קמשמע לן** [השמיע לנו] שאינו כן.


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:2
[Steinsaltz on Shabbat 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:2)

**אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר' יוחנן:** כירה שגרפה ו**קטמה** מערב שבת **והובערה** לאחר מכן בשבת, **משהין עליה חמין ש**כבר **הוחמו כל צורכן ותבשיל ש**כבר **בישל כל צורכו, ואפילו** היו אלה **גחלים של רותם** שחומן רב ובעירתן ממושכת. ואם כן **שמע מינה** [למד ממנה] שאף באופן ש**מצטמק** התבשיל בהיותו מונח על גבי הכירה **ויפה לו** — **מותר.** ודוחים: **שאני הכא** [שונה כאן] במקרה זה ש**קטמה** ולכן הותר להשהות עליה. ושואלים: **אי הכי מאי למימרא** [אם כך מה היה טעם לאומרה]?! ומשיבים: המקרה ש**הובערה** לאחר הקטימה **אצטריכא ליה** [הוצרך לו] להשמיע בו חידוש. ומקשים על הסבר זה: הלא **היינו הך** [זהו זה], כלומר, הרי זהה הלכה זו להלכה הקודמת, ומה ראה ר' יוחנן לחזור על דבר שנאמר כבר? ומשיבים בכל זאת יש בדבריו חידוש, כי **גחלים של רותם אצטריכא ליה** [הוצרכה לו להשמיע] שאף בגחלים חמות אלה מותר.


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:3
[Steinsaltz on Shabbat 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:3)

א **אמר רב ששת** שכך **אמר ר' יוחנן: כירה שהסיקוה** לכירה **בגפת** או **בעצים משהין עליה חמין אף שלא הוחמו** עדיין **כל צורכן ו**כן **תבשיל** אף **שלא בישל** (נתבשל) עדיין **כל צורכו.** ואולם אם **עקר** את התבשיל מהכירה — **לא יחזיר** אותו אליה **עד שיגרוף** ממנה את הגחלים מבעוד יום **או עד שיתן** עליה **אפר.** וסיבת הלכה זו כי **קסבר** [הוא סבור] כי **מתניתין** [משנתנו] לענין **להחזיר תנן** [שנויה], **אבל** לענין **לשהות** על גבי הכירה אם הונחה הקדירה עליה מבעוד יום — **משהין אף על פי שאינו גרוף ואינו קטום.**


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:4
[Steinsaltz on Shabbat 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:4)

**אמר רבא: תרווייהו תננהי** [את שניהם שני פרטי הדינים של רב ששת שנינו], ולא היה צורך להודיענו דבר המפורש כבר במשנה. את ההיתר **לשהות תנינא** [שנינו]: **אין נותנין את הפת בתוך התנור עם חשיכה ולא** מניחין **חררה** (עוגה שטוחה) **על גבי גחלים אלא כדי** שיהא זמן עד השבת **שיקרמו פניה** (שיעלה קרום של בצק אפוי על הלחם או החררה). ואולם **הא** [הרי] אם כבר **קרמו פניה** לפני השבת — **שרי** [מותר] להשהותה אף בתנור שלא נגרף ולא נקטם. וכן **להחזיר נמי תנינא** [גם כן שנינו] במשנתנו, ש**בית הלל אומרים: אף מחזירין ו**ברור כי **עד כאן לא** שמענו כי **קשרו** [התירו] **בית הלל** להחזיר **אלא ב**כירה **גרופה וקטומה, אבל בשאינה גרופה וקטומה לא** התירו. ואם כן לא היה צורך בדברי רב ששת! **ו**משיבים: **רב ששת נמי דיוקא דמתניתין קא משמע לן** [גם כן את הדיוק של המשנה השמיע לנו] ולא התכוין לחדש הלכות אלא להסביר שכך יש להסיק מן המשנה.


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:5
[Steinsaltz on Shabbat 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:5)

ב **אמר רב שמואל בר יהודה** שכך **אמר ר' יוחנן: כירה שהסיקוה בגפת** או **בעצים משהין עליה תבשיל ש**כבר **בישל כל צורכו ו**כן **חמין ש**כבר **הוחמו כל צורכן** מערב **שבת, ואפילו** היה התבשיל ממין כזה שכאשר הוא מונח זמן ממושך על גבי האש הריהו **מצטמק ויפה לו,** מכל מקום אין חוששים שמא יחתה בגחלים. ומסופר כי **אמר ליה ההוא מדרבנן** [לו אחד החכמים] **לרב שמואל בר יהודה: הא** [הרי] **רב ושמואל דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם] שכאשר התבשיל מונח על גבי כירה והריהו **מצטמק ויפה לו** ש**אסור** להשהותו על גבי הכירה בשבת, וזהו אם כן היפך דבריך!


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:6
[Steinsaltz on Shabbat 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:6)

**אמר ליה** [לו]: רב שמואל בר יהודה: **אטו לית אנא ידע** [וכי אין אני יודע] ש**אמר רב יוסף** שכך **אמר רב יהודה** שכך **אמר שמואל** שכאשר משהים התבשיל את התבשיל זמן ממושך על גבי האש הריהו **מצטמק ויפה לו** — **אסור** להשהותו? **כי קאמינא** [כאשר אמרתי] **לך** שמותר להשהותו, הרי **ל**שיטת **ר' יוחנן קאמינא** [אמרתי]. **אמר ליה** [לו] **רב עוקבא ממישן לרב אשי: אתון דמקרביתו** [אתם שהנכם קרובים] **ל**מקומם של **רב ושמואל** — **עבידו** [עשו] **כ**שיטת **רב ושמואל, אנן נעביד** [אנחנו נעשה] **כ**שיטת **ר' יוחנן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:7
[Steinsaltz on Shabbat 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:7)

ולגופו של דבר **אמר ליה** [לו] **אביי לרב יוסף: מהו** הדין לענין **לשהות? אמר ליה** [לו] רב יוסף: **הא** [הרי] **רב יהודה משהו ליה ואכיל** [היו משהים לו והיה אוכל], ומכאן שמותר לעשות זאת. **אמר ליה** [לו] אביי: **בר מיניה** [חוץ ממנו] מ**רב יהודה,** אל תוכיח ממנו, ש**כיון** ש**מסוכן הוא** שהוא חולה וזקוק לאוכל חם — **אפילו בשבת נמי שרי למעבד ליה** [גם כן מותר לעשות לו] כך. ואולם **לי ולך** כלשאר בני אדם **מאי** [מה הדין]? **אמר ליה** [לו] רב יוסף לאביי: **בסורא משהו** [משהים], **דהא** [שהרי] **רב נחמן בר יצחק** איש סורא **מרי דעובדא הוה, ומשהו ליה, ואכיל** [בעל מעשים היה ומדקדק במצוות, והיו משהים לו, ואוכל]. **אמר רב אשי: קאימנא קמיה** [עמדתי לפניו] לפני **רב הונא ושהין ליה כסא דהרסנא** [וראיתי ששהו לו על גבי הקדירה בשבת דגים מטוגנים בשמן] **ואכל** אותם בשבת, **ולא ידענא** [ואיני יודע] טעמו **אי** [אם] **משום דקסבר** [שהוא סבור] כי כאשר משהים את התבשיל **זמן ממושך על גבי האש והריהו מצטמק ויפה לו** — **מותר** להשהותו, **אי** [אם] **משום** ש**כיון דאית ביה מיחא** [שיש בו בתבשיל זה קמח] הרי **מצטמק ורע לו הוא,** ולדעת הכל מותר להשהות את המצטמק ורע לו.


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:8
[Steinsaltz on Shabbat 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:8)

ג **אמר רב נחמן:** כאשר התבשיל המונח על גבי הכירה **מצטמק ויפה לו** — **אסור** להשהות, **מצטמק ורע לו** — **מותר. כללא דמלתא** [כללו של דבר]: **כל** תבשיל **דאית ביה מיחא** [שיש בו קמח] — הריהו **מצטמק ורע לו, לבר** [חוץ] **מתבשיל דליפתא** [של לפת] **דאף על גב דאית ביה מיחא** [שאף על פי שיש בו קמח] — **מצטמק ויפה לו הוא. והני מילי דאית ביה בשרא** [ודברים אלה אמורים דווקא באופן שיש בו בשר], **אבל** כאשר **לית ביה בשרא** [אין בו בשר] — **מצטמק ורע לו הוא. וכי אית ביה בשרא נמי לא אמרן** [וכאשר יש בו בשר גם כן לא אמרנו] שמצטמק ויפה לו הוא **אלא** כשהוא **לא קבעי לה** [צריך הוא אותו] **לאורחין** (אורחים), **אבל** כאשר **קבעי לה** [הוא צריך אותו] **לאורחין** — הריהו **מצטמק ורע לו.** שאין זה נאה לתת לפני האורחים תבשיל מצומק שאין צורתו יפה. ועוד: **לפדא דייסא ותמרי** [מאכל תאנים, דייסא ותמרים] ההשהייה גורמת לכך ש**מצטמק ורע להן.**


###### Steinsaltz on Shabbat 37b:9
[Steinsaltz on Shabbat 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Shabbat/r/37b:9)

ד **בעו מיניה** [שאלו ממנו] **מר' חייא בר אבא** שאלה זו: